גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אמונה עיוורת בכל דיווח על הטרדה מינית בלי בדיקת עובדות היא מסוכנת"

עו"ד אפרת נחמני-בר לא מוכנה לקבל קורבנות-שווא במלחמה נגד הטרדות מיניות

הפגנה נגד פגיעה בנשים בתל אביב / צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
הפגנה נגד פגיעה בנשים בתל אביב / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

עו"ד אפרת נחמני-בר מצאה את עצמה לאחרונה בטריטוריה לא מוכרת. נחמני-בר, שמגדירה את עצמה כפמיניסטית ואף מרצה על פמיניזם, הותקפה על-ידי נשים שטענו כי הייצוג שלה את נמרוד ברנע, פעיל מרצ שהואשם בתקיפה מינית, מזיק לתנועת MeToo ועלול להרתיע מתלוננות על הטרדה מינית להתלונן נגד תוקפיהן.

המקרה של ברנע נחשף בהרחבה בתחקיר שערך לאחרונה רביב דרוקר ב"המקור". למי שלא צפה נספר בתמצית כי כבודו ושמו הטוב של ברנע נרמסו קשות ברשתות החברתיות ללא ביסוס, לאחר שהוא הוצג ברשת כתוקף מיני וכאנס, למרות שהפרסומים נגדו לא נבדקו, ולא הוגשו נגדו תלונות למשטרה. לאחר שהגיש ברנע, באמצעות נחמני-בר, תביעת לשון הרע נגד מי שהייתה המתלוננת המרכזית נגדו, אלישבע פלדמן, חזרה בה פלדמן מהטענות במהלך המשפט.

סיפורו של ברנע הוא חריג. הסטטיסטיקה מלמדת כי הרוב הגדול, אולי המוחלט, של המתלוננות על הטרדה מינית הן אמינות, וכי תלונות-השווא נגד גברים הן נדירות. אז למה בכל זאת כל-כך חשוב לספר אותו? מאותה סיבה שבעטיה מטפס ההרים הניו-זילנדי אדמונד הילרי החליט לטפס על האוורסט - כי הוא שם. וגם, כי למרות שתופעת תלונות-השווא נגד גברים היא בשוליים, היא קיימת, ונעשה כאן עוול שראוי להפנות אליו זרקור.

"מבחינה פמיניסטית עמוקה אני חושבת שכל הפניית מבט הצדה מכל סוג של עוול, זה מעשה לא פמיניסטי", מסבירה עו"ד נחמני-בר את עמדתה. "העובדה שנעשה עוול פרטני לנמרוד ברנע לא צריכה להפחיד כל-כך את אלה שאומרות 'אנחנו בעד מתלוננות'. גם אני בעד מתלוננות, אבל מה שנעשה לברנע זה הקרבת קורבן אדם על מזבח של הערך הנעלה של 'מוגנות מינית'. זהו בעיניי מעשה שהוא אנטי-פמיניסטי ואנטי-הומניסטי שמאפיין משטרים חשוכים".

"קורבן אדם" - לא הלכת רחוק?
"לא. ביזוי ברשת הוא כלי רצח. שלא נתבלבל. הגישה של אמונה עיוורת בכל דיווח על הטרדה מינית באופן שפוטר מלבדוק את העובדות היא גישה מסוכנת. מי שבוחרת לחשוף סיפור על פגיעה מינית, לא יכולה לצפות שרק בגלל שהדברים נאמרו הם יהפכו להיות אמת מוחלטת.

"להתעלם מהעוול הכבד שנעשה לברנע בגלל שזה כביכול עלול להרתיע נשים מלהתלונן על תקיפה מינית, זה לומר שהפרט לא משנה. שהדבר היחיד החשוב הוא הנרטיב, ושגם אם טעינו - אז בגלל ערכים שאנחנו מאמינים בהם - עדיף לא להודות בטעות, עדיף לא לספר, עדיף לא להפיק לקחים. שיוקרב פרט אחד בשם התופעה הכללית.

"המקום שבו בשם הפמיניזם פרטים מסוימים פטרו את עצמן מלבדוק את העובדות הוא מקום חשוך, דרקוני ומפחיד. כל מי שהיא לוחמת צדק חייבת להתקומם סביב זה, כי צדק הוא לעולם פרטני".

את חושבת שמה שקרה לברנע יכול לקרות לכל אחד?
"זה יכול לקרות לכל אחד שיש לו שונאות לאורך הדרך, ושהוא אדם שמקיים מערכות יחסים עם נשים. בסוף, גם ממקום פמיניסטי, חשוב לי לומר שלנשים יש חירות מינית כמו לגברים. אז כמו ש'לא' הוא 'לא' גם 'כן' הוא 'כן'".

ואז הגיע ירון לונדון. דווקא כשנדמה היה שאנחנו קוצרים את פירות המאבק בהטרדה מינית ובביזוי נשים שנזרעו בעמל כה רב והושגו במחיר כה גדול על-ידי נשים כה רבות. דווקא כשנדמה היה שהגענו למקום בטוח שמאפשר אפילו להתחיל לדבר על מקרים כמו זה של נמרוד ברנע, בא השבוע לונדון ונעץ סיכה בבלון.

כאילו שהוא יושב באולפן של ערוץ 1 "השחור-לבן" בתחילת שנות ה-70, ולא באולפן תאגיד השידור "כאן" בשנת 2019, התגאה לונדון בפני גאולה אבן-סער בשידור כי הוא חפן את שדה של אישה זרה במעלית, כפעולת "תג מחיר" לכך שזו הניחה יד על כרסו ולעגה לו על משקלו.

לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה לונדון סיפר על המקרה, אבל הפעם הסיפור התפשט כאש בשדה קוצים. זה קרה בגלל הטיימינג, אבל גם בגלל התגובה של אבן-סער, שאמרה ללונדון שלגעת בבטן של גבר זה לא כמו לתפוס שד של אישה, ושזה "מזעזע". אם נמה ההטרדה המינית שנים, נו, אז מה? הבה נעירנה ונזכיר מחדש את ההטרדה. את הגסות, את הטיפשות, את הבוטות, בקצה תוכנית, בפה רהוט.

כהרגלנו בקודש, התגובות על ההתוודות של לונדון בשידור נחלקו באופן דיכוטומי: היו מי שמיהרו לתקוף את לונדון ולטעון שצריך לחקור אותו ולפטר אותו מהעבודה בתאגיד. אחרים יצאו להגנתו של לונדון וטענו כי הוא בכלל פעל בסדר גמור.

העיתונאית, לינוי בר-גפן למשל, כתבה בפייסבוק: "אישה שלחה יד לאיברו והעירה הערה מעליבה והוא החזיר לה באותה מטבע. וואו. אם מישהו היה שולח יד לבטן שלי עם הערה נבזית, אני רוצה להאמין שהיה בי העוז לבעוט באשכיו".

עו"ד נחמני-בר היא בצד של המקטרגים. לדבריה, לונדון תיאר לכאורה אירוע מובהק מעשה מגונה לפי חוק העונשין - מעשה מיני שנועד להשפיל ולבזות מתוך מניע של נקמה".

להניח את היד על כרסו של גבר שמן וללעוג לו על שומניו זו גם פלישה חמורה ופוגענית למרחב הפרטי שלו.
"מה שהאישה עשתה ללונדון מאוד לא מוצא חן בעיניי. אבל מבלי להפחית מהגסות של המעשה, בדרך-כלל כשנשים נוגעות בגברים זה אולי מעורר חוסר נוחות, אבל זה לא מעורר אצלם חרדה. לעומת זאת, הרבה מאוד נשים שמדווחות על מגעים אקראיים או תקיפות מיניות, ובטח כשאנחנו מדברים על מגע בשד שהוא איבר מיני, מספרות על חרדה. פגיעות מינית היא דבר שמלווה נשים באופן יומיומי ופוטנציאל הפגיעות המינית, גם אם הוא לא התממש. אין אישה שלא חוותה רגעי חרדה כשהלכה במקום חשוך ושמעה צעדים מתקרבים אליה מאחור.

"החוויה הזאת, של תנועה במרחב באופן הזה היא חוויה שגברים, ככלל, לא חווים אותה. לכן, החוויה של לונדון מהאקט גס-הרוח שמישהי נגעה לו בבטן, היא חוויה אחרת מזו של אישה שנגעו באיבר מיני מובהק שלה, במטרה לבזות אותה".

לונדון, חשוב להזכיר, עומד על כך שלא הייתה שום משמעות מינית למעשה שלו. "אין בחזה שום דבר מקודש, לכן הבהרתי ולא התנצלתי", אמר העיתונאי רב-הזכויות השבוע. מהתאגיד "כאן" מסרו בתגובה: "דבריו של לונדון מוטב שלא היו נאמרים. אין הצדקה לפלישה למרחב גופני של אדם ללא הסכמתו, גם לא כפעולת תגמול".

אני אומר לעו"ד נחמני-בר שאם יש משהו שמטריד אותי סביב קמפיין MeToo, שאני תומך גדול מאוד שלו, הוא התחושה שלעתים נדמה כאילו כל המקרים שבהם מעורבים אנשים מפורסמים נכנסים לסל אחד, למרות שיש ביניהם הבדלים גדולים ומהותיים. הטשטוש הזה הוא מסוכן.

"יש קושי אמיתי בהעלאת סיפורים על הטרדה מינית מלפני 40 שנה, כי בדיוק בגלל שהמוגנות המינית היא תנאי הכרחי למימוש עצמי והיא חלק בלתי נפרד מתפיסה הומניסטית כך גם הזכות של אדם לשם טוב", היא מסכימה איתי. לדבריה, "צריך להבדיל בין סיפורים על תקיפות מיניות קשות לבין סיפורים שמראים כאילו מישהו חיפש משהו לפני 40 שנה כדי להרוס למישהו את הקריירה הפוליטית".

את רומזת למקרה מסוים?
"הדוגמה של בני גנץ (שאישה בשם נאווה ג'ייקובס טענה כי הוא הטריד אותה בזמן שהיו נערים בפנימייה בכפר הירוק. ח"מ) היא קלאסית. אני מאוד חשדנית כלפי הסיפור הזה. המקום שבו מישהי מעלה סיפור מלפני כל-כך הרבה שנים רגע לפני הבחירות, מעורר בי חשדנות. ומעבר לזה, גם אם מישהו עשה טעות בגיל 17 ובינתיים הפך לאדם נורמטיבי, פעיל ותורם, צריך לשאול את עצמנו - עד לאן נרדוף אנשים? להבדיל, חס וחלילה, ממקרים של אונס, גילוי עריות או פגיעות מיניות קשות אחרות, שאותם חובה עלינו לברר גם כשהם נחשפים שנים רבות אחרי שבוצעו". 

עוד כתבות

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל