המפתח לקידום מהפכת הרכב החשמלי בישראל: החלפת מסי הדלק באגרות גודש

תקציב המדינה תלוי במידה רבה בהכנסות המדינה ממסים על דלק • כדי שהמדינה תהיה מסוגלת לעודד באמת מעבר לרכבים חשמליים ופחות מזהמים היא צריכה להמיר את ההכנסות מדלק להכנסות ממס גודש

פקקים באיילון / צילום: איל יצהר, גלובס
פקקים באיילון / צילום: איל יצהר, גלובס

השנה היא 2020, וחזון הרכב החשמלי מתקדם ברחבי העולם במהירות, כחלק מהניסיון לצמצם את זיהום האוויר והפגיעה באקלים לה הוא גורם. טענה חזקה הקיימת בשיח הציבורי בישראל, גורסת כי קיימת משוכה רצינית העומדת בפני חזון החדרת הרכבים החשמליים לישראל: הכנסות המדינה ממיסוי הדלק. מס הבלו המוטל על הדלק בישראל מכניס למדינה כ-20 מיליארד שקל בשנה, נתח לא זניח מתקציב המדינה. לפיכך, נטען כי פקידי האוצר אינם ששים לראות את כל הרכבים הרגילים במדינת ישראל מתחלפים להם במכוניות חשמליות, אשר אומנם יצילו את אזרחי ישראל מזיהום אוויר קטלני ההורג המונים מדי שנה, אך גם יגרעו הכנסות עתק ממסים.

פתרון אפשרי לבעיה זו, היא מציאת חלופות להכנסות המתקבלות ממיסוי הדלק ורכיבי מס נוספים בתחום הרכב, כדוגמת אגרות רישוי ומסי קנייה על רכבים חדשים. כיוון אפשרי אחד הוא הגברת המיסוי על בעלי הון, או ביטול פטורים ממס לקבוצות אינטרסים. אולם קיים קושי לא קטן בהצעה זו, שכן היא דורשת להתעמת עם גורמי כוח ו'מיליציות מיסוי', עניין שבשנים האחרונות נבחרי הציבור מתרחקים ממנו כמו מאש.

מסקנת הביניים העגומה היא שיהיה קשה מאוד להגיע לרמה גבוהה של מינוע חשמלי בארץ, ואזרחי ישראל ימשיכו לנשום אוויר מזהם ומסוכן. אלא שקיימת אלטרנטיבה נוספת לגביית מס חלופי למיסוי הדלק, וכזו שאיננה דורשת עימות מול קבוצות אינטרס למיניהן. כל שנדרש הוא החלטה על החלת מס גודש בישראל - כלומר גביית תשלום מנהגים בהתאם לנסועה ולפקקים שהם גורמים להם. כך, ככל שנהג גומע יותר קילומטרים ברכבו, וככל שהוא עושה זאת במקום ובשעה בהם נוצרים יותר עומסי תנועה, כך הוא יידרש לשלם יותר מס.

הרעיון המקורי של אגרת גודש נועד לעזור להילחם בפקקים, הגורעים עשרות מיליארדי שקלים מן הפריון המקומי, גוזלים מהנהגים אין-ספור שעות בפקקים, ואף מגבירים את זיהום האוויר, כל עוד הרכבים אינם חשמליים. ככל הידוע, אחת הסיבות העיקריות שבגללן מתמהמהים עם יישום הרעיון של אגרות גודש בישראל, היא החשש של הפוליטיקאים להיראות כמי שמטילים מס חדש על תושבי המדינה. אולם ניתן להציע תוכנית אסטרטגית: המדינה תגדיר כיעד להחדיר לשוק המקומי את הרכבים החשמליים - ובמקביל, מיסוי הדלק יוחלף באגרות גודש, המתחשבות גם בנזק שיוצר הנהג על ידי תרומתו לפקקים, ואינן תלויות בסוג האנרגיה המניע את הרכב.

חזון זה יאפשר כניסה מסיבית של כלי רכב חשמליים לישראל, באשר הוא מעמיד חלופת הכנסות למדינה במקומם של רכיבי מיסוי הרכב הקיימים כיום. באופן זה, גם הפקידים החוששים לגורל הכנסות המדינה יהיו מרוצים, שכן הכנסות המדינה לא תיפגענה, וגם נבחרי הציבור לא ייחשבו למטילי מס חדש, כי הציבור יוכל להבין שמחליפים מס אחד במס שני, ועוד בשם מטרה טובה. אם אכן יואילו משרתי הציבור, הנבחרים והמקצועיים, לאמץ את ההצעה, מדינת ישראל תצא מורווחת מכאן ומכאן: מכוניות חשמליות יוכלו להיכנס ביתר קלות לשוק הישראלי, ולצד זאת יאומץ כלי יעיל להפחתת הפקקים. לפעמים יש ארוחות חינם. 

הכותב הוא סטודנט לתואר שני במימון באוניברסיטה העברית