הפרקליטות: לא נקל ראש בעבריינות שביצעו לכאורה אפי נוה ובת זוגו

"החלטה לסגור את התיק נגד אפי נוה, ובוודאי תוך קביעה שלא נמצא בו עניין לציבור, הייתה עלולה להתפרש כמתן היתר לציבור לפעול באופן פלילי. החלטה נפסדת, שלצדה השלכה ומשמעות קשות ובלתי סבירות בעליל, החוטאת לתפקידה הבסיסי של התביעה הפלילית" - כך כותבת הפרקליטות לבית המשפט בתגובתה לטענתו של עו"ד אפי נוה כי הגשת כתב האישום נגדו בפרשת "ביקורת הגבולות" מהווה אכיפה בררנית.

בעוד נוה, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר - המואשם בכך שסייע לבת זוגו לצאת ולהיכנס בביקורת הגבולות בנתב"ג ללא החתמת דרכונה - טוען כי במקרים דומים לא הוגשו כתבי אישום; מציגה הפרקליטות שלל מקרים שבהם הוגשו אישומים, ומבהירה: אין כאן אכיפה בררנית.

"רק בשנתיים האחרונות הוגשו עשרות כתבי אישום בגין עבריינות מעבר, ואף באופן אשר הצריך כאמור במהלך תקופה קצרה זו החמרה נוספת במדיניות האכיפה בתחום. אחד מיני כתבי אישום רבים אלה הוא כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים", נכתב בתגובת המדינה לטענות נוה.

עוד נכתב כי "כידוע, תפקידה הקלאסי והעיקרי של התביעה והאכיפה הפלילית הוא הכוונת התנהגות הציבור. אירוע פלילי פומבי, תקשורתי ומפורסם שונה באופן ענייני ואף מכריע בהיבט זה מאירוע פלילי שגרתי, כאשר החלטת התביעה באירוע מהסוג הראשון היא בעלת השלכה דרמטית ומכוננת על הכוונת התנהגות כלל הציבור, ואילו החלטת התביעה באירוע מהסוג השני היא בעלת השלכה נקודתית ומסוימת ביחס לחשוד עצמו ולסביבתו הקרובה.

"כך, החלטה לאכוף את הדין, כפי שהתקבלה, משמעותה העברת מסר מכווין מרתיע ברור לפיו מדובר בהתנהלות פלילית אסורה שתיאכף".

"התפלחות" בגבול

בדצמבר אשתקד הוגש נגד עו"ד אפי נוה ובת זוגו כתב אישום בפרשת "ביקורת הגבולות", במסגרתו נטען כי נוה סייע לחברתו לעבור במעבר הגבול ביציאה מישראל בדרכם לחופשה זוגית בתאילנד, ובכניסה אל ישראל כשחזרו מהחופשה, ללא הצגת דרכון.

נוה הודה בעובדות ובין היתר טען כי מדובר במעשה שנעשה על רקע הליך גירושים קשה שבו הוא מצוי ומתוך מצוקה רגעית. האישום מייחס לנוה תכנון מוקדם של "ההתפלחות" בגבול, היצמדות לאישה זרה במעבר הגבול בעת היציאה מהארץ, מבלי שזאת תהיה מודעת כלל לנוכחותו, וכן מסירת גרסה שקרית לבקרית הגבול ש"תפסה אותו על חם", לפיה הוא אינו מכיר כלל את בת זוגו.

כתב האישום מייחס לנוה עבירות של קבלת דבר במרמה וכן עבירה על חוק היציאה והכניסה מישראל.

בתגובה לאישומים נגדו טען נוה כי מדובר באכיפה בררנית, ודרש מגוון חומרים מהפרקליטות, ובהם דוגמאות לתקדימים ולמקרים אחרים שבהם הוגשו אישומים כמו אלה המיוחסים לו. לטענתו, הפרקליטות לא הגישה כתבי אישום בנסיבות דומות לשלו, בהן המעבר בגבול ללא החתמת דרכון נעשה על-ידי אזרחית ישראלית שיכולה להיכנס ולצאת מהארץ ללא כל הגבלה.

בתגובה שהגישה פרקליטות מחוז מרכז לבית המשפט, היא דוחה את כל טענותיו של נוה ומבהירה כי גם במצב בו אדם אינו מנוע מלצאת ולהיכנס לארץ, הוא יכול להיחשב עבריין גבול, אם עבר את הגבול ללא החתמת דרכונו. "לעתים הנכנס/היוצא בדרך עבריינית בגבול הוא אזרח ישראלי שאינו מנוע כניסה/יציאה, אשר פועל בדרך העבריינית לצורך הסתרת/העלמת עצם ותיעוד הכניסה/היציאה, כל עבריין ממניעיו (שלעתים מתגלים בחקירה ולעתים לא)", נכתב בתגובת הפרקליטות.

עוד צוין בתגובה כי "הנסיבות הספציפיות המדויקות שאינן קשורות לאופן ביצוע העבירה, אלא לעבריינים עצמם, משתנות ממקרה למקרה (עבר פלילי, גיל, נתונים אישיים ייחודיים שונים, וכיוצ"ב). ככלל, הבדלים כאלה ואחרים בנסיבות המפורטות ומודגמות לעיל (הן כאלה הקשורות לאופן ביצוע העבירה והן כאלה הקשורות לעבריין שביצע את העבירה) משליכים על מידת חומרת עבריינות המעבר שבוצעה (דהיינו, מתחם העונש ההולם בגינה; ובהמשך העונש המתאים בתוכו), ולא על עצם היותה עבריינות מעבר, האחריות הפלילית בגינה והצורך וההצדקה באכיפתה".

20 כתבי אישום

לטענת המדינה, כבר בשלב השימוע הציגה לבאי-כוחם של נוה ובת זוגו דוגמאות עדכניות רבות לאכיפה הרבה בעניין "עבריינות מעבר" - לרבות בנסיבות הספציפיות בהן הנכנסים/היוצאים בדרך העבריינית היו אזרחים ישראלים - אשר היו ברשותה באותה עת והמחישו בצורה מספקת ויפה את מדיניות האכיפה. מקבץ זה כלל כ-20 כתבי אישום, מרביתם משנת 2018 לבדה, שכולם נוגעים לעבריינות מעבר, כבעניינו של נוה.

המדינה אף מפנה ל-20 כתבי אישום אחרים, אותם צירף אפי נוה בעצמו לבקשה לביטול האישום נגדו בשל האכיפה הבררנית, ואשר בחלקם מתוארים מקרים בהם הנכנסים בדרך העבריינית לישראל היו ישראלים ללא כל מניעה חוקית להיכנס, אשר פעלו בדרך העבריינית לצורך העלמת/הסתרת עצם ותיעוד הכניסה. בעוד נוה ניסה להראות כי בעניינם של אלה הנסיבות היו חמורות יותר, המדינה טענה כי בשל התכנון המוקדם של נוה את המעבר האסור בגבול ונסיבות נוספות - המקרה שלו חמור בהרבה.

המדינה סוקרת את דרך גיבוש מדיניות ההעמדה לדין בגין "עבריינות מעבר", ומציינת בתגובה כי חלה החמרה באכיפה בעת האחרונה, וכי על-פי מדיניות האכיפה במקרה של זרים - נמנעת המדינה מהעמדה לדין באופן גורף ומעדיפה תמיד את האכיפה החלופית של גירוש חזרה לארץ המוצא; באשר לישראלים - ככלל מעמידים אותם לדין גם כשמדובר בעבירה ראשונה.

לטענת המדינה, כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים בגין "עבריינות מעבר" תואם ואף מתחייב ממדיניות האכיפה בתחום עבריינות המעבר. "השניים מואשמים בעבריינות מעבר מובהקת", נכתב בתגובה. "השניים, בצוותא, בהחלטה משותפת ובתכנון מוקדם, בשני אירועים נפרדים במועדם, בשני כיווני המעבר, הן ביציאה מישראל והן בכניסה לישראל, לאחר שבפרק הזמן הממושך שעבר בין היציאה לבין הכניסה, במהלך שהותם בחו"ל - החליטו לדבוק בדרך העבריינית בה נקטו ביציאה מישראל, גם בכניסה לישראל; רימו בבוטות באמצעות מצגי מרמה כוזבים פוזיטיביים שונים את העמדה הממוכנת ואת המפקחים. הכול לצורך הסתרת/העלמת היציאה/הכניסה ותיעודן האמור, אותה מצאו לתועלתם במסגרת הליך גירושים המתנהל בין הנאשם לפרודתו, בו מעורבות באופן ישיר גם הנאשמת".

עוד צוין בתגובה כי המאשימה מבקשת להבהיר כי בשום שלב בהליך הפלילי נגד נוה אין בכוונתה להפריז מעבר לצורך בדבר חומרת האירוע הפלילי בו מואשמים הנאשמים; ואולם מודגש כי "גם אין בכוונת המאשימה לקבל את ניסיונם חסר הבסיס של באי-כוח הנאשמים להקל ראש בעבריינות שביצעו לכאורה הנאשמים ולפקפק בעצם היותה עבריינות פלילית אשר בצידה אחריות פלילית ברורה, המצריכה ומצדיקה אכיפה פלילית (בהתאם למדיניות האכיפה בתחום)".

במקביל לניהול ההליכים המקדמיים במשפט "ביקורת הגבולות", מתמודד עו"ד אפי נוה בימים אלה עם פרשה פלילית נוספת, ולכאורה חמורה בהרבה מבחינת אופי החשדות בה. נוה הוא החשוד המרכזי בפרשה המטלטלת את עולם המשפט בשבועות האחרונים, המכונה פרשת "השוחד המיני". במסגרת הפרשה חשוד נוה בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות בנוגע לבחירת שופטים, כשאחד מכיווני החקירה הוא קבלת שוחד מיני על-ידו. המעשים המיוחסים לנוה נוגעים לחשד לביצוע עבירות בקשר למינוי של שופטת שלום אחת לפני מספר שנים, וכן בקשר לניסיון, שלא צלח, להביא למינויו של שופט בית המשפט השלום כשופט מחוזי.

*** חזקת החפות: אפי נוה ובת זוגו הם בגדר נאשמים בפרשת "ביקורת הגבולות". הם לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות. 

באשר לפרשת "השוחד המיני" לכאורה - כל החשודים בפרשה, ובהם גם אפי נוה, הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי. החשודים לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.

ישראלים מועמדים לדין ; זרים - לא

בתגובת המדינה פורשת הפרקליטות את משנתה המלאה בנוגע למדיניות האכיפה נגד עברייני גבול, וזאת כדי לשים סוף לטענת עו"ד אפי נוה כי המדיניות מקלה והמדינה נוטה לוותר על הגשת אישומים במקרים דומים. לטענת המדינה, עד תחילת שנת 2018 האכיפה בוצעה כלפי חשודים/נאשמים ישראלים בלבד - בין כמבצעים עיקריים, בין כמבצעים בצוותא ובין כמסייעים. כלפי זרים הועדפה האכיפה החלופית היעילה והזולה של גירוש חזרה למדינת מוצאם. האישומים שהוגשו סבבו סביב עבירות על חוק הכניסה והיציאה מישראל.

"בשום מקרה לא הוצע ולא הוחל הסדר מותנה, ראשית משיקולים הקשורים במהות העבירה והתופעה, ושנית שכן ממילא התביעה המשטרתית לא הייתה מוסמכת להחיל הסדר מותנה באף אחת מהעבירות הרלוונטיות", נטען.

ואולם על-פי עמדת המדינה, בתחילת שנת 2018, זיהו גורמי האכיפה הרלוונטיים (חקירות מרחב נתב"ג, התביעה המשטרתית מחוז מרכז) מגמה של עלייה משמעותית ומדאיגה בעבריינות המעבר, עד כדי הפיכתה לתופעה פלילית רחבת היקף של ממש. על רקע זה, בתחילת שנת 2018 החלו גורמי האכיפה המדוברים לפעול להחמרת מדיניות האכיפה בתחום עבריינות המעבר, כדי לייצר ולתת מענה אכיפתי הולם, אפקטיבי ומרתיע יותר בעניינה, בניסיון למגרה או להפחיתה. ההחמרה המרכזית אשר הוצעה וקודמה, הייתה הוספת השימוש בעבירת קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין (כמו גם עבירות נלוות לה).

לטענת המדינה, ניסיונו של אפי נוה להסתמך על מקרים בהם "ויתרה" המדינה לזרים על העמדה לדין, הוא שגוי, ואין ללמוד בכל דרך או צורה שהן ממדיניות האכיפה הנוהגת ביחס לעבריינות שוהים בלתי חוקיים, פלסטינים, לזו הנוהגת ביחס לעבריינות מעבר.

"עבריינות מעבר שונה בתכלית במקורה, רקעה וכלל השיקולים הרלוונטיים בעניינה, מעבריינות שהייה בלתי חוקית של פלסטינים בישראל", נכתב בתגובת המדינה לבית המשפט. "עבריינות שב"חים פלסטינים היא עבריינות פלילית אשר מקורה ורקעה הם המצב המדיני-פוליטי-כלכלי הקשה המוכר בו מצויים פלסטינים תושבי איו"ש: מצוקה כלכלית מחד, אל מול מדיניות אישורי כניסה זהירה ונוקשה מאידך".

לטענת המדינה, במציאות ישראלית זו, מעבר להיות תופעת השב"חים הפלסטינים עבריינית ייחודית, מורכבת ורגישה, הרי שגם היקפה רב מנשוא. "מדיניות האכיפה המרוסנת ביחס לפלסטינים (בלבד) אשר נוטלים חלק בתופעה עבריינית זו נובעת מהכרת והתחשבות המדינה במקורה והיקפה החריגים הייחודיים, לצד קיומה של אכיפה חלופית זולה ויעילה - הוצאתם של הפלסטינים מישראל חזרה לאיו"ש", נכתב.