גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשאסור לדבר, מתחילים לסמן: תורת האבולוציה של שפת הסימנים

איך מתפתחת שפת סימנים מקומית ומה יעשה עידן הווידיאו להתפתחות של שפות הסימנים בעולם • הבלשנית פרופ' וונדי סנדלר, מייסדת המעבדה לחקר שפת הסימנים באוניברסיטת חיפה, מסבירה מה אפשר ללמוד מההתפתחות של שפות סימנים מקומיות על לידתה של שפה בכלל

כיתה של ילדים חירשים ביפן.  משננים ריחוק חברתי בשפת הסימנים
צילום: רויטרס,
Kim Kyung־Hoon
כיתה של ילדים חירשים ביפן. משננים ריחוק חברתי בשפת הסימנים צילום: רויטרס, Kim Kyung־Hoon

להמצאת שפת הסימנים יש קרדיט רב משתתפים. למעשה, אפשר לומר שכל החירשים שותפים לה. כמעט בכל מקום שמתקבצים בו חירשים יחד, הם ממציאים שפה שבה יוכלו לשוחח אלה עם אלה. השפות האלה בדרך כלל אינן מתועדות בכתב. לכן שפות סימנים נולדו שוב ושוב. וכשפות שנולדות שוב ושוב, הן יוצרות הזדמנות נדירה לחקור את הלידה של שפה בעידן המודרני.

פרופ' (אמריטה) וונדי סנדלר, המייסדת והעומדת בראש המעבדה לחקר שפת סימנים באוניברסיטת חיפה, קוראת לשפות הסימנים החדשות הללו "שפת הבית". "חירשים שהשתמשו בשפות בית שמחו והתרגשו לגלות שמבחינה בלשנית, מדובר בשפה לכל דבר. שפה מורכבת, שלמה, שמכילה את כל האלמנטים המשמעותיים של שפה מדוברת. שפות בית, כמו שפות סימנים רשמיות, מכילות מילים מהעולמות התרבותיים של המדינה שבה הן נוצרות, אבל מלבד זאת אין קשר בינן לבין השפה המקומית.

"מבחינת מבנה, שפה הסימנים הישראלית, או 'שפת הבית' שפותחה על ידי הבדואים משבט א-סייד (שבט עם שיעור גבוה במיוחד של חירשים, מסיבות גנטיות) אינן דומות במבנה שלהן לעברית או לערבית יותר מאשר לשפות אחרות בעולם".

פרופ’ וונדי סנדלר
תמונה פרטית

השפה של שבט א-סייד

סנדלר זכתה לחקור את השפה שהתפתחה במשפחת א-סייד - מהדור הראשון של דוברי השפה, אחרי שהתפתחה המוטציה הגנטית, ועד הדור הנוכחי, שיש בו 130 חירשים באוכלוסייה של 4,000 איש. כך, היא יכלה לענות על כמה שאלות מהותיות בבלשנות. לדוגמה, האם שפה חדשה שנוצרת יש מאין מופיעה כאוסף של סימנים מופשטים מיד או מתפתחת מתוך מחוות גוף שהולכות ומשתכללות? האם היא מופיעה מיד עם הכללים הדקדוקיים שלה או שתחילה הדקדוק הוא פרימיטיבי ולאחר מכן מתפתח בהדרגה?

במהלך המחקר, התברר שבדור הראשון של דוברי "שפת הבית" של משפחת א-סייד, השפה הייתה פחות מורכבת, והיא כללה בעיקר שמות עצם ללא סימנים דקדוקיים. משפטים רבים כללו מילה אחת בלבד. לדובר בשפה הזאת יש עדיין יכולות קוגניטיביות מאוד מורכבות, אבל השפה פשוטה, והיא מעין שעטנז בין מימיקה לבין מילים. בדור השלישי, שפת הבית כבר כללה את כל האלמנטים של שפה, כולל תחביר וחלקי משפט.

בעוד הדובר של הדור הראשון השתמש בפנים ובגוף להעברת רגש, דובר הדור השלישי כבר משתמש בפנים ובגוף להעברה של רגש אך גם לסימון המבנה הדקדוקי של המשפט. הדבר דומה לשימוש באינטונציה של הקול אצל דוברי שפות קוליות - גם להבעה של רגש וגם לסימון החלקים הדקדוקיים של המשפט. למשל, במשפט "אם לא יירד גשם, ניסע לטייל", עלייה קלה בקול במילה "גשם" מציינת שעומד להיות חלק שני למשפט.

הגילוי של סנדלר, שהדקדוק התפתח לאורך הזמן, היה ממצא ייחודי בבלשנות, שרלוונטי לא רק לשפת הסימנים. "אנחנו רואים שהדקדוק ומורכבויות אחרות מתפתחים מוקדם יותר בקהילה גדולה שיש לחבריה מעט ידע משותף, לעומת קהילה קטנה עם הרבה ידע משותף", היא אומרת. ככל הנראה, הסיבה לכך היא שבקהילה עם ידע משותף רב אפשר לשוחח באופן פחות פורמלי, כולם כבר מבינים זה את זה.

"יש הרבה עניין בממצאים שלנו מצד אנשים שמתעניינים באבולוציה של השפה. כמובן, אנחנו לא רואים אבולוציה בשלושה דורות, אבל לפחות זה אמפירי. אנחנו לא יודעים מזה בהכרח איך בני האדם פיתחו יכולות שפה, אבל אנחנו יכולים לראות איך זה היה יכול לקרות".

קיבוץ גלויות של שפות

הרומן של סנדלר עם שפת הסימנים התחיל כשהיא למדה לתואר ראשון באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבארה"ב. כיוון שידעה שהיא מעוניינת לחזור לישראל, היא בחרה בלימודי בלשנות, שנראו לה מתאימים להעמקה במדינה שמדברים בה שפות רבות.

"באותו זמן, הציעו לי ללמד עברית באוניברסיטה לחירשים בוושינגטון. זו אחת האוניברסיטאות היחידות בעולם שבה כל התלמידים לתואר ראשון הם חירשים, וכך גם חלק גדול מהסגל. זו אוניברסיטה מאוד טובה. לא ידעתי אז לדבר בשפת הסימנים האמריקאית, אבל כמה שבועות לפני כן ראיתי במקרה פרק של '60 דקות' על סטודנטית חירשת, והיא התראיינה בשפת הסימנים. כבלשנית זה מאוד סיקרן אותי. כך למדתי את שפת הסימנים האמריקאית, והשתמשתי בה כדי ללמד עברית.

"כשהייתי יושבת בפאב או עם הסטודנטים והמרצים, בחנתי את השפה שלהם וראיתי שיש בה אלמנטים רבים של מה שהבלשנים מגדירים 'שפה', אבל בשפת הסימנים עושים אותם קצת אחרת, כמו הדוגמה שנתתי עם השימוש בהבעות הפנים והגוף כדי לייצג את הדקדוק של המשפט. או מיקום שונה של הסימן לפי הגוף. אם אני אומרת את המילה 'לימדתי', שזה בעצם 'נתתי לך ידע', אז אנחנו משנים את המיקום של הסימן לפי ההקשר. אם אני נתתי לך - אסמן קרוב לגוף שלך, אם את נתת לי - אסמן קרוב לגוף שלי. או אם אני נתתי לכולם, אז אסמן כמה פעמים בכמה כיוונים".

סנדלר התמחתה בהמשך בשפת הסימנים הישראלית. "ישראל מיוחדת בכך שיש לנו כמה שפות סימנים, דיאלקטים, אבל גם יש לה שפת סימנים עיקרית, שנוסדה ממפגש של חירשים שעלו לארץ בעליות הראשונות בשנות ה-30.

"חלק מהחירשים לא ידעו קרוא וכתוב, אלא רק את שפת הבית שבה דיברו עם המשפחה השומעת שלהם. לעומת זאת, הקבוצה שהגיעה מברלין, הגיעה מבית ספר לחירשים בעיר שהיה מאוד מוצלח, והם ידעו גרמנית מבית הספר וגם את שפת הסימנים הגרמנית. הם כובדו בקהילת החירשים הישראלית כמשכילים, ולכן בשפת הסימנים הישראלית ישנם סימנים רבים שמגיעים מגרמנית. לאחר מכן הגיעו בבת אחת חירשים רבים ממרוקו ומאלג'יר, והם הביאו איתם שפה שנוצרה בקהילות היהודיות במקומות הללו. ישנם עדיין קשישים שדוברים את השפה הזו דווקא.

"שפת הסימנים הישראלית היא בסך הכול בת 90-100 שנה, והיא לא מבוססת על העברית המסורתית. כל שפות הסימנים שאנחנו מכירים היום הן יחסית צעירות, משום שהן לא משאירות סימן כתוב. השפה הראשונה שאנחנו מכירים היא מבית ספר לחירשים בבריטניה לפני 300 שנה. התיעוד הראשון לקיומה של שפת סימנים הוא מטורקיה, לפני מאות רבות של שנים, אבל אנחנו לא מכירים את השפה הזו, רק יודעים שהיא התקיימה".

זו בעצם עדות לכך שקל להמציא שפה?
"אם את ואני היינו החירשות היחידות בקבוצת שומעים, כנראה בתוך כמה ימים היינו ממציאות לנו שפת סימנים בסיסית, שהיא לא רק מחוות ידיים אלא עם מאפיינים של שפה ממש".

שפה שונה פירושה תרבות שונה?
"שפת הסימנים היא בהחלט התרבות של החירשים. אני חושבת שעבור רוב החירשים מלידה, זו שפת האם ותרבות האם. היא קשורה לתרבות הישראלית, אבל היא לא זהה לה. במערכת החינוך הישראלית, רק לאחרונה התחילו לראות בשפת הסימנים יותר מקביים עד ללימוד עברית, אבל בעיניי לכל אדם יש זכות לשפת אם, ושפת הסימנים היא שפה יפה ומורכבת שיכולה להביע כל דבר".

האם העובדה ששפת הסימנים הישראלית מכילה הרבה סימנים משפת הסימנים הגרמנית משמעותה שהחירשים בישראל מושפעים מהתרבות הגרמנית?
"לא, אין קשר. הם לא הביאו את התרבות הגרמנית אלא את שפת הסימנים שהחירשים המציאו במקרה בגרמניה. החירשים המבוגרים סיפרו לי לאורך השנים שבעוד שהישראלים התקבצו כל אחד לתוך קהילתו, החירשים התחברו מהר יותר בגלל החירשות, ויש להם תרבות חירשים ישראלית משותפת מאוד חזקה. הם מבינים חירש אחר באופן עמוק ומיידי יותר מאשר ישראלי מהשכונה שלהם.

"היה לי חבר חירש שנסע לנופש בספינה. פתאום כרזו משהו שהוא לא שמע, וכולם ירדו מהספינה. נותרו מבולבלים על הסיפון הוא ואשתו, וזוג חירשים נוסף מיוון. הם מיד זיהו האחד את השני וצחקו, ומאותו רגע בילו את יתר הטיול יחד, ולא עם ישראלים אחרים".

הם הצליחו לשוחח ביניהם למרות שאלה דוברי שפת סימנים ישראלית ואלה יוונית?
"זו לא בדיוק אותה שפה, אבל משהו בדקדוק הוא דומה ומי שמוכשר בשפות יכול להתגבר על הפער ולשוחח לפחות בצורה בסיסית".

ושומעים שלא מכירים שפת סימנים, גם הם יכולים להבין אינטואיטיבית משהו ממה שנאמר בשפת סימנים, בגלל הקשר הוויזואלי בין הסימן למסומן?
"מעט. הסימנים התחילו כדומים למסומנים אבל עם הזמן התרחקו מהם".

שפת סימנים מפעילה במוח אזורים המזוהים עם שפה או המזוהים עם תמונה?
"זה לא תחום המחקר שלי, אבל למיטב ידיעתי היא מפעילה את כל האזורים הקשורים לשפה, כמו שפה מדוברת, ועוד כמה אזורים הקשורים לראייה".

אילו אלמנטים נוספים קיימים בתרבות החירשים הייחודית, מלבד השפה?
"הקמנו תיאטרון בשפת הסימנים, כחלק מפרויקט מחקר שלי במימון המועצה האירופית למחקר. הבמאי בנה לנו הצגה ששילבה אימפרוביזציה ופנטומימה עם שפת סימנים וההצגות היו מלאות. צוות השחקנים כלל שישה חירשים ועוד מתורגמנית משפת הסימנים, שהחירשים קוראים לה גם חירשת כמחמאה. זה היה נפלא כי פתאום גם השומעים בקהל ראו שיש לחירשים תרבות, שיש להם קהילה, שזה מעבר ללקות. נכון שזה חוש שאבד, וצריך להסתדר בלעדיו, אבל גם מרוויחים משהו. זה מאוד הרשים אנשים ששומעים. זה קצת שונה ממה שקורה אצל אנשים עיוורים או נכים שאינם הולכים. גם להם יש קהילה, אבל אין להם שפה ייחודית להם, וזה הבדל גדול".

מעבדת התיאטרון בשפת הסימנים "אביסו" במימון המועצה האירופית למחקר / צילום: צילום מסך

שפה לא רק לחירשים

שפת סימנים יכולה להיות כלי יעיל גם לשומעים בנסיבות מסוימות. אם היא מתפתחת בטבעיות כזו, מדוע היא לא מפתחת אצלנו לצד השפה המדוברת?

"יש קהילות מסוימות של שומעים שאסור להם לדבר ופיתחו שפת סימנים. לדוגמה, בקרב הילידים באוסטרליה יש קהילות שבהן קיים איסור בדיבור על אלמנות ויתומים, והם פיתחו שפת סימנים. אנחנו רואים את זה גם אצל נזירים שאסור להם לדבר. נוצרת מערכת סימנים שהיא ממש שפה. לשבטים הילידים בארה"ב, יש הרבה שפות מורכבות ומעניינות, אך כדי לתקשר בין כל השבטים בשפה אחידה, הם פיתחו דווקא שפת סימנים, בלי קשר לחירשות או לאיסור דיבור.

"לגבי ילדים שומעים שגדלו להורים חירשים, אפשר לומר שהם דו-לשוניים, ואז כמו ילד דו-לשוני אחר, הם לפעמים מערבבים, ובמקום מילה הם זורקים סימן פה ושם, ובהבעות הפנים הם משתמשים אחרת".

בעבר לא היה תיעוד רב לשפת הסימנים, כי קשה לתעד אותה בכתב. היום אפשר להעביר מסרי וידיאו. האם המשמעות היא שהתרבות הזאת תתחיל לאסוף יותר נכסים מדור לדור וקצב המצאת השפות החדשות יפחת?
"כבר היום סיפורים עוברים מדור לדור בתרבות החירשים באמצעות מסורת של מספרי סיפורים בשפת הסימנים. לכן יש סיפורים ואגדות ששפת הסימנים היא שפת המקור שלהם, וגם שירה. ערכנו לאחרונה ערב סיפורים ושירה בשפת הסימנים והזמנו משורר הולנדי נפלא. יש אלפי שפות חירשים ולכל אחת יש מסורת סיפורים משלה. בהחלט יכול להיות שהווידיאו יאפשר להעביר את הנכסים התרבותיים של קהילת החירשים מדור לדור ומקהילה לקהילה במדינות שונות בצורה נוחה יותר". 

חירשות בזמן קורונה: "כולנו מבולבלים מההנחיות, והחירשים מבולבלים במיוחד"

אף שלחירשים יש תרבות ייחודית שהם גאים בה, הם עדיין סובלים כמו בעלי מגבלה אחרים מחוסר בהנגשה. בתקופת הקורונה, הדבר הפך לצורך בוער במיוחד.

"בישראל יש 300 אלף כבדי שמיעה", אומרת סנדלר. "ממילא קשה להם להבין את החדשות, בעיקר כשבועת הדיבור קטנה כל כך - צריך להגדיל אותה לפחות פי 2. כשהדוברים עוטים מסכה, זה גרוע יותר. קוראי השפתיים לא יכולים לראות את השפתיים וגם מי שלא קוראים שפתיים מסתמכים מאוד על הבעות הפנים כדי להבין את 'טון הדיבור'. כשהפנים מכוסות מסכה, זה נמנע מהם. הם מקבלים תחושה שכאשר נציגי הציבור עומדים ומדברים אל אזרחי ישראל, החירשים וכבדי השמיעה לא כלולים. כולנו מבולבלים היום מההנחיות, והחירשים מבולבלים במיוחד". אם בעבר בן משפחה שומע יכול היה לשבת איתם בזמן החדשות, היום הם לעתים קרובות לבד או בתא משפחתי שכולל רק חירשים.

"זה נכון לא רק לחדשות, אלא גם לחיי היומיום בתקופה הזאת. קהילת החירשים המציאה מסכה שקופה, אך היא מתמלאת באדים מיד. שמעתי שבבית החולים שיבא המציאו מסכה שקופה שעובדת טוב יותר".

בעת קבלת טיפול רפואי בתקופת הקורונה, הבעיה הופכת למסוכנת ממש. "מבקשים מהם להיכנס לבד לרופא, אבל אין להם בהכרח יכולת לתקשר איתו. הם רגילים להיכנס עם מתורגמן. אחד הפתרונות הוא טאבלט שמתרגם משפת הסימנים לעברית".

אפשר לכתוב.
"הצעירים בהחלט כותבים. לעומתם, חלק מהחירשים המבוגרים יותר בארץ מעולם לא למדו לכתוב היטב בעברית. זה יותר טוב מכלום, נכון, אבל הדרך הכי טבעית בשבילם להתבטא ולהבין היא בשפת הסימנים.

"אני מכירה עורך דין חירש שחלה בקורונה. לקחו אותו למד"א. הוא הבין ששואלים אותו אם יש לו אלרגיה אבל הוא לא היה יכול לענות. ממילא למי שאין קול פיזי קשה להישמע במרחב של השומעים. אלה אנשים מוכשרים, משכילים ושקופים".

סנדלר תרמה למאמץ והשיקה את "ספר הקורונה". "החזון היה של קולגה שלי, פרופ' דונה ג'ו נאפולי, סופרת ילדים ובלשנית מאוניברסיטת סוות'מור בארה"ב", מספרת סנדלר. "לפני כעשור היא התחילה להתעניין בשפת הסימנים ותרגמה חלק מהספרים שלה לשפה הזאת. בתחילה פרסמה ספרי נייר, שכללו לצד הטקסט הכתוב גם סימנים בשפת הסימנים האמריקאית, כדי שילדים שומעים יוכלו להכיר אותם. היום היא מפרסמת ספרים לקריאה באמצעים דיגיטליים, שמשלבים בין טקסט, הקראה בקול וסימון. הם נועדו לאפשר קריאה משותפת להורה וילד שאחד מהם חירש, והם הופיעו בכמה שפות".

"ספר הקורונה" הוא פיתוח משותף של סנדלר ונאפולי. זהו ספר ילדים שמסביר בשפת סימנים ובעברית במקביל מהי הקורונה וכיצד היא משפיעה על חיינו. סנדלר יזמה את התרגום שלו לעברית ולשפת הסימנים הישראלית. "היינו צריכים לתרגם אותו לעברית ואז לשפת הסימנים, ואז משפת הסימנים חזרה לעברית תואמת. זה לקח שלושה חודשים", היא אומרת. על התרגום לעברית הייתה אחראית דלית אבנון, ולשפת הסימנים דבי מנשה ואורה אוחנין. לאיורים אחראי אקסל שפלר, המוכר מספרים כמו "לקוף יש בעיה".

"למרות שמדובר בספר שמיועד קודם כול לילדים חירשים, החלטנו להוסיף פסקול גם בעברית, ובאמת אני רואה את הילדים במשפחה שלי, שהם ילדים שומעים, מאזינים לספר ומתחילים לחקות את הסימנים וללמוד אותם". 

"קורונה" בשפת הסימנים

כך תתגברו על מכשול המסכה בתקשורת עם אנשים חירשים

1. העדיפו מסכה שקופה, כדי שאפשר יהיה לקרוא שפתיים
2. אפשרו לאדם חירש להיעזר במתורגמן, לדוגמה במפגש עם רופא
3. שימו לב לתנועות שמנסות למשוך תשומת לב גם ללא קול
4. היעזרו בכתיבה בטאבלט ובשיחון עברית-שפת הסימנים

פרופ' וונדי סנדלר

ראש המעבדה לחקר שפת הסימנים באוניברסיטת חיפה • דוקטורט בבלשנות מאוניברסיטת טקסס • הקימה את מעבדת התיאטרון בשפת הסימנים "אביסו", ושותפה להוצאת ספר הילדים "סיפור הקורונה" • נשואה, אמא לבת וסבתא לשלושה

עוד כתבות

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● עפ"י ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב, לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית, אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

לטענת הבעל, תכנון מס היא זכות השייכת לו, שכן מדובר בפעולה שאינה מתייחסת לזכות משותפת שנוצרה במהלך החיים המשותפים / אילוסטרציה: Shutterstock

האם גרוש רשאי לבצע תכנון מס שיפגע בזכויות בת זוגו לשעבר?

זוג התגרש לאחר 19 שנות נישואים ● בסמוך לפרידתם, הבעל פרש משירות קבע והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל במשכורת חודשית, לצד קבלת פנסיית גישור ● ביהמ"ש קבע כי האישה זכאית לכ-40% מפנסיית הגישור, אולם אז התעוררה השאלה האם הבעל רשאי לקבוע כי פנסיית הגישור תסווג כ"הכנסה שנייה", והכנסתו מעבודתו השוטפת תיחשב כ"הכנסה ראשונה"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם