דולר-שקל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
בשנת 2002 נכנס לתוקף החוק שחייב נותני שירותים לציין את המחיר בשקלים בלבד. בנוסח המקורי נכלל גם תשלום שכר הדירה שהוצג עד אז בדולרים, אולם הסעיף הזה נמחק בהמשך בטענה כי הכנסת אינה יכולה להתערב בעסקאות פרטיות. העוסקים בנדל"ן המשיכו להשתמש בתמחור דולרי, וכשהשקל צנח בהדרגה לרמה של 4 שקלים, נאלץ הענף לעבור למטבע ישראלי (למעט כשמדובר בתושבי חוץ). המשמעות היא שענף התעופה הוא כנראה השריד האחרון שמתנהל עדיין בדולרים ושהרגיל את הצרכנים הישראלים לקבל הצעות מחיר עבור טיסות בינלאומיות במטבע זר.
על-פי החוק, כשטיסה מוצגת במטבע זר - דולר, אירו או ליש"ט - ההמרה לשקלים תיעשה לפי שער המחאות גבוה של היום שקדם לעסקה - שאותו כל בנק מתמחר אחרת. כך למשל, נכון לאתמול עמד שער ההמחאות הגבוה של בנק הפועלים על 3.65 שקלים, זאת לעומת שער יציג של 3.62 שקלים.
אז מה הסיבה שהענף מתומחר עדיין בדולרים? ומה עדיף? תלוי את מי שואלים.
סוכן נסיעות ותיק אמר ל"גלובס" שכמו שבשעתו עשו "דולריזציה" לענף לאור האינפלציה שהכבידה במיוחד על אל על שקנתה את הדלקים שלה בדולרים, יש לשקול כעת מעבר ל"שקליזציה". לדבריו, "באלבניה או במרוקו התושבים קונים כרטיס טיסה בכסף מקומי, ורק ישראל נתקעה על דולרים. כשהדולר נשחק אל מול השקל, אנחנו סופגים את זה, למרות שיש מי שיגידו שזה מתאזן כשיש הפרשי שערים שהם רווחיים. להשקפתי, זה בבחינת שכרנו בהפסדנו".
מנגד, יש מי שחושב שהענף הישראלי צריך להמשיך ולהתנהל במטבע דולרי. גלעד ארדיטי, מבעלי מנוע חיפוש הטיסות Alice, אומר כי למרות שהם מאפשרים לגולש לבחור באיזה מטבע יוצג לו המחיר של הטיסה, "99.9% מהלקוחות בוחרים את המחיר בדולרים כדי להשוות לאתרים בינלאומיים. אחרי שהלקוח מכניס את הפרטים שלו ועוד לפני החיוב, הוא יראה את המחיר הסופי בשקלים".
גם חני סובול, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות, סבורה כי יש להשאיר את המצב על כנו, כלומר בהצגת המחיר במט"ח. "ענף התיירות מתנהל בזירה הבינלאומית, שהיא כידוע סביבה מט"חית. גם אתרי התיירות הישראלים שואבים את המחירים שלהם במט"ח, ובוודאי שאתרי השוואת מחירים מתנהלים במט"ח. מאידך, השינויים בשערי המטבע חושפים את סוכני הנסיעות ואת האתרים הישראלים להפרשי שערים. אין ספק שבעידן הטכנולוגי שבו זירת התיירות מתנהלת באתרים, ושסוכני הנסיעות מקבלים את המחירים אונליין במט"ח, אין ברירה אלא להישאר בשיטה הקיימת".
עם זאת", אומרת סובול, "נכון לבחון מה הוא שער החליפין הנכון לפיו יש לתרגם את העסקאות, ובמיוחד לבחון את האתרים הבינלאומיים, שגם בעניין זה אינם מכבדים את חוק הגנת הצרכן הישראלי". הכוונה לכך שהמחיר השקלי המוצג משקף שער המרה נמוך יותר (שמתברר לצרכן במעמד החיוב), שכן הוא לפי השער היציג ולא לפי שער ההמחאות הגבוה שעל-פיו נעשית ההמרה, כאמור.
הבחירה צריכה להישאר אצל הצרכן
בדיקה שערכנו העלתה כי חלק מהאתרים, ביניהם זה של אל על, מציגים עדיין את המחיר בדולרים; באיסתא, למשל, מוצג מחיר דולרי לכל אורך התהליך, ורק בבקשה יזומה לפירוט התשלום מוצג המחיר השקלי; ודמי הטיפול באתר גוליבר בסך 35 דולר מוצגים במטבע זר (באותיות הקטנות מצוין כי ההזמנה תחויב בשקלים על-פי שער העברות והמחאות גבוה, כפי שנקבע ביום העסקים שקדם ליום ביצוע ההזמנה). לעומת זאת, באשת טורס המחיר השקלי מופיע בסוגריים לצד המחיר הדולרי מבלי שצריך להכניס את פרטי הנוסעים (וכך גם צריך להיות). אירוני למדי שבאתרים בינלאומיים דוגמת Gotogate מוצגים מחירים שקליים כברירת מחדל כאשר מדובר בגולשים ישראלים.
לדברי עו"ד נסים מזרחי מהמועצה לצרכנות, "כל המחירים והשירותים הניתנים בישראל צריכים להיות מוצגים במטבע שקלי ולהציג את המחיר הסופי לצרכן. החריג מתייחס למכירה של שירות או של נכס שניתן כולו בחו"ל, למשל מלון, השכרת רכב, או חבילת נופש משולבת".
כך שאם הולכים לפי הרציונל הזה, הרי שטיסה שממריאה מישראל צריכה להינקב במטבע שקלי.
החברות והסוכנים מפרים את החוק?
"המחירים בפלטפורמות המקומיות צריכים להיות מוצגים שקלית, אלא שיש נוהג להציג מחיר דולרי ולא רק בישראל. אמנם נוהג לא יכול לגבור על חקיקה, אבל המחוקק חייב להסתכל על מה שקורה בעולם ולקבוע את הדרך הנכונה שבה ישתקף לצרכן המחיר השקלי הסופי עוד לפני החיוב בפועל".
ראש הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, עו"ד מיכאל אטלן, מחדד ומסביר כי "ההסדר בחוק מושתת על הנחה מיושנת, לפיה בנקים מפרסמים את השערים בעיתונים יומיים, ולכן אפשר לגבות דולרית, שכן הצרכן יכול להסתמך על הפרסום ולחשב את ההפרש לבד. כשהחוק נחקק, היה בו רציונל למי ששילם בצ'קים או במזומן. היום אנחנו מבינים שמדובר בחוק אנכרוניסטי, ואנחנו מחפשים לו הסדר חלופי שיאפשר לצרכן לדעת מראש מה המחיר הסופי, ושעדיין תהיה לו את היכולת להשוות מחירים מול אתרים בינלאומיים. הנושא יטופל בחודשים הקרובים מול בנק ישראל שכבר פנינו אליו".
אז מה נכון לצרכן? עד שתוסדר חקיקה שמתאימה לעידן של היום, הבחירה צריכה להישאר בידי הצרכן דרך מתן אלטרנטיבה למטבע הרצוי שישקף את המחיר בעת החיפוש. בכל מקרה, בשלב שלפני החיוב ועוד לפני הכנסת הפרטים האישיים לצורך הקנייה, יש להציג את המחיר השקלי שישולם בפועל - בלי הפתעות.