ח"כ דוד אמסלם / צילום: דוברות הכנסת
ימים ספורים לאחר פרסום כתב החשדות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, התראיין יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם, לתוכנית "קלמן-ליברמן" ב"כאן" רשת ב' והתייחס לעסקת המיזוג בין בזק ל-yes, שעומדת בלב תיק 4000. אמסלם טען כי ההחלטה על העסקה לא התקבלה על-ידי נתניהו, אלא התקבלה עוד בטרם החל לכהן כשר התקשורת.
לדבריו, "רשות ההגבלים העסקיים תמכה בעניין, יושבת-ראש מועצת הכבלים תמכה בעניין... ההחלטה הזאת של הרגולטורים הייתה בכלל עוד לפני שראש הממשלה היה שר התקשורת. זאת החלטה מקצועית שאין שום קשר, אתה קושר את זה, המשטרה רוצה לקשור את זה". אבל עד כמה הוא מכיר את השתלשלות האירועים?
ב-2006 ביקשה בזק להפוך לבעלת השליטה ב-yes, בה החזיקה מניות מיעוט, אולם הממונה על ההגבלים העסקיים התנגד לעסקה, בטענה כי היא תפגע בתחרות בשוק. ב-2013 הגישה שוב חברת בזק, שעברה בינתיים לידי חברת יורוקום של שאול אלוביץ, בקשה להפוך לבעלת השליטה בחברת yes.
בעקבות שינויים בשוק התקשורת, הממונה על ההגבלים אישר את הבקשה במרץ 2014, אך התנה את אישור העסקה בכמה תנאים, בהם איסור על בזק להגביל או לחסום שירות ללקוחות באמצעים טכנולוגיים או באמצעות קביעת מחירים שונים ללקוחות שונים.
אולם אישור הבקשה למיזוג בין בזק ל-yes על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים היה רק אחד -3 אישורים שנדרשו להשלמת העסקה. לצדו נדרש גם אישור של מועצת הכבלים והלוויין, הכפופה למשרד התקשורת, ולבסוף נדרש אישור סופי של שר התקשורת עצמו.
במרץ 2015 חתם שר התקשורת דאז, בנימין נתניהו, על מכתב שמבקש ממועצת הכבלים והלוויין לאשר את המיזוג בין בזק ל-yes. ביוני 2015 כבר חתם נתניהו בעצמו על אישור העסקה, לאחר שמועצת הכבלים והלוויין קבעה כי "אין מניעה לאשר את העסקה". כלומר, מבין שלושת האישורים הנדרשים למימוש עסקת המיזוג בין בזק ל-yes, רק האישור של הממונה על ההגבלים לבקשת המיזוג התקבל לפני כהונתו של נתניהו כשר התקשורת.
בשורה התחתונה: דבריו של אמסלם אינם נכונים ברובם. מבין 3 אישורים רגולטוריים שנדרשו למימוש עסקת המיזוג בין בזק ל-yes, רק אישורו של הממונה על הגבלים העסקיים התקבל לפני שנתניהו נכנס למשרד התקשורת. שני האישורים הנוספים שנדרשו - של מועצת הכבלים והלוויין וכן של שר התקשורת עצמו - ניתנו כאשר נתניהו כבר היה שר התקשורת.
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו בפרשות השונות. יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע הוא בגדר חשוד, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לזכותו חזקת החפות.