המחקר שקובע שהיעד הממשלתי של עובדי ההייטק לא בר-השגה

מחקר חדש של מכון אהרון העלה: גם אם שיעור העובדים המיומנים יגדל - ההשפעה על תעשיית ההייטק תהיה קטנה מהרצוי • בממשלה, בתעשייה ובאקדמיה דנים: למה לערבים, לנשים ולחרדים בעלי מיומנויות קשה להיכנס לתעשייה המשגשגת והאם התעשייה בכלל מסוגלת לקלוט עוד עובדים חסרי ניסיון

הייטק/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הייטק/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ביום שלישי שעבר, עוד לפני האיחוד עם המפלגה של בני גנץ, פרסמה "יש עתיד" את המצע שלה לבחירות הקרובות. בסעיף "חדשנות" הציבה המפלגה יעד שאפתני - שיעור התעסוקה בהייטק יעלה בתוך עשור ל-30% מכלל העובדים במגזר העסקי. היעד הזה כפול מזה שהציבה הממשלה באמצעות רשות החדשנות.

יומיים לפני שעוד אחד מהפוליטיקאים זרק סיסמה לאוויר, התכנס שולחן עגול במרכז הבינתחומי בהרצליה שעסק ביכולת של המדינה לעמוד ביעד שיעור תעסוקה "צנוע" של 12% בשנים הקרובות. בהובלת מכון אהרון, התאספו נציגים מכל הגופים הרלוונטיים - מהממשלה, מהאקדמיה ומהתעשייה - כדי לספק תובנות משלהם. היו שם נציגים מרשות החדשנות, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר, משרד העבודה, משרד החינוך, מכון טאוב, המרכז החרדי למחקרי מדיניות ועוד. כדי לאפשר למשתתפים להתבטא בחופשיות, השיחה הייתה שלא לייחוס.

בבסיס הדיון עמד מחקר ראשוני חדש של מכון אהרון, בראשותו של פרופ' צבי אקשטיין, שהמסקנה העיקרית שלו היא אחת: השגת היעד של 12% בשנים הקרובות אינה אפשרית, גם אם מגדילים באופן יחסית משמעותי את מיומנויות העובדים בקרב האוכלוסיות שסובלות מתת-ייצוג בתעשייה - נשים יהודיות לא חרדיות, חרדים וערבים. את המחקר ערכו בנימין בנטל, דן פלד וסרגיי סומקין ממכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה.

לגברים יהודים לא חרדים יש רוב מוחץ בתעשיית ההייטק. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הם מהווים 63% מהשכירים בתעשייה. נשים יהודיות לא חרדיות מהוות 33% מהשכירים בתעשייה, גברים חרדים מהווים 1%, וכך גם נשים חרדיות. גברים ערבים מהווים 2% ונשים ערביות כמעט ולא ניתן למצוא בתעשייה.

שיעור המועסקים בהייטק מתוך בעלי הכשרה
 שיעור המועסקים בהייטק מתוך בעלי הכשרה

לימודי (STEM (Science, technology, engineering, mathematics נחשבים לבסיס בעבודה בהייטק ונהוג לחשוב כי הגדלת מספר האנשים שלומדים לימודים אלה תוביל להגדלת שיעור התעסוקה בהייטק. במיוחד שמים דגש על האוכלוסיות שסובלות מתת ייצוג. ואולם במחקר התמקדו החוקרים בשאלה: האם לימודי ה-STEM הם אכן אינדיקציה לבחירה לעבוד בתעשייה, או שיש משתנים משפיעים אחרים.

החוקרים גילו כי שיעור ההשתלבות של גברים יהודים חרדים בתעשייה עומד על 29% מתוך בעלי הכשרת STEM. שיעור ההשתלבות בקרב חרדים מתקרב לכך ועומד על 24% מהגברים ו-22% מהנשים. ההשערה היא שאם חרדים כבר עושים מאמץ ולומדים STEM, אז הם ככל הנראה מוכווני מטרה ולכן עובדים בשיעורים יחסית גבוהים בהייטק.

עיקר השכירים בתעשיית ההייטק
 עיקר השכירים בתעשיית ההייטק

ואולם כשבוחנים את קבוצות האוכלוסייה האחרות מגלים תמונה שונה לגמרי - בקרב נשים יהודיות לא חרדיות שיעור ההשתלבות עומד על 16%, אצל גברים ערבים הוא עומד על 5% בלבד ואצל נשים ערביות הוא אפסי. במילים אחרות, גם אם יגדל מספר הערבים שלומדים STEM, ההשפעה על שיעור התעסוקה הכללי יהיה זעום. החוקרים הגיעו למסקנה דומה גם כשבדקו את כישורי ה-PIACC, סקר של ה-OECD שבודק מיומנויות יסוד של מבוגרים. כלומר גם בקרב אלו שיש להם כישורי PIACC גבוהים, שיעור המועסקים בהייטק הוא נמוך, בקרב אלה שאינם גברים יהודים לא חרדים.

החוקרים ערכו סימולציה - מה תהיה ההשפעה על שיעור המועסקים בהייטק אם יגדילו את מספר האנשים שלמדו STEM, לפי אוכלוסיות? היום שיעור ה-STEM אצל גברים יהודים לא חרדים עומד על 27%. גם אם שיעור כל האוכלוסיות יעלה ל-33%, ההשפעה תהיה עלייה של 2% בשיעור המועסקים בהייטק - עדיין לא 12%. הסיבה לכך היא כאמור, שגם בעלי הכשרת STEM לא בהכרח מגיעים לעבוד בהייטק.

למעשה, העובדה כי גם בעלי הכשרת STEM אינם בוחרים לעבוד בהייטק (בקרב נשים יהודיות וערבים), משקפת את החסמים עימם מתמודדות אוכלוסיות אלו. אלו לא בהכרח חסמים פיזיים, אלא יכול להיות גם תוצאה של הבניות חברתיות ותרבותיות. כך למשל, בחברה הערבית דוחפים את הצעירים לתחומים רפואיים וטיפוליים, ופחות להייטק, שנחשבת תעשייה מסוכנת ולא יציבה.

הכשרה לא תספיק
 הכשרה לא תספיק

משיכת עובדים מתעשיות אחרות - פתרון אפשרי

נושא כוח האדם בתעשיית ההייטק מעסיק הן את הגורמים הממשלתיים והן את התעשייה עצמה. מבחינת הממשלה, הפריון בהייטק גבוה יותר, ובהתאם גם התוצר שלו וגם השכר הממוצע. כלומר עובד שיעבור לעבוד בהייטק עשוי לשפר את שכרו, ובאופן כללי זה מחזק את הכלכלה הישראלית, מגדיל את הצריכה הפרטית, את היצוא ואת העוגה כולה.

כיום יש מחסור בעובדים בתעשייה, ולפי בדיקה של רשות החדשנות ועמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל, יש כ-15 אלף משרות פנויות, כ-3,000 יותר מאשר בשנה שעברה. המחסור בעובדים הוביל לעלייה במשכורות אנשי הפיתוח, בין היתר מכיוון שהחברות הרב לאומיות מוכנות לשלם סכומי כסף גבוהים כדי לנצח בתחרות על עובדים. המשמעות היא שלסטארט-אפים ישראליים, אלו שצריכים לצמוח ביום מן הימים לחברה גדולה שתעסיק בישראל מאות ואלפי עובדים, יותר קשה לצמוח. זאת גם הסיבה שחברות ישראליות החלו לפתוח מרכזי פיתוח במדינות אחרות, למשל באוקראינה, שם עלות העסקה של  מפתחים נמוכה יותר.

המחקר של מכון אהרון משלים במידה רבה מחקר של גלעד ברנד ממכון טאוב, שפורסם לפני כחודשיים, ועורר את זעמה של רשות החדשנות (מכיוון שהטיל ספק במדיניות שלה). ברנד בדק את כישורי ה-PIACC. המסקנה של המחקר שלו היתה שבטווח הקצר אין לתעשיית ההייטק יכולת לצמוח, שכן כל מי שרוצה לעבוד בהייטק כבר עושה זאת. לפי ברנד, יש מחסור במיומנויות בסיסיות הנדרשות, ובפרט רמה נמוכה של אנגלית. כלומר, אין מספיק עובדים מיומנים כדי להגדיל את שיעור המועסקים בהייטק.

ואולם ברנד בדק נתון נוסף - מה שיעור העובדים בעלי מיומנויות גבוהות, שכיום מועסקים בתעשיות אחרות ויכולים לעבור להייטק. לפי ברנד, מדובר ב-5% משיעור המועסקים במגזר העסקי. כדי להגיע לנתון שישקף את הפוטנציאל באופן מדוייק יותר, ברנד בדק כמה מהם משתכרים 80% מהשכר הממוצע בהייטק ובעלי בקיאות בסיסית באנגלית, והגיע לקבוצה של 4% משיעור המועסקים במגזר העסקי. צריך להבין - אלה לא בהכרח אנשים שרוצים לעבוד בהייטק, אלא רק בעלי המיומנויות הגבוהות. ברנד גילה גם כי כשליש מהם מועסקים במקצועות שמתאפיינים בשכר יחסית נמוך, ולהם יש תמריץ כלכלי לעבור להייטק. כלומר, פוטנציאל ההתרחבות של שיעור המועסקים הוא ב-1.3 נקודות בסיס. לכן שני המחקרים משלימים, בעוד שהמחקר של מכון טאוב בדק מה פוטנציאל בעלי המיומנויות, במכון אהרון הלכו צעד אחד קדימה ובדקו מה יקרה אם יהיו בעלי מיומנויות נוספים.

"יש אנשים שאומרים ששיעור התעסוקה בישראל הוא גבוה, אבל צריך לזכור שבמדינות אחרות יש הרבה תשתיות ייצור שאין בארץ. אצלנו המגזר היצרני הוא יחסית קצר, לעומת גרמניה וקוריאה, למשל. צריך לייצר יותר בוגרים של מערכת החינוך שלומדים מתמטיקה ופיזיקה", אמר החוקר דן פלד.

עוד הוא ציין כי "הגדלת שיעור המועסקים כן יכולה להגיע באמצעות העברת עובדים מיומנים מתעשיות אחרות לתעשיית ההייטק. ואולם באמת לא ברור אם זה יכפיל את התוצר לעובד, שאז זה כנראה שווה את זה. יש פערי מידע - לגבי תעשיות אחרות אנחנו לא יודעים את השכר של העובד המיומן, אלא רק את השכר הממוצע".

"בתעשייה לא בהכרח צריכים עוד עובדים"

אבי שמחון, שעומד בראש המועצה הלאומית לכלכלה, במהלך הדיון כי לדעתו השיח של פריון, מבחני PIACC, והאוכלוסיות השונות אינו רלוונטי לדיון, מכיוון שיש מאיפה להגדיל את מספר המועסקים, ועושים זאת באמצעות הגדלת מספר המהנדסים שהאוניברסיטאות מכשירות - תוכנית שיצאה לפועל במהלך 2016. במסגרת התוכנית, הממשלה הקצתה 700 מיליון שקל להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההנדסה, והציבה יעד לגידול של 40% בתוך שנתיים. 

שמחון הוסיף כי היעד כמעט שהושג בתוך שנתיים, אך צוואר הבקבוק הוא היכולת של האוניברסיטאות להגדיל את הסגל בחוגים הללו, ולא היעדר ביקושים מצד סטודנטים. לדבריו, אינדיקציה לכך ניתן לראות בתנאי הקבלה לטכניון - פסיכומטרי של 740 למועמד עם ממוצע בגרות של 105 עם 5 יחידות במתמטיקה ובפיזיקה. בנוגע לכך הציע אחד המשתתפים לקבוע שכר דיפרנציאלי באוניברסיטאות, כלומר שמרצה למדעי המחשב יקבל שכר גבוה יותר ממרצה להיסטוריה. שמחון סיפר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה להכין הצעת החלטה להגדלה נוספת של מספר הסטודנטים בתחומים אלו.

משתתף נוסף ציין שהוא מסתייג מה-PIACC מכיוון של-46% מהחרדים יש כישורים גבוהים, והם לא מגיעים להייטק. כמו כן, הוא ציין כי אנחנו עדיין לא מבחינים בכל התמורות אצל הערבים והחרדים. הוא ציין כי מאגר הנתונים שכולל את ילידי 1985-1975, מאגר שעל בסיסו פירסם הכלכלן הראשי באוצר מספר מחקרים, הוא מאגר טוב, אבל שימוש בו יכול לגרום לפספוס תמורות. לפי המועצה להשכלה גבוהה, מספר הסטודנטים הערבים למדעי המחשב על מכ-900 ל-1,600 בתוך חמש שנים - גידול של כ-70%.

ההחלטה של הממשלה להקצות את 700 מיליון השקלים עוררה ביקורת רבה במכללות, שכן שם סבורים כי הלימודים אצלם פרקטיים יותר ומתאימים יותר לצורכי התעשייה. ואולם משתתף אחד בשולחן העגול תיאר את הצרכים בתעשייה, ובעצם הטיל ספק בצורך להגדיל את ההיצע: "העלייה של משרות פתוחות בין 2016 ל-2017 היו בערך 2,000 משרות, אך באותן שנים היו 5,000 בוגרי אוניברסיטאות במקצועות STEM. כלומר, מספר הבוגרים מספיק. אולם אם יושבים עם מנהלי פיתוח, שצריכים לגייס כוח אדם ולא עושים זאת, הם מספרים כי הם לא מעוניינים להעסיק את המועמדים שעימם הם נפגשים", אמר אחד מהמשתתפים בדיון.

הוא הוסיף כי "ההנחה היא שרק רבע מהמשרות הן ג'וניור, ו-70% מהעבודות הנדרשות הן יותר משנתיים ניסיון. לכן הטענה שלנו היא הפוכה - יש עודף היצע. אם יהיו 10,000 בוגרים, התעשייה לא תצליח להשתלט על זה כי היא תצטרך לברור מבין כל המועמדים את אלו שמתאימים לה". אחת ההצעות שעלו בשולחן העגול היא שבמוסדות האקדמיים תהיה אפשרות לבצע התמחות, כמו שנהוג בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה.

רוצים ללמוד את הדינמיקה כבר בתיכון

אמנם סביב השולחן היו כאלה שסברו שצריך לפעול מלמעלה למטה - כלומר להגדיל את מספר הסטודנטים להנדסה, וכך להגדיל את שיעור המועסקים - אך צריך להתייחס גם לכל אוכלוסייה בנפרד. "למשל, אי אפשר להתעלם מכך שבעתיד החרדים יהוו חלק גדול יותר מאוכלוסיית המדינה. לכן אם לא נצליח להגדיל את שיעור החרדים בהייטק, נתקשה עוד יותר להגדיל את שיעור המועסקים בהייטק", אמר אקשטיין.

באופן כללי, אי אפשר להתעלם מהחסמים שמונעים מהערבים, החרדים והנשים להגיע לתעשייה, כל אוכלוסייה מסיבותיה שלה. "בחברה הערבית יש אנשים שעוברים הכשרה בטכניון ולא מגיעים לעבוד במשרות עם הכנסה גבוהה. החסמים יכולים להיות למשל נגישות למרכזי הייטק ותחבורה, או העובדה כי הם לא מועסקים בתעשיות בטחוניות", הוסיף אקשטיין.

החוקר דן פלד מציין גם כי מדובר בביצה ותרנגולת: "הבחירה ב-STEM היא לא אקראית. אם הצעירים הערבים רואים שבוגרי טכניון עובדים כמורים בתיכון, אז הם לא יבחרו במסלול הזה, שהוא מסלול לא קל. לכן כשהם יראו שהבוגרים משתלבים יותר ויותר בתעשייה, כך יהיה גם גידול במספר הסטודנטים".

ואולם אף שבשנים האחרונות נרשם גידול במספר הסטודנטים במקצועות ההייטק, שיפור המיומנויות של צעירים בפריפריה אינה משימה קלה. כך למשל, כשמשרד החינוך ניסה להגדיל את מספר התלמידים שנבחנים ברמה של 5 יחידות במתמטיקה, הוא גילה שבמרכז מספר התלמידים צומח בקצב מהיר יותר. הסיבה לכך היא שבפריפריה חסרות תשתיות חינוכיות, למשל מחסור במורים טובים ובתקציבים, אך במשרד החינוך גילו עוד משהו - צריך לחזק את הציר המנטלי, ששם דגש על הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות של התלמידים. ספציפית בהקשר של ההייטק, רובם הגדול אינו נחשף לתעשייה, ולכן גם יש סיכוי נמוך יותר שיבחר לעבוד בה.

כדי ללמוד את הנושא טוב יותר ולהבין את הדינמיקה מאחורי קבלת ההחלטות של הצעירים, עורכים במכון אהרון מחקר מקיף יותר, שיתבסס גם על הנתונים שבהם משתמש הכלכלן הראשי באוצר, של ילידי 1985-1975. לכך הם מצרפים נתונים על סטודנטים באקדמיה ובהכשרות מקצועיות. החוקרים רוצים לעקוב אחר ההחלטה ללמוד STEM בתיכון, כתלות בנתוני רקע של התלמיד, מקום מגוריו, השכלת ההורים, ההכנסה שלהם וכו'. לאחר מכן, הם רוצים לבחון האם אדם מסויים למד STEM בלימודים על-תיכוניים, כתלות בהחלטותיו בשלב התיכון (למשל, היקף לימודי ה-STEM וציוני בגרות), וכן בציפיות להשתלבות בהייטק ובשכר. בשלב השלישי ייבחן מצבו בשוק התעסוקה.