בשורה לאל על: המועצה לצרכנות משכה בקשה לתביעה ייצוגית שהגישה נגדה

בתביעה, בהיקף 40 מיליון דולר, נטען כי אל על גבתה דמי ביטול שלא כחוק על כרטיסי טיסה - אלא שטענה זו נסמכה על תקנות בנות 40 שנה שאף בוטלו 4 שנים לפני הגשת התביעה

כשנתיים אחרי שהמועצה לצרכנות הגישה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת התעופה אל על - משכה המועצה את תביעתה. התביעה הוגשה בטענה כי אל על גבתה דמי ביטול שלא כחוק על כרטיסי טיסה. היקף התביעה עמד על 40 מיליון דולר, כשהמועצה לצרכנות העריכה כי מדובר בעשרות אלפי צרכנים שנפגעו מהתנהלות אל-על.

במסגרת הבקשה, שהוגשה בבית המשפט המחוזי בלוד באמצעות עורכי הדין אבנר כהן ועדו עינת ממשרד כהן וילצ'יק ושות', נטען כי אל-על פגעה בצרכנים כשהפרה את הוראות תקנות רישוי שירותי התעופה, תוך גרימת נזק לקהל לקוחותיה אשר חויבו לחינם בדמי ביטול או הסבה של כרטיסי טיסה שלא כחוק.

הטענה הייתה שבכל פעם שלקוח ביקש לבצע שינוי בתנאי כרטיס הטיסה וחויב בדמי ביטול או שינוי, החיוב על-ידי אל-על נעשה לכאורה שלא כדין ובניגוד לתקנות שירותי התעופה. הכוונה היא לתקנות שהותקנו ב-1983 ואשר אוסרות על חברות תעופה המפעילות קווים סדירים לציין תנאים מגבילים על גבי כרטיסי הטיסה אותן הן משווקות, אלא אם ניתן לכך אישור מראש ובכתב על-ידי ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה. עוד נטען כי אישור כזה לא ניתן לחברת אל על.

אלא שכעת המועצה לצרכנות הגישה בקשה להסתלקות התביעה, על רקע העובדה שהטענות שלה נסמכו על תקנות בנות 40 שנה, שאף בוטלו 4 שנים לפני הגשת התביעה, בשנת 2013.

ברשות תעופה אזרחית אף צוין כי ניתן לחברות התעופה מעין פטור גורף לגבי אותן תקנות, לאור "התפתחויות מרחיקות לכת במאפייני ענף התובלה האווירית הבינלאומי שחלו מאז הותקנו התקנות", כשהגישה הייתה לאפשר תחרות חופשית על פני אסדרה ממשלתית ריכוזית.

בתשובת רשות תעופה אזרחית אף פורט כי החברות מציעות תעריפים שונים בהתאם לגמישות הכרטיס, כאשר "שיטת תמחור זו מקובלת ברחבי העולם", כך צוין.

עם זאת, נדגיש כי לפי חוק הגנת הצרכן, למרות שיטת התמחור השונה עדיין עומדים לצרכן 14 ימי ביטול לעסקה שנעשתה מרחוק (אינטרנט או טלפונית), ככל שמועד הטיסה הוא בטווח של 7 ימים לפחות.

השופט יחזקאל קינר המליץ למועצה לצרכנות לסגת מהתביעה, וציין כי "מצופה מתביעה ייצוגית כי תטפל בעניינים אקטואליים, ולא בכאלה שאבד עליהם הכלח. התובענה הוגשה למעלה מ-4 שנים לאחר שבוטלו תקנות הרישוי, כלומר מדובר בעילה הנשענת על דין קודם שבוטל לפני שנים לא מעטות, וקשה להלום בנסיבות אלה ניהולו של הליך ייצוגי לאחר שנים כה רבות, גם אם טרם חלפה תקופת ההתיישנות".

השופט קינר הוסיף כי בירור מחלוקות, ככל שהיו בנסיבות העניין, לא ייבדקו בהליך ייצוגי.

השופט לא חייב את המועצה לצרכנות בהוצאות, כשהוא מדגיש כי המועצה "סברה בתום-לב כי הגשת התובענה באה בגדר מטרות ציבוריות".

חברת אל על, שיוצגה על-ידי עורכי הדין חניטל בלינסון נבון ורועי מסורי ממשרד יגאל ארנון ושות', מסרה: "מדובר בבקשה מופרכת אשר הוגשה באיחור 'קל' של 35 שנים, אשר נשענת על תקנות שניתן לגביהן פטור גורף לאורך השנים. אל על פעלה כדין. אין לנו אלא להצר על התנהלותה של המועצה הישראלית לצרכנות, אשר ניצלה את הסמכות המוקנית לה בחוק כדי לנהל נגדנו הליך-סרק מיותר, תוך בזבוז כספי ציבור ותוך ניסיון לעשות לעצמה פרסום על גבה של אל על".