עו"ד מיכאל שר בבית המשפט / צילום: איל יצהר
אי-התייצבות לדיונים במשפט פלילי נגדך וירידה למחתרת משתלמות? פרשת מיכאל שר חוזרת לבית המשפט המחוזי. שנתיים וחצי אחרי שעו"ד מיכאל שר הורשע בעבירות של גניבה בידי מורשה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בגין מעילה בכספי לקוחות בהיקף של 2.5 מיליון שקל; ושנתיים לאחר שנדון ל-7 שנות מאסר, שאותן הוא מרצה בימים אלה - הורה בית המשפט העליון לבטל את פסק הדין המרשיע בעניינו ולהחזיר את הדיון בתיק למחוזי לשלב הסיכומים לצורך הכרעת דין חדשה. זאת, מאחר שלא נשמעו בתיק סיכומיו של הנאשם.
ומדוע לא נשמעו סיכומיו של שר בעת הדיון בעניינו במחוזי? לאחר סיום פרשת ההוכחות במשפטו והחל משלב הסיכומים ירד שר למחתרת ולא הגיע לדיונים. עורכי דינו של שר מסרו כי אין להם קשר עמו, והוא גם לא אותר על-ידי גורמי אכיפת החוק במשך תקופה ארוכה. בשל כך השופט בדימוס, עודד מודריק, החליט לתת פסק דין המבוסס על סיכומי הפרקליטות בלבד ובלא סיכומי ההגנה.
מודריק הרשיע את שר, אולם הוא פרש לגמלאות מבלי שהשמיע את הכרעת הדין באוזניו. זאת, מכיוון שתקנות סדר הדין הפלילי לא מאפשרות להרשיע נאשם שלא בפניו. הכרעת הדין של מודריק נשמרה בכספת ונחשפה רק עם מעצרו של שר על-ידי השופט בני שגיא, שאליו הועבר הטיפול בתיק. לאחר שמסר לשר את הכרעת הדין בעניינו, שמע השופט שגיא את טיעוני הצדדים בנוגע לעונש, וגזר על שר 7 שנות מאסר בפועל, פיצוי בסך של כחצי מיליון שקל לשלושה מלקוחותיו ותשלום קנס לקופת המדינה בסך 50 אלף שקל.
כבר לאחר מעצרו של שר התנגדו סנגוריו, עורכי הדין עמית בר ויגאל בלפור מהסנגוריה הציבורית, לכך שתינתן הכרעת הדין בעניינו ללא שמיעת סיכומי ההגנה וביקשו לעכב את ההליכים נגדו. השופט שגיא דחה הבקשה, ודבק בהכרעת הדין שכתב מספר חודשים קודם לכן השופט מודריק.
העתקה מהתביעה
שר ערער לעליון על ההחלטה להרשיעו, בטענה כי הכרעת הדין שנכתבה על-ידי מודריק אך ניתנה על-ידי שגיא צריכה צריכה להיות בטלה מעיקרה, בעיקר לאור העובדה שנכתבה ללא סיכומי הנאשם. עוד נטען כי החלק בהכרעת הדין שעוסק בראיות שעל בסיסן הורשע לבסוף שר, הועתק "כמעט מילה במילה מתוך סיכומי התביעה".
במקרה אחר אף הציגו סנגוריו של שר דוגמה למה שלדעתם היא הערה פנימית שכתב לכאורה העוזר המשפטי של השופט מודריק לשופט, שבה מנסה העוזר להבין למה התכוונה המדינה באחד מהסעיפים בסיכומיה.
בסופו של דבר, הציעו סנגוריו של שר לוותר על כל טענותיהם בערעור, פרט לבקשתם כי התיק יוחזר למחוזי לשם שמיעת סיכומים וכתיבת פסק דין על-ידי השופט שישמע את הסיכומים שלא נשמעו במסגרת ההליך הקודם. המדינה התנגדה לכך, אך תיאלץ כעת לשוב למחוזי לאחר שהעליון קבע כי יש להחזיר את התיק למחוזי לשמיעת סיכומי ההגנה.
"מה הגבולות?"
שופטי העליון, ניל הנדל, יעל וילנר ואלכס שטיין, ציינו כי התיק נגד שר "'נסע' בדרך דיונית שממעטים לנסוע בה. אף ניתן להגדיר דרך זו כדרך חריגה מאוד. ההליך הפלילי שם דגש בשמירה על זכויות הנאשם, אך אלה אינן מוחלטות. ניתן משקל גם לאינטרס הציבורי, לנפגע העבירה ולצורך בעשיית משפט צדק ודין"
בזמן הדיון לא הסתירו שופטי העליון את הקושי הטמון בהחלטתם. פרוטוקול הדיון בערעור מספק הצצה להתחבטויות והתלבטויות שחוו השופטים בעת שמיעת הערעור. כך, למשל, אמר השופט הנדל בדיון בערעור כשהוא פונה לבא-כוחו של שר, עו"ד בר: "אתה לא צריך לשכנע. זו זכות חוקתית לסכם. השאלה אם נאשם לא בא שוב ושוב ושוב (לדיונים, מ' ב'), מדוע לתת לו את זה?... הוא זה שגרם למצב (שלא שנשמעו סיכומי ההגנה במשפטו, מ' ב')".
גם השופטת וילנר התייחסה לכך בעת הדיון בערעור. "אז ערכאה דיונית תשב ותמתין עד שהוא (שר, מ' ב') יגיע ולא תיתן את הכרעת הדין? אחת הטענות של ההגנה היא שהכרעת הדין ניתנה בהיעדר הסיכומים. התשובה לכך היא שניתנו לכם מספר הזדמנויות. בהתחלה (נתנה לכם אפשרות לסכם, מ' ב') בכתב. לאחר מכן ביקשתם (לסכם, מ.ב) בעל-פה. שר לא התייצב, לא התייצב, לא התייצב. מה אמור היה לקרות לשיטתכם? מה הגבולות?"
לא אבסולוטי
אחת מטענותיו של שר הייתה שהוא נאלץ לרדת למחתרת בשל איומים קשים שקיבל על חייו. עו"ד יעל שרף מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה טענה כי אין לראות בטיעון זה ככזה המצדיק את החזרת התיק למחוזי. "מה זה 'הייתי צריך לרדת למחתרת'?, תהתה עו"ד שרף בדיון. "אם מישהו איים עליך, יש מה לעשות. יש משטרה, אפשר למצוא לכך פתרונות. מעבר לכך, הוא מספר בעצמו ש-20 שנה הוא נרדף".
על אף ההסתייגויות שהעלו שופטי העליון בעצמם ועל עף התנגדות הפרקליטות, החליטו השופטים להשיב את התיק למחוזי לצורך שמיעת סיכומיו של שר. השופטים בחרו בכל זאת להבליט בהכרעתם כי ייתכן שהחלטתם עלולה לעורר אי-נוחות. "בראייה כוללת של הערעור, נראה כי אין תוצאה רצויה, אלא תוצאה מצויה. נכון יהיה להדגיש כי התנהגותו של שר מעוררת קושי ויש מקום לבקרה. חרף האמור, בנסיבות המיוחדות ביותר של תיק זה החלטנו לקבל את הצעת הסנגור לוותר על טענות שנונות, למעט בקשתו לביטול פסק הדין והחזרת העניין למחוזי לשם שמיעת סיכומים", כתבו השופטים.
על-אף החלטתם האמורה וכדי להימנע ממצב של יצירת תקדים מחייב, הדגישו שופטי העליון בהכרעתם כי אין להסיק מהחלטתם בעניינו של שר גם לגבי מקרים אחרים - דהיינו שבכל מקרה שנאשם לא יתייצב בבית המשפט להשמיע את סיכומיו, לא ניתן יהיה לתת הכרעת דין בעניינו. "זכות הנאשם לסכם אינה אבסולוטית. ייתכנו מקרים שבהם התנהלותו של נאשם, לרבות אי-התייצבותו, תביא לכך שבית המשפט יהא רשאי להכריע את הדין גם מבלי לשמוע את סיכומי טענותיו". עם זאת, העליון לא הבהיר באילו מקרים אי-הגשת סיכומים מצד הנאשם תאפשר מתן הכרעת דין בעניינו ובאילו מקרים היא לא תאפשר.
ההרשעה: גנב מיליונים מ-5 לקוחות שהפקידו אצלו כספים בנאמנות
ההרשעה של עו"ד מיכאל שר נוגעת לחמישה מקרים שבהם מעל עורך הדין באמון לקוחותיו ונטל מהם כ-2.5 מיליון שקל שלא כדין. במקרה אחד קיבל שר כחצי מיליון שקל עבור לקוחו בנאמנות במסגרת עסקה למכירת דירה. כשביקש הלקוח לקבל את כספו עם השלמת העסקה, עיכב שר את הכספים ובשלב מסוים נתן לו צ'ק על סך 300 אלף שקל, בידיעה שהצ'ק ללא כיסוי. בסופו של דבר שר החזיר ללקוח את הכספים באמצעות גניבה מלקוחה אחרת.
הלקוחה שממנה נגנבו אותם כספים היא מכרה ותיקה של שר, שפגשה אותו אחרי שנים שלא היו בקשר, והתפתח ביניהם קשר רומנטי. בהמשך, בעלה לשעבר של הלקוחה-בת הזוג הוכרז כפושט רגל, והיא נאלצה למכור את ביתה כדי לפרוע חלק מחובותיו. הלקוחה נענתה להצעתו של שר לייצג אותה בעסקה כדי לחסוך בשכר-טרחת עורך דין והפקידה בידיו ה"נאמנות" של שר 1.3 מיליון שקל. חלק מסכום זה נגנב על-ידי שר כדי להחזיר כספים ללקוח אחר שלו, שגם בכספיו הוא מעל.
לקוחה אחרת הגיעה למשרדו של שר בהמלצת חבר של משפחתה. במסגרת עסקת מקרקעין שבה הייתה מעורבת, היא הפקידה בידי עורך הדין 590 אלף שקל. עד מהרה אותו חבר שהפנה את הלקוחה למשרד, גילה כי משהו אינו כשורה עם עורך הדין והמליץ לה ללכת ולמשוך את כספה. הדבר לא התאפשר, עד שהיא איימה לפנות למשטרה, ואז הוחזר לה כספה.
במקרה אחר, לקוחה שהייתה מזכירתו של רואה-חשבון שחלק משרד עם עו"ד שר, ביצעה באמצעותו עסקת נדל"ן שבמסגרתה היא הפקידה בידיו בנאמנות סכום של 120 אלף שקל. 30 אלף שקל מכספי המזכירה הלכו לחשבון בשליטת אותה בת-זוג זמנית ששר היה חייב לה כספים, ו-90 אלף שקל לעורכת דין שעבדה עם שר. אולם בהמשך נמשך הסכום לחשבון אחר שניהל שר עבור לקוח אחר.
האישום האחרון שבו הורשע שר נוגע, ל-105 אלף שקל שנטל מזוג לקוחות, לאחר שהציג להם מצג-שווא שהסכום ישמש מקדמה לרכישת נכס מקרקעין בטורונטו שבקנדה. בפועל הוא נטל את הכספים למטרות אחרות.
הדיון המחודש במחוזי: השופט שגיא סירב לפסול את עצמו, קבע מועד לסיכומים והפנה הצדדים לגישור
הבוקר (א') התקיים הדיון הראשון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניינו של מיכאל שר מאז שהוחזר אליו התיק לשלב סיכומי ההגנה בהוראת העליון. עורכי הדין עמית בר ויגאל בלפור, סנגוריו של שר, ביקשו מהשופט בני שגיא כי יפנה את התיק לגישור. זאת, לטענת עו"ד בר, "כדי למנוע עוד סיבוב במחוזי ועוד סיבוב בעליון". המדינה לא התנגדה להצעת סנגוריו של שר למרות שהביע סקפטיות ביחס לאפשרות כי זה יצלח, והתיק נקבע לגישור בפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט גלעד נויטל.
עוד הבוקר, ביקשו סנגוריו של שר מהשופט שגיא כי יפסול את עצמו מלדון מחדש בהרשעתו של עו"ד שר, מאחר שהוא זה שהקריא את הכרעת הדין הקודמת בתיק שניתנה בידי השופט מודריק, וגזר את דינו. "אנחנו סבורים שבית המשפט לא אמור לשמוע את התיק הזה", פנה עו"ד לשופט שגיא. "מבחינת ההרגשה הסובייקטיבית של הנאשם, עדיף שיוחלף שופט. כל שופט אחר במחוזי לא ראה את הנאשם, בעוד אדוני כבר נחשף לגיליון ההרשעות שלו, אבל לא שמע אף עד, ולכן אין לו כל יתרון על-פני שופט אחר".
השופט שגיא דחה את הבקשה כי עניינו של שר יישמע בפני שופט אחר. "הכרעת הדין בתיק דנן ניתנה
על-ידי כבוד השופט עודד מודריק, כאשר לאחר פרישתו נתבקשתי, וכך עשיתי, לגזור את דינו של הנאשם. לא מצאתי כי יש בעובדה שגזר הדין ניתן על-ידי כדי להוות נימוק ממשי להביא לפסילתי. לא הבעתי עמדה ביחס לראיות בתיק וביחס לטיב הרשעתו של הנאשם מולן. לצורך גזירת הדין יצאתי כנקודת מוצא מהכרעת הדין שנתנה כאמור על-ידי השופט מודריק. אין מניעה כי המלאכה תושלם על-ידי".
בנוסף להפניית הצדדים לגישור, קבע השופט מועדים להגשת סיכומי ההגנה ושמיעתם בעל-פה.