גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הרוח החלוצית שמקדם ברינגר עוד תצטרך לחכות

השמועות על מותה של הלכת אפרופים של בית המשפט העליון היו מוקדמות מדי ומבוססות פחות מדי • גם הוויכוח הזה, שהיה אמור להיות ענייני ומקצועי, גלש במהרה לוויכוח ימין–שמאל בין המחנות המתכתשים תדיר על זהותה ואופיה של מערכת המשפט הישראלית

השופט אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ, גלובס
השופט אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ, גלובס

ברגע השיא של המערכון המפורסם שבו מתכתשים שני השמוליקים, סגל ורודנסקי, על אודות קריסתו הנטענת של בית הוועד הפועל של ההסתדרות, מודה פוקס (סגל) כי אף שטען בהסתמך על מה שהיום היינו מכנים "פייק ניוז", כי הבניין פוצץ בלילה, הוא עדיין עומד על תילו ממש מחוץ לחלון. "עכשיו הוא עומד", הוא מסביר. "הלילה פוצצו ועד הבוקר בנו אותו מחדש". "האם אפשר להקים בניין עצום כזה בן לילה?" שואל בכעס ובתמיהה רודנסקי. "אז אתה לא יודע למה מסוגלת ההסתדרות", עונה לו סגל.

גם הלכת אפרופים של בית המשפט העליון, שעל מותה נודע בערב שבין חמישי לשישי מבין מילות טורו של עו"ד גיל ברינגר, קמה לתחייה ועמדה על מכונה בבוקר יום שישי. השמועות על מותה היו מוקדמות מדי ומבוססות פחות מדי. אלא שגם ויכוח כזה, שכולו אמור להיות ויכוח משפטי, מקצועי וענייני, הפך עד מהרה לוויכוח ימין-שמאל בין המחנות המתכתשים תדיר על זהותה ואופיה של מערכת המשפט הישראלית. לכל אלה, אם תרשו לי להעיר, אין קשר לפסק הדין הנוכחי בעניינם של "ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ" (ואיך אפשר ויכוח משפטי עכשווי בלי ביבי) ורכבת ישראל.

בסוף השבוע האחרון, לאחר פרסום טורו של ברינגר, געשה הארץ (או אולי בעצם רק אומת הטוויטר). סוגיה משפטית כבדת משקל, שהפעם לא נגעה לתיקי ראש הממשלה, הרעידה את אמות הסיפים. האם הלכת אפרופים, אחת המרכזיות במשפט הישראלי בכלל ובדיני החוזים בפרט, מצאה את מותה הפתאומי בדממה ובלי שנודע הדבר ברבים, כפי שבישר גיל ברינגר בטורו השבועי? עד כדי כך סוער וגועש היה הוויכוח הזה, עד שהצטרפו אליו שמעון ריקלין ואלירז שדה, דמויות נדירות בדרך כלל בדיונים הנוגעים להלכות פרשנות החוזה.

על הפגמים והכשלים בעמדתו של ברינגר, עמדו כבר לפניי. טורו של עו"ד שחר בן-מאיר הביא מספר דוגמאות הממחישות כי התמונה המשפטית היא אחרת מהנטען על ידי ברינגר וכי למעשה לא מדובר כאן בביטול הלכה כלל וכלל. למעשה, קריאה בפסק הדין - כפי שהסבירו רבים, מגלה כי השופטים עצמם מפנים להלכת אפרופים כזו שמכתיבה את הדין בסוגיית פרשנות החוזה.

בפסקה 12 של פסק הדין מבהיר השופט שטיין את התורה כולה - "הלכת אפרופים חלה על כל חוזה וחוזה, אבל לא כל החוזים נולדו שווים. רמת הפירוט של החיובים והזכויות איננה זהה בכל חוזה וחוזה". זהו למעשה עצם העניין: פסק הדין שלפנינו אינו בא לבטל את הלכת אפרופים אלא לחדד אבחנה בין סוגים שונים של חוזים והאופן הראוי לפרשם. גם הילוכם של השופטים בדרך לתוצאה שהגיעו אליה אינו זהה ויעידו על כך מילותיו של השופט גרוסקופף, שהסביר את הבדלי הגישה שבינו לבין השופט שטיין, על אף התוצאה הזהה במקרה זה.

"כאן מצטלבות דרכיהן של חבריי ודרכי", כתב גרוסקופף. "הן לשיטתם והן לשיטתי יש לקרוא את ההסכם שבו עסקינן [כלומר ההסכם הספציפי הזה ולא כל הסכם בכל זמן ומצב - א"מ] בצורה צמודה ללשונו, תוך התבססות על ההסדרים שהצדדים בחרו לקבוע בו, והימנעות מלקרוא לתוכו הסדרים שלא בחרו לקבוע בו. לשיטת חברי, השופט אלכס שטיין, הדבר מוצדק מאחר שמדובר בחוזה סגור עם התניה מלאה; לשיטת חברי, השופט עוזי פוגלמן, יש לתת משקל לכך שמדובר בחוזה שהשתכלל בעקבות זכייה במכרז ציבורי; לשיטתי דרך הפרשנות האמורה נגזרת מכך שמדובר בחוזה עסקי, אשר ראוי לפרשו על פי כללי פרשנות הנותנים ללשון החוזה מעמד מכריע. בין כך ובין כך, התוצאה במקרה זה היא אותה תוצאה", כתב גרוסקופף.

היינו יכולים לעצור כאן, אלא שמעבר לנימוקים לגופו של עניין ולגופה של הלכה, ראוי להתייחס גם לרטוריקה שבה בחר ברינגר להשתמש. הלכות, שלא כמו ציפורים, אינן מתות בסתר. הן אינן עצים הנופלים בלא להשמיע קול ביערות עבותים אשר איש אינו שומע את נפילתם ואינו יודע אם נפלו. הלכות משפטיות בשיטת התקדים הנהוגה בישראל הן הלבנים שמהן בנויה שיטת המשפט שלנו. לא ניתן להזיז או להחליף אותן בלא שהדבר יהיה ברור וגלוי ומוצהר. לא ניתן ואף לא רצוי. בית המשפט העליון אינו נוהג לבטל הלכות באגביות דוממת - אלא כאשר הלכה כזו מבוטלת, ודאי אם היא ותיקת יומין, מרכזית, משפיעה כל כך וכזו שעוררה לאורך השנים פולמוס גדול בין המשפטנים בשאלת היותה ראויה, הדבר נאמר באופן מפורש ובקול רם וצלול.

בטורו כתב ברינגר כך: "השבוע, בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הודיע השופט שטיין על פטירתה של הלכת אפרופים, והיא בת 24 שנה בלבד. בלי הודעות לתקשורת, בלי מודעות אבל גדולות, ובלי חגיגות מיותרות. היה טוב וטוב שהיה - אבל זהו. הלכת אפרופים הגיעה אל קיצה". אני מניח שגם ברינגר, המלין תדיר על אקטיביזם ויצירתיות שיפוטית והחופש שלטעמו נוטלים להם שופטים בפרשנות מילות החוק, מכיר בחשיבותה של הוודאות המשפטית. ודאות כזו אינה יכולה להתגבש ככל שבתי המשפט לא יבהירו במפורש מהו הדין החל לטעמם בכל עת ואיזו קביעה או פסיקת עבר פסקה מלהיות הדין הנוהג. יפים שבעתיים הדברים בכל הנוגע לפסיקות שניתנו בהרכב מורחב, כמו בפרשת "ארגון מגדלי הירקות", שעסקה גם היא לאחר פרשת אפרופים באופן הראוי לפרשנות חוזה.

לכן - כאשר מבוטלת הלכה משפטית ומוחלפת באחרת, נוהג בית המשפט לציין זאת במפורש באופן המייצר כותרות ראשיות בעיתון, ואינו משאיר את הדבר לניחושים או גילויים חרישיים הנשמרים לסוף השבוע. כך היה למשל בנוגע להלכת קולומבו הוותיקה, שעסקה במכר מותנה (קונסיגנציה) ומשכון מוסווה, ושבוטלה בפסק דין קידוחי הצפון בהרכב מורחב של בית המשפט העליון.

באותו מערכון של סגל ורודנסקי שואל רודנסקי "מה אתה כל כך שמח שפוצצו את בניין ההסתדרות? מה טוב בזה?" "שהראינו להם", עונה לו סגל. "למי?" שואל רודנסקי. "להסתדרותניקים, אתה מבין? שלא כולם נכנעים להם. שיש עוד רוח חלוצית ביישוב". דומני שהפעם הרוח החלוצית שמקדם ברינגר תצטרך לחכות לפסק דין אחר כדי שאפשר יהיה "להראות להם". 

הכותב הוא היועץ המשפטי של עמותת הצלחה

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הבורר הכריע: למי מהשכנים באמת שייך הגג?

העליון הסדיר את הסוגיה הנוגעת לאופן שבו יש להתחשב בתשלומי משכנתה לאחר הפרידה ● בית המשפט לענייני משפחה קבע בהחלטה עקרונית כי יש לפרסם פסקי דין והחלטות בתחום המשפחה ככלל ● וגם: 48 בעלי דירות מול 3 בעלי פנטהאוזים - מי ניצח בבית המשפט?

אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל עמוק בבוץ: מה יקרה מחר?

האינפלציה הגואה לא מאפשרת לבנק ישראל להוריד את הריבית, אך כנגדה עומדת האטה בצמיחה ● הגירעון המאמיר ופרמיית הסיכון מהווים מכשול עבור מתווה ההקלות של הבנק ● מודי שפריר מבנק הפועלים: העתיד תלוי בתמונה הגאו-פוליטית

אורן עזר, מנכ''ל אלקטריאון / צילום: ניר סלקמן

המנכ"ל שהתחיל כמוכר פרוזן יוגורט: "לחזור מביקור בסין זה כמו לחזור מהעתיד"

כבר לפני יותר מעשור הבין אורן עזר שהעולם הולך לכיוון הרכבים החשמליים והקים סטראט-אפ לכבישים שיטעינו את הרכב באופן אלחוטי ● כיום, אחרי שהמוצר שלו כבר עבר פיילוטים, הוא בטוח שהעתיד של התעשייה טמון בפיתוח שלו

הריקשות מובילות מהפכה חשמלית בהודו / צילום: Shutterstock

בעלות של אלפי שקלים בודדים: הכירו את המהפכה החדשה של הודו

סובסידיות לתחבורה נקייה, צניחה בעלויות הסוללות וכניסת טכנולוגיות מסין הצמיחו בשנים האחרונות תעשיית רכב חשמלי בהודו ● אלא שבמקום מכוניות, מאות יצרנים מקומיים מוכרים בכל חודש עשרות אלפי ריקשות חשמליות שגודשות את הכבישים, מקטינות את הזיהום ומגדילות את הזדמנויות הפרנסה

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

ויתרה על גיוס של 200 מיליון שקל: חברת הנדל"ן שדוחה את ההנפקה בת"א

חברת הנדל"ן יוסי אברהמי, שתכננה לגייס 200 מיליון שקל לפי שווי של מיליארד שקל, החליטה לדחות את ההנפקה ברבעון אחד לפחות ● בין הסיבות לדחייה: החולשה בשוק המניות והתלבטות של הבעלים בנוגע למהלך

וול סטריט 40. בעיגול: דונלד טראמפ / צילומים: Shutterstock, AP

הצניחה בשוק המשרדים מגיעה למגדל של טראמפ בוול סטריט

מגדל המשרדים במנהטן איבד שוכרים, ובשנה הבאה מחכה לו תשלום גדול למשכנתה - שצפויה לגדול בשל עליית הריבית ● טראמפ הכיר במצבו של שוק המשרדים בניו יורק כשכתב בתצהיר: "למרבה הצער הוא הלך לעזאזל"

יו''ר המחנה הממלכתי בני גנץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

גנץ הגיש הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית למלחמת חרבות ברזל

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ הגיש היום למזכירות הממשלה הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי אסון ה-7 באוקטובר ● "הקמת ועדת חקירה ממלכתית תעביר מסר חשוב ומאחד לציבור הישראלי כי כלל מערכות השלטון והביטחון העומדים בראשן מחויבים בבחינה מעמיקה, אובייקטיבית ומקצועית"

מאפים בעגלת הקפה שושה / צילום: שרית עטר

בשר מיושן, מאפים מתפקעים וסדנת שוקולד ורוד: ביקור במושב בשרון שלא יפסיק להפתיע אתכם

עגלת קפה שמגישה בורקס פינוקים מתפקע, שוקולדים עם שילובים דמיוניים, סטודיו שתרצו לקנות בו הכול ומשק חקלאי עם זנים ומעדנים מיוחדים ● ביקור במושב צופית

אפליקציית ICQ / צילום: Shutterstock

הרשת החברתית ICQ תיסגר: ממליצה לעבור לרשת הבית של פוטין

ICQ, שהיתה לרשת החברתית הפופולרית בישראל בשנות התשעים, נסגרת ● זאת לאחר ניסיונות כושלים להשיק מחדש את האפליקציה ולהפוך אותה פופולרית בקרב משתמשים ברוסיה תחת VK, הרשת החברתית הרוסית ● ICQ הותירה בישראל מורשת של תרבות יזמית וגם הפכה לא מעט ישראלים למיליונרים ● מכירתה נחשבת לאקזיט האיקוני הראשון

פרויקט הריסה ובנייה מחדש. אינטרס לאומי בקידום הפרויקטים / צילום: Shutterstock

זכות הסירוב של דייר סרבן - לא לעולמים

דייר בפרויקט תמ"א 38 בבת ים טען כי הוא זכאי להרחבה של לפחות 6 מ"ר נוספים ביחס לשכניו ● אלא שהוא נזכר לעשות זאת במסגרת תביעה לבית המשפט, אחרי שכבר ניתן נגדו פסק דין ע"י המפקח על הבתים המשותפים ● השופטת דחתה אותו על הסף: "היית צריך לטעון זאת בפני המפקח"

מושב הבונים / צילום: שלומי יוסף

בכמה נמכרה קרקע של חצי דונם במושב היוקרתי מול הים?

מגרש של חצי דונם במושב הבונים נמכר ב־3.76 מיליון שקל, נמוך מההצעות במכרזים קודמים ● מדובר בקרקעות נדירות בחוף הכרמל, שמחלקן הגדול אף נשקף נוף לים, ולכן המכרז עורר רעש גדול

ביל גייטס / צילום: Shutterstock

ביל גייטס: חבל שלא למדתי את הלקח הזה מוורן באפט מוקדם יותר

מנכ"ל מיקרוסופט לשעבר פרסם פוסט ובו גילה שהיה שמח ללמוד מהמשקיע האגדי כיצד לנהל אחרת את היומן שלו

קרוקט בצלים שרופים / צילום: גיל אבירם

הביסטרו המשוחרר של פיינליסט "משחקי השף" מציע ביסים טעימים וממזריים

עם רגל במכונת גלידה ורגל בג'וספר, יהונתן שרביט, שהתמחותו בקולינרית מגיעה ממילאנו, יודע איך עושים אוממי ישראלי

הסופרת הסומלית שהצטרפה לאחים המוסלמים והיום נלחמת באסלאם הקיצוני בעולם

אייאן חירסי עלי גדלה במשפחה אדוקה בסומליה, עברה מילת נשים והתקרבה לאסלאם הפוליטי - עד שהפכה לפליטה בהולנד, שם הגיעה לכהן בפרלמנט ● הסופרת מבחינה בין הבעיה האסלאמיסטית באירופה לעומת אמריקה, ומדגישה: "אנחנו לא רוצים לחכות עד שמה שקרה ב־7 באוקטובר יקרה בשאר המערב"

בארה"ב מבקרים את חלוקת הנשק האזרחי של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפגנות נגד קרן העושר, גרמניה מאבדת אחיזה במזרח התיכון, איטליה חוזרת להעביר כספים לאונר"א, ועוד סיפורים • כותרות העיתונים בעולם 

מהמנכ''לים שפרשו / צילומים: איל יצהר, שלומי יוסף, רמי זרנגר, יונתן בלום, יוסי זמיר, ענבל מרמרי, עידן גרוס, קרן בן ציון, גבע טלמור, שרפן לופו, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

53 מנכ"לים עזבו את תפקידם מאז החלה המלחמה. השאלה היא למה

קושי לגייס משקיעים, לחץ גובר והזדמנויות חיצוניות: בשמונה חודשי המלחמה 10% ממנכ"לי חברות בבורסה המקומית עזבו בזה אחר זה את תפקידם ● התופעה, שחוצה ענפי מסחר - החל מנדל"ן, דרך תעשייה ועד תחום הקנאביס - אפילו התפשטה לחברות ישראליות שנסחרות מעבר לים ● מדוע זה קורה דווקא עכשיו, ואיך אפשר להסביר את התופעה?

עשן מתקיפות חיל האויר מיתמר מאזור רפיח / צילום: Reuters, Mohammed Salem

דקות אחרי החלטת בית הדין בהאג: חיל האוויר תקף ברפיח

בית הדין בהאג הוציא צווים לעצירת הלחימה ברפיח • לוחם מילואים נפצע קשה בקרב בצפון הרצועה • מיליציות פרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות לירי כטב"ם לאילת וטענו כי שיגרו כטב"ם לעבר נמל חיפה • בהמשך לכך, דובר צה"ל עדכן כי מטוס קרב יירט כטב"ם בצפון הארץ, וכי שרפה פרצה באזור צפת בגלל שברי המיירט • עדכונים בולטים

שר הביטחון יואב גלנט ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הערב / צילום: צילום מסך ממסיבת העיתונאים

מסר בן 110 מברלין: כך עושים כלכלת מלחמה

ב-1914 תעשיין יהודי מבריק העביר את כלכלת גרמניה אל מסלול של מלחמה ארוכה ● דמוקרטיות ודיקטטורות למדו את השיעור המדהים שהעניק ולטר רתנאו

חיילי צבא אוסטרליה בתרגיל. מדיניות של הרתעה / צילום: Associated Press, Aaron Favila

טילים ארוכי טווח וצוללות מונעות גרעין: אוסטרליה נערכת לאיום הסיני

אוסטרליה אמנם נמנעת מלהגדיר את סין כאיום, אך העיניים בקנברה נשואות כל הזמן לאסיה ● הכוונות הגלויות של סין להשתלט על טייוואן והאימונים רחבי ההיקף של כוחות הצבא הדליקו נורות אזהרה, והובילו את שר ההגנה האוסטרלי להודיע בחודש שעבר על מדיניות ביטחון חדשה: "צבא גדול שיתמקד בחצר האחורית"

סטיבן שוורצמן, מנכ''ל בלקסטון / צילום: Associated Press, Richard Drew

אחד המנכ"לים המשפיעים בוול סטריט הודיע: חוזר לתמוך בטראמפ לנשיאות

סטיבן שוורצמן מנכ"ל בלקסטון ואחד האנשים העשירים בעולם צפוי לחזור ולתמוך בטראמפ, כך על פי דיווחים בארה״ב. ברקע, מדיניותו של ביידן בנושאים שונים ועליית האנטישמיות