איך פועלת חברת הסקרים המסתורית של שלמה פילבר?

פילבר לא היה מוכן לספק ל"גלובס" פרטים על שיטת הסקרים ומטרתם, בטענה כי מדובר בסוד מסחרי

שלמה פילבר / צילום:  שלומי יוסף
שלמה פילבר / צילום: שלומי יוסף

שיטת הסקרים בסמסים אינה מוכרת כמתודולוגיה מחקרית. ב"גלובס" ניסינו לברר בחודשים האחרונים כיצד מורכב מדגם פוליטי המייצג את כלל האוכלוסייה באמצעות סמסים, כיצד מנטרלים מענה מרובה של משיב אחד לסקר, וכיצד יודעים אם האדם שעולה עליו הוא בעל הטלפון או מישהו אחר.

מי שעומדת מאחורי רבים מהסקרים הללו היא חברת דירקט פולס. החברה נמצאת בבעלות שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת וכיום עד מדינה מרכזי בתיק 4000, שבו מואשם ראש הממשלה נתניהו בשוחד (בכפוף לשימוע). פילבר הפעיל את שיטת הסקרים באמצעות סמסים בבחירות ברשויות המקומיות, ולטענת מי שנעזר בשיטה זו - בהצלחה מרובה.

ייתכן כי מטרת הסקרים היא לא רק לזהות דפוסי הצבעה כלליים, אלא גם "לצבוע" בוחרים. באמצעות מאגר ההולך ונבנה בהדרגה, יכול משגר הסמסים לדעת מי הם הבוחרים שיש להניעם לקלפיות ביום מערכת הבחירות - באמצעות משלוח סמסים נוספים שקוראים להצביע.

פילבר לא היה מוכן לספק ל"גלובס" פרטים על שיטת הסקרים ומטרתם בטענה שמדובר בסוד מסחרי. יצוין כי לפי סעיף 16 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), "העורך סקר בחירות בשיטות סטטיסטיות מוכרות, המיועד לפרסום בכתב או לשידור לציבור, ישלח העתק של תוצאות הסקר לוועדת הבחירות המרכזית, בהקדם האפשרי, לעיון כל דורש, עם הפרטים האלה באשר לסקר".

עוד נקבע בחקיקה כי אם הסקר נערך "בשיטות סטטיסטיות שאינן מוכרות", יש לציין בהבלטה שהסקר לא התבסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות, ועל הגוף המשדר את הסקר להודיע כי "אי-אפשר להסיק מן הסקר מסקנות לגבי דפוסי הצבעה או עמדות הציבור, וכן עליהם לפרסם את שם הגוף המזמין ואת שם עורך הסקר".

באתר האינטרנט של ועדת הבחירות המרכזית מופיעים שני סקרים שביצעה חברת דירקט פולס ושלמה פילבר בשבועות האחרונים, אך אין שם פירוט כלשהו בנוגע לשיטת המחקר. גם בערוץ "כאן", ששידר את סקרי הסמסים, לא נמסר מידע כזה.