פרשת אפי נוה: מרוב עצים לא רואים את סימון המטרה

לא זכורה לי דוגמה כה קיצונית כמו פרשת אפי נוה, שבה המערכת נרתמה לדרוס מכל זווית אפשרית אדם שסומן על ידה • אם הפרקליטות מסוגלת להודות בטעויות, זו ההזדמנות בה' הידיעה

אפי נוה  / צילום: שלומי יוסף
אפי נוה / צילום: שלומי יוסף

השבוע נערך השימוע לפני הגשת כתב אישום ליו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה בפרשת מין תמורת מינוי. נער הייתי ואמנם עוד לא ממש זקנתי, אך לא זכור לי מקרה בו נדמה כי הפרקליטות רמסה ברגל גסה ומכל כך הרבה חזיתות בן אדם שנתפס על ידי העומד בראשה כדון קורליאונה. לפעמים מרוב עצים לא רואים את היער. הטור הזה ינסה לסקור בקצרה את העצים המרכזיים ולגבש תמונה נכונה על מצבו של היער המשפטי.

1. הדס שטייף תורמת לפריצה לטלפונים של אפי נוה בכך שמפנה את חני נוה אל יולי רוזנברג שפורץ לטלפונים. אין מדובר בגחמה של רגע, אלא במהלך מתוכנן שהיו שותפים לו שלושה כדי לסייע לגרושתו של נוה. שטייף מודה שבאותו שלב לאף אחד לא היה מושג מה יימצא בטלפון. כל השלושה מקבלים חסינות על העבירות הפליליות שביצעו, עוד לפני שבכלל מוחלט אם יש בסיס להעמיד את נוה לדין.

2. שטייף מוסרת בשיחת טלפון לפרקליט המדינה שי ניצן את רשימת הפרשות הפליליות שלדעתה, עולות מתוך הטלפון. ניצן לא מנהל דיון מעמיק על המשמעות הרוחבית של המהלך הדרמטי, אלא תיכף ומיד שולח את ראש אח"מ של המשטרה לקחת משטייף את החומרים.

3. שטייף מסרבת בשלב זה להעביר את הטלפונים למשטרה אלא מעבירה קלסרים עם פלט החומרים מתוך הטלפון. המשטרה, שבשלב זה יודעת היטב ששטייף היתה מעורבת במהלך הפריצה על ידי הפנייה אל רוזנברג וביצוע של עבירות פליליות לכאורה בשל כך, מבקשת ממנה את הטלפונים, אך נענית בשלילה בשלב זה. המשטרה לא דורשת ממנה את הטלפונים. הטלפונים נשארים אצל רוזנברג, שממשיך להוציא חומרים מהטלפון. רק כדי לסבר את האוזן, השיחה בין נוה לנשיא המחוזי איתן אורנשטיין, הוצאה לפי החשד מהטלפון של נוה מספר שעות לפני שהטלפון הועבר לידי המשטרה. אם המשטרה הייתה מבצעת את מלאכתה כראוי, השיחה עם השופט אורנשטיין לא הייתה דולפת.

4. המשטרה והפרקליטות מוציאות צו איסור פרסום גורף על הפרשה. כולל על הדרך שהטלפונים הגיעו לידי המשטרה, כולל על החסינות שהובטחה לשטייף. הפרקליטות התעקשה שאור השמש לא ייחטא את התנהלותה בפרשה.

5. לא פחות מ-12 תלונות אפי נוה ועורכי דינו הגישו למשטרה. כולן הפכו לעפיפוני נייר. ראיות לכאורה להפרת צו איסור הפרסום ודליפה אסורה של חומרים מתוך הטלפון שלו אל הרשתות החברתיות, נענו בהתעלמות גורפת וצורמת. הטלפון של נוה הפך לנחלת הכלל.

של מי העבירה החמורה?

6. באופן חריג וקיצוני במיוחד, פרקליט המדינה ניצן החמיר את סעיף העבירה נגד נוה מעבר להמלצת המשטרה. בעוד המשטרה סברה כי העבירה שבוצעה היא הפרת אמונים, ניצן בכתב החשדות החמיר לעבירת שוחד. סעיף השוחד מופרך מאוד בנסיבות המקרה, כפי שנראה שגם הפרקליטות מתחילה להודות בכך, כך על פי דיווח של ברוכי קרא בחדשות 13, על כוונה לשנות את סעיף האישום.

7. המשטרה לכאורה הסתירה את המידע מבית המשפט, שאישר את צווי החיפוש על הדרך הפלילית שהטלפונים עשו מבית משפחת נוה בואכה רוזנברג וכלה במשרדי להב 433. אגב, בעניין הזה הפרקליטות מבצעת בימים אלה השלמת חקירה כדי לוודא האם עובדה קריטית זו הוסתרה מבית המשפט.

8. כמעט כל "הפרשות" ששטייף דיווחה עליהן לשי ניצן ולחוקרי להב 433 מתבררות כרכילות שלא מצדיקה פתיחה בחקירה, שלוש מתוכן נבדקו פלילית. רק אחת קורמת עור וגידים. אלא שבסוף נראה כי העבירות ששטייף ושותפיה לעבירה ביצעו לכאורה וקיבלו בגינן חסינות, חמורות ומסוכנות יותר מהעבירה, אם אכן מדובר במעשה פלילי, שביצע נוה בסיוע למינוי של אתי כרייף לשופטת בית משפט שלום בנתניה.

9. למרות שהחוק מקנה לכל מתלונן זכות ערר על ההחלטה לסיגרת תיק, ממלא מקום פרקליט המדינה דאז דן אלדד קבע כי במקרה של נוה מדובר בהחלטה סופית, שאין עליה זכות ערר.

ללמברגר אין זמן לנוה?

10. אם היה מגיע אדם לתחנת המשטרה ואומר שפרץ לביתו של בני גנץ, לקח מסמכים, צילם והעביר לחבריו, האם שי ניצן היה מעלה על דעתו להעניק לו חסינות ולהורות על פתיחה בחקירה נגד גנץ? זה אירוע מופרך. אלא שלמרבה התדהמה, ניצן הכשיר מעשה חמור הרבה יותר. תשאלו כל אדם מה היה מעדיף - שיפרצו לו לבית או לטלפונים הניידים שלו, ותקבלו את התשובה. נדמה כי ניצן פגע אנושות בזכות הפרטיות של נוה, אך לא רק שלו. כל אותם שופטים, סנגורים, תובעים, פוליטיקאים ורבים נוספים חיים מאותו יום נמהר בפחד שמא שיחתם האישית תדלוף לרשת. לאורנשטיין זה כבר קרה. מי הבא בתור ומי בתור הבא?

11. הפרקליטות סירבה שהשימוע של נוה ייערך בפני המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר, שיקבל את ההחלטה אם להעמידו לדין. בעוד שהשימוע של השופטת כרייף התקיים בפניו, נוה נאלץ לקיים את השימוע בפני פרקליטת מחוז מרכז רחל אבישר. טענת נוה שמדובר בהחלטה סרת טעם וחסרת הגיון, שהרי בסוף לא אבישר תקבל את ההחלטה אלא למברגר. אם למברגר יכול לשמוע את כרייף, הוא לא יכול לשמוע גם את נוה? נדמה כי מדובר בזלזול לשם זלזול.

12. עד כאן דיברנו רק על ההליך הפלילי. אבל הפרקליטות רמסה את נוה גם באפיק האזרחי לאחר שהגיש תביעה נגד שטייף וגלי צה"ל. הפרקליטות דרשה לעכב את ההליך האזרחי במשך שנה. לאחר סיום החקירה, הודיעה כי אינה עומדת עוד על בקשת עיכוב ההליך, אולם לפני מספר חודשים חזרה הפרקליטות שוב וביקשה עיכוב של ההליך. מעבר לכך, בכתב ההגנה טענה כי לא מגיע לנוה שקל מגלי צה"ל או משטייף. לטענתה, יש לסלק את התביעה על הסף בטענה כי "מעילה בת-עוולה לא תצמח זכות תביעה".

לפי עמדתה, "לאור התנהלותו של התובע, תקנת הציבור מחייבת לדחות את דרישתו לקבלת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו, המוכחשים מאליהם, עת פעל לכאורה בניגוד לחוק. בפרט, אך לא רק, נכונים הדברים באשר לנזקיו הנטענים של התובע בהיבטי הפגיעה במוניטין שנגרמה לו - נזקים שנובעים במישרין מעצם פעולותיו הבלתי חוקיות לכאורה". אם לא די בכך, נטען כי "לתובע אשם תורם בשיעור של 100% המאיין את אחריותם של הנתבעים לנזקים הנטענים והמוכחשים של התובע".

כלומר, ניתן להבין שהתובע אשם שהדס שטייף פרצה לו לטלפון, חיטטה בחומריו, העבירה אותו לחבריה בעיתונות ובשל מחדלי המשטרה הם דלפו לכל כיוון.

אפשר לתת דוגמאות נוספות לרמיסה. לנוה לא השתילו סמים בתא המעצר. לא פיברקו ראיות ולא זייפו עדויות. מהבחינה הזו, לא מדובר בתפירת תיק יש מאין. אבל פרשת נוה-שטייף היא קיצונית בדורסנותה, בהתמקדות במטרה, בציפוף שורות, ובקונספציה מסוכנת שסימנה מראש את המטרה.

נוה כבר לא יחזור לחיים הציבוריים, הוא כבר לא רלוונטי. המאבק עכשיו הוא לא של נוה ולא עבור נוה, אלא של מי שרוצה פרקליטות הגונה כשהוא נחשף למקרה בו היא פעלה בדורסנות חסרת מעצורים. אמנם כבר מאוחר, אבל עדיף עכשיו להכות על חטא ולנסות לתקן לפני שייקבע תקדים של שיתוף פעולה עברייני בין הפרקליטות לגורמי תקשורת ובעלי עניין כדי לדוג עבירה פלילית של דמות פוליטית בכירה, והענקת חסינות למי שביצע את מסע הדיג. כמעט לסדום היינו, לעמורה דמינו. אם הפרקליטות מעוניינת להוכיח שהיא מסוגלת להודות בטעויות, יש לה הזדמנות פז. 

הפרקליטות: "מתוך כבוד לתקינות ההליך, לא נוכל להגיב בתקשורת לכל טענותיו של מר נוה"

מטעם הפרקליטות נמסר כי "פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, אסר על חוקרי המשטרה לעיין בחומר שהיה בטלפונים שהגיעו מידי שטייף לידי המשטרה ונשמר במעטפה סגורה. ניצן הורה לפנות לבית המשפט ולבקש צו שיתיר עיון בחלק קטן מהחומר שכלל חשד ממשי לעבירות חמורות ביותר.

"בית המשפט הוציא צו שאיפשר העיון, לאחר שהשופט נחשף בעצמו לחומר, וקבע כי החשד החמור שעלה מחומר זה מצדיק את הפגיעה בפרטיות נווה. רק אז נערך העיון בטלפונים על ידי הרשויות.

"החשד המרכזי שעלה מהחומר ושבגינו הוזמן נווה לשימוע עוסק בהשחתת המערכת האחראית למינוי שופטים בישראל, בדרך של שוחד. פרשיות אחרות נגנזו משיקולים ראייתיים. אשר להליך האזרחי, די אם נציין כי הפרקליטות סירבה לייצג את הדס שטייף בתביעה שאפי נווה הגיש נגדה בשל דרך התנהלותה בפרשה.

"השימוע של מר נוה נערך בפני פרקליטת המחוז, בעוד שהשימוע של השופטת כרייף נערך בפני המשנה לפרקליט המדינה, נוכח העובדה שמדובר בשופטת. מטבע הדברים, ומתוך כבוד לתקינות ההליך, לא נוכל להגיב בתקשורת לכל טענותיו של מר נוה. מכל מקום, כלל הטענות יישקלו במסגרת השימוע - בלב פתוח ונפש חפצה".

פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן מסר כי "הכתבה מציגה תמונה מסולפת וחד צדדית לחלוטין של האירוע ומתעלמת לגמרי מחומרת החשדות שעלו נגד אפי נווה. החלטות פרקליט המדינה לשעבר התקבלו לאחר קבלת המלצות מפרקליטות מחוז מרכז ומהמשנה לפרקליט המדינה (פלילי) ונבעו משיקולים מקצועיים וענייניים בלבד. מאחר ובימים אלה מתקיים השימוע לאפי נווה, לא נוכל לצערנו להגיב לגוף הטענות, כדי שלא להשפיע על השימוע. זאת, בניגוד לאחרים המנסים להשפיע על השימוע באמצעות התקשורת.

"בכל מקרה, הטענה כאילו הפרקליטות 'רמסה ברגל גסה' את אפי נוה וזכויותיו, היא מופרכת לחלוטין. העיון בחלק מהחומר שבטלפונים הותר על ידי בית המשפט רק לאחר שהוא נחשף לחומר ורק אז נערך העיון. הכתבה מגמדת לגמרי החשד החמור שעלה נגד נוה. אנו בטוחים שהציבור ישפוט כהלכה עד כמה חמור החשד להשחתת המערכת האחראית למינוי שופטים. אשר להליך האזרחי, די אם נציין כי הפרקליטות סירבה לייצג את הדס שטייף בתביעה שאפי נווה הגיש נגדה, בשל דרך התנהלותה בפרשה, דבר שעורר תרעומת קשה דווקא מצד שטייף.

תגובת עורכי דינה של של הדס שטייף, עו"ד דודי זילברבוים ועו"ד יוחאי שפירא: "אפי נוה מואשם בשוחד מרמה והפרת אמונים בכפוף לשימוע שמתקיים ממש בימים אלה. לניסיון הנלוז להציג אותו כקורבן יש מטרה אחת: כתב הגנה מעל דפי העיתון. נוה שהדליף שיחות עם היועץ המשפטי לממשלה שהפכו כלי לאיומים ולסחיטה, רודף את העיתונאית הדס שטייף, חושפת הפרשה "מין תמורת מינוי" שבגינה הוא עשוי לעמוד לדין.
גרושתו חני נוה הבהירה בימים האחרונים כי כשחיפשה ראיות ביחס למשפט הגירושין בטלפונים השייכים לה - מצאה ראיות להשחתת מערכת המשפט ופעלה על מנת ליידע את הציבור. המשטרה והפרקליטות החליטו לקבל את המידע ולעשות בו שימוש לאחר שזועזעו מהיקפי המעשים החמורים שחולל נוה, ועל מנת למצות את הדין את הגורמים העבריינים האמיתיים בפרשה".