הודו מגרשת את אמזון מגבולותיה, וגם ווטסאפ על הכוונת

ממשלת הודו מעוניינת לקדם חברות טכנולוגיה וחברות מסחר מקוון מקומיות, ומתעדפת אותן על פני ענקיות זרות כמו אמזון, ווטסאפ ופייסבוק • העיתוי - לקראת הבחירות בהודו - אינו מקרי ומשפיע הן על יחס הממשל והן על העסקים המקומיים הקטנים, שמאיימים במחאה ארצית אם לא ייענו דרישותיהם לתעדוף מהממשלה

ניידת של ווטסאפ בכלכלתה, הודו / צילום: רויטרס
ניידת של ווטסאפ בכלכלתה, הודו / צילום: רויטרס

בניסיון לשכפל את הצלחתה של סין בקידום ענקיות טכנולוגיה מקומיות והגנה עליהן, מתכננת הודו להחמיר עוד יותר את המגבלות על אמזון, וולמארט, פייסבוק וחברות זרות אחרות שכבשו לעצמן מעמד דומיננטי בכלכלת האינטרנט ההודית, שנמצא בחיתוליה.

מאות מיליוני הודים נכנסים לאינטרנט לראשונה בחייהם, והבחירות הכלליות צפויות להיערך בחודשים הקרובים. לפיכך מגבירים קובעי המדיניות בהודו את הלחץ על חברות יריבות אמריקאיות, ומשנים את המדיניות כדי לתעדף חברות מקומיות.

שרת הטלקום של הודו, ארונה סונדרארג'ן, אמרה בשבוע שעבר בפגישה סגורה עם נציגי חברות סטארט-אפ הודיות בבנגלור, העיר שהפכה למרכז טכנולוגיה, כי "בקרוב מאוד" תנקוט הממשלה צעדים לתעדופן של חברות שבנוסף לעשיית רווחים גם מקדמות את האינטרס הלאומי, וזאת במטרה לעודד את עלייתן של חברות הודיות, על פי מקור יודע דבר. השרה הוסיפה כי קובעי המדיניות הבחינו בהצלחתן של ענקיות האינטרנט הסיניות עליבאבא וטנסנט. השרה לא השיבה לפניה שבה התבקשה למסור פרטים נוספים על התוכנית ועל עיתויה, אך כתבה בהודעת ווטסאפ כי הרעיון הוא לקדם חברות הודיות "שיהפכו למובילות עולמיות".

אמזון לא הורשתה להביע עמדה 

על כף המאזניים מוטל השוק הדיגיטלי ההודי, שאותו מחשיבים רבים לשוק המבטיח ביותר בעולם, שהפוטנציאל שלו כמעט שלא נוצל עד כה.

מוקש אמבני, האיש העשיר ביותר בהודו, הוא המוח מאחורי רשת 4G ארצית במחירים נמוכים שאותה הוא ממנף כדי לכבוש נתח שוק מסוים בכל תחום - החל מווידיאו וכלה בקניות מקוונות. אמבני הזכיר החודש בכנס עסקי את שמו של מהטמה גנדי, וקרא לסוף עידן "קולוניאליזם הנתונים" מצדן של חברות זרות. בדומה לאמבני, גם כמה מנהיגי תאגידים הודים אחרים מתנסחים בחודשים האחרונים באופן בוטה. לדעתם, מבחינת חברות זרות מדובר בעיתוי שאינו מתאים לדיונים בנוגע לסוגיות סחר, משום שבקרוב מאוד - לפני חודש מאי - ייערכו בהודו בחירות כלליות ומעט מאוד פוליטיקאים וקובעי מדיניות יהיו מוכנים להצטייר כתומכיהם של חברות זרות.

אחד הגורמים לתגובת הנגד החריפה בהודו הוא הצלחתן האדירה של חברות אמריקאיות, וההשקעות העצומות שהן מבצעות. אמזון נחלה הצלחה מסחררת והפכה בשנים האחרונות לקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בהודו, שבה היא משקיעה 5 מיליארד דולר. אשתקד רכשה וולמארט את פליפקרט (Flipkart), חברת הקניות המקוונות הגדולה ביותר בהודו, תמורת 16 מיליארד דולר - הרכישה הגדולה ביותר בתולדות וולמארט.

המתח העמיק בשנה שעברה, כשממשלת הודו החליטה לגבש שורת תקנות ברורה יותר למגזר הקניות המקוונות, וכינסה את נציגיהן של כמה חברות הודיות כדי לשמוע את הצעותיהן. אמזון ופליפקרט לא הוזמנו, על אף שהן חולשות על יותר ממחצית השוק, לדברי מקורות יודעי דבר. לשתיים נאמר שהן יוכלו להציג את הצעותיהן במועד מאוחר יותר.

לטיוטת מסמך המדיניות שגובשה בסתיו שעבר על בסיס תשומותיהן של Reliance Jio של אמבני וחברות מקומיות אחרות, היה צביון פרוטקציוניסטי מובהק. בטיוטה נאמר כי מטרת מדיניותה של הודו צריכה להיות "עידוד חדשנות מקומית וקידום הכלכלה הדיגיטלית המקומית, כדי שהיא תשיג את המעמד המגיע לה מול השחקניות העולמיות הדומיננטיות".

למחרת חג המולד, ולפני שאמזון, וולמארט ופליפקרט הספיקו לומר את דבריהן, הכריזה הממשלה על מדיניות חדשה, ודרשה לבצע שינויים משמעותיים בתעשיית הקניות המקוונות עד ה-1 בפברואר. החברות הזרות חייבות כעת לבצע שינויים בשרשרות האספקה שלהן, ולחדול מהשימוש בחלק מהטקטיקות שנקטו להגברת תחרותיותן, כמו הסכמים בלעדיים עם יצרניות והנחות גדולות.

חברות אלה עושות השנה מאמצי שדולה בקרב קובעי המדיניות בניו דלהי, ושולחות מכתבים כדי להתלונן באופן רשמי ולבקש עריכת דיונים נוספים, כמו גם דחיה של הדדליין. הן טוענות שהן זקוקות למספר חודשים כדי לציית לתקנות החדשות, אך עד כה סירבו קובעי המדיניות להיעתר להן.

קונאל באהל, מנכ"ל סנאפדיל (Snapdeal), אחת מחברות הקניות המקוונות המובילות בהודו, שלח בשבוע שעבר מכתב שעותק ממנו הגיע לידי הוול סטריט ג'ורנל, ובו הוא משבח את המהלכים "לסתום את הפרצות החמורות" שאותם מנצלות חברות אחרות. הוא קרה לנקיטת צעדים חדשים "ללא דיחוי", וציין שצעדים אלה יסייעו לעסקים קטנים שנדחקו לשולי זירות המסחר המקוון בידי חברות-בנות של שחקניות אחרות.

גם ווטסאפ על הכוונת ההודית

התאחדות הסוחרים ההודים - גוף שלדבריו מייצג כ-70 מיליון מוכרים מקוונים ופיזיים - הזהיר את הממשלה מפני תגובת נגד פוליטית חריפה, אם הממשלה תיכנע ללחץ מצידם של גורמים אמריקאים ותדחה את יישום המדיניות החדשה. הארגון "ישיק מחאה ארצית אם זה יקרה, וייתכן שאף יצביע נגד הממשלה בבחירות שייערכו השנה", אמר פראוין לנדלוואל, מזכ"ל ההתאחרות.

בהתפתחות נפרדת, פרסם רגולטור הטלקום ההודי בקשה לתגובות הציבור לתקנות חדשות שעשויות לאלץ את ווטסאפ של פייסבוק וחברות אחרות להתיר לרשויות לקרוא מסרים מקודדים בין משתמשים מטעמי ביטחון לאומי. תקנה כזאת עלולה לאיים על צמיחת ווטסאפ בהודו, ולפגוע בתדמיתו בעולם כשירות מסרים בטוח, אם תציית פייסבוק לתקנה.

"כבר הגיע הזמן" שהממשלה תתחיל לנקוט צעדים להגנת חברות הסטארט-אפ ההודיות, אמר קאווין בהרטי מיטאל, מייסד Hike, מפעילת יישום שירות המסרים ההודי הגדול ביותר במדינה שמתחרה בווטסאפ. אם ישתלטו החברות האמריקאיות על תעשיית הטכנולוגיה ההודית, לא יצליח שוק זה לשגשג לעולם, הוסיף מיטאל.