תנופה להעצמה: עמותת בוגרי 8200 השיקה את יוזמת LIFT

וגם: כמה עולה לנו תרבות של חוסר הגינות?

מימין: מור, הרשקוביץ, גלבוע, ברי, ליברמן, גרינברגר, קצוביץ ומלצקי / צילום:  ענבר לוי
מימין: מור, הרשקוביץ, גלבוע, ברי, ליברמן, גרינברגר, קצוביץ ומלצקי / צילום: ענבר לוי

תוכנית Woman2Woman של עמותת בוגרי 8200 השיקה אתמול את LIFT) Leading Impact from within) - יוזמה שמטרתה לספק לארגונים כלים ופלטפורמות לגיוס ולהעצמת נשים בארגונים.

האירוע התקיים בקמפוס של חברת גוגל בתל אביב בנוכחות ד"ר ארנה ברי, בכירה בענף ההייטק והמדענית הראשית לשעבר, פרופ' יוסי מטיאס מנכ"ל גוגל ישראל מו"פ, וניר למפרט, איש עסקים מבכירי המשק ומייסד עמותת יוצאי 8200.

התוכנית פועלת עם ארגונים בעולמות ההייטק, יזמות והון סיכון, פיננסים וייעוץ, מסייעת להם לקלוט נשים לעמדות בכירות ולקדם נשים מתוך הארגון לתפקידים בכירים.

לדברי קרן הרשקוביץ, מנהלת וממייסדי תוכנית W2W, "הרבה חברות משקיעות כספים ורוצות להוביל את הנושא של קידום נשים בתוך הארגון, אבל אינן יודעות כיצד לעשות זאת נכון. המקום שלנו הוא לבוא ולעזור להן. למרות שבשנים האחרונות החשיבות בשילוב נשים בתפקידי ניהול בכירים מייצרת שיח ומקבלת נראות בתקשורת, המשק אינו מאוזן עדיין. זה פספוס גדול לכל המשק שעדיין חסר ייצוג הולם של טאלנט נשי, במיוחד על רקע התחרות על הון אנושי".

עוד באו להפגין כוח נשי: נירית מור, סמנכ"לית פיתוח עסקי ושיווק ב- BDO; קרן הרשקוביץ, מייסדת-שותפה ומובילת תוכנית W2W, ומנהלת צוות חשבות ישראל בצ'ק פוינט; הלה גלבוע, סמנכ"לית כספים ב-DELL EMC; שלומי ליברמן, COO ב-DELL EMC; יעל גרינברגר, מנהלת השיווק והפיתוח העסקי של W2W, ויועצת ב- Designit; נועה קצוביץ, מובילת פעילות LIFT מבית W2W, ומפתחת ב-Skycure; יעל מלצקי, מובילת תחום חדשנות אורבניות ב-CityZoom, ונוספים.

ביוזמת LIFT תומכות חברות הייטק המעסיקות יחד אלפי עובדים, בהן צ'ק פוינט, סייבריזן, BDO, Dell EMC, בנק דיסקונט, גוגל ו-BCG. חברות נוספות המעסיקות אלפי עובדים בישראל ושותפות ליוזמה הן חברות ההייטק Payoneer, קלטורה, מיקרוסופט ו-Fiverr.

יוסי מטיאס / צילום:  ענבר לוי
 יוסי מטיאס / צילום: ענבר לוי

חדשנות, הנפקות, ומה מיוחד במקרר בשוהם?

אתמול ערכו חברת דירוג האשראי S&P מעלות, משרד עוה"ד גולדפרב זליגמן ואיגוד החברות הציבוריות את ועידת ההנפקות השנתית, המבקשת לתת במה לכמה סוגיות ואתגרים בשוק ההון הישראלי. באירוע נכחו בין היתר רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P מעלות; צבי סטפק, בעלי מיטב דש; איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל; אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, ואחרים.

הראל בן זאב כינתה את העשור שחתמנו מאז המשבר הפיננסי של 2018, עשור אבוד. היא הסבירה כי הפעילות בשוק החוב לא צמחה באופן מספק לצרכי השוק ולביקוש להשקעות מצד המוסדיים. זאת, במיוחד בעידן של ריבית אפסית, שניתן היה לנצל לעודד הנפקות של חברות גדולות וגיוסים לצרכי השקעות, צמיחה ופיתוח, מעבר לגיוסים לצורכי מימון מחדש שאפיינו את מרבית ההנפקות בעשור זה".

פלטו ניצל את אווירת טרום הבחירות וטען כי "מקבלי ההחלטות בשוק ההון לא ניצלו את תקופת הגאות בשווקים כדי להיערך לימים פחות טובים, והמשיכו לקדם רגולציה מזיקה ולהימנע מהרפורמה הנדרשת בתחום המס על שוק ההון. לכן אנחנו רואים פחות הנפקות וירידה במספר החברות הציבוריות בישראל". פלטו טען כי "שר האוצר, משה כחלון, לא עשה דבר לקידום שוק ההון, אך אנו מקווים שהממשלה הבאה תדע לשנות סדרי עדיפויות וליצור את התשתית להמשך פיתוח שוק ההון הישראלי".

עו"ד נחמה ברין, שותפה וראש מחלקת חברות ושוק ההון במשרד עוה"ד גולדפרב זליגמן, התייחסה לכניסתם של המטבעות הווירטואליים ולחוסר המוכנות להם. "חדשנות כשלעצמה היא לא רק רעיונות חדשים וטובים, אלא גם הביצוע שלהם. לכן יש חשיבות קריטית לרגולציה שגם תתמודד עם האתגרים שהחדשנות מביאה עמה וגם תספק פתרונות קוהרנטיים ותומכים שיאפשרו את היישום שלה", אמרה ברין.

אברכהן הציג זווית משלו לחדשנות ויתרונותיה. "התחלנו במחסן מבוקר טמפרטורה בשוהם וכולם הרימו גבה ושאלו למה צריך את זה. היום כולם רוצים לתאם שם ביקורים", הוא אמר.

נחמה ברין, איציק אברכהן, רונית הראל בן־זאב, אילן פלטו, צבי סטפק / צילום: גיא אסיאג
 נחמה ברין, איציק אברכהן, רונית הראל בן־זאב, אילן פלטו, צבי סטפק / צילום: גיא אסיאג

חדשנות ישראלית, תרומה חברתית, ומה הקשר לוותיקן?

דיקסון דול, מבכירי תעשיית ההון סיכון האמריקאית, ומייסד קרן Impact VC, הגיע ביום חמישי האחרון לכנס המשקיעים הבינלאומי Axis Tel Aviv, בחיפוש אחר אפשרויות השקעה במיזמי אימפקט, כלומר בכאלה שרותמים את הטכנולוגיה למטרות טובות ולתרומה חברתית. אל הכנס, שהתקיים במרכז פרס לשלום וחדשנות ובראשו עומד יזם ההייטק אד פרנק, הגיעו בין היתר נציגי הסטארט-אפים Air Doctor, שפיתחה פלטפורמה למטיילים ברחבי העולם, המאפשרת להם גישה לעזרה רפואית מקצועית בכל מקום בו הם נמצאים; FruitSpec שפיתח טכנולוגיה מבוססת ראייה מלאכותית המיועדת לחקלאים ויודעת להעריך באופן מדויק את כמות היבולים הצפויה בסוף העונה במטעים; EyeControl -מכשור לביש מבוסס בינה מלאכותית העוזר לחולים במחלות כגון ALS או שבץ לתקשר עם הסביבה, ועוד.

דול שימש בעברו כיו"ר איגוד קרנות ההון סיכון האמריקאי. הקרן הנוכחית שבראשה הוא עומד, זכתה באחרונה בהשקעה מצד הוותיקן, המנהל את כספי הכנסייה הקתולית. בכנס הוא הסביר כי "השנה האחרונה היתה הטובה ביותר לתעשיית ההון סיכון העולמית, עם גיוס מעל ל-200 מיליארד דולר שהושקעו ב-13,400 חברות. גם סין הופכת בשנה האחרונה לכוח משמעותי עם עלייה מרשימה בהשקעות לכ-70 מיליארד דולר. אין ספק שתעשיית ההון סיכון בישראל, שגייסה בשנה שחלפה כ-6.5 מיליארד דולר, היא חזקה וגדלה בקצב בריא. אם הייתי צריך להתחיל מההתחלה, כנראה הייתי פונה לתחומי הבריאות והמדע. קורים שם דברים מרתקים".

אד פרנק ודיקסון דול  / צילום: Photo Touch
 אד פרנק ודיקסון דול / צילום: Photo Touch

שאלת מיליון הדולר: כמה עולה לנו תרבות של חוסר הגינות?

מדוע המחירים עולים? שאלה זו עמדה במרכזו של כנס שערך בשבוע שעבר מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל. בכנס נכחו פרופ' מאיר חת, מייסד המרכז; השופטת בדימוס ד"ר איריס סורוקר, העומדת בראש המרכז; רמי לוי, בעלי רמי לוי שיווק השקמה; עו"ד מיכאל מקייה, יועמ"ש רשות החשמל; עו"ד גלעד ברנע; עו"ד טליה סלומון, ראש מחלקת התחרות במשרד הרצוג פוקס נאמן; עו"ד שחר בן מאיר; ד"ר שלומי פריזט, הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים לשעבר; ואחרים.

"אני אומר לכם שהצרכן לא חייב לקנות בכל מחיר", טען רמי לוי, "הוא יכול לקנות מותגים אחרים שהם לא פחות טובים באיכותם. הדרך להוריד מחירים היא רק דרך חינוך הצרכן. אם הצרכן יבין שיש לו כוח עצום ביד והוא ישתמש בו, המחירים יירדו. שלא יקנו 2 קילו עגבניות כשהמחירים בשמיים, שיקנו חצי קילו".

עוד הוא טען: "הסקטור הציבורי הוא כולו מונופולים. אני לא יכול לשלם ארנונה, חשמל או דלק למישהו אחר. אי אפשר לייצר תחרות למדינה, אבל בסקטור הפרטי יש גם יש תחרות. העלות המרכזית על האזרח הישראלי היא העלות הממשלתית. הכסף של האזרח הישראלי לא שווה, זאת כל הבעיה. יש פה יותר מדי מסים על האזרח הישראלי".

לדברי פריזט "מה שמפריע לצרכן הישראלי זה שהמחירים עולים ללא הצדקה. אם הממשלה הייתה מציגה את הסיבות לעלייה, אזי הציבור לפחות היה יותר סבלני. בעיה נוספת היא שאין לנו שום מנגנון שיגרום לנו להאמין שעליית המחירים היא הגונה כלפינו, מלבד תחרות - כשיש תחרות, אנחנו מאמינים לתוצאה".

לדברי סורוקר "הכנסת תחרות היא בהחלט דבר מבורך אך לעיתים אנו רואים שהתחרות פוגעת ברמת האיכות ולכן תמיד ישנו סחר חליפין בין המחיר לאיכות. השיקולים המהותיים הם לעיתים סותרים ובכל מקרה מורכבים".

עו"ד אוהד פלג, לשעבר יו"ר המועצה הישראלית לצרכנות, הסביר מצדו כי הבעיה של המחירים הגבוהים נובעת מ"תרבות ישראלית בסיסית של העדר הגינות. אנשים רוצים לקחת לעצמם כמה שיותר על חשבון אחרים. מחירים מופרזים הם חלק מתרבות כללית לא הוגנת. הגיע הזמן שנחתור לתרבות של הגינות, ושהמחירים יהיו הוגנים".

מאיר חת, איריס סורוקר, רמי לוי / צילום: יעקב אשכנזי
 מאיר חת, איריס סורוקר, רמי לוי / צילום: יעקב אשכנזי