העליון קבע: הזכות לפרטיות לא חלה על בנק אגוד; גלובס יוכל לפרסם פרטים על האשראי שניתן לאליעזר פישמן

השופט גרוסקופף: "עניינה של הבקשה בנושא שיש לו חשיבות לא רק לכלל בעלי מניות הבנק, אלא גם לכלל לקוחות הבנק ולציבור בכללותו" • "גילוי הפרטים אך יגביר את אמון הציבור בגופים העושים בכספו וברכושו"

אליעזר פישמן / צילום: שלומי יוסף, גלובס
אליעזר פישמן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הישג לגלובס: בית המשפט העליון קיבל היום (ג') את עמדת גלובס והח"מ ודחה את הערעור שהגיש בנק אגוד על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לאפשר לגלובס לפרסם פרטים מהתביעה הנגזרת שהוגשה נגד בנק אגוד על-ידי שלמה גלובינסקי בשל אשראי מופרז שלפי הנטען שנתן הבנק לאיש העסקים פושט הרגל, אליעזר פישמן. יצוין כי פישמן היה בעבר הבעלים של גלובס.

השופט פרופ' עופר גרוסקופף פסק כי: "עניינה של בקשת האישור בה עסקינן בנושא שיש לו חשיבות לא רק לכלל בעלי מניות הבנק, אלא גם לכלל לקוחות הבנק ולציבור בכללותו. וכבר צוין כי 'חשיבותו של עיקרון פומביות הדיון מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בחקירה אודות חברות ציבוריות, בהן משקיעים בעלי מניות את כספיהם'".

במצב דברים זה, סבר השופט גרוסקופף כי גילוי הפרטים "אך יגביר את אמון הציבור בגופים העושים בכספו וברכושו", וזאת נוכח היקפי האשראי בהם עסקינן, אשר משליכים על כלל הציבור, ולמצער כלל ציבור לקוחות הבנק (וכבר ידענו מקרים בהם הקופה הציבורית נדרשה לחלץ בנק שנקלע למשבר בשל התנהלות לא אחראית מצד הנהלתו.

עם זאת, השופט קבע כי הפרסום יעשה בעוד שבועיים וכי קודם לכן הבנק רשאי להודיע כי ישנם פרטי מידע מסוימים אשר לטענתו יש למנוע את גילויים בשל היותם סודות מסחריים. כמו כן נקבע כי הבנק רשאי לבקש שלא למסור גם פרטי מידע שלטענת הבנק יש מניעה לגלותם על-מנת להגן על פרטיותו של מר פישמן.

הבנק התנגד לבקשה של גלובס וטען כי יש להטיל חיסיון על המסמכים שאנחנו מבקשים לפרסם. בין היתר, טען הבנק כי עיקרון פומביות הדיון לא גובר במקרה זה על זכות לפרטיות שהיא זכות חוקתית, ו"כי הדעת נותנת כי זכות זו עומדת גם לתאגידים". בהקשר זה, ציין הבנק כי זכות הפרטיות של התאגיד אינה מוגבלת דווקא למידע שהוא בגדר "סוד מסחרי", כהגדרתו בחוק עוולות מסחריות, אלא משתרעת על פעולות ומידע שאי חשיפתן לציבור מאפשרת לתאגיד לבצע את הפעילויות שלשמן הוא נוצר.

בפסק הדין נאמר כי במקרה בו עסקינן, "ברור לבנק ולדירקטורים כי לא קיימת הצדקה על-פי דין לסגירת דלתיים, ובאותה מידה, צריך היה להיות להם ברור כי אין הצדקה להכרה גורפת בזכות הבנק להגביל את פומביות תשובת הבנק לבקשת האישור, כך שתהיה גלויה רק לצדדים הישירים להליך".

השופט כתב כי "אינני מוצא טעם רב בטענת הבנק כי יש להגן על "זכות הפרטיות של הבנק", באמצעות הגבלה גורפת על זכות העיון לתשובת הבנק לבקשת האישור (של התביעה הנגזרת. ח',מ')".

לדברי השופט גרוסקופף, "חוק הגנת הפרטיות אינו מכיר בכך שלתאגיד יש זכות לפרטיות ואף אם נניח כי ההגנה שמעניק סעיף 7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו רחבה יותר, וכוללת גם פרטיות של תאגידים הרי שבוודאי אין משמעותה של הגנה זו הכרה גורפת בהגבלת פומביות תשובת הבנק לבקשת האישור".

לפי פסק הדין, "לאמיתו של דבר, בהינתן שעמדת החברה ביחס לבקשה לאישור תביעה נגזרת היא עניין בעל חשיבות לכלל בעלי המניות בחברה, ולא רק לבעל המניה או הדירקטור שהגישו את בקשת האישור, הטענה כי יש לשמור בסוד באופן גורף את תשובת החברה לבקשת האישור מפני מי שאינו צד להליך היא טענה שאינה יכולה להתקבל".

השופט ציין כי בהעדר בסיס משפטי להכרה בהגבלה גורפת של זכות העיון בתשובת הבנק לבקשת האישור בכללותה, יש מקום לבחון האם ראוי לצמצם את זכות העיון של צדדים שלישיים בנוגע למסמכים אלה או אחרים לבקשת האישור. הבנק העלה שני טעמים העשויים להצדיק היענות לבקשה חלקית מסוג זה - הראשון הוא הגנה על הסודות המסחריים של הבנק; השני הוא החיסיון הבנקאי, שתכליתו הגנה על מידע פרטי של מר פישמן.

לפי פסק הדין, "טעמים אלה אכן עשויים להצדיק מניעת חשיפתם של פרטים או מסמכים הכלולים בתשובת הבנק לבקשת האישור, ואולם על-מנת לבחון עניין זה על הבנק להתכבד ולהפנות באופן ספציפי לאותם פרטים ואותם מסמכים שחשיפתם עלולה לפגוע בפרטיותו של מר פישמן או לגלות סודות מסחריים של הבנק. ככלל, הנטל הוא על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו".

השופט הוסיף וכתב כי המשפט המחוזי הבהיר עניין זה, ואף העניק לבנק ארכה להגשת עותק מושחר של תשובתו לבקשת האישור של אותם פרטים שהבנק סבור כי הם מהווים סודות מסחריים שעומדת לו הזכות למנוע את חשיפתם בפני צדדים שלישיים. "בכך פעל בית המשפט קמא בהתאם למקובל ביחס לטענות מסוג זה, וממילא אין הצדקה להתערב בהכרעתו בהקשר זה. ההבהרה היחידה שראוי להוסיף בעניין זה, ואשר הייתה מקובלת על מגיש בקשת האישור ועיתון גלובס, היא כי הסדר מקביל יחול גם ביחס למידע הנוגע לענייניו הפרטיים של מר פישמן".

השופט הבהיר כי "אין דין בקשת מתחרה עסקי כדין בקשת עיון שמטרתה סיקור עיתונאי, ודי לנו בתפקידה של העיתונות כ"מתווכת" בין המתרחש בין כותלי בית המשפט לבין זכות הציבור לדעת על-מנת להכיר באינטרס הלגיטימי של מבקש העיון".

לסיכום, לאור כל זאת, בכפוף להסדר שנקבע להגנת סודותיו המסחריים של הבנק ופרטיותו של מר פישמן, קבע גרוסקופף כי בקשת העיון של גלובס עומדת בדרישות שנקבעו בדין.

בנק אגוד מיוצג על-ידי עורכי הדין ישראל לשם, דרור קדם, חן לוי וגל יוגב. (רע"א 6624/20).

*** גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בעיתון "גלובס".