סיכום שנתי: מה למדה הקרן הבריטית על ההייטק הישראלי

תעשיית הסטארט-אפים בישראל ובעולם כולו תוססת בשנים האחרונות. סטארט-אפים נפתחים ומחפשים מימון, ובמקביל זרם הרבה כסף לקרנות ההון סיכון, שחיפשו איפה להשקיע אותו. 6.5 מיליארד דולר גויסו על ידי סטארט-אפים בשנה החולפת, כך לפי חברת המחקר IVC. הגאות בישראל והעובדה כי קמים פה הרבה מאוד סטארט-אפים (קרוב ל-6,000 בשנים 2013-2017) הובילו לכניסת משקיעים זרים רבים, שחיפשו פה השקעות אטרקטיביות.

אחת מהקרנות הזרות היא קרן חץ ונצ'רס, קרן בריטית של 55 מיליון דולר שהוקמה כדי להשקיע בסטארט-אפים ישראלים בשלבים המוקדמים. שנה לאחר שהוקמה, הדרך שעשתה הקרן בישראל, הידע שצברו המשקיעים בקרן והמסקנות אליהן הגיעו, יכולים להאיר באור נוסף את התעשייה המקומית, התחומים החמים, סכומי הגיוס שהסטארט-אפים מבקשים והזהות המגדרית של היזמים.

בתוך שנה, הקרן קיבלה פניות מכ-600 סטארט-אפים ישראלים שביקשו לגייס סבב סיד או סבב A. בקרן נפגשו עם כמחציתם, כ-30 מהם הגיעו לוועדת ההשקעות, והתהליך הסתיים בהשקעה בארבעה סטארט-אפים: הקרן השקיעה בחברת טריגו ויז'ן לצד קרן ורטקס, והובילה השקעה בסטארט-אפ בתחום הבנייה בשם Jones. שתי החברות הנוספות בהן השקיעה הקרן נמצאות עדיין מתחת לרדאר.

תחומי טכנולוגיה מגוונים וחדשנות

חץ מתמקדת בהשקעה בסטארט-אפים קטנים בעלי שווי נמוך, שהטכנולוגיה שלהם תוכל לשרת חברות מתחומי הקמעונאות, הפיננסים והאחזקות. מדובר בתחומים טכנולוגיים מגוונים, מפינטק ומסחר מקוון (אי-קומרס), דרך חברות המציעות חדשנות טכנולוגית בתחום הבנייה, ועד לחברות בתחומי אבטחת הסייבר ומחשוב הענן. את החברות המושקעות הם מפגישים עם לקוחות פוטנציאלים באמצעות קשריהם עם תאגידים גדולים בתחומים אלו בבריטניה ובעולם, במטרה לסייע להם למנף את פעילותם.

חץ הוקמה על ידי שלושה בריטים יהודים מרקעים שונים: לורד אנדרו פלדמן, סטיוארט רודן ויהודה טאוב, המכהן כשותף המנהל של הקרן בישראל. הלורד פלדמן כיהן במהלך 11 שנים יו"ר ומנכ"ל המפלגה השמרנית בבריטניה, תחת כהונתו של דיוויד קמרון; רודן מכהן בימים אלה כיו"ר Lansdowne Partners, קרן הגידור השנייה בגודלה באירופה, המנהלת נכסים בשווי 20 מיליארד דולר; טאוב שירת בעברו כקצין ביחידת מודיעין מסווגת בצה"ל, ובשלוש השנים שלפני הקמת חץ, כיהן כיועץ דאטה וטכנולוגיה בכיר בקרן Lansdowne Partners.

בעקבות הביקוש הגדול להשקעות שנתקלו בו מצד חברות בישראל, גודל הפורטפוליו הצומח במהירות, ונפח העבודה הרחב, הקרן צירפה שותף נוסף - את פבל ליבשיץ, שכיהן בשנה האחרונה כ-Principal בקרן. בדומה לטאוב, גם ליבשיץ, מהנדס חלל בהכשרתו, הוא יוצא יחידות מודיעין טכנולוגיות בצה"ל. בנוסף שני Venture partners (שותפים שאינם שותפים מלאים בקרן, לרוב במשרה חלקית) מצטרפים לקרן. האחד הוא שרגא כץ, שעד לאחרונה היה שותף בקרן מאגמה, והשני הוא ניר כהן, שהיה אחד ממקימי Israel Seed Found. השניים הם חלק מוועדת ההשקעות של הקרן, ולוקחים חלק פעיל גם בייעוץ לחברות הפורטפוליו. לצד זאת, צוות חץ נמצא בעיצומו של תהליך מיונים שבסופו צפוי להצטרף לקרן עוד אסוסיאייט (תפקיד בצוות ההשקעות, שלא כולל שותפות בקרן).

"בשנה הראשונה של הקרן נפגשנו עם 50% מהחברות שפנו אלינו, ואנחנו מקווים שנוכל להמשיך לראות הרבה חברות חדשות גם ב-2019", מספר ליבשיץ ל"גלובס". "היום לא מעט אחוזים מהזמן שלנו מופנים לעזרה לחברות הקיימות וכשהתחלנו ולא היו לנו חברות פורטפוליו, אז היה לנו 100% מהזמן להסתכל על חברות חדשות. לכן, אנחנו מגייסים גם אסוסיאייט חדש, ומקווים שנצליח לראות הרבה חברות גם השנה, אבל לא נתפשר על איכות".

"אנחנו שחקן חדש פה באקוסיסטם, ואנחנו צריכים להוכיח את עצמנו, אבל אנחנו מוכנים לעבוד קשה כדי להראות לחברות ולשוק שכדאי לעבוד איתנו, ושהכסף שלנו הוא כסף חכם. אין ספק שזה מאתגר אבל לא ציפינו שזה הולך להיות קל. למדנו שעסקות טובות בישראל הן מאוד תחרותיות וזזות מהר", מוסיף ליבשיץ.

המשכתם לעקוב גם אחרי החברות שלא השקעתם בהן?

"כן. גם עשינו תהליך בדיקת נאותות מאוד מאוד עמוק עם כ-30 חברות, והן בהחלט היו השקעות שפוטנציאלית חשבנו להשקיע כהן, ובסוף החלטנו שלא. מתוך החברות הללו, כולן גייסו לפחות את הסכום שהן ביקשו מאתנו, עם דילול שנע בין 25%-37% להשקעה ראשונה", אומר ליבשיץ.

8% ממייסדי הסטארט-אפים - נשים

מתוך 300 החברות שפגשו השותפים בקרן חץ, שני שליש היו חברות בשלב הסיד, והיתר חברות בשלב ה-A. לפי הנתונים שנאספו בחץ על החברות שראו, גודל ההשקעה המבוקשת לסבבי סיד עומד בממוצע על 2.3 מיליון דולר, ולסבב A, על 5.3 מיליון דולר.

ההשקעה המבוקשת הממוצעת לסבב סיד משתנה לפי תחומים, כאשר בתחום אבטחת סייבר היא 3 מיליון דולר, במסחר מקוון היא עומדת על 2.8 מיליון דולר, ובפינטק הממוצע המבוקש להשקעת סיד הוא 2.7 מיליון דולר; בתחום הקמעונאות, ההשקעה המבוקשת הממוצעת היא הנמוכה ביותר, ועומדת על 1.9 מיליון דולר. מבחינת הסכום המקסימלי המבוקש, השיא הוא בתחום התוכנה לתאגידים, בו הסכום המבוקש לסבב סיד הגיע לשיא של 8 מיליון דולר. אחריו נמצא תחום הפינטק עם ביקוש לסבב סיד בהיקף של 6 מיליון דולר. תחומי הסייבר, טכנולוגיות לשוק הביטוח, האוטומטיב והשיווק - כולם נמצאים במקום השלישי עם ביקוש מקסימלי של 5 מיליון דולר. ההשקעה המבוקשת הנמוכה ביותר הייתה 100 אלף דולר לחברה בתחום טכנולוגיות הבנייה.

"מבחינת תחומים אני אישית רוצה להמשיך להתמקד כשותף בתחום ההחזקות וטכנולוגיות הבנייה. התחום הבא שאנחנו רוצים להסתכל עליו ב-2019 זה פתרונות פינטק, ובנוסף, הדברים הנוספים שנמצאים כרגע על השולחן זה תחום הרובוטיקה וה-5G", אומר ליבשיץ.

חץ ביצעו גם פילוח מגדרי ובדקו את מייסדי החברות שפגשו. כ-8% מכלל המייסדים שראו היו נשים, ובסך הכל 23 מייסדות. 14 מהן היו מנכ"ליות, 3 מהן היו סמנכ"ליות טכנולוגיה, ו-6 מהן היו בתפקידי שיווק, תפעול וכדומה. "זה הפתיע אותנו לטובה. ציפינו לראות שיעור נמוך יותר - של 2%-3%. אנחנו מקווים שזה מגמה שתמשיך להשתפר, ואני אישית היית שמח לראות הרבה יותר", אומר ליבשיץ.