גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להיות עו"ד או לא להיות? ההתלבטות המקצועית מתחילה ביום שאחרי ההתמחות

בתום מסלול הכשרה ארוך, לא כל מסיימי ההתמחות מגיעים בהכרח אל "הארץ המובטחת" ● אמנם משרדי עוה"ד הגדולים נאבקים על הקצפת של המתמחים, אך לרבים אחרים מצפה דרך חתחתים: "הציעו לי 7,000 שקל ו-10 שעות עבודה ביום. הייתי בהלם" ● יש גם כאלה ששוקלים מחדש את התאמתם למקצוע ● כתבה רביעית בסדרה

אלו שכן הצליחו לעמוד בבחינה. 2,500 איש ניגשו לבחינת ההסמכה האחרונה / צילום: תמר מצפי
אלו שכן הצליחו לעמוד בבחינה. 2,500 איש ניגשו לבחינת ההסמכה האחרונה / צילום: תמר מצפי

אירועי "פסטיבל חודש מארס" סביב "המירוץ להתמחות", מתקיימים בימים אלה במלוא עוזם. משחקי החיזור בין המעסיקים הפוטנציאליים לסטודנטים הנלהבים בשיאם, מרתון הראיונות בעיצומו ושלל האירועים - הקוקטיילים, ארוחות עם שותפים בכירים במשרדים, כנסים והרצאות - הסתיימו זה מכבר, והותירו את חותמם על כל הצדדים לריקוד הטנגו הזה. אבל סופו של הריקוד הזה קרב. הוא עתיד להסתיים בעוד מספר ימים ב"יום ההודעות" הדרמטי, שבו המשרדים יודיעו לנבחריהם כי הם-הם השידוך הרצוי להם, ומנגד המתמחים יבחרו את "בחירי ליבם". ואז מגיעה העבודה של המתמחים - כמתמחים. על כל השלבים הללו כתבנו השבוע במסגרת פרויקט נרחב על עולמם של המתמחים, אבל מה השלב הבא? מה קורה כשמסיימת ההתמחות? 

ריזורט באיי סיישל, מענקים, מסיבות ומסעדות יוקרה: החיזור הגורלי של משרדי עורכי הדין אחר המתמחים מתחיל

"הפייט" של משרד המשפטים ובתי המשפט במשרדי הענק: יוקרה, תחושה שליחות וחיבור ערכי למשימות

תוכנת "שידוך יציב": "הקופידון" של עולם גיוס המתמחים

עבודות שחורות, לילות לבנים, עומס וים של דמעות: איך באמת נראית ההתמחות בעריכת דין 

המירוץ להתמחות וההתמחות עצמה, הם רק "המשחק המקדים" בדרך אל המקצוע - בדרך להיות עורך דין. בשבוע הגיוסים הנוכחי לא מדברים על מה יהיה בסופה של ההתמחות. כמו בכל ענף אחר, למצטיינים אין כל קושי למצוא עבודה לאחר ההתמחות והם אף מחוזרים על-ידי המעסיקים המובילים. חלק מהמשרדים אומרים למרואיינים ערב ההתמחות כי יש להם סיכוי רב להישאר במשרד, אם יוכיחו את עצמם, אבל לא לכולם יש "מקום שמור" בעשרת או 20 המשרדים הגדולים. מה קורה עם כל השאר? האמירות על המקצוע המוצף והתנאים המחפירים שחלק מעורכי הדין נאלצים להשלים איתם כבר מוכרות לרבים בשוק הזה. בשנת 2019 רשומים 67,291 עורכי דין בישראל, ואליהם עתידים להצטרף אלפי המתמחים שיסיימו את התמחותם בשנה הקרובה. האם יש מקום לכולם? התשובה היא חד-משמעית לא.

הדרך הקשה והארוכה לרישיון עריכת הדין

"גלובס" שמע חלק מהסיפורים של המתמחים שנקלעו לשוק מחפשי העבודה, וגילה כי המציאות של אלה שלא התמזל מזלם להישאר במשרד שבו התמחו, אינה תמיד קלה - יש ביניהם לא מעט עורכי דין צעירים שיתקשו למצוא עבודה; אחרים שיבחרו במקצוע אחר, כשהשכלתם המשפטית מעניקה להם יתרון על-פני אחרים; וגם עורכי דין שיפתחו משרד עצמאי יום אחרי ההתמחות, עם אפס ניסיון, רק כי לא מצאו עבודה במקום אחר. "גלובס" שוחח עם שלושה עורכי דין צעירים בתום תקופת ההתמחות ומספק הצצה (שאינה מייצגת, כמובן) אל הקשיים שבהם נתקלים עורכי דין חדשים עם סיום ההתמחות בניסיון להשתלב במקצוע.

"התייחסו אליי כמו אל מקק"

עם עו"ד ל' שוחחנו בדיוק שבוע אחרי שהתפטרה מעבודתה במשרד בוטיק נחשב בתחומו, והחלה ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. זאת, לאחר שהחיפוש אחר המקום הנכון עבורה כעו"ד התיש אותה. באופן אירוני, שוחחנו איתה כשהיא בלשכת התעסוקה. ל' סיפרה לנו על המסע המפרך שעברה מסיום ההתמחות. הגם שהוצע לה להישאר במשרד, היא בחרה לחפש בית מקצועי אחר, וגילתה מהר מאוד שזה לא כל-כך פשוט. "סיימתי התמחות במשרד בינוני-גדול", היא מספרת. "היו שם יחסי אנוש בסדר ואנשים נעימים, אבל מבחינה מקצועית היו תיקים עם הרבה עבודה טכנית, שהיא גם לא משפטית וגם חוזרת על עצמה, ולכן זה לא עניין אותי. למרות שהעריכו אותי בהתמחות והציעו לי להישאר, אמרתי להם שזה לא בשבילי ואני אחפש משרה רק בתחום הליטיגציה".

אחרי מבחני הלשכה ל' טיילה קצת בעולם. "נרתעתי מלהיכנס לעולם עריכת הדין, גם כי היו לי רגשי נחיתות כי למדתי במכללה", מספרת ל'. כשחזרה מחו"ל החליטה לנסות את מזלה, והחלה לחפש משרה כעו"ד - כזו שגם תוכל להתפרנס ממנה. לדבריה, "כשעבדתי כסטודנטית בטרום התמחות עבדתי בחצאי משרה והרווחתי מינימום, ושכר שעתי. בהתמחות קיבלתי סביב 5,000 נטו ועוד 400 שקל בחודש לארוחות צהריים. כשחזרתי מחו"ל התחלתי לחפש עבודה. הראיון הראשון שלי היה במשרד מה-'טופ 10', ואפילו לא חזרו אליי. האמת שדי גמגמתי. המשכתי לחפש, הלכתי לראיון במשרד בר"ג, ראיין אותי עו"ד עם ותק של 10 שנים שהתלהב, אבל הוא הציע לשלם לי 7,000 שקל ברוטו לחודש, על 10 שעות עבודה ביום - 09:00-19:00. הייתי בהלם. ויתרתי על המשרה".

ואז הגיעה ל' לראיון במשרד בינוני גדול, והזעזוע רק גבר. "ראיין אותי שותף, ורבע שעה מהריאיון הוא נתן לי לבהות מולו כשהוא 'מסיים' לכתוב מסמך, ולאחר מכן 'חפר' בשאלות על החיים האישיים שלי, ואחרי כשעה של סבל הוא גם הודיע לי שהוא לא יודע מדוע זימנו אותי, כי 'הם בכלל מחפשים מישהו עם יותר ותק'", אומרת ל'.

המסע של ל' המשיך דרך שני ראיונות בשני משרדים קטנים - אחד משרד בוטיק והשני משרד קטן וחדש שהקימו עורכי דין צעירים. "התראיינתי במקביל, ובשניהם זימנו אותי לראיונות המשך", היא אומרת. "החבר'ה הצעירים הציעו לי 8,000 שקל בחודשיים הראשונים, ובהמשך 10,000 שקל. זאת, כאשר ציפיות השכר שלי היו 11,000 שקל. במשרד השני, כשאמרתי שציפיות השכר שלי הן רק 10,000 שקל, הם הגיבו בצחוק, והציעו לי שכר גבוה יותר".

מה נותנים המשרדים הגדולים בסוף ההתמחות

ל' בחרה כמובן במשרד שצחק על הדרישות הנמוכות שלה, אבל גם שם לא נשארה זמן רב בשל היחס שקיבלה. "התחלתי לעבוד, יום-יומיים הסתובבו סביבי והיו נחמדים, אבל אח"כ כל פעם שדיברתי עם מנהל המשרד, הוא תקף אותי על כל משפט שיצא לי מהפה", היא מספרת. "יצא לנו ללכת לדיון יחד, כל הדרך הוא בקושי מדבר איתי. אנחנו מגיעים והוא הולך לפני, אני עם המזוודה, והוא דואג שלא להיות בקו ישר איתי ושאני אהיה מאחוריו ומתייחס אליי כמו אל מקק. במשך חודש עבדתי שם והרגשתי מותקפת על כל צעד ושעל, והרגשתי שאני לא יכולה לעבוד שם והודעתי  שאני עוזבת. הסברתי לו שאני עדינה מדי ולא הייתי מסוגלת לקבל יחס כזה. שכנעו אותי שיהיו אליי נעימים, והצלחתי לשרוד שם עוד 10 חודשים".

בשלב זה לקחה ל' לקחה הפסקה מהמקצוע, ו"הלכה לעשות חושבים" כלשונה - מחשבות שהובילו אותה אל מחוץ לשערי המקצוע שלמדה, אל עבר לימודי מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. אולם הצורך להתפרנס, הוליד עוד סבב כושל של חיפושי עבודה בתחום עריכת הדין ועריכת שני ראיונות בשני משרדים נוספים. ל' החלה לעבוד באחד המשרדים, אבל גם אותו עזבה לאחר שהרגישה כי הניסיון להשליט עליה מרות במשרד אינו הולם. ומה עכשיו? "עכשיו אני כבר שוקלת לחפש עבודה בהייטק", היא אומרת.

למה לא ללכת להייטק?

עו"ד י' שהתמחה במגזר הציבורי, ומצוי בימים אלה בשלבי המיון להתקבל למשרה במשרד המשפטים, מספר על המסע של מי שרוצה להתקבל למגזר הציבורי. "התמחיתי במגזר הציבורי, והיה מעניין, אבל תמיד יש הקרבה. אם השכר שעו"ד צעיר יכול לקבל במשרד גדול, יכול להיות 14 אלף בחודש, במיתר, בהרצוג, בארדינסט וכדומה, במגזר הציבורי, בלי שעות נוספות, מקבל עו"ד מתחיל 8,000-9,000 שקל בחודש, כאשר מעט עובדים מקבלים היתר שעות נוספות. אז למה בכל זאת הולכים אנשים למגזר הציבורי? כי אכפת להם מהמדינה".

למרות ש"חרש" למבחני הלשכה, י' כלל לא היה בטוח שהוא רוצה להישאר במקצוע לאור ההצפה, השכר הנמוך וכד'. גם החזרה למגזר הציבורי התבררה כבעייתית מבחינתו. "לא הייתי בטוח שאשאר במקצוע, ולא ידעתי אם ארצה לחזור לשירות המדינה", הוא אומר. "עברו בי מחשבות לעזוב את המקצוע כאשר הסתכלתי על חבריי בהייטק מרוויחים משכורות יפות מאוד בוודאי ביחס למגזר הציבורי, ותהיתי למה שלא אנסה את מזלי שם? מה כל-כך בוער בי לעבוד בתחום המשפטי, בפרט במגזר הציבורי? למעשה, יש המון הסתעפויות שמובילות למסקנה רציונלית שהיא לא ללכת למגזר הציבורי, ובאופן כללי לא לתפקיד משפטי בכלל". ובכל זאת, י' מנסה היום את מזלו באותה זירה שבה הוא חושב ש"זה לא רציונלי" להישאר.

המקצוע לא מתאים לכל אחד

א', בן ה-30, שהתמחה באחד מחמשת המשרדים הגדולים, ועבד שם כעו"ד עוד כשנה וחצי, דווקא בחר בבחירה "הרציונלית" לכאורה. בדומה לעורכי דין צעירים רבים, הוא החליט לעזוב את מקצוע עריכת הדין ולעבור לעבוד בחברה מוכרת בתחום הגיימינג, שם הוא מרוויח שכר דומה, אבל הוא רגוע הרבה יותר - לדבריו.

א' מספר ששעות העבודה של עורכי הדין הצעירים שנשארים לעבוד במשרדים הגדולים שבהם התמחו זהות למעשה לאלה של שנת ההתמחות וכוללות כניסה אל השעות מאוחרות של הלילה, ובימים לא שגרתיים, כגון שבתות וחגים - "וזה חלק מהעבודה".

אך למרות שהתמחה במשרד גדול ומוביל, ולמרות שהציעו לו להישאר, והוא אכן נשאר בו כעורך דין, החליט א' לאחרונה לעזוב את המקצוע. את הסיבה הוא רוצה לחשוף בפני עורכי הדין של העתיד, כי לדבריו אף אחד לא חשף את המציאות כולה בפניו כשהוא היה במסלול אל המקצוע. "כשאתה בתואר, אתה רוצה להוציא את הציונים הכי גבוהים בשביל להתקבל למשרדים הטובים, וכשאתה בשבוע המיונים אתה רוצה לעשות את הרושם הכי טוב כדי להתקבל לכמה שיותר משרדים", אומר א' ל"גלובס", "אבל בכל התהליך הזה לא מגלים לך סוג של 'אמת' על המקצוע והיא שבסוף מקצוע עריכת הדין הוא לא מקצוע שמתאים לכל אחד. המון אנשים מוצאים את העצמי הפנימי שלהם בזכות הקשיים שיש במקצוע, האתגרים, ואז מוצאים את עצמם מהר מחוצה לו".

עם זאת, א' סבור כי הלימודים והניסיון המועט שלו, סללו עבורו את הדרך למשרה שבה הוא כן מוצא את עצמו. לדבריו, "מקצוע עריכת הדין מעניין, וכמעט כל מה שאני יודע על הייטק, על חברות, על איך הן מתחילות סבבי השקעה ומשאים ומתנים עסקיים, על חוזים, משקיעים, בורסות ואקזיטים וכל מה שצריך החל מחברה קטנה ועד החברה הגדולה - את כל זה אני יודע מההתמחות ומהתקופה שבה עבדתי כעו"ד. זה מלמד אותך הרבה, אבל הבסיס הוא שהעבודה הזאת היא לא לכולם. היא סיזיפית. מהר מאוד היא כבר לא מאוד מרגשת, ולא מאוד מחדשת ולמרות שיש מה ללמוד מכל תיק חדש, בסוף זה נראה 'מור אוף דה סיים'".

במשרד שבו עובד א' יש לא מעט דוגמאות לעורכי דין שבחרו לעזוב את המקצוע או לעזוב את המשרד לטובת משרה אצל אחד הלקוחות הגדולים של המשרד, אחת החברות, ולא אצל משרדי עורכי דין אחרים. "יש הרבה שעוזבים את המשרדים כדי להמשיך ולהיות עורכי דין, אבל יש את אלה שכמוני פשוט עוזבים את המקצוע", הוא אומר. "יש לי חברים רבים שעזבו ויש כאלה שעוד לא ביצעו את המהלך, אך זה בדרך". 

המשרדים: "מי שטוב מאוד לא מושפע מההצפה"

מצד משרדי עורכי הדין מתקיימת, כמקובל, גם תחרות עזה על "הטובים ביותר". המשרדים הגדולים מתחרים על המתמחים המובילים שלהם, ואם הם לא מעוניינים להישאר במקום התמחותם, המשרדים מחפשים את "הטובים ביותר" שיצאו ממקומות התמחות אחרים, לרבות מבית המשפט העליון, מארגונים וממשרדים מובילים.

ואם חשבנו שהמשרדים המובילים נלחמים בעיקר על הלקוחות (על הכסף), מסתבר שגיוס כוח-האדם יותר חשוב להם. כך לפחות הם טוענים. לדברי עו"ד עודד הר-אבן, שותף-מנהל במשרד ZAG-S&W, המאבק האמיתי בין המשרדים הוא על כוח-האדם האיכותי, בפרט על השארת מתמחים מצטיינים, ועל גיוסם של עורכי דין צעירים. "בפורום שבו נכחו כל ראשי המשרדים הגדולים, אמר אחד השותפים-המנהלים במשרד מוביל משפט שנכון ברובו: 'אנחנו לא מתחרים על התיקים, אנחנו מתחרים על כוח-האדם'. בשוק התחרותי שנוצר בישראל, זה בסופו של דבר הכי חשוב".

לדברי עו"ד הר-אבן, הכלי המשמעותי ביותר במאבק על כוח-האדם, הוא באמצעות השארת המתמחים במשרד. "התשתית הכי טובה לגיוס עורכי דין מצטיינים היא לקחת מתמחים שהתמחו אצלך, ולהחזיר אותם בתור עורכי דין. גדילה של משרד חייבת להיות מבפנים, ממתמחים ומעורכי דין צעירים. המחלקה שאותה אני מנהל, למשל, מורכבת מ-90% מתמחים שהתמחו במשרד. ברור שזו השיטה הכי טובה".

עו"ד צחי נרקיס, שותף מנהל במשרד מ. פירון, הדגיש גם הוא כי הדרך העיקרית והמועדפת של המשרד לגדול היא באמצעות השארת המתמחים שהתמחו במשרד, וכי המשרד נוהג להציע לכל המתמחים שסיימו התמחות במשרד והוכיחו את עצמם לחזור למשרד בתור עורכי-דין לאחר הסמכתם. לדבריו, "משרד גדול לא יכול בלי עורכי-דין צעירים. אי אפשר לגדול בלי הזרמה מתמדת של כוח אדם חדש וצעיר. זה מתחיל במתמחים וממשיך בעורכי-הדין הצעירים. לגייס מבחוץ עורכי-דין זו ברירת המחדל הכי קשה לנו, כי זה גוזל הרבה זמן. ברור שאנחנו מעדיפים להשאיר מתמחים שהוכיחו את עצמם בהתמחות, לכן אנו משקיעים המון משאבים בגיוס מתמחים".

גם עו"ד איה יופה, שותפה-מנהלת בפירמת גרוס GKH, אומרת כי צמיחתם של המשרדים תלויה במידה רבה במתמחים שהם מגייסים לשורותיהם. "המתמחים שאנחנו מגייסים הם הבסיס להמשך צמיחתו של המשרד. גם אני עצמי, היום שותפה-מנהלת, התמחיתי במשרד. תמיד נעדיף לגייס עורך דין צעיר שהתמחה במשרד, על פני מי שלא התמחה במשרד. בשנה האחרונה, למשל, הצענו לכ-70% מהמתמחים, לחזור אלינו. כך גם ההשתלבות הרבה יותר מהירה".

עו"ד בני שפר, ראש תחום תשתיות במשרד ש. הורוביץ. חבר בצוות גיוס כוח-אדם מקצועי, אומר כי "התחרות בשוק עורכי הדין הולכת ומחריפה, אבל מבחינת עורכי הדין הצעירים שנקלטים במשרדים מהסוג שלנו, זה כמעט לא מורגש. כמות העבודה אצלנו לא פוחתת, והצורך בעורכי דין לא פוחת. לכן, לעורכי דין טובים וטובים מאוד, לאיכותיים, יש עבודה ויש דרישה. מי שטוב מאוד לא מושפע מההצפה. ההצפה מאוד-מאוד מורגשת אצל מי שהוא בחתכים הפחות איכותיים".

כמה משתכרים אותם איכותיים?

שפר: "השכר של עורך דין בשנה הראשונה הוא 14,000 שקל ברוטו בחודש. פעם בשנה יש בונוס, ויש גם חניה. לאחר מכן השכר עולה מדי שנה במדרגות די משמעותיות. בסוף השנה השביעית אתה יכול להיות מועמד לשותף במשרד; ואם העריכו אותך כמתאים לשותפות, יש לך סיכוי להתמנות לשותף. מעל 90% מהשותפים במשרד התחילו כמתמחים במשרד".

עו"ד טל אליאסף, השותף המנהל של משרד נשיץ ברנדס אמיר: "השאיפה היא להשאיר את כל המתמחים הטובים. התפיסה שלנו היא שעורכי הדין הצעירים הם העתיד של המשרד. בהתאם לניסיון שלנו, ככלל, סיכויי ההצלחה של עורכי דין שהיו מתמחים במשרד גדולים מאלה של עורכי הדין הצעירים שהגיעו מבחוץ, ולכן ההשקעה הזו משתלמת בסופו של יום".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"