גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוצים לעבוד בגוגל? תואר אקדמי הוא כבר לא תנאי הכרחי. ולא רק אצלה

בניסיון להיות רלוונטיים לשוק העבודה, אוניברסיטאות מעדכנות את מסלולי הלימוד שלהן, אבל בשוק עצמו חברות ענקיות כבר מצהירות שאינן מתרשמות מתארים ● "עולם האקדמיה הוא לא הדרך הבלעדית להצליח ותואר ממש לא מבטיח ביטחון כלכלי", אומרת נועה הילזנרט בת ה-21, שנבחרה לאחת מ-20 הצעירות המשפיעות בישראל

טקס סיום תואר באוניברסיטת חיפה / צילום: תומר גנצר
טקס סיום תואר באוניברסיטת חיפה / צילום: תומר גנצר

בשבועות האחרונים העלתה אוניברסיטת חיפה קמפיין למסלול "מולטי תואר" שהיא מציעה במסגרת הלימודים לתואר ראשון. האם מדובר באריזה חדשה למסלול הדו-חוגי המוכר זה שנים רבות בכל האוניברסיטאות בארץ? באוניברסיטת חיפה טוענים שלא. המטרה היא להפוך את התואר הדו-חוגי ה"רגיל" לתואר שהוא שלם הגדול מסך חלקיו ולתת לבוגרים ארגז כלים שיכין אותם לעולם העבודה של המאה ה-21.

במסגרת ה"מולטי תואר", אפשר למצוא שילובים מקובלים כמו משפטים וכלכלה או כלכלה ופסיכולוגיה, אבל גם תוכנית במדעי הרוח הדיגיטליים, המשלב חוג ממדעי הרוח עם החוג למערכות מידע ("שילוב שיאפשר לבוגרים לשלב את עולמות הביג דאטה בתחומי מדעי הרוח המסורתיים כמו מידענות, אוצרות, ארכיאולוגיה וכדומה", אומרים בחיפה), וכן שילוב בין מדעי הקוגניציה לשפה וספרות, פילוסופיה, מדעי המחשב או מערכות מידע. שילוב מעניין נוסף הוא בין מדעי המחשב למוזיקה, שיאפשר למוזיקאים להכניס את העולם הדיגיטלי לעשייה המוזיקלית שלהם.

גם סטודנטים שלא יבחרו במסלול ה"מולטי" יידרשו לקחת מקבצי קורסים הקשורים לאו דווקא לתחום לימודיהם אלא לכישורים הדרושים לשוק העבודה, כמו מבוא למנהיגות, לימודי תרבות, שפה ואבולוציה, טכנו-גרנטולוגיה ועוד. משנת הלימודים תש"פ יחויבו סטודנטים, בעיקר למדעי החברה, רוח וחינוך, לקחת קורסים ביסודות המחשוב והתכנות וקורסים במגוון תחומים כמו יסודות מדעי הנתונים; ויזואליזציה של מידע; מבוא לכריית מידע; עיבוד תמונה וראייה ממוחשבת; ניתוח רשתות חברתיות ועוד.

לדברי פרופ' גוסטבו מש, רקטור האוניברסיטה, "המטרה היא שכל בוגר ובוגרת שלנו, לא משנה מה למדו ואיזה תחום, יוכלו לא רק לעבוד מול המתכנתים במקום העבודה שלהם, אלא גם לומר להם בדיוק מה עליהם לעשות וגם לפקח על העבודה שלהם. החטיבה החדשה שלנו במדעי הנתונים לא תהפוך אותם למתכנתים, אבל בהחלט לכאלה שיודעים בדיוק מה הם צריכים לבקש ולקבל מהם".

פרופסור גוסטבו מש/ צילום: עינת לברון

הגישה של מש היא חלק מדיון המתנהל באקדמיה בשנים האחרונות על הקשר בינה לבין שוק העבודה. רבים מבוגרי האוניברסיטאות מכירים את תחושת חוסר האונים המלווה את הכניסה לשוק העבודה ונובעת מהעבודה שעליהם ללמוד הכול מאפס, משום שלרוב, הלימודים אינם מקנים מיומנויות רלוונטיות.

"יש דיון מאוד גדול במוסדות האקדמיה בעולם בשאלה אילו כישורים נוספים וחדשים הבוגרים שלנו צריכים כדי לא רק להתאים לשוק העבודה, אלא להתאים בכלל למאה ה-21", אומר פרופ' מש. "כמובן, חלק מהתשובה נובע מכך שכל סביבות העבודה הן טכנולוגיות. אין כמעט סביבת עבודה שאינה מחייבת ידע ושימוש במחשב לצורך קבלת החלטות. אין ספק ששימוש נכון בביג דאטה הפך להיות התשתית לקבלת ההחלטות ברוב הארגונים הגדולים".

"שינוי התנהגותי של עובדים"

הדיון המתנהל באקדמיה מנסה להדביק את המגמות שכבר צוברות תאוצה בשוק העבודה שעשויות להפוך אותה ללא רלוונטית. כבר ב-2015 אמרה מגי סטילוול, מנהלת הגיוס בחברת ארנסט אנד יאנג, לאתר "הפינגטון פוסט" שתארים אקדמיים הם עדיין שיקול חשוב בהערכת מועמדים, אבל הם כבר אינם חסם בפני כניסה לארגונים. באוגוסט 2018 פרסמה חברת גלאסדור רשימה של 15 חברות גדולות המציעות משרות מכניסות לאנשים נטולי תואר אקדמי, ובהן גוגל, אפל, IBM, ארנסט אנד יאנג, קוסטקו, הילטון ואחרות.

גם בנק הפועלים קולט לשירותיו חיילים משוחררים ששירתו ביחידות הסייבר בצבא, ללא תואר אקדמי. לדברי ויקי לוי, מנהלת אגף משאבי אנוש בבנק, "מתפתחת מגמה חדשה של גיוס עובדים לתפקידים שונים ללא תואר אקדמי, כתוצאה משינוי התנהגותי והעדפות של העובדים. בעבר אנשים למדו, אחר כך עבדו ולבסוף יצאו לפנסיה. היום אנשים רוצים ללמוד, לעבוד ולצאת לחופשה במקביל. הבנק מאפשר לעובדים ללמוד ולהתפתח תוך כדי עבודה, באמצעות מערך למידה מתקדם שעומד לרשותם.

"במקצועות טכנולוגיים, תואר אקדמי אינו תנאי הכרחי לקבלה לתפקיד. מה שקובע הוא הידע, הניסיון וה-DNA של חדשנות וחשיבה מקורית, ובכלל עולם הכישורים מקבל חשיבות מכרעת בשיקולים לגיוס. הכישורים הנדרשים הם יכולת למידה, עבודה בצוות, אמפתיה, התמודדות עם שינויים, יצירתיות וחדשנות. היום, יותר מתמיד, בתפקידים מסוימים היכולות והפוטנציאל של המועמדים הופכים לתנאי סף ולאו דווקא תואר אקדמי כזה או אחר".

כישורים כמו אלה שמציינת לוי ניתנים להשגה, לפחות בחלקם, באופן עצמאי, אונליין או בפלטפורמות כמו קורסרה או בהכשרות מעשיות וקצרות טווח כמו ג'ולט (ראו מסגרת).

מלי אלקובי, המתמחה בתחום צמצום פערי הדורות בשוק העבודה, הולכת צעד אחד קדימה. "מקומות עבודה יכולים להעסיק צעירים בתחילת הדרך, אפילו בתיכון", אומרת אלקובי. "יש הרבה תיכוניסטים שמחפשים עבודה משמעותית והם יזמים בנשמתם. מערכת החינוך עושה בתחום הזה עבודה מצוינת ואימצה כל מיני פרויקטים רוחביים בתחום החלל, הרובוטיקה והיזמות. יוצאים משם בני נוער עם ניסיון של שנתיים בסטארט-אפ ועם מיומנויות של עבודת צוות, יכולת מנהיגותית ויכולת של לעשות דברים במקביל - הרבה מאוד דברים שלדורות הקודמים לא היה.

"אני רואה ילדים שיושבים על פרויקטים משעות אחה"צ עד הלילה. גם הצבא היה יכול להעסיק במשרות חלקיות, כי הוא לא צריך העסקה מלאה, ולשחרר את האנשים האלה ליום בשבוע בשוק העבודה. שוק העבודה צריך להיות פתוח הרבה יותר לקבל אנשים בלי תארים או אפילו לפני צבא, ולבדוק מה חסר להם, ואז לאפשר להם להשלים את החסר בפלטפורמות כמו קורסרה וג'ולט".

מלי אלקובי./ צילום:תמונה פרטית

הצעירה שמלמדת ארגונים

נועה הילזנרט, 21, היא דוגמה חיה לדברי אלקובי. הילזנרט מרצה במוסדות חינוך ומייעצת לחברות בנושא דור ה-Z. היא החלה להרצות אחרי שנבחרה לאחת מ-20 בני הנוער המשפיעים בישראל, ומשרד החינוך הזמין אותה להרצות בכנס שערך. "בסוף הכנס ניגשו אליי הרבה אנשים והזמינו אותי להרצות בארגונים שלהם, וזה התגלגל משם", אומרת הילזנרט. בין היתר היא מרצה על הדרך שעשתה בעולם העבודה מגיל צעיר מאוד באמצעות למידה עצמית.

"בבית הספר הרגשתי שאני לא מקבלת ידע וכלים פרקטיים לחיים. התחלתי ללמוד לבד גם איך להרוויח כסף, איך להתנהל עם כסף, דברים בסיסיים לחיים של כל אדם. לשבת בכיתה סגורה כל כך הרבה שעות ביום בניסיון נואש להקשיב פשוט שעמם אותי. רציתי ללמוד באמת, להשפיע על אנשים, לעשות דברים מעניינים. הפרויקט החברתי הראשון שלי היה פרויקט קונטקט, חיבור בני נוער ממגזרים שונים, לאחר מכן הקמתי עם שותפה קהילה לבני נוער שרוצים לעשות יותר, יזמים, פעילים חברתיים ומשפיעים צעירים (הקהילה עדיין פעילה ומונה כיום כ-800 חברים), לאחר מכן הקמתי עם עיריית תל אביב את מתחם שרונהאב, מתחם יזמות לבני נוער, ובקרוב יצא הספר הראשון שלי, "השיעורים שלא תלמדו בבית הספר" (בהוצאת כנרת זמורה ביתן) - שיעורים לחיים לתלמידים שמרגישים שהם לא מממשים את עצמם במערכת החינוך".

תלמדי לתואר אקדמי?

"יש מקצועות ותחומים שתואר הוא הכרחי עבורם, ויש גם אנשים רבים שהחוויה של להיות סטודנט תתרום להם המון. אבל אני כן נגד לעשות תואר בכל מחיר רק כי 'ככה צריך'. עולם האקדמיה הוא לא הדרך הבלעדית להצליח ותואר ממש לא מבטיח ביטחון כלכלי. היכולת ללמוד, לרכוש ידע ומיומנויות, להבין ולצמוח מהתובנות, מאפשרת לנו לתת ערך אמיתי לאחרים ובכך להתפתח בקריירה ובחיים האישיים שלנו".

נועה הילזנרט./ צילום:תמונה פרטית

כיום הילזנרט מתחזקת עמוד אינסטגרם עם יותר מ-11 אלף עוקבים. באחרונה היא פתחה ערוץ יוטיוב. את המלאכה היא למדה בעצמה: "למדתי איך פותחים עסק, איך לדבר מול קהל, איך ליצור תוכן, איך לערוך, איך לצלם, איך לעצב לוגו, איך לעצב תמונה . מי שלא מפחד יכול ללמוד לבד הכול - כל עוד יש משמעת עצמית. כשאתה מצליח להראות תוצאות ולמתג את עצמך, מקומות העבודה רוצים אותך גם בלי תואר או שאתה מצליח להביא עבודה לעצמך". 

הקורס המבוקש ביותר בקורסרה - למידת מכונה

חברת קורסרה (Coursera), שהוקמה על ידי שני פרופסורים מאוניברסיטת סטנפורד, אנדרו גג ודפנה קולר, התחילה את דרכה ב-2012 כחברה המציעה קורסים אונליין של אוניברסיטאות מובילות בעולם כמו פרינסטון, סטנפורד, מישיגן, פנסילבניה וייל. זה היה המשך של מגמת המוקים (mooc - massive open online course), קורסים מקוונים במגוון נושאים.

מאז הוקמה, ההיצע של קורסרה התרחב וכולל היום קורסים שנותנים מיומנויות נדרשות בשוק העבודה. לפי דיווחי החברה, יש לה כ-35 מיליון משתמשים ברחבי העולם ו-3.7 מיליון איש מחזיקים בתעודת סיום מטעמה. הקורסים המבוקשים ביותר במסגרת הפלטפורמה הזאת ב-2018 היו למידת מכונה (Machine Learning) של אוניברסיטת סטנפורד, עם 92,352 סטודנטים; ללמוד איך ללמוד של אוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו - 40,177 סטודנטים; מדעי הרווחה האישית ((The Science of Well Being של ייל - 1,363 סטודנטים; ביטקוין ומטבעות קריפטו של פרינסטון - 1,888; אלגוריתמים של פרינסטון - 4,526; ואנגלית לפיתוח הקריירה של אוניברסיטת פנסילבניה - 1,818 סטודנטים.

בסטארט-אפ הישראלי Jolt, שהוקם ב-2017 על ידי רועי דויטש, נדב לשם וניצן כהן ארזי, מבקשים לענות על חיסרון אחד בולט בקורסים המקוונים - רבים לא מצליחים לסיים אותם. החברה מציעה קורסים בהשתתפות 14 סטודנטים, שמעבירים מרצים וירטואליים מרחבי העולם, מומחים מחברות מובילות כמו נטפליקס, לינקדאין, גוגל ואמזון.

"אנחנו עשינו 'הנדוס לאחור'", אומר ליאור פרנקל, שותף וסמנכ"ל מוצר בחברה. "אנחנו מסתכלים על מקומות העבודה, שואלים מה הם מחפשים אצל מנהלים, אילו כישורים הכי חשובים להם, ועל סמך זה בונים את הקורסים שלנו".

הקורסים מיועדים בעיקר לענף ההייטק, ויש גם "טירונות" של חודש או מרתון של ארבעה חודשים להכשרת עובדים שהגיעו מתחומים אחרים לעסוק במרכיבים ה"רכים" יותר של הענף, כמו מכירות ושיווק.

האם ארגונים משתמשים בפלטפורמות האלה? מתברר שכן. בנק הפועלים, לדוגמה, פיתח פלטפורמת מוקים משלו, שהוא מפעיל זה שלוש שנים בקרב עובדי הבנק. כ-600 עובדים השתתפו ב-900 מוקים. הקורסים מיועדים ברובם לאנשי הטכנולוגיה של הבנק. במחזור הנוכחי הקורסים הנלמדים הם טרנספורמציה דיגיטלית, שווקים פיננסיים, אקסל מתקדמים, ספארק, hadoop (טכנולוגיות big data), סייבר ו-design thinking. לדברי איריס הלפרין, המובילה את תהליכי הלמידה הארגונית של הבנק, התוכנית בנויה על שלושה "מפתחות": הראשון נועד להתמודד עם בדידותו של הלומד העצמאי ולספק לו מעטפת תמיכה. כך, למשל, העובדים יכולים ללמוד באופן מקוון קורס של קורסרה אבל חברים בקבוצת וואטסאפ משותפת ומוביל של הקורס נפגש איתם אחת לשבוע או שבועיים לפגישה פרונטלית כדי ליצור מחויבות. המפתח השני הוא בחירת הקורסים הרלוונטיים לעולמות המקצועיים של הבנק. בכל מחזור מוצעים שמונה מוקים ואז הבנק עושה "יום פתוח" לעובדים. המפתח השלישי הוא הכרה והוקרה - הבנק מאפשר לעובדים המשתתפים בקורסים ללמוד שעתיים בשבוע על חשבון העבודה.

לדברי הלפרין, "אם עובד למד מוק זה מעיד עליו שהוא מסוגל להתמיד, שהוא סקרן, שיש לו מוטיבציה. אנחנו לא מבטיחים קידום, ולמרות זה יש לנו 95% מסיימים (הממוצע הוא עד 15%). המוקים הם באנגלית, אז אם מדובר בעובד ישראלי, זה גם מעיד על ידיעותיו באנגלית. הארגונים רוצים פרופיל כזה של אנשים. כשאת מסיימת קורס בקורסרה, שואלים אותך אם להכניס את זה ללינקדאין. אדם שמופיעים בפרופיל הלינקדאין שלו הרבה מוקים יש לו בהחלט הרבה נקודות זכות".

עד כמה ההשקעה של הבנק בקורסים כאלה גדולה?

"עד המוקים היו בונים עבור הארגון שלנו קורסים של ג'ון ברייס ב-5,000 שקל לעובד. מוק עולה לנו 49 דולר לעובד. אנחנו חוסכים המון כסף בלמידה". 

עוד כתבות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש