גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטכנולוגיה התקדמה - והחוק לעידוד השקעות הון יעבור מתיחת פנים

במשרד הכלכלה גיבשו שורת תיקונים משמעותיים בחוק, המהווה את אחת מהדרכים המרכזיות לקידום התעשייה והטכנולוגיה בפריפריה ● במוקד: הרחבת התמיכה בענף הביוטכנולוגיה ובחברות הפועלות בתחומים טכנולוגיים חמים ● ההערכה: יותר מ-100 חברות יושפעו ● על רקע הבחירות בספטמבר, אישור התיקונים ייאלץ לחכות עד להשבעת הכנסת הבאה

מכונית אוטונומית ניסויית של מובילאיי / צילום: רויטרס
מכונית אוטונומית ניסויית של מובילאיי / צילום: רויטרס

משרד הכלכלה והתעשייה, ורשות ההשקעות הפועלת תחתיו, גיבשו שורת תיקוני חקיקה בחוק לעידוד השקעות הון- כך נודע ל"גלובס". התיקונים בחוק כוללים בין היתר את הרחבת ההגדרה של חברות הביוטכנולוגיה שיוכלו ליהנות ממנו; הקלות ליזמים בכל הנוגע לפרק הזמן שבו יוכלו לממש את השקעותיהם; וקביעת זכאות להטבות מהמדינה על פי מחזורי הכנסה במטבע חוץ, ולא רק לפי שקלים.

החוק לעידוד השקעות הון מאפשר לחברות ולמפעלים ליהנות מהטבות מס משמעותיות וממענקים מיוחדים. החברות נדרשות לעמוד בקריטריונים קבועים: ראשית עליהן להיות תעשייתיות ולעמוד ביעדי יצוא מינימליים של 25% לפחות מהתוצרת, ועל כן החוק פונה לחברות מבוססות יותר מאשר לסטארט-אפים בראשית דרכם. חברות הפועלות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, או באזורי עדיפות לאומית, נהנות מהטבות מוגדלות במסגרת החוק - ועל כן הוא נחשב למרכזי בכל הנוגע לקידום התעשייה באזורים אלה (ראו פירוט ברשימה המצורפת).

ברשות ההשקעות ובמשרד הכלכלה גיבשו את התיקונים בעקבות עבודת מטה שנערכה בחודשים האחרונים, ומעריכים כי יותר מ-100 חברות שונות יושפעו מהם וייכנסו למעגל ההטבות. אלא שיישום התיקונים ייאלץ להמתין: עקב פיזור הכנסת ה-21 שבועות אחדים לאחר השבעתה, תיקוני החקיקה יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת הבאה - שתושבע לאחר הבחירות ב-17 בספטמבר.

ל"גלובס" נודע עוד כי לפי שעה תקציב רשות ההשקעות לא יוגדל בעקבות תיקוני החקיקה. זאת כיוון שתקציבה כבר גדל בהדרגה בשנים האחרונות: אם ב-2013 הוא עמד על כ-200 מיליון שקל, בשנים האחרונות הוא נע בין 800 מיליון למיליארד שקל. בשנה הנוכחית התקציב הוא 800 מיליון, עם אופציה להגדלה בעוד כ-180 מיליון, הטעון גם הוא את אישור ועדת הכספים החדשה לכשתושבע. עם זאת, לקראת 2020 ועל רקע התיקונים המבוקשים, הצפי הוא שייעשה ניסיון נוסף להגדלת תקציב זה.

יוצאים מגבולות התעשייה ה"קלאסית"

אחד מתיקוני החקיקה המרכזיים שמבקשת רשות ההשקעות נוגע לאופן שבו יוגדר ענף הביוטכנולוגיה, ובהתאם לכך החברות שעשויות ליהנות מהחוק. כיום, הגדרה זו מתייחסת רק לפעילויות הקשורות להפקת תרופות מתאים. ברשות מעוניינים שההגדרה תכלול גם פעילויות בתחומים הקשורים למדעי החיים, כמו דם טבורי, תאי גזע ועוד. גורמים במשרד הכלכלה אמרו ל"גלובס" כי הרחבת ההגדרה נועדה להתאים את מרחב הפעילות של רשות ההשקעות לצרכים העדכניים של המשק, וציינו כי בתהליך שותפה גם רשות החדשנות. גם תחום הרפואה הדיגיטלית יזכה להתייחסות בנוסח החוק החדש.

במקביל, רשות ההשקעות מתכוונת לאפשר תמיכה גם במפעלים העוסקים בשורת תחומים טכנולוגיים חמים שאינם רפואיים - ובהם רכב אוטונומי, פיתוח וייצור טכנולוגיות מציאות מדומה ומוגברת, בינה מלאכותית וביג דאטה. הכוונה היא לספק לחברות וליזמים בתחומים אלה גישה למענקים ולהטבות המס, על אף שהם לא נתפסים כ"תעשייתיים קלאסיים". בהצעה לתיקון החקיקה נכתב כי ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בשנים האחרונות מחייבת חשיבה על יצירת מסלולים מיוחדים לשירותים טכנולוגיים חדשניים.

תיקון אחר מתייחס למשך זמן הביצוע של תוכנית השקעות, שעל בסיסה מחליטה מינהלת הרשות אם להעניק לחברה מענק מתוקף החוק. כיום, חברה חייבת לממש את תכנית ההשקעה שאושרה במינהלת בתוך תקופה של חמש שנים, וכל חריגה מכך מעניקה לרשות את הזכות לנקוט סנקציות נגדה, לרבות ביטול זכאות למענקים.

על פי התיקון המתגבש, במצבים מסוימים תאפשר הרשות להאריך בשנה נוספת את מועד ביצוע התוכנית, ואף שנתיים אם מדובר ביוזמה להקמת מפעל חדש. הארכה כזו תינתן במקרים של עיכובים שמקורם אינו בחברה, אלא בביורוקרטיה מצד רשויות המדינה - כמו סחבת בקבלת היתרי בנייה ואישורים להקצאת קרקעות, עיכובים בהסכמי פיתוח עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), עיכובים בקבלת אישורים וטרינריים ושירותי הכבאות, או דרישות מיגון מיוחדות מצד פיקוד העורף. על רקע אי-היציבות הביטחונית, גם יזמים שנפגעו כתוצאה מהכרזת מצב מיוחד בעורף יוכלו לקבל ארכה.

תיקון נוסף צפוי להקל משמעותית על יזמים המבקשים להקים מפעלים באזור התעשייה הדרומי באשקלון וביישוב אודם שברמת הגולן. הגישה לכלים שמעמיד החוק מתאפשרת כאשר מדובר ביישוב שקיבל דירוג סוציו-אקונומי נמוך (1 עד 4) מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואשקלון מדורגת 5, אך כעת הוחלט כי יש מקום להחרגה - על רקע מקרים בעבר שבהם ניסיונות השקעה בעיר עלו על שרטון. באודם קיימת בעיה ביורוקרטית של הקצאות קרקע לפתיחת מפעלים, וברשות ההשקעות מאמינים כי באמצעות הכנסת אזור זה לתחולת החוק ניתן יהיה לפתור אותה.

לאחר כניסת התיקונים לתוקף, תוכל רשות ההשקעות למדוד את ההכנסות של חברות במסגרת בדיקת זכאותן למענק על פי המטבע העיקרי שבו הן מקיימות את עסקיהן, כמו דולר או אירו, ולא רק על פי השקל. בכך מבקשת הרשות להתמודד עם בעיות של שחיקת שער החליפין: בעבר מפעלים וחברות לא עמדו בתנאי הזכאות משום שביצועיהן נמדדו בשקלים - בשעה שהכנסותיהן נרשמו בדולר או באירו.

76 תיקונים בחוק לאורך השנים

את עבודת המטה שקדמה לגיבוש תיקון החוק הובילו שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, ומנהל רשות ההשקעות, נחום איצקוביץ. בשיחה עם "גלובס" אמר כהן: "תיקוני החקיקה שמוצעים מתבקשים בעקבות השינויים הטכנולוגיים שחלו במהלך השנים האחרונות. בזכות תיקונים אלה, החוק יאפשר ליותר חברות ומפעלים לזכות במענקים שיתרמו לפיתוח התעשייה, החדשנות והכלכלה הישראלית - בדגש על פיתוח ויצירה של משרות איכותיות בפריפריה".

"שינויי החקיקה מתבקשים ונדרשים, כי אסור שהחוק לעידוד השקעות הון יקפא על שמריו ולא יתאים את עצמו לשינויים שחלים בתעשייה ובשווקים התחרותיים הבינלאומיים", הוסיף איצקוביץ, "התיקונים שהובלנו בחוק לפני שנתיים הובילו לכך שכ-100 חברות נוספות עמדו בתנאיו וקיבלו הטבות מס ומענקים. גם התיקונים המוצעים כעת יכניסו סדר גודל כזה של חברות לתחולתו".

החוק לעידוד השקעות הון נחקק בשנות ה-50 של המאה הקודמת ומאז נעשו בו 76 תיקונים, האחרון שבהם ב-2017. אז מינהלת רשות ההשקעות עדכנה בו היבטים הקשורים לקניין רוחני של חברות והקלה על יצואנים עקיפים - באופן שגם רכיב המיוצר בידי יצרן אחד ומשתלב במוצר הסופי של חברה מייצאת, יקבל הכרה כמוצר ליצוא מתוקף החוק. 

עוד כתבות

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים