הפריימריז במרצ: 23 מועמדים יתמודדו על 4-5 מקומות ריאליים

כ-20 אלף מתפקדים יצביעו היום ב-131 אתרי הצבעה ברחבי הארץ בפריימריז הראשונים בתולדות מרצ, ולכל המועמדים רועד הפופיק בגלל חוסר הוודאות שבפריימריז בהיקף כזה

עיסאווי פריג' (מרצ) / צילום: לואיז גרין
עיסאווי פריג' (מרצ) / צילום: לואיז גרין

מעט יותר מ-20 אלף מתפקדים יצביעו היום (ה') בלא פחות מ-131 אתרי הצבעה ברחבי הארץ, בפריימריז הראשונים בתולדות מרצ, ולכל המועמדים רועד הפופיק בגלל חוסר הוודאות שבפריימריז בהיקף כזה. 23 מועמדים על ארבעה-גג חמישה מקומות ריאליים, אחרי יושבת-ראש תמר זנדברג שנבחרה לפני שנה.

תקנון מרצ מבטיח ייצוג מגדרי של 40% בכל חמישייה, כלומר שתי נשים לא כולל זנדברג עצמה. כן קובע התקנון "דם חדש" בחמישייה הראשונה, כלומר מועמד שלא כיהן כחבר כנסת. מכיוון שבין המועמדים יש 4 חברי כנסת מכהנים - מוסי רז, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ואילן גילאון, כולם חברי כנסת מוערכים - המסקנה הפרשנית המתבקשת היא שהמאבק יהיה בין יתר המועמדים, א' על המקום לאישה ו-ב' על המקום למועמד חדש.

מבין 20 אלף המתפקדים יש כמה גושים או קבוצות גדולות, גם אם לא בהכרח הומוגניות. בין קבוצות המתפקדים הבולטות: "הקיבוצניקים" - המתפקדים בקיבוצים שאינם קבוצה הומוגנית לחלוטין ונחשבים בגדול תומכי אילן גילאון; ה"אדומים", שהם הסמן השמאלי לפחות כלכלית של המפלגה ומרכזים לא מעט צעירים עירוניים; מתפקדי עיסאווי פריג', שהם הקבוצה ההומוגנית ביותר ובעלת שיעורי ההצבעה הצפויים הגבוהים ביותר; מתפקדי אבי בוסקילה, קבוצה מעורבת של להט"בים, מזרחיים ובעלי הקו היותר ליברלי של המפלגה, ועוד כמה קבוצות מתפקדים קטנות יותר כמו של ענת ניר, אבי דבוש ואחרים. אבל כל אלה לא מכסים הרבה יותר ממחצית המתפקדים, כלומר מי שיכריע את הבחירות הם מה שמכונה הבוחרים העצמאיים או החופשיים, חוכמת ההמונים.

זה לא מונע כמובן את היווצרותם של דילים פוליטיים. השבועות האחרונים וההתדיינות בין המועמדים הביאה ליצירת שני מחנות עיקריים. האחד של גילאון הנתמך על-ידי "האדומים" וזוכה לאהדה בקרב ה"קיבוצניקים" מזכ"ל המפלגה תומר רזניק בא ממחנה זה, והפעילים בו מפיצים דיל הכולל מלבד גילאון עצמו את יניב שגיא, יו"ר הנהלת מרצ, מנכ"ל גבעת חביבה, קיבוצניק מעין השופט ואישיות פעילה במיוחד ביוזמות יהודים-ערבים. עוד בדיל מהרטה ברוך-רון, שהייתה סגנית ראש עיריית תל-אביב ונציגה בולטת של המגזר האתיופי. וכן עלי סלאלחה, איש חינוך מוערך מהיישוב הדרוזי בית ג'אן בצפון. סלאלחה מביא עמו כ-700 מתפקדים, אף שביישובו הצביעו למרצ רק כ-200 איש, מי אמר ש"חדשים" יש רק ליכודניקים?

גילאון אגב כמעט ולא מעורב במהלכי העסקנים, הוא סומך על המצביעים שיזכרו את פעילותו הפרלמנטרית והמאבקים שההניג ובראשם מאבק הנכים. "קהלים חדשים אני הראשון שמביא", הוא אומר, "למרצ יצביעו בזכותי בגבעת עמל שלחמתי עבור תושביה נכים, ובני העדה האתיופית שהייתי שם עבורם".

המחנה הגדול השני כולל בתוכו את חבר הכנסת עיסאווי פריג', על קבוצת המתפקדים הגדולה שלו; חברת הכנסת מיכל רוזין, שקצרה הישגים בכנסת בסוגיות זכויות נשים, להט"בים וכן עולי אתיופיה; אבי בוסקילה, שהתמודד בשנה שעברה נגד תמר זנדברג ונחשב מי שמבקש להביא לשינוי בחשיבה הממסדית של מרצ, והכתבה על כך ב"גלובס" בשבוע שעבר עשתה רעש רב בקרב הפעילים ומרצ, גם אם תדמיתה נקייה יחסית לא חופשיה מהדילים וגם מההכפשות והקמפיינים השלילייים והפצת ידיעות כזב פייק ניוז. כך למשל טוענים במחנה גילאון כי מתנגדיו הפיצו שהוא יסיר מועמדות בשל מחלה. גילאון כמובן לא עשה כן, ומצבו הבריאותי תקין. מנגד מוכפשים בוסקילה כ"בריון" ופריג' כ"קפיטליסט" - על רקע היותו יזם עסקי ורואה חשבון, הוא הקים בין השאר את המרכז היהודי ערבי ליזמות עסקית.

פריג' היה זה שדרש לבטל את השריון לערבים ברשימת המפלגה, ומאז 2013 הוא מכהן בכנסת. ב-2017 הוא אף מונה לחבר בוועדת החוץ והביטחון. הוא מבני החברה הערבית הדוגלים בישום מעשי של דו-קיום והשתלבות בחיי הכלכלה של המדינה. הוא מקדם גם רפורמות בחברה הערבית וכך למשל הביא למינויה של קאדית (שופטת דת לענייני אישות) מוסלמית ראשונה.

למה במרץ ולא במשותפת? כי במרצ אתה חלק מהמשחק, אתה על המגרש, ואילו המפלגות הערביות הן על הספסל, מסתכלות ולא משתתפות. הוא נעזר בקמפיין במכתב המלצה מהאייקון של השמאל, הסופר עמוס עוז, "שנתן לי את המכתב אחרי שעתיים של ראיון נוקב". וגם בסרטון תמיכה של חבר הכנסת לשעבר זוהיר בהלול. זוהיר ניסה להיות ערבי זקוף במפלגת העבודה אבל אבי גבאי רצה שיהיה ערבי מחמד, ולכן הוא עזב, מסביר פריג'. הוא מאמין שהפעם יביא למרצ בין מנדט לשניים, מהמצביעים הערבים.

לשאלה במי הוא תומך עוד בפריימריז, הוא עונה - בכל מי שנאבק בזכויות האדם ולוחם לשוויון, כמו למשל, מוסי רז, אבי בוסקילה, מיכל רוזין, יריב אופנהיימר וגבי לסקי.

על המשבצת המדינית מתחרים חבר הכנסת מוסי רז ויריב אופנהיימר, שניהם מזכ"לי "שלום עכשיו" בעברם, ועם הרבה קרדיט על פעילותם בתחום אבל ללא מחנות גדולים מאחוריהם, הם ייאלצו להסתמך על אותם מצביעים עצמאיים. רז נכנס להתמודדות אחרי מאבק בשל סעיף בתקנון האוסר על מי שהיה מזכ"ל המפלגה להתמודד. הוא מעריך כי מי שהתנגד לאפשר לו להתמודד לא יצביע בעדו גם כעת, אבל מקווה כי היותו הקול המדיני הבולט של מרצ יסייע לו לשמור על מקומו.

רז שואף לשבור את מה שמכונה במרצ "קללת מוסי", לאחר שב-3 מערכות בחירות קודמות המפלגה קיבלה את מספר המנדטים עד למקום שבו הוא הוצב, ולכן הוא נשאר בחוץ. אופנהיימר שניסה לרוץ ב 2013 במפלגת העבודה, בונה גם הוא על הקולות העצמאיים, ועל כך שהוא בעל הבולטות הציבורית הגדולה ביותר מקרב המועמדים, לפחות מחוץ לכנסת. כלומר, הוא ישאף להגיע למקום המיועד למועמד החדש בחמישייה.

שני מועמדים בולטים אחרים הם אבי דבוש משדרות, ראש מטה הפריפריה של מרצ ומי שהיה מיוזמי הפריימריז הפתוחים. דבוש הוא פעיל חברתי עתיר הישגים ויוזמות, גדל במשפחה ימנית דתית ומאמין גדול בחיבורה של מרצ לפריפריה. הוא התמודד נגד תמר זנדברג על ראשות המפלגה, אך הסיר את המועמדות לאחר שהובטח לו כי יעמוד בראש מטה הפריפריה. הוא מאמין כי הרקע השונה שלו, מגוריו בשדרות והפעילות בקרב הקהלים שאינם טבעיים של מרצ, יביאו למפלגה קולות חדשים.

עוד מועמדת מעניינת היא ענת ניר לוחמת מוכרת לזכויות נשים והלהט"בים, ומארגנת מפגני המחאה בעקבות גל רצח הנשים. ניר מעדיפה להפסיק את קמפיין האנטי-ביבי השולט בשיח ובמקום זה באמצעות חילופי דורות במפלגה להביא קהלים חדשים ולהפסיק להתבכיין.

עורכת הדין גבי לסקי רצה חזק על משבצת האישה השנייה בחמישייה הראשונה. היא פעילה ותיקה בתנועה ומתמחה בזכויות אדם וחופש הביטוי. גם היא הייתה מזכ"לית שלום עכשיו, כן כיהנה במועצת עיריית תל-אביב והייתה מיזמי החלטה של מועצת הבטחון של האום לשילוב נשים במוקדי החלטות. פעילותה רבת השנים במרצ מסייעת לה לקבל תמיכה של החברים הותיקים בתנועה ובעיקר בתל-אביב.

רוב המועמדים לא מתלהבים מחיבור עם מפלגת העבודה, ואומרים שאם כן רק כחיבור שלצרכי בחירות בלבד. גילאון מוכן לכך רק אם יוכח שהשלם גדול מסכום חלקיו ובזה הוא בהחלט לא משוכנע בשלב הזה. פריג' אומר כי עם גבאי לא תהיה שותפות וכי מוטב שכמה מחברי הכנסת של העבודה יעזבו ויצטרפו למרצ.

הרשימה שתוצג ביום חמישי בערב תצטרך להוכיח את בידולה לעומת מפלגת העבודה, ועיקר המבחן הוא של תמר זנדברג העומדת בראש, יהיה לקבל לפחות את אותו מספר מנדטים של הכנסת היוצאת, חמישה במספר. 

יו"ר מרצ תמר זנדברג דירבנה את מתפקדי המפלגה להצביע למה שהגדירה "רשימה של מועמדים מצוינים מכל רחבי הארץ. גברים ונשים, יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים כשהדבר המשותף לכולם הוא שכולם אנשי שמאל אקטיביסטים. אני קוראת לכל חברי מרצ לצאת להצביע ולעצב את השמאל הישראלי בכנסת הבאה. הבחירות האלו הן בחירות גורליות עבור עתיד המדינה והשמאל חשוב בהן מאי פעם. צאו להצביע".