גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התרומה של סדרות הדוקו-פשע לדיון המשפטי

גם במשטרה, בפרקליטות ובשופטים צריך להטיל ספק

1.

מערכת אכיפת החוק הפלילי בישראל, זו שתפקידה לאתר חשודים בעבריינות, לחקור אותם עד בירור האמת, להעמידם לדין, ובמידת הצורך להרחיק אותם מהחברה, היא מוגבלת. כל כך מוגבלת עד שלפעמים רק מקריות, טיפשות, או חוסר מזל, יכולים להפריד בין הרשעה של אדם ברצח ושליחתו למאסר עולם, לבין הישארותו חופשי.

קחו למשל את פרשת עמוס ברנס. ברנס הורשע ב-1976 ברצח החיילת רחל הלר, נשלח למאסר עולם, ריצה תשע שנות מאסר, ולא חדל עד יומו האחרון לזעוק כי הוא חף מפשע. בימים אלה משודרת בערוץ 8 הסדרה "צל של אמת - רוצח כביש החוף", שעוסקת בין היתר בפרשת ברנס. הסדרה מחזירה למרכז הבמה, ובדרך משכנעת למדי, את התיאוריה של קצין המשטרה המנוח, עזרא גולדברג, בדבר חפותו של ברנס.

לפי אותה תיאוריה, הלר נרצחה על-ידי רוצח סדרתי שאנס ורצח כמה נשים לאורך כביש החוף, ובשיטה שהיא דומה לאופן שבו נרצחה הלר. יוצרי הסדרה "צל של אמת", יותם גנדלמן, ארי פינס, ומיקה תימור, הלכו אפילו יותר רחוק והם מצביעים על שלמה חליווה, שמרצה מאסר בגין רצח אורלי דובי, כמי שאחראי לסדרת מעשי הרצח, כולל זה של הלר.

אני לא יודע מי רצח את הלר. אבל נבירה בתולדות פרשת ברנס מעלה כי החשד שברנס רצח את הלר, עלה לאחר שהוא עצמו פנה למשטרה וביקש לסייע לה בחקירה. אם ברנס לא היה מתנדב לסיוע לחקירה, סביר להניח שהוא אפילו לא היה נחקר בחשד לרצח. עוד מתברר שבחקירתו העלה ברנס טענת אליבי שחוקריו לא האמינו לה.

ברנס טען, שבשעת הרצח הוא נסע ביחד עם שניים מחבריו באוטובוס בחיפה. אחד מהחברים, מקס בוחבוט, אמר שהוא אינו זוכר את הנסיעה, אך חבר שני העיד שהוא אכן שהה באוטובוס עם ברנס באותו היום ובאותה השעה. לו רק היה בוחבוט זוכר את אותה נסיעה, כמו החבר השני, ברנס היה עשוי לצאת זכאי. אגב, שמו של החבר שסיפק את עדות האליבי לטובת ברנס (אתם יושבים?), "ישראל קפקא". היש קפקאי מזה? 

"צל של אמת" היא חלק מז'אנר הדוקו-פשע שהלך והולך ותופס תאוצה בארץ ובעולם. אחת הסיבות לכך שאנחנו נמצאים ככל הנראה ב"תור הזהב" של הדוקו-פשע היא, שהסדרות הללו בוחנות מעשי פשע שהתרחשו בימים של טרום האינטרנט, הטלפונים החכמים, בדיקות הדנ"א, ורישות המדינה במצלמות אבטחה. הפיתוחים הטכנולוגיים נתנו למשטרה ולפרקליטות, וגם ליוצרי הטלוויזיה, כלים חדשניים לפיצוח מקרי פשע. ובמילים אחרות, הם מפחיתים מהמוגבלות של מערכת המשפט הפלילי, שעליה דיברתי.

באופן די אירוני, מראה הסדרה "צל של אמת" כיצד הרצח אורלי דובי על-ידי חליווה פוענח בזכות גרגירי חול כרומייט שנמצאו על מעילו של חליווה וגם בזירת הרצח. סביר להניח שהיום ראיה כזאת לא הייתה מספיקה כדי לבסס את אשמתו של חשוד ברצח. עם זאת, היום יכולה הייתה המשטרה לעשות שימוש בממצאי דנ"א באיכונים של טלפונים ניידים, ובצילומים של מצלמות אבטחה ממסלול המעקב של הרוצח.

הז'אנר הזה, של הדוקו-פשע, אינו נטול בעיות כי הוא משתמש בכלים שאינם משפטיים טהורים לניתוח מקרי פשע. ובנוסף, לכמעט כל מעשה פשע חמור שהסתיים בהרשעה בבית המשפט, אפשר לייצר נרטיב אלטרנטיבי שמעורר ספק בהרשעה, באמצעות כלים טלוויזיוניים או קולנועיים. יצירות כמו "צל של אמת" שעסקה בסיבוב הקודם ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל, עלולות להביא לירידה באמון הציבור במערכת המשפט. אמון שהוא קריטי לפעולתה.  

ולמרות זאת, אני חובב של ז'אנר הדוקו-פשע כשהיצירה איכותית. ראשית, משום שהיוצרים של הסדרות הללו הם ישרים ולעתים גם חכמים לא פחות מהחוקרים, הפרקליטים, והשופטים ששלחו את אותם אנשים למאסר. ושנית, כי מערכת המשפט הפלילי היא מוגבלת, וכמו כל מערכת היא עושה טעויות. יש כנראה אנשים חפים מפשע שיושבים גם היום במאסר, ושללא לחץ ציבורי, יינמקו בכלא. בודהה אמר "הטל ספק בכול" - וצדק. גם במשטרה, בפרקליטות ובשופטים צריך להטיל ספק, וראוי לעורר שאלות בנוגע להחלטותיהם. הביקורת והטלת הספק גם ייאלצו אותם להשתפר. 

2. חמש דרגות להמתה

מוגבלות נוספת של מערכת המשפט, שסוף-סוף הגיעה אל קיצה השבוע, הייתה שהמחוקק לא נתן לה די כלים לערוך הבחנה בין מקרי פשע שונים, שמסתיימים במוות של אדם. עד השינוי השבוע, עבירות של גרימת מוות התחלקו לשלוש רמות בלבד - רצח, הריגה וגרם מוות ברשלנות.

שלשום, ביום רביעי, נכנסו לתוקפם תיקונים לחוק שיצרו חמש קטגוריות לעבירות המתה:

א. רצח בנסיבות מחמירות - למשל, כשהמעשה מבוצע ממניע גזעני או עוין כלפי ציבור מסוים, בנסיבות טרור, תוך התאכזרות מיוחדת לקורבן, כלפי ילד או חסר ישע אחר, או תוך סיכון אנשים נוספים. במקרים כאלה, העונש שיוטל על הנאשם הוא מאסר עולם כעונש חובה. 

ב. רצח "רגיל" - שנעשה בכוונה או באדישות, והעונש בגינו הוא עד מאסר עולם. ברצח "רגיל" ניתן יהיה להרשיע, למשל, במקרים של דקירה למוות במהלך קטטה, או זריקת אבן קטלנית - אירועים שנפלו עד היום לקטגוריה של "הריגה".  

ג. העבירה הבאה במדרג עבירות ההמתה: "המתה בנסיבות אחריות מופחתת" - למשל, המתה שנעשית עקב התעללות נמשכת, כשהמבצע היה נתון במצב של מצוקה נפשית (כמו למשל המקרה של כרמלה בוחבוט, שירתה למוות בבעל שהתעלל בה במשך שנים ארוכות), או אם נטילת החיים נעשתה בעקבות התגרות בנאשם באופן שהתקשה לשלוט בעצמו.    

ד. העבירות הפחותות ביותר במדרג עבירות ההמתה הן: "המתה בקלות דעת" - במקרה שלא הייתה כוונה לפגוע, אך ניתן היה לצפות לתוצאה כזו. למשל, בתאונות חמורות;

ה. ולבסוף, עבירה של "גרם מוות ברשלנות", כפי שהיה קיים עד היום. 

המצב החוקי שהיה קיים עד היום גרם לא אחת לעוול למשפחות הקורבנות, והביא לכך שעבריינים שלקחו חיי אדם בנסיבות קשות, הורשעו בעבירה מופחתת של הריגה ולא ברצח. אחד המקרים שפורסמו בתקשורת היה האירוע של בן גניש, שדקר למוות את יפתח גריידי, באפריל 2014. אחרי עימות בין שתי חבורות במועדון ברעננה, הלך גניש למטבח המועדון, הצטייד בסכין קצבים ובמזלג גריל באורך 20 סנטימטר, וחזר אל זירת העימות.

על אף שחבריו הזהירו אותו לבל יעשה זאת, גניש נעץ את הסכין בחוזקה בגריידי, באופן שהביא למותו. גניש ברח מזירת הרצח והסגיר את עצמו לאחר יותר מיממה. גניש הורשע בהסדר טיעון בעבירה של הריגה בלבד, ונגזרו עליו 15 שנות מאסר. אם גניש היה מבצע את המעשה היום, יש להניח שהוא היה מורשע ברצח "רגיל" ולא בהריגה "בלבד".

3. פסק הדין שאינו נגמר

בשבוע שעבר פרש שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, לגמלאות. כמיטב המסורת, דרורי בחר לפרסם כאקורד הסיום לקריירה שלו, פסק דין בתיק מרכזי במיוחד. דרורי פסק, שהרשות הפלסטינית אחראית ל-17 פיגועים מימי האינתיפאדה השנייה, גם לאלה שבוצעו על-ידי החמאס והג'יהאד האסלאמי. אכן פסיקה חשובה. מה חבל שרק מעטים, אם בכלל, יקראו אותה. שכן פסק הדין של דרורי משתרע על פני לא פחות מ-1,254 עמודים! 

השופט משה דרורי / צילום: לשכת עורכי  הדין

הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, כתב פעם בסופה של אחת מהחלטותיו: "צר לי על אורך היתר של פסק הדין, אך לא עמד לרשותי זמן מספיק כדי לכתוב פסק דין קצר יותר". האם גם דרורי התנצל על אורכו של פסק דין? אין לי מושג. לא היה לי די זמן לקרוא אותו עד סופו.

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל מבלי להודיע על כך באופן רשמי ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי פסח: שופרסל שלחה לכ-100 עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם אחרי כניסתם של האחים אמיר ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל שופרסל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד, ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד