בג"ץ מחק את עתירת "גלובס" לפרסום הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בעניין משבר הקורונה

בג"ץ מחק היום (ה') את העתירה בנושא, אבל המאבק המשפטי לחשיפת הפרוטוקולים מישיבות הממשלה בנושא הקורונה רק החל.

הדיון הקצר שהתנהל היום בבג"ץ בעתירה ש"גלובס" שותף לה, אשר מבקשת להורות לממשלה לגלות את תמלילי הפרוטוקולים המלאים של ישיבותיה בתקופת הקורונה, הסתיים במפח-נפש מסוים, מבחינתנו. זאת, לאחר ששלושת שופטי בג"ץ, עוזי פוגלמן, מני מזוז ואלכס שטיין, סירבו להיכנס לטענות, שחלקן טענות במישור החוקתי לגופן. השופטים העדיפו למחוק את העתירה בנימוק פרוצדורלי, תוך שהורו לנו לפנות לממשלה ולבקש את המידע בהתאם למתווה של חוק חופש המידע.

המשמעות היא שהעותרים - ובכללם כאמור "גלובס" - יצטרכו לפעול כעת לבקשת החומרים בהתאם למתווה לפי חוק חופש המידע. הואיל ולתפיסתנו הממשלה כבר סירבה לפניות להעברת התמלילים, ואין צורך בפנייה מחודשת, כעת בכוונתנו להגיש את העתירה לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה כי יכפה על הממשלה לעשות כן. לעתירה תצורף התגובה המקדמית אותה הגישה המדינה לבג"ץ, אלא אם המדינה תגיש בימים הקרובים עמדה אחרת.

כבר בפתח הדיון בעתירה היום היה ברור לאן הרוח נושבת, כשהשופט פוגלמן שאל את עו"ד שחר בן-מאיר, אחד העותרים, מדוע העותרים לא יפעלו לבקש את החומרים מישיבות הממשלה בהתאם למתווה של חוק חופש המידע. גם השופט מזוז מיהר להצטרף לעמדתו, והשופטים לא עסקו כלל בטיעונים החוקתיים שהועלו בעתירה.

מטרת העתירה, שכעת כאמור צפויה להיות נדונה בבית המשפט לעניינים מינהליים, היא לקבל מידע הנוגע באופן ישיר לכלל הציבור והמשק הישראלי, שנפגע באופן קשה ביותר בימים אלה מההחלטות הדחופות שהתקבלו בממשלה. לפי העתירה, "הסתרת המידע מישיבות הממשלה בהן נדונו והתקבלו, בין היתר, החלטות על אופן ניהול המשבר הכלכלי החריף שהוא תוצר לוואי של המאבק במגפה, מהווה פגיעה נוספת בציבור. כעיתון כלכלי, זכותם של המבקשים להיות חשופים לדיונים ולהחלטות הללו של הממשלה. כאשר המידע מוסתר ואינו גלוי, אין ביכולתם של המבקשים למלא את תפקידם בדמוקרטיה - לבחון את ההחלטות, לבקר אותן ואת דרך קבלת ההחלטות".

תקנון הממשלה בנוגע לתיעוד דיוני הממשלה סווג כחומר חשאי למשך 30 שנה. במצב הקיים, תמלילי ישיבות הממשלה מועברים לארכיון המדינה, ושם הם נשמרים במשך שלושה עשורים.

ואולם חוק יסוד: הממשלה קובע כי דיונים והחלטות של הממשלה ושל ועדות שרים הם סודיים ביחס לנושאי ביטחון המדינה ויחסי חוץ של המדינה. בעתירה אנו טוענים כי הוראות חוק היסוד גוברות על הוראות התקנון, ועל כן אין להטיל את החיסיון על הדיונים באשר להגבלת התנועה של הישראלים, באשר להחלטות הכלכליות ו/או בתחום המעקב אחר אזרחי ישראל, שכן ההחלטות כולן נוגעות לנושאי בריאות העם ומשמעויות כלכליות, והן בעלות חשיבות ציבורית גבוהה במיוחד.

העתירה שהגשנו מדגישה את החשיבות של זכות הציבור לדעת ושל מימוש עיקרון השקיפות וכן את החשיבות של חופש הביטוי במדינה, גם כאשר מולם ניצבים שיקולים בעלי משקל נוגד.

עוד אנו טוענים בעתירה כי בין הנתונים המפורטים בפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בקשר לקורונה יש מידע מהותי שהוא בסיס המידע והתשתית העובדתית להחלטות. בעתירה אנו מבקשים שהמידע הזה ייחשף.

לפי העתירה, לא רק שאין נימוק שלא לחשוף אותו בפני הציבור, אלא ההפך מכך - יש בכך חשיבות עצומה, הן מבחינת מידע שיקבל הציבור (ולא רק את השורה התחתונה של ההחלטה), הן מבחינת אמון הציבור בממשלה והן מבחינת היכולת לקיים ביקורת ולפקח - דווקא בעת הזו - על החלטות הממשלה.

הממשלה/המדינה מצדה מתנגדת נחרצות לבקשה לפרסם את התמלילים המלאים של הדיונים בנוגע למאבק בקורונה. בתגובה שהגישה הממשלה, באמצעות עורכי הדין אבי מיליקובסקי ושי כהן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נאמר כי הממשלה פועלת בעניין זה בהתאם לסעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה, המסמיך את הממשלה לקבוע סודיות ביחס לעניינים הנדונים בה. זאת, בנוסף על הדיונים בענייני ביטחון וחוץ שנקבע קטגורית שהם סודיים.

לטענת הממשלה, אי-פרסום הדיון וההצבעה האישית של כל שר, תכליתם לאפשר דיון ענייני ופתוח והתבטאות חופשית של השרים, על-מנת למנוע אפקט מצנן. הדיון הפנימי מאפשר לשרים להציג את העמדה הראויה בעיניהם בכל עניין קונקרטי באופן חופשי ומשוחרר מלחצים. תכלית זו נועדה להבטיח את איכותו של הליבון הפנים-ממשלתי ולסייע לממשלה לקדם את מדיניותה.

לעתירה שותפים עיתון "הארץ" והכתבת המדינית נעה לנדאו, שיזמו את הגשת העתירה, וכן עורכי הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם, התנועה לחופש המידע, עיתון "כלכליסט" ותאגיד השידור "כאן".