איילת שקד מתנגדת לחבירה לגדעון סער ומפלגתו: "היו חלק מממשלת הכישלון"

בדיון על מעמדם של חוקי יסוד, חברת הכנסת איילת  שקד התייחסה לפגיעה של הממשלה נוכחית בהן: "הממשלה הזו עשתה דברים איומים בחוקי היסוד, עשתה להם ממש אביוז. היה מדובר בשני אישים פוליטיים שלא מאמינים אחד לשני ובמקום פשוט לכתוב הסכם קואליציוני רגיל, הם עיגנו אותו בחוק יסוד"

איילת שקד  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
איילת שקד / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

חברת הכנסת איילת שקד מימינה אומרת כי חיבור פוליטי עם גדעון סער ומפלגתו לא על הפרק. בדיון במכון הישראלי לדמוקרטיה על מעמדם של חוקי יסוד, אמרה שקד, "גדעון סער ומפלגתו היו חלק מממשלת הכישלון. אלקין והנדל היו שם שרים, סער, יפעת שאשא-ביטון והאוזר היו חלק מהקואליציה. האוזר הוא זה שעשה את פשרת האוזר, שזה עוד אביוז בחוקי היסוד, שגרמה לזה שלמדינה לא יהיה תקציב לעוד הרבה מאוד זמן. חיבור כזה הוא לא על הפרק".

שקד התייחסה לפגיעה של הממשלה נוכחית בחוקי היסוד: "הממשלה הזו עשתה דברים איומים בחוקי היסוד, עשתה להם ממש אביוז. היה מדובר בשני אישים פוליטיים שלא מאמינים אחד לשני ובמקום פשוט לכתוב הסכם קואליציוני רגיל, הם עיגנו אותו בחוק יסוד. הכנסת הזאת, בעזרת הרוב הקואליציוני שלה, הפכה את חוקי היסוד לפלסטלינה, ואני מקווה שדברים כאלה לא יחזרו בעתיד. גם סעיף השריון של ממשלת החליפים ב-70 חברי כנסת, אמרתי בזמן אמת שזה דבר שאסור לעשות. אני מקווה מאוד שהקואליציה הבאה תבטל את החוק הזה".

עם זאת, היא נותרה נאמנה לגישתה בדבר הפחתת כוחו של בית המשפט העליון: "יחד עם זאת, ביהמ"ש העליון לא צריך להתערב בחוקי יסוד, אין לו סמכות לעשות זאת. מה שהכנסת והקואליציה הרעה הזו עשו הפעם - אני מקווה שהדמוקרטיה בעצמה תתקן, והכנסת והממשלה הבאה יבטלו. זה שהכנסת עשתה דבר לא נכון, לא אומר שנדרשת כאן התערבות של ביהמ"ש. אני לא חושבת שלבית המשפט יש איזושהי תבונה שאין בכנסת. - כשרת משפטים, פרסמתי את חוק יסוד החקיקה, בו היה כתוב שכל חוק יסוד צריך לעבר ברוב של 61, אבל גם כתבתי שלביהמ"ש העליון אין סמכות לגעת בחוקי היסוד".

לדברי שקד, שאיפתה הפוליטית היא לשוב למשרת שרת המשפטים ולמנות שופטים שמרניים: "יש לי במשרד המשפטים עוד הרבה עבודה. יש בחירה של 6 שופטים לביהמ"ש העליון בשנים הקרובות. זו הזדמנות שלא תחזור על עצמה למחנה השמרני לבסס רוב שמרני, ואני מקווה שאוכל להמשיך בזה".

ח"כ יעקב אשר: "היום השופטים שופטים לפי השקפת עולמם"

ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, מיהדות התורה אמר כי חוקי יסוד שבאו להגן על מיעוטים, כביכול, גרמו לחוסר איזון בין החלק הדמוקרטי של המדינה, לזה היהודי. "זה לא מתכתב עם החיים, לא רק בנושאים דתיים אלא גם בנושאים של זכויות אדם, שקשורות לשאלת ההתנחלויות. למשל, האם הסדרת ההתנחלויות היא דבר שפוגע בחוק יסוד. אין פה דבר ברור שנותן הסתכלות כוללת. אחת הבעיות בחוקי היסוד היא שהם לא מפורטים עד דק, אז נכנסת פרשנות של בתי המשפט. כרגע זה מקור החיכוך, השחיקה ואי ההסכמה, ולדעתי זה ילווה אותנו עוד הרבה זמן.

"הבעיה שהיום החוק מדבר רק על הכיוון הדמוקרטי, אך לא מסתכל בדרך על זכויות מיעוטים או רצונות מדיניים-פוליטיים שהמדינה שלנו קמה בגללם. על פי חוקי היסוד של היום, אי אפשר היה להקים את המדינה. עצם הקמת המדינה הייתה כביכול, לפי טענות של אנשים מסוימים, על קרקע גזולה. אז מאיפה נביא את האישור של הטאבו, מהתנ"ך? ברגע שאין הגדרה ברורה, עשינו חצי עבודה ואז מישהו בבית המשפט ממשיך את חצי העבודה הזו. יכול להיות שהכל היה נראה אחרת אם ביהמ"ש היה בבואה של הציבור כולו, אבל היום השופטים שופטים לפי השקפת עולמם".

בכנסת ה-23 - חוקי היסוד תוקנו 6 פעמים

ד"ר עמיר פוקס, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הראה כי משנת 1948 ועד 1990 היו רק 28 תיקונים או חוקי יסוד חדשים - קצב דומה לזה של מדינות אחרות. מאז, הקצב הוא היפר מהיר וקיצוני, עם כ-30 תיקונים בכל עשור. בשתי הכנסות האחרונות שתפקדו, 20 ו-23, היו חריגות במיוחד. בשבעה חודשים של הכנסת ה-23, תוקנו חוקי היסוד 6 פעמים. בעשורים האחרונים, אנו עומדים על 3 תיקונים לשנה. לדבריו, "אף מדינה לא עוברת את התיקון אחת לשנה, ויש מדינות בהן זה מתוקן פעמים ספורות בלבד. הנתון שלנו ממש חריג, במיוחד כשמדובר על תיקונים חשובים כל כך כמו השינויים של ממשלת החליפים או חוק הלאום".

הוא ייחס את העניין לכך שאצלנו, בניגוד לכל מדינה שיש בה חוקה, חוקי היסוד ניתנים לתיקון בקלות. "בכל מדינה יש כל מיני מחסומים, המקובל שבהם הוא רוב של שני שליש. ככל שאתה יודע שניתן לתקן את כללי המשחק כל הזמן, יש חוסר יציבות מובנה ובעיה במשילות", הוא אמר.

הוא הזהיר כי "ככל שהכנסת תשחק יותר ויותר את מעמד חוקי היסוד, תחוקק אותם בשלוש קריאות במהלך לילה אחד, היא תדחוף את ביהמ"ש להתקרב יותר לנקודה שבה הוא יהיה מוכרח לערוך ביקורת חוקתית על חוקי היסוד. כדי שלא נגיע למצב הזה, נכון לחוקק חוק יסוד: חקיקה, אך לא כפי שהציעה ח"כ שקד, ברוב של 61. אנחנו צריכים רוב מיוחד, אנחנו מציעים רוב של 80 שיהיה חזק".

צרו איתנו קשר *5988