גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראמפ שיקר? ראש ממשלת הודו טוען שלא ביקש ממנו תיווך מול פקיסטן

האם ראש ממשלת הודו ביקש מנשיא ארה"ב לתווך בסכסוך קשמיר עם פקיסטן? כן, אומר טראמפ ● לא ולא, אומרת הודו ● משבר דיפלומטי משונה מסכן עכשיו את יחסי ארה"ב עם הודו – וצריך לעניין מאוד גם את ישראל, ששתי המדינות הן השותפות האסטרטגיות הקרובות שלו

מודי וטראמפ בוושינגטון / צילום: רויטרס  Kevin Lamarque
מודי וטראמפ בוושינגטון / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

"שמעתי כל כך הרבה על קשמיר. איזה שם יפה", אמר נשיא ארה"ב ביום ב', מקץ שיחה עם אורחו, ראש ממשלת פקיסטן אימראן קאן (=חאן). דונלד טראמפ הודיע כי הוא מוכן ומזומן לתווך בסכסוך קשמיר, המקרב את הודו ואת פקיסטן פעם אחר פעם אל מלחמה גרעינית.

זה לא שהנשיא כופה את עצמו. חלילה. זה שראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכבודו ובעצמו ביקש ממנו במפורש במהלך פגישתם באוסאקה, יפן, בפסגת ה-20G בסוף החודש שעבר.

"האם אתה מוכן לתווך?"' שאל מודי את טראמפ.

"לתווך איפה?", השתומם נשיא ארה"ב.

"בקשמיר", אמר מודי.

הנשיא, שהבטיח להביא אל קיצו את הסכסוך הישראלי-ערבי בן 70 השנה, מוכן גם להשכין שלום בקו הלא-הפסקת-אש החוצה את קשמיר זה 70 שנה.

הכחשה באישון לילה

ההודים התקשו להאמין למשמע אוזניהם. עשר שעות מפרידות בין וושינגטון לדלהי, וממשלת הודו כבר עלתה על יצועה, או עמדה לעלות עליו, כאשר באה הידיעה על נכונות התיווך של טראמפ.

על פי דיווח מפורט, המתפרסם הבוקר בעיתון "אינדיאן אקספרס", דיפלומטים הודיים התרוצצו בדלהי החשוכה ובוושינגטון שטופת השמש, כדי להבין מה קרה. נבדקו הפרוטוקולים של השיחות, או לפחות הדוחות על מהלכן שנמסרו לאחר מעשה. שום פרוטוקול ושום דוח, הודי או אמריקאי, לא אימת את גרסת הנשיא. מודי לא ביקש שום תיווך בקשמיר. למען האמת, הוא אפילו לא הזכיר את קשמיר.

באישון לילה, שעה וחצי לאחר הכרזת טראמפ, דובר משרד החוץ בדלהי הכחיש רשמית את טענת הנשיא. 11 שעות אחר כך, שר החוץ של הודו, ד"ר ס. ג'יישאנקאר, דיפלומט ותיק ומהוקצע, הופיע במליאת הפרלמנט בדלהי, כדי להודיע שלא היו דברים מעולם. "אני מכחיש באופן קטגורי", הוא אמר, וחזר לצורך הדגשה.

לא הייתה כאן לשון המשתמעת לשתי פנים. הודו הודיעה בעצם, מבלי כמובן להשתמש במילים האלה, שנשיא ארה"ב שיקר. בזמן כתיבת הרשימה הזו, היום לפנות בוקר, טראמפ עדיין לא הגיב על ההכחשה. בדרך כלל הוא אינו נשאר חייב. הדעת נותנת שהוא לא יישאר חייב גם הפעם.

בלי מתווכים זרים

עתיד קשמיר הוא מן העניינים הרגישים ביותר בפוליטיקה ההודית. כל רמז של נכונות להתפשר מעמיד בסכנה פוליטית את הרומזים. לא זו בלבד שהודו מסרבת בהחלט לוותר על ריבונות מלאה בקשמיר - בוודאי לא בחלק של קשמיר הנמצא בשליטתה - אלא שהיא דוחה מעיקרו את הרעיון של בינאום בעיית קשמיר. עמדתה רבת השנים היא שקשמיר יכולה להידון רק באופן דו-צדדי, בינה לבין פקיסטן. לא יהיה אופן תלת-צדדי או רב-צדדי; לא יהיה מתווך זר; לא יהיו ועידות בינלאומיות.

שקולה כנגד אפס היא הסבירות שמודי, העומד בראש הממשלה הדתית-לאומנית ביותר בתולדות הודו, ייסוג אף כמלוא הנימה מן ההסכמה הלאומית על קשמיר. את ניצחונו המסיבי בבחירות הכלליות האחרונות הוא חייב במידה רבה לעמדה נצית נוקשה בנוגע לקשמיר.

נשיא אמריקאי בדרך כלל מקבל תדרוך לפני פגישות מדיניות, ומתדרכיו מפנים את תשומת לבו אל שדות מוקשים אפשריים. אבל הנשיא טראמפ ידוע בחוסר העניין שלו בתהליך התדרוך. הוא סומך לחלוטין על האינטואיציות של עצמו ועל כישרונות המשא ומתן המפורסמים שלו בעולם העסקים.

לרוע המזל, בעיית קשמיר אינה עניין לאינטואיציות. הנרי קיסינג'ר נהג לדבר על הצורך לכתוב "ספר דקדוק" כדי לפתור את הסכסוך הישראלי-ערבי. בעיית קשמיר, שגם היא התחילה ב-1947, מצריכה ספר דקדוק עבה לא פחות. מה הביא אפוא את הנשיא טראמפ להציע לפתור אותה, כמעט כלאחר יד?

"עשרה מיליון הרוגים"

חוץ מהתעניינותו הפומבית רבת הימים בפרס נובל לשלום, טראמפ גם מנסה עכשיו לחלץ את ארה"ב מן הבוץ בן 18 השנה של אפגניסטן. דיפלומטים אמריקאיים נושאים ונותנים עם הטליבאן, מאחורי גבה של ממשלת אפגניסטן. פקיסטן היא כמובן פטרוניתם ההיסטורית של הטליבאן. במידה רבה, המודיעין הצבאי שלה המציא אותם לפני 25 שנה.

נשיא ארה"ב כה מתוסכל וכה קצר רוח, שביום ב' הוא הכריז: "אילו רציתי לנצח במלחמה הייתי יכול לעשות כן בתוך שבוע. אבל אינני רוצה להרוג עשרה מיליון בני אדם... יש לי תוכניות על אפגניסטן שאם הייתי רוצה לנצח במלחמה ההיא, אפגניסטן הייתה נמחית מעל פני האדמה, זה היה נגמר מילולית בתוך עשרה ימים".

ראש ממשלת פקיסטן אימראן קאן ישב לצדו של הנשיא בפנים חתומות, אם כי לא קשה לנחש איזו שאלה התרוצצה במוחו: באיזה נשק צריך להשתמש כדי להרוג עשרה מיליון "בתוך שבוע", או "מילולית בתוך עשרה ימים"?

המנהיג הפקיסטני, שעלה לשלטון רק בשנה שעברה, הוא איש כלבבו של טראמפ. הוא עומד בקריטריונים הטראמפיים של מנהיג ייצוגי: הוא נאה, הוא אתלטי (איך לא? הוא היה כוכב קריקט מהולל), הוא לבוש יפה, דיבורו מלוטש, הוא רב-גינונים. נרנדרה מודי הוא כמעט ההיפך המושלם. טראמפ פעם חיקה בלעג את האקצנט ההינדי הכבד של מודי, שהאנגלית שלו בסיסית ולקויה.

נראה שבחברת אימראן קאן, טראמפ אפילו נוטה לשכוח את הדברים האיומים שנהג להגיד על פקיסטן. כמעט לפני שנתיים הוא הכריז, "אנחנו משלמים לפקיסטן מיליארדים על מיליארדים של דולרים - ובאותה השעה הם מאכסנים את הטרוריסטים שבהם אנחנו לוחמים". בינואר 2018 הוא צייץ: "למרבה הטיפשות, ארה"ב נתנה 33 מיליארד דולר לפקיסטן ב-15 השנה האחרונות, והם לא נתנו לנו דבר חוץ מאשר שקרים וכזב, בחושבם שמנהיגינו הם שוטים... לא עוד!"

קריצה לבבית?

קריעת המסווה מעל פקיסטן משחררת קיטור, אבל אינה מקילה על היציאה המקווה מאפגניסטן. וושינגטון זקוקה לעזרת פקיסטן, בייחוד הממסד הצבאי רב הכוח שלה, המושך בחוטים מאחורי הקלעים.

קריצה אמריקאית ידידותית לפקיסטן בשאלת קשמיר עשויה לרכך לבבות. הפקיסטנים התבוננו בדאגה בשנים האחרונות בהתהדקות של שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ארה"ב להודו. לפנים פקיסטן הייתה בעלת הברית והודו הייתה האויבת. תקיעת טריז בין וושינגטון לדלהי היא אפוא רווח נקי לפקיסטן.

לישראל יש כמובן עניין ניכר במהלכים האלה. מחוץ לארה"ב אין לישראל כיום מערכת יחסים חשובה יותר מזו שיש לה עם הודו. המערכת הזו הבשילה לפני עשרים שנה בזכות סיוע בהול ומועיל שישראל הושיטה להודו במהלך מלחמה עם פקיסטן לאורך קו ההפרדה בקשמיר.

הודו אינה מתמסרת בקלות, ויש לה ידידויות קרובות גם עם איראן ועם רוסיה. היא לעולם אינה מניחה את כל ביציה בסל אחד.

בעיותיה של הודו עם ממשל טראמפ אינן מוגבלות לקשמיר. הודו היא אחת האויבות במלחמת הסחר שלו נגד "ארצות שמנצלות אותנו". תחילה ארה"ב הטילה מכסי עונשין על פלדה ואלומיניום מהודו. לפני חודשיים הוא הודיע, שיסיים הקלות סחר, שנועדו לפתוח את השוק האמריקאי בפני סחורות הודיות. הודו מצידה הגביהה מכסים על מוצרי חקלאות אמריקאיים.

לישראל יש היסטוריה רבת שנים של שיווק שירותים דיפלומטיים, בייחוד בארה"ב. היא ידועה כבעלת מפתחות בוושינגטון. דלתות ולשכות נפתחות לפניה מעשה קסמים. זרים רוכשים את השירותים האלה, וגומלים עליהם. ישראל לא תופתע אם בקשת עזרה תונח על שולחנה. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר