קאר שולץ מציג: טבע נמצאת עדיין עמוק בתוך מאבק ההישרדות שלה

הבראה היא לא עניין של רבעון, וגם לא של שניים או שלושה; זה תהליך סיזיפי של שנים, ובכל מקרה תלוי בסביבה התחרותית של החברה • טבע קיבלה אוויר לנשימה מתהליכי ההתייעלות, אבל מצבה הפיננסי נותר מאתגר מאוד • פרשנות

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף
קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

למנכ"ל טבע, קאר שולץ, לקחו כ-16 חודשים עד למסיבת העיתונאים הראשונה שלו בישראל. 16 חודשים בהם הוא עשה את מה שהתבקש ממנו: חתך בצורה אגרסיבית בהוצאות כדי להציל את טבע מפשיטת רגל, שכן במבנה ההוצאות הקודם שלה, במבנה החוב של החברה, בתזרים הנחלש ובתוואי ההכנסות היורד שלה - טבע לא הייתה מצליחה לשרוד לאורך זמן, למרות שמרבית החוב שלה הוא לזמן ארוך. 16 חודשים הם זמן קצר יחסית (כן, קצר) כדי להבריא חברה מסוגה של טבע, ובמהלכם התגלו כמה אמיתות על מצבה הקשה של החברה, כפי שאפשר היה להבין גם ממסיבת העיתונאים של שולץ אתמול:

מתי טבע תעלה על דרך המלך? איש אינו יודע, גם קאר שולץ. וזה גם לא תלוי בו. טבע עוד לא סיימה את תהליך ההתייצבות, אז מוקדם בכלל לדבר על דרך המלך. תהליך הבראה של חברה, במיוחד בחברות ענק כמו טבע ובוודאי בשוק התרופות שבו פועלת החברה, אינו בבחינת מעשה קסמים. אי אפשר לעשות מהפך של שליפת שפן מהכובע אחרי סדרת טעויות במשך שנים ארוכות, שגבתה מטבע מחיר כבד וערערה את יציבותה הפיננסית. הבראה היא לא עניין של רבעון, וגם לא של שניים או שלושה, זה תהליך סזיפי של שנים, ובכל מקרה תלוי בסביבה התחרותית של טבע. האמירה של שולץ למשקיעים כי לא יהיה שיפור עד 2020, היא עוד עדות לכך שטבע עדיין עמוק בתוך מאבק ההישרדות שלה.

שולץ הזכיר את המונח "פשיטת רגל" כהצדקה לתהליכי ההתייעלות האגרסיביים. הוא צודק, רק לא בטוח שהסכנה חלפה. טבע קיבלה אוויר לנשימה, אבל מצבה הפיננסי נותר מאתגר מאוד.

שולץ לא יכול להתחייב שהחברה לא למכירה

בעיות היסוד של טבע היו ונותרו החוב הגדול שלה - קרוב ל-30 מיליארד דולר, רובו כאמור לטווח ארוך. מנגד יש לה קופת מזומנים מצומקת של כ-1.8 מיליארד דולר, ותזרים חלש מאוד מפעילות שוטפת ואולי אף שלילי בשורה התחתונה בר בעון האחרון של 2019 . טבע חווה שחיקה דרמטית בביצת הזהב שלה - תרופת הדגל קופקסון לטיפול בטרשת נפוצה; חולשה בשוק הגנרי בכלל, ובאמריקאי בפרט, לאור לחצי מחירים - למרות התייצבות בחודשים האחרונים; והבעיה הכי גדולה לטעמי - היעדר מנועי צמיחה ומנועי רווחיות שיפצו על השחיקה של הקופקסון, בעתיד הנראה לעין. זו הסיבה שטבע ניהלה מתחילת כהונתו של שולץ מאבק הישרדות שבנוי על חיתוך עלויות אגרסיבי (שמשמעו - פיטורים של כרבע מכוח האדם) ומכירת נכסים. אין ולא הייתה לה ברירה אחרת. היא יכולה אולי לשלוט בהוצאות, אבל שליטה בהכנסות אינה ממש בהישג ידה.

שולץ אומר שטבע איננה עומדת למכירה. זו אמירה שמנכ"ל אינו יכול להתחייב לה, וגם אינה תלויה לחלוטין בו. ש וויה של טבע עומד כיום בשוק על כ-20 מיליארד דולר, כלומר יעד נוח להשתלטות, אם רק אחת מחברות התרופות הגדולות ממנה תרצה בה . למרות שאין כרגע קופצים על טבע, זה עשוי להשתנות בעתיד. שולץ מחויב לבעלי המניות של החברה ולא יוכל לדחות על הסף הצעה - אם תגיע כזו - בפרמיה נדיבה על מחיר השוק.

זה לא רק אקזיט לבעלי המניות אחרי השפל שאליו נחתה המניה, אלא גם, ובמיוחד, אקזיט לשולץ עצמו. כזכור, שולץ קיבל את אחד החוזים החלומיים למנהל במשק הישראלי: מענק חתימה של 20 מיליון דולר, חבילת שכר ובונוסים נדיבה, אופציות במחיר שפל (כ-11 דולר, כיום המניה היא בכ-18 דולר) ומענקים ארוכי טווח התלויים בביצועי המניה. כ-30 מיליון דולר כבר בכיסו, 16 חודשים מכניסתו לתפקיד, ועשרות מיליונים עשויים לזרום אליו בעתיד. אין ספק שמכירת טבע לכל המרבה במחיר תזרז את אחד הסיבובים החלומיים של מנהל בישראל. היא גם תסיים את חלום הבלהות של מי שהייתה פעם ספינת הדגל של התעשייה הישראלית.