מהרביעייה הסודית של שוק ההון לחקירה מסועפת: הפיננסייר מבני-ברק שבמרכז חקירת מידע הפנים

ביממה האחרונה נחשפת טיפין-טיפין חקירה חדשה ומסועפת של רשות ניירות ערך סביב חשד לשימוש במידע פנים של כמה חברות ציבוריות מוכרות. חלק מהנחקרים בעלי פרופיל גבוה בשוק ההון, כאשר אחד המוכרים מבניהם הוא זוהר לוי, העומד בראש אימפריית הנדל"ן המניב סאמיט . לוי חשוד בהעברת מידע פנים בנוגע לדיווחים של החברה.

ואולם לוי אינו החשוד המרכזי בפרשה ואינו זה שהוביל לחשיפתה ולפשיטות שנערכות ביממה האחרונה במשרדיהן של כמה מהחברות הציבוריות המוכרות במשק. אותו חשוד מרכזי, המהווה את הציר המקשר בין כל החברות הציבוריות ונושאי המשרה שהסתבכו בפרשה, הוא רו"ח מנחם ויינברג - חרדי, פעיל שוק הון ותיק, שעשה על-פי החשד שימוש במידע פנים שהועבר אליו מבכירים ונושאי משרה בחברות שונות.

רשות ניירות ערך מתייחסת אל ויינברג כ"ציר המרכזי" בחקירה, וכל תיקי ההשקעות שלו נסרקים כעת.

לפי החשד, בשנים 2016-2018 קיים ויינברג קשרים ישירים עם אנשי פנים בחברות ציבוריות שונות המחזיקים בעמדות מפתח, וכן עם נושאי משרה בכירים באותן חברות. על-פי החשד, ויינברג השתמש באופן שיטתי במידעי פנים שקיבל לידיו מאותם אנשי פנים, טרם פרסומם לציבור, וביצע, כשברשותו מידע פנים, עסקאות בהיקף כספי של מיליוני שקלים בניירות ערך של אותן חברות. עוד לפי החשד, בחלק מהמקרים מסר ויינברג את מידע הפנים שקיבל מאותם אנשי פנים לגורמים אחרים. לפי החשד שנבדק, בעקבות פעילות אסורה זו גרף ויינברג רווחים כספיים אסורים בסך של מאות אלפי שקלים.

הפרשה החדשה - שמאיימת לסבך עוד כמה חברות ציבוריות במשק מלבד אלה שכבר הותר לפרסם כי נחקרות - מאיימת לחשוף קשרים שקיים ויינברג עם כמה מהדמויות המוכרות במשק במשך עשרות שנים ואשר הולידו על-פי החשד גם מעשים אסורים שכללו העברת מידע פנים.

כך למשל, אפשר לציין את הקשר של מנחם ויינברג עם זוהר לוי, שהולך לפחות שני עשורים אחורה. בשלהי 1998, מכר מנחם ויינברג יחד עם שותפים (דוד וולקן, אליצור מכבי ופרופ' מיכאל בלומנטל) את מניות השליטה בחברת ההשקעות דנבאר לקבלן יעקב אנגל תמורת 40 מיליון דולר. מדובר היה בעסקה מוצלחת במיוחד עבור המוכרים. השליטה בדנבאר, שכללה בעיקר כסף מזומן, הועברה לפי שווי של 60-55 מיליון דולר, אך שנתיים אחרי, לאחר שאנגל יצק לחברה פעילות בתחום הנדל"ן, היא נסחרת בשווי של 30 מיליון דולר בלבד.

ואיך זה קשור ללוי? לוי הוא חתנו של אנגל ומי ששימש כסמנכ"ל הכספים של קבוצת אנגל. וכך, כבר ב-98' נולד הקשר בין זוהר לבין ויינברג אשר עומד בלב החשדות נגד השניים כיום. הקשר הזה, שהתחזק עם השנים והפך "לישיר ורציף" כלשון הרשות לניירות ערך, הוליד על-פי החשד את העברת מידע הפנים מלוי לויינברג.

וזה כפי הנראה סיפורו המלא של ויינברג - היכולת ליצור קשרים קרובים עם אנשי מפתח בשוק ולנצל אותם לצרכיו.

הגם שויינברג שחקן מוכר ופעיל בשוק ההון מזה כמה עשורים, שמו אינו עולה לכותרות באופן תדיר, והוא שומר על פרטיותו. בתקופה שבה החזיק במניות דנבאר, שהונפקה בגל חברות הבועה של 92', זכו ויינברג ושותפיו לכינוי "הרביעייה הסודית" (אליצור מכבי, דוד וולקן, מנחם ויינברג ופרופ' מיכאל בלומנטל). הארבעה רכשו את החברה באמצע שנות ה-80', כשנקראה "צפון אמריקה חיפושי נפט", תמורת סכום של 2 מיליון שקל, והצליחו להפוך את החברה לקופת מזומנים של כ-200 מיליון שקל - ואז גם מכרו אותה.

בשנים שלאחר המכירה הוזכר שמו של ויינברג, תושב בני-ברק בן 68, כמי שהיה מעורב בפרשת חברת הביטוח לה נסיונל שהסעירה את השוק בשלהי שנות ה-90, וגורמים בכירים בה הורשעו בפלילים. ב-­1998 נפתח הליך פלילי נגד לה נסיונל בטענות של רישומים כפולים ודוחות שגויים שנגעו להסכמים עם קיבוצים.

בהמשך לכך הגישה חברת הביטוח הדר, אליה מוזגה חברת לה נסיונל, שתי תביעות בסך 127 מיליון שקל נגד גורמים שהיו מעורבים לטענתה בפרשה. התביעה הראשונה הוגשה נגד קיבוצים בצפון ונגד גופים שכונו הגופים "הממנים", ובהם חברת ה.מ.ל.ק, שבבעלות רואי החשבון דוד וולקן ומנחם וינברג, וחברת שומריה שבבעלות קיבוץ יגור. בתביעה נטען כי הנתבעים ביצעו מעשי תרמית נגד לה נסיונל.

התביעה השנייה הוגשה על-ידי הדר וחברת הביטוח מנורה בסך 45 מיליון שקל נגד קיבוץ יגור ומי ששימש גזבר הקיבוץ. בתביעה נטען כי הקיבוץ הגה את התרמית שעיקרה ביטול תוכנית הביטוח לאחר שנתיים או שלוש בתום תקופת ההטבות, תוך הונאת חברות הביטוח.

בהמשך הגיעה החברה להסדרי פשרה בתביעות אלה, ובין היתר גם בתביעה בה היה מעורב ויינברג.

שמו של ויינברג עלה לאחרונה גם בקשר למכירת מניותיו בחברה הציבורית מיקרומדיק טכנולוגיות, בהן החזיק באמצעות החברה מאטג השקעות בע"מ שבשליטתו. עם המכירה חדל להיות בעל עניין (מי שמחזיק מעל 5% ממניות חברה ציבורית) במיקרומדיק. יובהר כי חברת מיקרומדיק ונושאי המשרה בה אינם קשורים לפרשה במסגרתה נחקר ויינברג.

ויינברג ניהל גם משרד רואי חשבון בבעלותו, משרד רואי החשבון וולקן-וינברג, אשר בזמנו נחשב לאחד המשרדים הוותיקים בענף ראיית החשבון, אך מאז 2009 לא עסק בראיית חשבון והתמקד בעסקיו ובפעילות בשוק ההון. באותה שנה מכר ויינברג את פעילות המשרד לפירמת רואי החשבון שיף-הזנפרנץ, שבראשה עומד רו"ח ראובן שיף. העסקה הוצגה אז כמיזוג בין המשרדים, אך בפועל רכש משרד שיף-הזנפרנץ את פעילות משרדו של רו"ח וינברג ולדברי גורמים במשרד שיף-הזנפרנץ, ויינברג לא עבד בפירמה הממוזגת אף לא יום אחד.

ויינברג כאמור פינה את כל זמנו לעיסוק בשוק ההון - עיסוק שהוליד את החקירה הענפה המתנהלת ברשות ניירות ערך כיום. במסגרת החקירה פשטה רשות ניירות ערך ביממה האחרונה על משרדיהן של כמה חברות ציבוריות מוכרות במסגרת חקירה ענפה של חשד להעברת מידע פנים על-ידי בכירי החברות לפעיל בשוק הון, שעשה שימוש במידע לביצוע עסקאות בהיקף מיליוני שקלים וגריפת רווחים של מאות אלפי שקלים מהן.

אחד החשודים המוכרים במסגרת הפרשה המסועפת, כאמור, הוא זוהר לוי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן המניב סאמיט אחזקות נדל"ן, שנחקר החל מאתמול ברשות ניירות ערך, והבוקר הובא לבית משפט השלום בתל-אביב על-מנת לאשר את המגבלות שיחולו עליו במהלך החקירה. זמן קצר לאחר שהסתיים הדיון, במסגרתו נקבעו ערבות ותנאים מגבילים, חודשה חקירתו, והוא נחקר משך שעות ארוכות.

החשדות נגד לוי סובבים סביב שני דיווחים של החברה מאוגוסט אשתקד בנוגע לשווי הנדל"ן להשקעה של החברה-הבת סאמיט גרמניה, אשר גדל על-פי הדיווח הראשון ב-92 מיליון אירו וחצה רף של 1 מיליארד אירו. עליית הערך יוחסה, על-פי הדיווח, "הן להתחזקות שוק הנדל"ן המסחרי בגרמניה והן להשבחת נכסים ספציפיים בפורטפוליו". במסגרת הדיווח השני שבמוקד החקירה, דיווחה החברה על תוצאות כספיות טובות למחצית הראשונה של שנת 2018. בעקבות שני הדיווחים עלתה מניית החברה ב-1.8% ו-6%, בהתאמה.

לוי, יו"ר סאמיט, חשוד כי מסר לרו"ח ויינברג מידע בנוגע לדיווחים אלה של סאמיט לפני שפורסמו לידיעת הציבור.

במקביל לעיכובו של לוי לחקירה, פשטו אתמול חוקרי ניירות ערך על משרדי החברה ותפסו מסמכים וחומרי מחשב; אך סאמט ולוי ממש לא לבד.

במהלך היום התברר כי מדובר בחקירה בהיקף משמעותי, הכוללת לא מעט חברות אשר פרסמו עוד ועוד דיווחים על פשיטה של רשות ניירות ערך במשרדיהם. בין החברות הללו ניתן כבר להזכיר את קדימהסטם, שדיווחה היום כי אתמול ביצעו חוקרים של רשות ניירות ערך חיפוש במשרדיה וכן נחקרו נושאי משרה בה; וכך גם דיווחה כלל ביוטכנולוגיה ולאחריה אליום מדיקל.

הרשות חושדת כאמור כי ויינברג השתמש באופן שיטתי במידעי פנים שקיבל לידיו מאותם מאנשי הפנים בחברות הללו ובחברות נוספות כדי לבצע עסקאות בהיקף כספי של מיליוני שקלים בניירות ערך של אותן חברות. לפי החשד, בחלק מהמקרים מסר ויינברג את מידע הפנים שקיבל מאותם אנשי פנים לגורמים אחרים.

עו"ד איריס ניב-סבאג, המייצגת את מנחם ויינברג, וכן עו"ד מיכל דיאמנט ממשרד גולדפרב-זליגמן המייצגת את זוהר לוי, סירבו להגיב לידיעה.

זוהר לוי: מסמנכ"ל כספים לטייקון נדל"ן בעל השקעות בישראל ובאירופה

זוהר לוי, בעל השליטה בסאמיט (45.8%), עבר עם החברה דרך ארוכה מאז רכש אותה ב-2003 כחלק מהסדר נושים. לוי הוא חתנו של היזם יעקב אנגל, וההחלטה להשתלט על סאמיט התקבלה לאחר סטאז' של עשור כסמנכ"ל הכספים של קבוצת אנגל.

את סאמיט מיקד לוי בשוק הנדל"ן הגרמני, לצד נכסיה הוותיקים בארץ. "לפני סאמיט עבדתי במזרח אירופה עם אנגל", אמר לוי בראיון ל"גלובס" לפני מספר שנים. "אני אוהב שווקים שהם מיינסטרים, ועובדה שבתקופות טובות גייסנו הרבה כסף לטובת הפעילות שלנו. גרמניה היא שוק יציב עם כלכלה חזקה".

במהלך השנים הרחיב לוי משמעותית את היקפי הפעילות של סאמיט. הוא ניצל את הגאות בשווקים כדי להנפיק את הפעילות בגרמניה בבורסה של לונדון ב-2006, שם גייסה הקבוצה סכום אדיר של קרוב לחצי מיליארד דולר, לטובת הרחבת הפעילות בכמה הנפקות.

זמן לא רב לאחר מכן השתנה הסנטימנט בשוק והגיע המשבר העולמי. כחלק ממגמת השוק, גם מניית החברה-הבת של סאמיט סבלה מירידות שערים משמעותיות במסחר בלונדון. לוי ניצל את הירידה במחיר המניות, ו-3 שנים לאחר הנפקתה, ביוני 2009, השקיעה סאמיט כ-70 מיליון אירו במחיקת החברה-הבת מהמסחר בבורסה האנגלית. למרות ההפסד הכבד ביחס למחיר ההנפקה, רוב המשקיעים העדיפו באותה תקופה, שבה שלט חוסר ודאות בשווקים, להיענות להצעת הרכישה של לוי.

ב-2014, הנפיק שוב לוי בבורסת ה-AIM בלונדון את פעילות של סאמיט גרמניה וגייס 35 מיליון אירו בהנפקה, לפי שווי חברה של 185 מיליון אירו.

גם כיום גרמניה היא שוק הפעילות העיקרי של סאמיט, והיא מחזיקה שם באמצעות סאמיט גרמניה יותר מ-100 נכסים מניבים בשטח כולל של כ-1.1 מיליון מ"ר, המניבים דמי שכירות שנתיים של כ-346 מיליון שקל (כ-83 מיליון אירו). מלבד גרמניה, לחברה יש 27 נכסים מניבים בישראל בשטח כולל של כ-238 אלף מ"ר המניבים לה דמי שכירות של כ-116 מיליון שקל בשנה. במהלך השנה האחרונה הרחיבה סאמיט את הפעילות בגרמניה, ובמהלך השנה ביצעה שתי עסקאות גדולות בסכום מצטבר של כ-1.1 מיליארד שקל.

בחודש שעבר דיווחה סאמיט כי היא מתכננת להנפיק במהלך 2019 את הפעילות בגרמניה גם בבורסה בפרנקפורט, באמצעות הקמת חברה-נכדה (חברה-בת של סאמיט גרמניה), בכפוף לתנאי השוק.

זמן קצר לאחר מכן הודיעה החברה כי מהערכת שווי חיצונית שהזמינה עולה כי שווי תיק הנכסים שלה בגרמניה קפץ בכ-470 מיליון אירו בחצי השני של 2018, והוא עומד כיום ברמה של כ-1.5 מיליארד אירו - עלייה של כמעט 50%. החברה עדכנה כי כ-250 מיליון אירו מהגידול בערך הנכסים נרשם בעקבות עסקאות רכישה והשקעות שביצעה החברה בחודשים האחרונים והשאר, כ-220 מיליון אירו, מעליית ערך נכסים.

לצד התרחבות בפעילות החברה בגרמניה ובישראל ניצל לוי את הקשיים של חברת כלכלית ירושלים, שנותרה ללא בעל שליטה עקב קריסתו העסקית של איש העסקים אליעזר פישמן. סאמיט רכשה במהלך 2016 מניות של כלכלית, אותן מכרה במהלך 2017 ו-2018 ברווח של יותר מ-200 מיליון שקל.

על רקע הצלחת ה"סיבוב" בכלכלית ירושלים והגאות בשוקי הנדל"ן בגרמניה ובישראל בשנים האחרונות, הגיע שוויה של סאמיט בבורסה לכ-2 מיליארד שקל לאחרונה, לאחר שהמניה רשמה עלייה של כ-160% ב-5 השנים האחרונות. במקביל נהנה לוי משכר בעלות של עשרות מיליוני שקלים בשנים האחרונות.

 מניית סאמיט - ירידה של 4% היום: עלייה של 160% בחמש שנים

את תשעת החודשים הראשונים של 2018 סיימה סאמיט עם רווח נקי של כ-211 מיליון שקל, גידול של 12% לעומת התקופה המקבילה ב-2017. בתזרים הנקי מפעילות (FFO) נרשמה צמיחה של 45% לרמה של כ-102 מיליון שקל. 

*** חזקת החפות: החקירה נגד זוהר לוי ומנחם ויינברג, וכך גם שאר החברות המוזכרות בידיעה, נמצאת בראשיתה. מדובר בשלב מקדמי מאוד של ההליך הפלילי. החשודים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.