בשבוע שעבר צלצל הטלפון במשרד עורכי הדין ירון-אלדר, בוטיק מס ותיק ומוכר. האדם על הקו ביקש מהמזכירה לדבר עם "ירון אלדר". המזכירה העבירה את השיחה אל עו"ד טלי ירון-אלדר, מייסדת המשרד, שהיא גם נציבת מס הכנסה לשעבר ומומחית מס מובילה. אולם המטלפן לא הכיר ולא התרשם. "לא, לא", הוא אמר לירון-אלדר, "אני צריך את מנהל המשרד". "זו אני", השיבה לו ירון-אלדר וזכתה בתגובה למלמולים ובלבול מצד המתקשר.
"אחרי כמה שניות, בסוף חלחלה אצל המטלפן ההבנה שזו אכן אישה בתפקיד הזה", מספרת ירון-אלדר. בניגוד למתקשר, היא לא הופתעה ולא התבלבלה. זה כבר קרה לה בעבר. "זה לא מקרה יחיד. אני פוגשת לא מעט את הסטיגמה שמנהל משרד בכיר הוא בהכרח גבר", היא אומרת.
התפיסה הזאת, שלפיה גברים עומדים בראשי משרדי עורכי דין, לא נולדה בחלל ריק, והיא אף מגובה בנתונים הסטטיסטיים. בשנת 2019 רשומים 67,291 עורכי דין בישראל, מתוכם 35,843 גברים ו-31,448 נשים - עורכת דין אחת ל-1.13 עורכי דין גברים - פער זניח, כמעט לא מורגש בין המינים, אך השוויון המספרי לא משתקף בשוק המשפטי-הפרטי בכל הקשור לאיוש משרות בכירות.
מבדיקת שערכה חברת המידע העסקי COFACEBDI בקרב משרדי עורכי הדין המובילים בישראל עולה כי למרות שמספר עורכות הדין והמתמחות זהה או עולה בממוצע על מספר הגברים באותם תפקידים במשרדים - כאשר בוחנים מי מממונה לשותף, הרי ששיעור הגברים גבוה בהרבה ועומד על 63% במשרדים הגדולים ועל 67% במשרדי הבוטיק. בשנת 2017 עמד שיעור השותפות במשרדים על 30%, ובשנת 2016 הוא עמד על 27% - כך שנראה שבעניין הזה השוק כמעט דורך במקום.
משרדים גדולים חלוקה מגדרית
הבדיקה נערכה בקרב 600 משרדי עורכי דין הכוללים את כל המשרדים הגדולים וכן משרדי בוטיק רבים בארץ. מתוך כ-300 משרדי בוטיק שנבדקו כ-15% בלבד נמצאים בבעלות נשים, ובהם המשרדים של עורכות הדין טלי ירון-אלדר, ענת בירן, דורית לוי-טילר, רות דיין, אביבית מוסקוביץ, נעמי לנדאו ומימי צמח. לפי הבדיקה, בקרב 42% ממשרדי הבוטיק יש שותפה בכירה אחת או יותר.
החברה בחנה גם את שיעור עורכות הדין המשמשות כמנהלות תחומים במשרדי בוטיק ובמשרדים גדולים, ומבדיקה זו עולה כי רק 17% ממנהלי התחומים הם נשים. בין המנהלות הללו: עו"ד תמי פירון ממשרד מ. פירון ושות', עורכות הדין אורלי ג'רבי ואילנית לנדסמן-יוגב ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, עו"ד גילת ויזל סבן ממשרד בן-ארי-פיש-סבן ושות', עו"ד הדס רקח-דביר ממשרד שבלת ועו"ד הלית שמחוני ממשרד AYR עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ ושות'.
עוד עולה מהבדיקה כי ישנם תחומי משפט "גבריים" מובהקים לכאורה, כאלה "הנשלטים" על-ידי מנהלים גברים בלבד, ובהם תחומי לשון הרע, ספורט, תחבורה ובריאות. בין התחומים שבהם יש יותר מנהלות, באופן יחסי, ניתן למצוא את תחומי המעמד האישי ודיני עבודה. תחומים נוספים שבהם שיעור הנשים המנהלות גבוה מהממוצע הם: תחום ההגירה, ההגבלים העסקיים, ניהול הון משפחתי, מלונאות, התחדשות עירונית, אגודות שיתופיות, משפט פלילי וצווארון לבן.
שיעור עורכות דין מנהלות, לפי תחומי משפט
נשים פחות מאמינות בכוחן
אם נקפוץ אחורה בזמן - כמעט עשור - נגלה שלא הרבה השתנה. בקרב כ-100 משרדי עורכי הדין המובילים בדירוג BdiCode בשנת 2010-2011 נמצא כי 50% מעורכי הדין המועסקים במשרדים בישראל הן נשים, אך בקרב השותפים שיעורן צונח ל-25% בלבד. מבדיקה נוספת עלה כי בפחות מ-10% מהמשרדים המובילים בדירוג, עומדת בראש המשרד אישה. אז מדוע הנתונים בשנת 2019 קרובים כל כך לאלה של לפני כעשור? מדוע השוויון בין מספר עורכי דין ועורכות דין בארץ אינו בא לידי ביטוי גם באיוש העמדות הבכירות בשוק הפרטי?
לדברי עו"ד ירון-אלדר, התשובה מורכבת משני גורמים עיקריים: "קודם כל, המוטיבציה. לצערי, נשים פחות רוצות לתפוס עמדות מובילות. זה אולי נתפס כקשה מדי, או מרפקני מדי, ונשים פחות רוצות זאת. כמו-כן, אני רואה שנשים פחות מאמינות בכוחן. השילוב הזה של פחות ביטחון עצמי ופחות מוטיבציה, בסוף הוא גם בא לידי ביטוי במספרים בשטח".
אולם ירון-אלדר לא מאשימה את עורכות הדין בכך אלא את החברה. "זה לא שהנשים אשמות בכך. ממש לא. כחברה עוד לא השלמנו את המהפך החינוכי בהבנה שהיכולות של נשים וגברים הן זהות. אלה תפיסות שעדיין קיימות ולפעמים אף דומיננטיות. אני שמחה לראות שיש שינויים בחינוך ובתרבות, עברנו כברת דרך, אך עדיין יש לנו עוד הרבה לאן להתקדם". באשר לעובדה שמעט מאוד נשים בוחרות להקים משרדים עצמאיים משלהן, אומרת ירון-אלדר, כי "הן פחות רוצות. הן פחות מאמינות בעצמן. והרבה בגלל שכך חינכו אותך במהלך שנים רבות".
חסם נוסף לנשים רבות הוא השילוב בין קריירה למשפחה, המהווה את אחת המשוכות שנשים מתמודדות איתן יותר מגברים. לדברי ירון-אלדר, "אכן, עדיין, בתרבות שלנו נשים צריכות יותר לדאוג למשפחה מאשר גברים, וברור שזה בא על-חשבון ההתפתחות בקריירה, אבל זה דבר שהולך ומשתנה עם השנים. ככל שתהיה יותר הבנה שהחלוקה בנטל המשפחתי צריכה להיות שוויונית, נראה יותר נשים שמקדישות את הזמן הנדרש לקדם את עצמן".
לדברי ירון-אלדר, הנתונים המספריים הנוכחיים אינם גזרה משמיים, ואפשר לשנות את תמונת המצב. המפתח, לדבריה, נמצא בידי הנשים. "נשים צריכות להעז יותר" היא אומרת. "זה הרבה קשור לחינוך, ולשינוי של דפוסים תרבותיים שקיימים במשך שנים רבות".
והשינוי לדבריה מתחיל מהשטח. "לפני שבועיים", היא מספרת, "נכנסתי לישיבה רבת משתתפים, והיו בחדר כ-20 גברים ואני. בפתח הישיבה ביקשתי מסמנכ"ל הארגון שנכח בחדר, שלא לקיים את הישיבה בלי שתהיה לפחות אישה נוספת בחדר. זו הייתה המחאה שלי על היעדר נשים במקרה זה. אמנם הדברים נאמרו ברוח טובה, אך המסר שלי הועבר".
טלי ירון אלדר / צלם: תמר מצפי
פרי של מדיניות מכוונת
עו"ד תמי פירון, שותפה בכירה במשרד מ.פירון ושות' וראש מחלקת תשתיות מימון פרויקטים ונדל"ן, סבורה כי השינוי כבר כאן. "שיעור הנשים במשרדנו גבוה יותר מהממוצע בשוק ועומד על 42%. מדובר באחוז גבוה ביחס לענף והוא גם הולך וגדל. אין מדובר ביד המקרה כי אם בפרי של מדיניות מכוונת.
"לצערנו, שינויים חברתיים אינם מתרחשים במהירות. אמנם מספר עורכות הדין הבכירות אינו מייצג את אחוזן באוכלוסייה, עם זאת ניכר כי אחוז הנשים שהן עורכות דין בכירות הולך וגדל".
ובכל זאת, זה לא מתקרב לשוויון.
"יש לזכור כי מדובר בענף תובעני, שבו מטפלים בעסקאות מהגדולות ומהמורכבות במשק ובליטיגציות מורכבות. עובדים כתף אל כתף עם אנשי העסקים ונשות העסקים הבכירים והבכירות במשק. ישנם גברים ונשים כאחד שאינם מוכנים להיכנס לקלחת הזו.
"לשמחתי, יותר ויותר נשים יודעות שהן מסוגלות להשתלב בעולם הזה, ויותר ויותר נשים אכן עושות זאת. בעולם העסקי בכלל - יש מנהלות בנקים, נשות עסקים, מנכ"ליות, וגם בעולם המשפטים בפרט - יש נשיאת בית משפט עליון, שרת משפטים, ואני מקווה שנמשיך משם (יועצת משפטית לממשלה, למשל)".
באשר לתפיסה הרווחת כי השילוב בין קריירה למשפחה מהווה חסם משמעותי יותר עבור נשים מאשר עבור גברים, אומרת פירון: "דווקא בשנים האחרונות אני נתקלת יותר ויותר בעורכי דין צעירים, גברים, שחשוב להם לשלב בין קריירה למשפחה. יש כאן מעין 'תנועת מלקחיים' - מצד אחד נשים שרוצות להגשים את עצמן מקצועית, תוך שילוב עם חיי משפחה, ומצד שני גברים שרוצים חיי משפחה, תוך שילוב עם הגשמה מקצועית.
"השינוי צריך להגיע מהנשים, מהגברים, כמו גם מהמעסיקים ומהשיח הכולל - אותם מובילים בין היתר גם התקשרות והפוליטיקאים. זה שינוי שמתרחש לאט, עם תזוזות קדימה ו'בקלאש' שמחזיר אחורה, אבל לא עוצר את ההתקדמות". אולם עו"ד פירון לא מתכחשת למציאות שבה עדיין מתקיימות ישיבות מרובות גברים, עם עורכת דין אישה יחידה בחדר. "בוודאי שעדיין מתקיימות פגישות מרובות גברים - ובמיוחד בתחום בו אני עוסקת - תשתיות ופרויקטים", היא אומרת. אבל, לדבריה, הסיפור המעניין יותר הפוך. "כבר נכחתי במספר פגישות שבהן היינו נשים בלבד, ולא רק עורכות דין. וזו בשורה משמחת", היא אומרת.
תמי פירון / צילום: תמר מצפי
שתי משרות, שתי קריירות
עו"ד ארנה לין, העומדת בראש משרד עורכות דין ארנה לין ושות', מסכימה שהשינוי כבר כאן. לדבריה, "היום יש הרבה מקרים שבהם אנחנו יושבות רק נשים בחדר. בכל הרמות הניהוליות, בכל סוגי הנושאים. המאפיין הכי בולט בישיבות האלה - הן נעשות בצורה הרבה יותר תכליתית וקצרה, בלי לבזבז זמן ובלי להתעסק עם שטויות של אגו.
"הבדל נוסף הוא שפעם ועד עובדים היה סוג של מעוז גברי, כמו הנהלה של חברה. לפני 10 שנים כשנכנסתי לחדר של ועד עובדים - גם לא יכולתי לנשום מרוב שכולם עישנו, וגם הייתי האשה היחידה בחדר. לפני 5 שנים - כבר אפשר היה לנשום, אבל עדיין הייתי האשה היחידה בחדר. היום - יש כבר חברות ועד ויש יו"ריות של ועדים - ברכבת, בנמל, בתקשורת, בחברות הפיננסיות - ואין ספק שיהיו יותר".
לין מציינת כי "אכן, רוב המשרדים עדין נשלטים ע"י גברים, ורובם נוטים יותר לקדם גברים. לכל אישה עם משפחה יש שתי משרות ושתי קרירות. המשפחות שבהן יש הורות שוויונית הן עדין מעטות, ועדיין יש הטיה נגד נשים בעלות משפחה בגלל ההנחה שהאישה לוקחת חלק יותר גדול באחריות המשפחתית ושהדבר בא על-חשבון העבודה".
עם זאת, היא אומרת, "הגישה כבר משתנה. עכשיו נשים כבר לא מהססות לציין זאת ולהשוות את עצמן לגברים. המקצוע שלנו כבר לא יכול להסתדר בלי נשים. הן מצוינות, טובות לפחות כמו הגברים ואולי יותר - כי הן עדין צריכות להוכיח שהן טובות, וגם בגלל התמהיל של 'מולטיטסקינג' ואינטיליגנציה רגשית שבהן הן עדיפות על גברים - ואלה שני מאפיינים חשובים של עריכת דין".
אז מדוע עורכות דין לא מקימות יותר משרדים משלהן?
לין: "באמת אין לי מושג. הרי הן יודעות לנהל את החיים שלהן ושל כל הסובבים אותן בצורה הכי טובה שאפשר. אני מניחה שנשים חושבות שהן לא יכולות להיות אחראיות לעוד משימה ניהולית אחת בצד כל המשימות הניהוליות האחרות שיש להן בחיים - בזה הן אולי טועות, זה אמנם קשה מאד, אבל זה שווה כל רגע".
ארנה לין / צילום: יונתן בלום
העולם והחברה השתנו
עו"ד אילנית לנדסמן-יוגב, שותפה ומנהלת תחום שוק ההון במשרד הרצוג-פוקס-נאמן, בטוחה ש"המצב משתנה ומשתפר במהירות". מנקודת מבטה יש הבדל תהומי בין שוק עריכת הדין לפני עשור לזה של היום. "כשאני הייתי עו"ד צעירה לא היו כמעט נשים בכלל בתחום. זה היה בולט בישיבות, בדיונים וגם בעבודה היומיומית במשרד. הייתי מיעוט וכמעט תמיד הניחו שאני המזכירה או מגישת הקפה. ברוב ישיבות המו"מ הייתי האישה היחידה, וזה גם היה יוצא דופן, אז כולם קמו שנכנסתי, קמו כשיצאתי ומיהרו לפתוח לי את הדלת. זה לא היה נעים בקטע ג׳נטלמני אלא סתם מביך קצת ומוזר.
"היום זה לא קורה. העולם והחברה השתנו. יש יותר נשים והרבה יותר פתיחות וקבלה של מגדרים שונים. יש הרבה יותר נשים במקצוע שלנו ובמקצועות משיקים אחרים, ולמרות שאנחנו עדיין לא רוב, אנחנו בהחלט תופסות נפח ומקום משמעותי בסצנה שלנו. למשל, אצלנו במשרד יש מספר משמעותי של מנהלות תחומים. במחלקה שלנו יש המון נשים, בכל הרמות".
אז למה השינוי לא בא לידי ביטוי בכל המשק?
"תמיד חשבתי שזה הכל תלוי בנו ובנכונות שלנו לקבל ולהתמודד עם שוויון. זה לא תמיד קל. כשיש לך הקלות - וזה בסדר לעשות בהן שימוש - רבות מאיתנו נסחפות לשם. זה קל יותר - פחות ויתורים, פחות לחץ, פחות אחריות. וזה בסדר למי שלא רוצה את כל הדברים האלה, אבל אז אי-אפשר לתרץ את זה בטענות של אפליה וחוסר שוויוניות. תמיד זה היה תלוי קודם כל בנו ובנכונות שלנו להיות שם. בעבר זה היה קשה יותר כי לא הייתה נכונות, הכרה והבנה של הסביבה
"יש תמיד לאן להשתפר, והשוויון וההכרה בו הולכים ומתעצמים. השינוי לא יגיע מזה שנשים יבכו ויהיו הקורבנות אלא מחתירה אינסופית לכיוון הזה מצדנו בראש ובראשונה. אני חושבת שלא נכון להסתכל על הנהלות של משרדים ולבקר את העובדה שיש עדיין מעט נשים שם. התהליכים האלה לוקחים זמן, והנשים שמובילות היום כשותפות צעירות, יתקדמו בשנים הקרובות וירחיבו את מספר הנשים גם בהנהלות הבכירות של משרדי עורכי דין וגם בכלל. יש מגמה של שינוי נכון וחיובי".
לנדסמן-יוגב משגרת גם אזהרה לנשים: "אסור לנו לנסות להיות 'גברים' רק בגלל שבעולם העסקי יש עדיין יותר גברים מנשים. היתרון שלנו הוא ביכולות הנשיות שלנו, בייחודיות שלנו כנשים. צריך לשמור ולפתח את 'היכולות הנשיות' האלה כי כמו בכל דבר - מי שייחודי ומקורי דווקא בולט, מנצח ומתקדם מהר. שוויון אינו בהכרח זהות ודמיון".
מנכ"לית משותפת בחברת COFACEBDI, תהילה ינאי, מסכמת את הכל בנימה אופטימית זהירה: "אנחנו בוחנים את מעמדן של הנשים בעולם המשפטי מאז 2011. אנו עדים למגמה של עלייה הדרגתית בשיעור הנשים המכהנות כשותפות במשרדים הגדולים וגם בשיעור הנשים העומדות בראש משרדי בוטיק עצמאיים. עם זאת, ביחס למספר הנשים שמוסמכות כעורכות דין הפער עדיין גדול. אני מאמינה כי מגמת השיפור תגדל עם השנים, ככל שנשקיע בחינוך מגיל צעיר ובהחדרת התודעה שניתן לשלב קריירה עם גידול ילדים ומשפחה.
"הגדלת שיעור הנשים השותפות תלוי כמובן גם בעורכות הדין ובמידת הנכונות שלהן לקחת על עצמן את האחריות הכרוכה במעמד השותפות. עורכות דין מוכשרות שמעוניינות להתקדם בתוך המשרדים או לפתוח משרד, יכולות לעשות זאת, והיום הן יתקלו בפחות מכשולים מבעבר".
אילנית לנדסמן יוגב / צילום: תמר מצפי
המהפכה הנשית במגזר הציבורי הושלמה: רוב נשי מוחץ במשרד המשפטים ורוב של 51% במערכת השיפוט
בעוד המגזר הפרטי מדשדש אחרי ערכי השוויון המגדרי, דווקא במגזר הציבורי השלימו את מהפכת השוויון מזמן. השבוע פרסם ב"גלובס" את נתוני התעסוקה המעודדים של משרד המשפטים, שלפיהם יש רוב נשי בקרב העובדים, לרבות בתפקידי הניהול הבכירים במשרד. כך, על פי הנתונים,57% ממשרות הניהול במשרד המשפטים מאוישות ע"י נשים (לעומת 40% בממוצע בשירות הציבורי); ו-69% מכלל העובדים במשרד הן נשים (לעומת 64% בממוצע בשירות הציבורי).
מערכת נוספת שמככבת בשוויוניות היא מערכת המשפט, שם מזה שנים ארוכות נרשמת מגמת שוויוניות ונשים תופסות עמדות מפתח והובלה במערכת המשפט: קודם כל, בראש המערכת עומדת כיום אישה, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ולצדה שלוש שופטות נוספות בערכאה הגבוה ורשמת.
במערכת בתי המשפט מכהנות כיום 389 שופטות - שהן 51% מכלל השופטים, ו-367 שופטים (49% מכלל השופטים). ואין בנתונים הללו בשורה חדשה. כבר לפני כעשור המצב היה דומה ושוויוני - כאשר ב-2011 למשל, מתוך 626 שופטים ורשמים המכהנים במערכת, נרשם רוב נשי של 321 שופטות מול 305 שופטים.
כתבות
ני"ע
