כחלון מחזר אחרי קולות ההורים, אבל קלף הבחירות החדש שלו מלא בחורים

שיפור חינוך לגיל הרך, סבסוד המסגרות הלימודיות וחיסכון של יותר מ-15 אלף שקל למשפחה בשנה - כך מבטיחים במפלגת כולנו לציבור הבוחרים בתוכנית שהוצגה הבוקר. "אני לא רוצה שהנכדה שלי בגיל שנה תהיה במעון של משרד הכלכלה או של משרד הרווחה, אלא שתהיה בפיקוח של משרד החינוך. הילדים יקבלו הרבה יותר פיקוח ללא פשרות", כך אמר שר האוצר ויו"ר המפלגה משה כחלון במסיבת עיתונאים שכינס הבוקר.

■ החשש מזליגת בוחרים לליכוד הניע את כחלון לפעולה | דני זקן

במפלגה שמים דגש על שני אלמנטים: המהות, כפי שאמר כחלון, היא העלאת הרמה החינוכית והפיקוח על גני הילדים; והתקציבים - סבסוד של גני הילדים כך שהעלות לכל ילד תהיה עד 1,300 שקל בחודש. כיום בגנים פרטיים העלות יכולה להגיע גם ל-4,000 שקל בחודש. לכן, התוכנית שהציגו במפלגת כולנו כוללת הגדלת התקציב ב-4.2 מיליארד שקל בכל שנה (לצורך סבסוד הגנים) באופן הדרגתי במשך ארבע שנים. כמו כן, יינתן תקציב של כ-4 מיליארד שקל לצורך בינוי מעונות יום, שזאת הוצאה חד פעמית.

 ההשקעה בגיל הרך בישראל: שליש מממוצע ה-OECD

בכולנו רוצים למעשה לפתור את אחת האיוולות הגדולות בישראל - העובדה שהחינוך לגיל הרך מופקד במשרד העבודה מתוך תפיסה כי המטרה היא לעודד נשים לצאת לשוק העבודה, ולא מתוך תפיסה חינוכית כוללת. כמו כן, מתקיים בישראל אבסורד נוסף - ההוצאה בישראל על חינוך לגיל הרך, ציבורית ופרטית, היא 1.1% מהתוצר, נתון גבוה יחסית למדינות ה-OECD, אך שבוחנים את ההשקעה הציבורית מתגלה תמונה עגומה - ההוצאה בישראל ביחס לתוצר היא מהנמוכות במדינות.

גם במספרים אבסולוטיים ההוצאה היא נמוכה ועומדת בממוצע על 4,200 דולר לילד, כשליש מהממוצע ב-OECD. כלומר, הפער בין התקצוב הציבורי לפרטי נופל על ההורים ומגדיל את יוקר המחיה.

העיסוק בגיל הרך חשוב מכיוון שחלק מהותי מהפערים החברתיים נוצרים בגילאים אלו, ולפי מחקרים מדובר בהשקעה משתלמת - כך, כל דולר שהושקע יכול להניב החזר של בין 6 ל-17 דולר, לפי נתון שמוצג על ידי הבנק העולמי. נתון מעודכן יותר שמציג מכון הקמן האמריקאי הוא שהשקעה בגילאים 0-5 מניבה תשואה שנתית של 13%. למשל על ידי תשלומי מסים (בגין שכר גבוה יותר), צמצום הפשיעה וכו'.

 מספר הילדים בגיל הרך בישראל בעלייה מתמדת

ואולם התוכנית שהציג כחלון רחוקה מלפתור את הבעיות שקיימות בחינוך לגיל הרך, בין השאר מכיוון שהמספרים לא מסתדרים עם נתונים שהציג משרד הכלכלה ב-2016.

1. כולנו לא מדייקים במספרים

לפי מפלגת כולנו, בכל שנתון יש בממוצע 180 אלף ילדים - כ-40 אלף ילדים נמצאים במסגרות מסובסדות; 40 אלף ילדים נוספים, להערכתם, לא ירצו גני ילדים; ו-100 אלף הנותרים צריכים מסגרות מסובסדות (מדובר בילדים שהיום נמצאים במסגרות פרטיות).

כלומר צריך לבנות מעונות חדשים ל-100 ילדים חדשים בשנתון ויש שלושה שנתונים. לפי משרד העבודה, בניית מעונות ל-100 אלף ילדים עולה מעל 4 מיליארד שקל, כלומר צריך 12 מיליארד שקל כדי לבנות מעונות ל-300 אלף ילדים. גם אם "נסתפק" ב-200 אלף ילדים, עדיין התקציב שמציג כחלון נמוך במיליארדי שקלים ממה שדרוש לצורך בינוי המעונות.

בכולנו מסבירים כי התקציב אף יהיה נמוך יותר מ-4 מיליארד שקל, כי הם יעודדו מסגרות פרטיות לבצע הסבה למוסדות מסובסדים.

לגבי התשלום החודשי - בכולנו מציינים כי כיום עומד הסבסוד על 1.3 מיליארד שקל בשנה. כאמור, היום רק רבע מהילדים מקבלים סבסוד. אם רוצים להגדיל את מספר הילדים במעונות המפוקחים מ-40 ל-140 אלף - העלות מגיעה ל-3.2 מיליארד שקל. ואולם כיום ההורים משלמים בין 2,000 ל-2,500 שקל בחודש, וכחלון רוצה להוריד את הסכום ל-1,300 שקל בממוצע. בחישוב גס, ההפחתה הזאת תביא את הסכום השנתי לכ-5 מיליארד שקל - 800 מיליון שקל יותר מהסכום שנקבה כולנו.

2. המצב במעונות עצמם לא ישתפר

בחודש אוגוסט האחרון שבתו הגופים שמפעילים את מעונות היום והמשפחתונים המפוקחים, במחאה על מצב הענף: "מדובר בענף שנמצא בקריסה מוחלטת. אנו דורשות תוספת תקינה לאלתר והצלת המעונות. אנו במצב של מצוקת כוח אדם חמורה עקב השכר הנמוך, העבודה הקשה מאד והאחריות הרבה", אמרה אז יו"ר נעמ"ת גליה וולוך.

מדובר למעשה בשתי טענות - התקינה בישראל, כלומר מספר הילדים לכל מטפלת, רחוק מלהיות אידיאלי. התוכנית הנוכחית של כולנו לא משפרת את המצב בהיבט זה. כלומר, התקציב שניתן ישמש להגדלת מספר הילדים במעונות המפוקחים - מטרה חשובה כשלעצמה - אבל המצב בכל מעון לא ישתפר. הדבר יכול להוביל הורים מהמעמדות הגבוהים להימנע מלשלוח את הילדים למעונות אלו. עם זאת, בכולנו מבטיחים להשקיע בהכשרת כוח האדם כדי להעלות את איכות הטיפול.

כמו כן, השכר הנמוך והתנאים הקשים מובילים לכך שיש תחלופה גבוהה של מטפלות, ולכן יש מחסור. לא ברור האם מעבר של גננות ומטפלות מהשוק הפרטי למעונות המפוקחים מספיק כדי לכסות על הגדלת מספר הילדים במעונות אלו, ולא ברור איך פותרים את המחסור. לפי גורמים בענף, כיום מעונות רבים נמצאים במצב גרעוני ולכן לא ניתן לבצע תוכנית לגיל הרך שלא כוללת בתוכנה את הגדלת התקציבים שהמוסדות מקבלים לכל ילד.

3. התוכנית תהיה קשה ליישום

אין ספק שמורכבות היישום לא צריכה למנוע מלנסות להוציא אל הפועל את התוכנית, במיוחד כשמדובר בתוכנית כל כך חשובה. ואולם צריך להבין במה תוכנית כזו כרוכה, כדי להעריך את סיכוייה. כך למשל, משרד העבודה, הג'וינט וקרן רש"י פתחו באחרונה פיילוט לתוכנית לשיפור החינוך לגיל הרך שמעבירה את האחריות לרשויות המקומיות.

מבחינה תקציבית, גם אם נצמדים למספרים שהציג כחלון, יהיה מאוד קשה להביא מיליארדי שקלים בכל שנה. אי אפשר להתעלם מכך שכחלון כשר אוצר היה יכול ללחוץ על הגורמים המקצועיים במשרדו לבצע תוכנית מקיפה לגיל הרך, אך לא עשה זאת.

מכשול נוסף שיש לתוכנית, גם אם פתיר, הוא המעבר המוצדק ממשרד העבודה למשרד החינוך - המדינה תצטרך למצוא את הדרך לבצע את המהלך הזה מבלי לפגוע בעידוד נשים לצאת לשוק העבודה. זה בעצם מה שהשאיר עד כה את המסגרות תחת משרד העבודה.