מה היה קורה אם גיא נתיב היה בוחר לביים את הסרט "סקין" בישראל?

גאווה פטריוטית גדולה התרחשה בתחילת השבוע כאשר הבמאי הישראלי גיא נתיב, אשתו המפיקה האמריקאית ג'יימי ריי ניומן והתסריטאי שרון מימון ("הנשף") נקראו לבמה המתוקשרת ביותר בעולם, זו של טקס האוסקר האמריקאי, לקבל את הפסלון בקטגוריית הסרט הקצר ביותר. זכייה באוסקר, לא משנה באיזו קטגוריה, היא נס קטן שמגיע אחרי עבודה קשה במיוחד, המון מזל והמון כישרון.

מהבחינה הזו, אין שום דבר מובן מאליו בהישג הנפלא של נתיב וצוותו, ועל אף שהעתיק את מגוריו לארה"ב והפקת סרטו היא אמריקאית (אם כי טומנת בחובה כמות לא מבוטלת של כישרונות ישראליים לחלוטין), הוא הפך בצדק להיות סמל הצלחה מקומי. 2019 רק התחילה, וכבר שני כישרונות שצמחו במדינתנו הקטנה סחפו את אירועי הקולנוע הגדולים ביותר - נדב לפיד ש"מילים נרדפות" שלו לקח את הפרס הגדול של פסטיבל ברלין היוקרתי, ונתיב, שהפך להיות הבמאי הישראלי השני שזוכה באוסקר אחרי משה מזרחי.

"סקין", הסרט שהפך את נתיב לזוכה אוסקר, ובו תוכלו לצפות ב-VOD של yes, הצטרף לזוכים אחרים מהטקס האחרון כמו "הספר הירוק" ו"שחור על לבן" שעוסקים באחד הנושאים הבוערים כרגע בחברה העולמית והאמריקאית בפרט, הגזענות. "סקין" אומנם מתרחש באזוריה הפחות נעימים של ארה"ב, אבל המבנה שלו מזכיר יותר את סיפורי המוסר הגרמנים כמו "יהושע הפרוע". אפשר אפילו לומר שמדובר בגרסה מודרנית ל"המעשה בנערים השחורים" מתוכו. במרכז הסרט נמצא ילד קטן ומקסים שגדל עם הוריו בקהילת אלט-רייט אמריקאית, וחווה על בשרו סיפור נקמה קשוח לאחר שאביו וחבורתו היכו גבר שחור סתם כי בא להם.

בהחלט קל לראות מדוע זכה הסרט. לא רק עשייתו הקולנועית מרשימה ואין בו דקה מיותרת, הוא גם מסוג הסרטים שמהדהדים בראש ובלב לאחר שנסתיימו, גם אם הוא מרגיש כמו משל שאפשר לסכם ב"כדאי לא להיות גזען כי הכול חוזר אליך". המשחק מצוין, והתסריט נבנה היטב ושותל מוטיבים מעניינים שמתפתחים, כמו הנחש שמשיל את עורו, ושימוש מוצלח באקדח של צ'כוב, שמופיע במערכה הראשונה ויורה בזו האחרונה.

אבל מעבר לכבוד ולשמחה בהצלחתו של נתיב, מסתתרת פה גם אמירה עלינו הישראלים. זאת מכיוון שאחרי החדשות קפצו נבחרי הציבור לברך את נתיב, שאפילו הזכיר את סבו וסבתו ניצולי השואה בנאום התודה שלו, והדגישו את העיסוק החשוב בגזענות. מכאן עולה השאלה מה היה קורה אם נתיב היה בכל זאת בוחר לביים את הסרט בארץ. האם במקום ברכות, היו זועמים על עזות המצח שלו להראות גזענות בתוך החברה, ו"להוציא דיבת ישראל רעה", כמו שקרה ללא מעט ישראלים אחרים? או כמו שכתבה בפייסבוק שלה, הקולגה שלנו מטיים-אאוט, המבקרת יעל שוב, "כל עוד במאי ישראלי עוסק בגזענות של עמים אחרים זה סבבה. רק שלא יעז להגיד שיש דברים כאלה גם אצלנו".