משולש היחסים גרמניה-ישראל-מצרים: מה בכל זאת אפשר לספר על "הסוד הביטחוני" שנתניהו לא גילה

כל הסימנים מעידים על כך שמשולש היחסים גרמניה–ישראל–מצרים נבנה ותודלק ע"י עסקת הצוללות הגרמניות למצרים • גרמניה קיבלה שותף רווחי שרוכש ציוד ביטחוני במיליארדים, ישראל קיבלה שותף שיהיה מחויב ויטפל בבעיות בעזה ובדאעש • פרשנות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר

ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף אמש (מוצ"ש) בראיון טלוויזיוני בחדשות 12 כי "סוד ביטחוני" הוא שעמד בבסיס החלטתו להעניק לגרמנים אישור למכור צוללות מתקדמות של חברת טיסנקרופ למצרים. אופי הסוד, כך הבהיר, חייב אותו לשמור עליו חשאי אפילו מפני מערכת הביטחון והצבא, ולשתף בו רק את ראשי המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) ובדיעבד גם את היועץ המשפטי לממשלה וצוותו, שבדקו את פרשת הצוללות.

יהיה מה שיהיה אותו הסוד, כל הסימנים מצביעים על כך שהוא קשור למשולש היחסים החשאיים ישראל- גרמניה-מצרים, במיוחד בתקופה שבה עברה מצרים טלטלה פוליטית וביטחונית.

עוד לפני "האביב הערבי", כשחוסני מובארק כיהן כנשיא מצרים, חתמו קהיר וברלין על הסכם לאספקת שתי צוללות גרמניות - תוצרת טיסנקרופ - לצי המצרי. הן היו מדגם בסיסי יחסית. שתי המדינות שמרו על יחסים טובים ביניהם, בין השאר בשל החשיבות העליונה של תעלת סואץ לתעשייה הגרמנית. מה שמפתיע היה המשכה של העמדה הגרמנית הידידותית גם אחרי שמוחמד מורסי, איש "האחים המוסלמים", עלה לשלטון על גלי הפגנות הענק שסחפו את מצרים ב-2011.

ברלין, לפי הדיווחים, פנתה בתחילת שנה זו לממשלת ישראל, עוד לפני שמובארק הודח מהנשיאות, וקיבלה מנתניהו ומשר הביטחון דאז אהוד ברק אישור בעל פה למכור צוללות נוספות למצרים. שנה מאוחר יותר, ב-2012, נכנסה מצרים לתקופת אי-ודאות שבשיאה, ביוני 2012, עלה מורסי לשלטון.

בניית הצוללות החלה בפברואר 2012 והמשיכה ללא מפריע גם אחרי שמורסי עלה לשלטון, ביוני 2012. עלות העסקה, לפי דיווחים, עמדה על לא פחות מ-900 מיליון אירו. בספטמבר של אותה השנה כבר דווח באופן רשמי בתקשורת הגרמנית כי השלטון המצרי החדש מעוניין לקנות שתי צוללות נוספות מדגם מתקדם, וכי ברלין הסכימה לכך. "זה לא משנה את המחויבות שלנו לביטחונה של ישראל" אמר אז דובר הממשלה, שעדיין מכהן בתפקידו, שטפן זייברט. הוא סירב לאשר או להכחיש כי העסקה אושרה.

כיצד אפשר להסביר את העובדה שגרמניה הסכימה להתחיל ולרקום עסקאות צוללות במיליארד דולר (לפי הדיווחים) עם מצרים בשליטת "האחים המוסלמים" ובעלת קשר הדוק לאיראן?

לפי אחת הסברות, הדבר נבע דווקא מהרצון לחזק את כוחו של הצבא המצרי, הפועל כגוף כמעט אוטונומי במצרים. כלומר, עסקת הצוללות המתקדמות נועדה להביא להזרמת כסף לצבא המצרי, עמו ניהלו ישראל וגרמניה מגעים ישירים מעל ראשי הממשלה המצרית והנשיא המצרי. זה אולי נשמע כמו תסריט מופרך, אבל לא רק בישראל ישנם גורמים הגוזרים קופונים מעסקאות נשק במיליארדים. במצרים ייתכן שהדבר אף יותר מערכתי.

לפי סברה זו, הצעד הבא בדרמה המצרית היה מתוכנן היטב: הפיכת-נגד של הצבא נגד הנשיא מורסי ביולי 2013, שהביאה להדחתו ולמאסר שלו ושל ראשי התנועה במצרים. ומה שהתרחש לאחר שהגנרל עבד אל-פאתח א-סיסי תפס את השלטון יכול להצדיק בדיעבד את הסיוע לצבא המצרי - תחת שלטונו היחסים הביטחוניים עם ישראל התהדקו עד לרמה של תקיפות ישראליות באמצעות מל"טים בסיני, המנהרות לעזה נחסמו, חמאס בודד ומצרים הצטרפה באופן ברור לציר האנטי-איראני במזרח התיכון.

גם מבחינה גרמנית, א-סיסי הפך לשותף חשוב - ורווחי. תחת שלטונו, הפכה מצרים לאחת מיבואניות הנשק הגרמני המובילות בעולם, שלצד שתי צוללות שכבר סופקו גם רכשה כ-330 טילי אוויר-אוויר, כלי נשק קלים, נגמ"שים ועוד. סך היצוא הביטחוני של גרמניה למצרים ב-2017 עמד על כ-708 מיליון אירו, ובחמש השנים האחרונות זינק היצוא הביטחוני הגרמני למצרים ב-205%, לעומת סך היצוא בחמש השנים שלפני כן. בחמש השנים האחרונות, הפכה מצרים ליבואנית הנשק השלישית בגודלה בעולם, לפי נתוני מכון המחקר השוודי SIPRI. מצרים גם חתמה על עסקת ענק, בשווי שמונה מיליארד אירו, להקמת טורבינות חשמל על ידי החברה הגרמנית סימנס.

כל זה מלווה כל העת באור ירוק ישראלי. "ממה שאני יודע ומההתרשמות שלי מהמשלחות הביטחוניות הישראליות שביקרו בגרמניה אחרי ההפיכה הצבאית של 2013 במצרים", אמר ל"גלובס בעבר ד"ר שטפן רול, מומחה למצרים ממכון המחקר לענייני ביטחון בברלין (SWP), "אפשר לומר שהן לא הביעו כל התנגדות לאספקת נשק גרמני למצרים, אולי אפילו להפך". במלים אחרות, הסוד הגדול אותו נמנע נתניהו מלפרסם עשוי להיות קשור לדינמיקה של היחסים בין גרמניה בעידוד ישראל לבין הצבא המצרי, במהלך שנות הטלטלה במצרים.

טיסנקרופ: גרפטק היא אחת ממאות ספקיות

בתוך כך, התאגיד הגרמני טיסנקרופ הגיב לראשונה להאשמות שעלו בימים האחרונים בנוגע לרווח אפשרי ועקיף של ראש הממשלה בנימין נתניהו מעסקי הצוללות באמצעות אחזקה במניות בחברת גרפטק, שנשלטה על ידי בן דודו, איש העסקים האמריקאי נתן מיליקובסקי.

בתגובה לשאלות "גלובס", הבהיר דובר החברה כי "חברת גרפטק היא אחת ממאות ספקים של עסקי הפלדה של התאגיד. היקף העסקות אתה הוא בטווח הנמוך של הסחר עם שותפים אחרים". הדובר הוסיף, כי לאחר בירור מעמיק נמצא כי "גרפטק מעולם לא הייתה בקשר עסקי ישיר עם החטיבה הימית של התאגיד (TKMS), ועשתה עסקים עם חטיבת הפלדה בלבד". החטיבה הימית של טיסנקרופם היא זו שאחראית לבניית הצוללות עבור חיל הים הישראלי, וכן שותפה עם מספנה גרמנית אחרת בבניית ארבע ספינות הקרב בעבור ישראל.

משמעות הודעה זו אינה הכחשה של כל קשר בין החברה שבמניותיה החזיק נתניהו ושאותה המשיך להוביל מיליקובסקי עד אוגוסט 2015 לבין טיסנקרופ, אלא רק ניתוק הקשר שבין החלטה על רכש צוללות וספינות קרב לבין רווחים עתידיים לגרפטק. עדיין, מכיוון שהחברה האמריקאית הודיעה כי טיסנקרופ היא "לקוח מרכזי" שלה, ומכיוון שהחטיבה הימית היא חלק מהתאגיד כולו, ישנו קשר בין החברות. אם גורמי החוק בישראל יחקרו בפרשה, הם יצטרכו לבדוק עד כמה משמעותי הקשר הזה.