לא חבל על היופי הזה? פריחתם של עצי השקד בעמק מוצא נמצאת בשיאה

בימים אלה, פריחתם של עצי השקד בעמק מוצא נמצאת בשיאה • האם גם בשנה הבאה יישמר המרחב הקסום הזה?

עמק מוצא / צילום: יותם יעקובסון
עמק מוצא / צילום: יותם יעקובסון

שלוש פעמים נשכחה מוצא בסיבוב. בפעם הראשונה בנפתולי ההיסטוריה (משלא זכתה בתמיכת הברון רוטשילד, לא נכללה בהיסטוריה הנלמדת). בפעם השנייה, בסיבוב החד של כביש ירושלים-תל אביב, שחצה אותה לשניים בערלות לב, ובפעם השלישית בגשר המאסיבי שחולף בהתעלמות מתנשאת מעליה. למרגלות הגשר נחבא בית ילין - אתר מרתק וחלוצי בתחום ההתיישבות החקלאית והיזמות הפרטית היהודית בעת החדשה.

בימים אלה, פריחתם של עצי השקדייה הישנים בעמק מוצא נמצאת בשיאה, בגוני לבן-ורוד. יש באזור שפע של אפשרויות לטיולי הליכה או רכיבה באופניים בדרך הסלולה המקבילה לערוץ נחל שורק, בואך סכר בית זית. בימים אלו הסכר מלא, השקדיות כאמור פורחות ולצדן שפע כלניות ורקפות. במרכז מושב בית זית נחבא אתר מעניין שבו התגלו עקבות מאובנים של דינוזאורים (כדי לבקר באתר יש להגיע למזכירות המושב ולקחת מפתח, בימים א'-ה', 09:00-15:00, 02-5346334).

אם תוכנית ועדת התכנון של ירושלים תצא לפועל, מהמרחב הקסום הזה לא יישאר דבר. רק לאחרונה הושלמה בניית הגשר של כביש מס’ 1 במקום "סיבוב מוצא", כפי שנקרא העיקול החד בפי תושבי האזור. הכביש הרחב החריב את הנוף ללא כל התחשבות, אך מתברר שיש תוכניות בינוי רבות נוספות בעמק מוצא: במסגרת תוכנית של הוועדה לפיתוח ירושלים מוצע מוקד פעילות מסחרית בשטח של מאות מטרים רבועים, מגרשי חניה גדולים והקמת אגם מלאכותי לספורט אתגרי. בנוסף, עתיד להיסלל בעמק כביש גישה נוסף לירושלים, שיחצה את העמק.

לא חבל להחריב סופית את הנוף הטבעי וההיסטורי הזה? בקרב הגופים הירוקים ותושבי ירושלים יש תמימות דעים כי הפיתוח המוצע יכחיד את המרחב הטבעי ויהפוך אותו לפארק בנוי ומלאכותי, שיפגום באופן בלתי הפיך בטבעת הירוקה שחובקת את ירושלים ממערב - מליפתא, דרך עמק הארזים, אל עמק מוצא ועמק רפאים.

בעונה זו טובל האזור בשפע ירק ופריחה, אבל יש לו גם ערך היסטורי. רק לאחרונה התגלו בעמק שרידים מרשימים מימי המלך יאשיהו. המקום, מוצא המעיינות הפורה, היה מוכר כמקום שבו ליקטו ענפי ערבה לבית המקדש, כמסופר במשנה.

יש גם היסטוריה עכשווית יותר, מימי ההתיישבות היהודית החדשה. דוד ילין ("הראשון", סבו של דוד ילין "השני", איש החינוך וחוקר העברית) עלה מפולין לישראל, וכאן נולד בנו, יהושע. המשפחה התיידדה עם משפחתו של שלמה יחזקאל יהודה, יהודי בגדאדי עשיר ותלמיד חכם. באותם ימים, נחשבו הספרדים לעילית החברתית והאשכנזים - נחותים. לפליאתם של ראשי העדה הספרדית, שודך יהושע לשרח, בתו של שלמה יחזקאל. ב-1860 רכשו שאול יהודה, אחיה של שרח, ודוד ילין קרקע ויזמו הקמת יישוב חקלאי.

במהלך עבודת האדמה, נתקלו בטבעת ברזל מחוברת לאבן שתחתיה התגלה חלל עתיק עצום. ילין יזם הקמת חאן על אם הדרך לירושלים. את החלל הקדום הסב לאורווה ומעליו הקים מלון קטן. לימים התיישבו במוצא משפחות נוספות.

בסופי שבוע פועל במוצא בית הקפה "קפה וסיפור" (050-838-683). בשבת הקרובה, 16.2, יהיה גם בית ילין פתוח וייערכו הדרכות (בהרשמה מראש).

לפרטים: www.shimur.org/sites/beit-yellin.