זינוק במחיר הנפט ובהוצאות חכירת מטוסים ושכר העבירו את אל על להפסד שנתי עצום של 52 מיליון דולר

ברבעון הרביעי הציגה חברת התעופה הפסד של 32 מיליון דולר • מניית אל על צונחת 7% במהלך המסחר בבורסת ת"א, והחברה איבדה 1.4 מיליארד שקל משוויה בתוך שנתיים וחצי • בסיכום 2018, למרות ירידה בנתח השוק, נהנתה החברה מעלייה של 2% בהכנסותיה, שהצטברו ל-2.15 מיליארד דולר

מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין / צילום: סיוון פרג'
מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין / צילום: סיוון פרג'

התוצאות הכספיות של חברת התעופה אל על ממשיכות להעיד על חולשה, עם הפסד גדול של 52 מיליון דולר שהציגה בסיכומה של 2018 ועם רבעון רביעי חלש במיוחד שבסיכומו הפסדיה הסתכמו בכ-32 מיליון דולר.

תוצאות אל על, שפורסמו הבוקר (ד'), ממשיכות את הכיוון השלילי שבו צועדת החברה כבר תקופה לא קצרה, אחרי שבסיכום 2017 רווחיה התכווצו לפחות מ-6 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של כ-81 מיליון דולר ב-2016 ורווח שהצטבר ל-107 מיליון דולר ב-2015.

מניית אל על  הגיבה לדוחות המאכזבים בעוצמה, עם ירידה של כ-7% שהשלימה שחיקה של קרוב ל-20% מרמת השיא השנתית שלה בסוף חודש נובמבר, וצלילה של כ-70% מהשיא אליו הגיעה באוקטובר 2016. בסך-הכול מאז ועד כה, תוך כשנתיים וחצי, איבדה החברה כ-1.4 מיליארד שקל מערכה, לשווי נוכחי של קצת יותר מ-500 מיליון שקל, לעומת שווי שיא שנשק ל-1.9 מיליארד שקל.

תוצאות אל על
 תוצאות אל על

בסיכום שנתי, למרות ירידה בנתח השוק של אל על, בשורה העליונה נהנתה חברת התעופה מעלייה של כ-2% בהכנסותיה, שהצטברו ל-2.15 מיליארד דולר, וזאת בזכות עלייה בכמות נוסעים לקילומטר (RPK), עלייה בתשואה לנוסע לקילומטר והשפעה חיובית של שערי מט"ח.

מנגד, אל על סבלה מעלייה חדה בהוצאות הדלק הסילוני (דס"ל), שגדלו בכמעט 100 מיליון דולר (עלייה של כ-23% אחרי השפעות גידור), בהשפעת עליית מחירי הנפט. זאת, בנוסף לעלייה של קרוב ל-30 מיליון דולר בהוצאותיה בגין חכירת מטוסים, בשל הפעלת 4 מטוסי דרימליינר חדשים שנרכשו בהתאם לתוכנית ההצטיידות של החברה. כך, הרווח הגולמי השנתי נשחק ב-19% ל-282 מיליון דולר, והחברה עברה להפסד תפעולי של 37 מיליון דולר, אחרי רווח תפעולי של 29 מיליון דולר ב-2017.

עוד הציגה אל על בסיכום שנתי עלייה בהוצאות השכר של כ-13 מיליון דולר, בהשפעת יישום הסכמי שכר חדשים ועליית שכר המינימום.

בסיכום הרבעון הרביעי, גם השורה העליונה של אל על בכיוון שלילי, עם שחיקה של קרוב ל-4% בהכנסות ל-493 מיליון דולר. את הירידה בהכנסות (נוסעים) מייחסים באל על לשחיקה בפרמטרים שהוזכרו קודם - ירידה ביחס נוסע לקילומטר (RPK) ובשיעור התשואה לנוסע לקילומטר, נוסף להשפעה שלילית בשערי מט"ח.

אולם אחרי הוצאה חד-פעמית של יותר מ-16 מיליון דולר ב-2017 בגין הסכם פשרה עם פקיד שומה, וכן בתמיכת היחלשות השקל ביחס לדולר, אל על הצליחה לצמצם את הוצאות ההפעלה שלה ולשפר את הרווח הגולמי. שיפור זה לא החזיק עד השורה התפעולית, בעקבות עלייה בהוצאות, כך שההפסד התפעולי הרבעוני נותר ללא שינוי ברמה של כ-33 מיליון דולר, וההפסד הנקי הרבעוני גדל בכ-6% לכ-32 מיליון דולר.

"ענף התעופה צריך ללמוד להתאים המחירים לתשומות"

בסיכום 2018 אל על גם מציגה ירידה בנתח השוק שלה ל-25.6% לעומת 28.5% ב-2017, ובתפוסת הנוסעים שעמדה על 83.6%, לעומת 84.3% שנה קודם לכן.

אל על, שבשליטה בה מחזיקים בני הזוג תמי ודדי בורוביץ באמצעות חברת כנפיים, החזיקה בסוף 2018 ב-45 מטוסים והעסיקה קרוב ל-6,200 עובדים. במבט קדימה נראה כי בפני החברה ניצבים לא מעט אתגרים, עם התחרות הגוברת בתחום התעופה. בדוחות מעריכה אל על כי "מגמת הגידול בתחרות אשר אפיינה את שנת 2018 צפויה להמשיך גם ב-2019, לנוכח המשך גידול בפעילות חברות התעופה הזרות בקווים לישראל וממנה, כמו גם כניסת חברות תעופה חדשות".

בשיחה עם "גלובס" התייחס מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, לשאלה אם מחירי הטיסה צפויים לרדת בעקבות המשך התחרות, ואמר כי "המחיר הממוצע של כרטיס טיסה באל על ב-2018 עלה במעט לעומת 2017, למרות התחרות. ברור לנו שככל שההיצע גובר על הביקוש, יהיה לחץ על המחיר. אלא שלאור עליית מחירי הנפט, ענף התעופה צריך ללמוד להתאים את המחירים למחירי התשומות".

בדוחות מפרטת אל על כי ב-2018 המכירות באתר האינטרנט שלה גדלו ב-4% (כולל מכירת חבילות, מכירת שירותים נלווים ושדרוגים) לכ-331 מיליון דולר; וכמות הכרטיסים שנמכרה באמצעות האינטרנט גדלה ב-5.1% לעומת 2017 (מתוך זה, הקניות באמצעות המובייל גדלו ב-37%).