ממשל טראמפ לממשלת גרמניה: נגביל את השת"פ המודיעיני אם תתירו לוואווי לבנות תשתית אינטרנטית

מלחמת הסחר של טראמפ מול הסינים עולה שלב: חודשים אחדים לאחר שהורה לעצור את סמנכל"ית וואווי, כעת ממשל טראמפ מאיים על גרמניה שלא לשתף פעולה עם החברה הסינית • פקידים גרמנים ואמריקאים על ההחלטה: יחולל זעזוע בקהילה הביטחונית

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

חזית חדשה נפתחה בעימות המסחרי המתמשך בין ארה"ב לגרמניה: לפי דיווחים בתקשורת, וושינגטון מאיימת על ברלין שלא לאפשר לחברות גרמניות להשתמש במוצרי החברה הסינית וואווי (Huwai) כחלק מהתמודדותן במכרז קרוב על בניית רשת סלולרית מהדור החמישי (G5), כשהיא מגייסת לצורך כך נימוקי ביטחון ומודיעין.

לפי הדיווחים, שגריר ארה"ב בגרמניה, ריצ'רד גרנל, שיגר ביום שישי האחרון מכתב לשר הכלכלה הגרמני פיטר אלטמאייר, המוביל את היערכות הממשלה הגרמנית למכרז המיליארדים, ואיים כי אם מוצרי החברה הסינית יורשו להיות חלק מבניית התשתיות לדור החדש של התקשורת הסלולרית על ידי ארבע המתמודדות במכרז - "שיתוף הפעולה המודיעיני בין שתי המדינות עשוי להיפגע".

ברקע הדרישה עומדות האשמות מצד וושינגטון שלפיהן החברה הסינית משתפת פעולה עם הממשלה בבייג'ין וכי מוצריה שימשו ועשויים לשמש לריגול או לפגיעה בביטחון במקרה של עימות עם סין.

באוגוסט האחרון חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על צו המורה לממשל האמריקאי (ולקבלני-משנה שלו) להפסיק לעשות עסקים עם חברות המשתמשות בטכנולוגיה של וואווי. במקביל, לפני כשלושה חודשים נעצרה בקנדה, לבקשת ארה"ב, סמנכ"לית הכספים של החברה, ובתו של מייסדה, בהאשמות של הטעיית בנקים בנוגע לסחר עם איראן.

השגריר האמריקאי טען במכתב, כי בשל האופי של רשתות התקשורת מהדור החמישי, הן יהיו חשופות הרבה יותר למניפולציות תוכנה שיאפשרו ניטור ומעקב אחרי המידע שעובר בהן, מבלי יכולת של הרשויות לגלות זאת.

אם גרמניה תשתף פעולה עם גורמים "בלתי-אחראיים", כתב גרנל, הרי שהדבר עלול "לסכן את שיתוף הפעולה ההדוק ואת העברת מידע מסוים בעתיד". זאת, בשל החשש האמריקאי כי הוא יזלוג באמצעות הרשתות הבלתי-בטוחות.

המכתב שוגר יום אחד בלבד אחרי שהממשלה הגרמנית פירסמה את תנאי הסף מבחינת ביטחון מידע למכרז על התדרים החדשים שישמשו לרשת התקשורת, שהחלק הראשון שלו אמור להתקיים כבר בשבוע הבא.

בחודשים האחרונים לחצו האמריקאים על ברלין מאחורי הקלעים לגבש תנאי סף שיפסלו את וואווי - אולם המסמך שפורסם לבסוף איפשר את השימוש במוצרי החברה הסינית.

בין השאר, קובעות התקנות שפורסמו כי רק "חברות מוכרות ואמינות" יוכלו לקחת חלק בבניית התשתית, כי על הרכיבים יהיה לעבור בדיקה ביטחונית, וכי על הספקים יהיה לאפשר בדיקה שוטפת של התוכנה והחומרה כדי לוודא שאינם משמשים לצרכים בלתי-חוקיים.

אלטמאייר הבהיר עם פרסום תנאי הסף, כי "כל טכנולוגיה שתיושם בגרמניה, בין שמקורה באירופה, בארה"ב או בסין, חייבת להיות בטוחה ולא ניתנת לשימוש בלתי מורשה, משום שדבר כזה יהווה עבירה על החוקים בגרמניה". האמריקאים, ככל הנראה, חוששים שהגרמנים לא יוכלו לוודא כי הרשתות בטוחות, או שימשיכו להיות בטוחות גם בעתיד.

נושא הגנת הסייבר וביטחון המידע נחשב לחולשה גרמנית. לפני כחודשיים נתפס האקר עצמאי שפירסם פרטים אישיים של עשרות חברי פרלמנט במדינה, ובעבר דווח כי הרוסים פרצו למערכות המידע החשאיות הגרמניות וכי האמריקאים צוטטו לטלפון הנייד של הקנצלרית אנגלה מרקל.

התקשורת הגרמנית דיווחה כי המכתב של השגריר גרנל "התקבל" וכי על הממשלה לבחון את הטענות בו. כבר כיום משתמשות ספקיות התקשורת הסלולרית הגדולות בגרמניה - דויטשה טלקום, וודאפון וטלפוניקה במוצרים של וואווי ברשתות התקשורת הקיימות. בנוסף להן תתמודד במכרז ה-G5 גם חברת דריליש נץ.

מנכ"ל וודאפון, ניק ריד, הודיע בכנס שהתקיים בברצלונה לפני כשבועיים כי "משיקולים כלכליים" החברה החליטה להפסיק להשתמש במוצרי תקשורת של וואווי בחלקים רגישים של תשתיות התקשורת שלה, אך כי תמשיך להשתמש במוצרי החברה הסינית בחלקים אחרים של הרשת. הוא הזהיר כי איסור גורף על שימוש במוצרי וואווי בפרישת הרשת החדשה בגרמניה עלול "ליצור עיכוב של שנתיים".

עיכוב אפשרי זה מרתיע את הממשלה הנוכחית בגרמניה, שכחלק מההסכם הקואליציוני הנוכחי התחייבה "לקדם במהירות" את רשת התקשורת החדשה. הממשלה מקווה כי הרשת תייעל את הגישה לאינטרנט במדינה, שסובלת מתשתית ישנה ומיכולת טכנית מוגבלת.

בנוסף לוואווי וליצרנית האמריקאית סיסקו, גם החברות האירופיות אריקסון ונוקיה נחשבות לספקיות אפשריות של ציוד תקשורת, אם כי לפי הדיווחים בגרמניה הן נחשבות לנחותות מבחינה טכנולוגית.

החברה הסינית, מצדה, מכחישה כל שיתוף פעולה עם הממשלה בבייג'ין, ודוחה את ההאשמות בריגול. החלק הראשון של המכרז, שצפוי להכניס מיליארדים לממשלה הגרמנית, אמור להתקיים בעוד כשבוע בדיוק (19 במארס) במיינץ, אולם הוא עומד בפני עתירות משפטיות הדורשות לדחות אותו בשל חוסר בהירות בתנאיו.