כמחצית מהמפעלים בישראל לא החלו לתכנן מעבר ל"ייצור מתקדם", ורבים מבין התעשיינים מצביעים על שורה של חסמים שמקשים עליהם תכנון כזה - כך עולה מניתוח שעשתה בנושא התאחדות התעשיינים. הניתוח מתבסס על סקר שהתקיים בנובמבר האחרון בקרב כ-200 חברות מכל ענפי התעשייה.
תוצאות הסקר מגלות כי מפעלים רבים ברחבי הארץ לא עומדים בסטנדרטים בין-לאומיים של תחרותיות, בשל מצבם הטכנולוגי. הם מורגלים לתהליכי ייצור מסורתיים שמובילים, בין היתר, לפריון נמוך ולחוסר יכולת להתמודד עם התחרות והשינויים ברמה הגלובלית.
טכנולוגיות ייצור מתקדם כוללות הדפסות תלת ממד, שילוב ננו טכנולוגיות במוצרים, אוטומציה מתקדמת וניתוח של ביג דאטה לייעול של תהליכים ושימוש במשאבים. 38% ממשתתפי הסקר כלל לא הכירו את סוגיית המעבר לייצור מתקדם, המכונה גם תעשייה 4.0 או המהפכה התעשייתית הרביעית, שאמורה להביא לעלייה משמעותית ברמת הפריון.
מהם החסמים שמונעים מהתעשיינים לעבור לייצור מתקדם? רבע מהמשיבים בסקר סימנו את היעדר הידע וההבנה בכל הקשור למהפכה התעשייתית הרביעית - כחסם מרכזי שעומד בפני התעשייה הישראלית. שיעור דומה של תעשיינים סימנו את חוסר התאמת הטכנולוגית לפעילותם התעשייתית כחסם. 46% ממשתתפי הסקר סבורים כי תמריצים ממשלתיים יעודדו את האצת המעבר לייצור מתקדם ו-25% ממשתתפי הסקר משוכנעים כי פעולות להגברת המודעות והנגשה של ידע - יסייעו לקידום הנושא.
החסם העיקרי: מחסור ביעד רלוונטי
ויש גם בשורה חיובית שעולה מהסקר. בערך מחצית מתעשיינים עברו לייצור מתקדם או מתכוונים לעשות זאת. אלו שעשו כן פעלו למיקוד ההשקעות בייעול רצפת הייצור ובשיפור המערכים הלוגיסטיים. רק 10% מהנשאלים דיווחו על שהם כבר בעיצומו של המעבר. היתר עדיין בשלבי גיבוש אסטרטגיה ותכנון השקעות.
ואולם, הבשורה השלילית היא שכמעט מחצית מבין התעשיינים שהשתתפו בסקר אמרו כי לא השקיעו לקראת מעבר לייצור מתקדם - ואינם מתכוונים לעשות כן בשנה הקרובה.
השיח אודות המעבר של התעשייה הישראלית לייצור מתקדם, שנחוץ בעיקר בתעשייה מסורתית, מתקשר לבעיית הפריון הנמוכה במשק הישראלי - בשל הפער העצום של 25% בין רמת הפריון בארץ לבין הפריון הממוצע במדינות ה-OECD.
בעיית הפריון בתעשייה הישראלית
הפערים בין ישראל למדינות המפותחות באים לידי ביטוי בעיקר בתעשיות המסורתיות. הערך המוסף הגולמי הממוצע לשעת עבודה בתעשייה במדינות ה-OECD הוא 56 דולר, בעוד שהממוצע בתעשייה הישראלית עומד על 40.5 דולר בלבד.
פערי הפריון בתעשייה מה-OECD - 40%
בתעשיית ההייטק אין לישראל בעיה, שם הערך המוסף הגולמי הממוצע לשעת עבודה נאמד ב-63.1 דולר לשעה, גבוה יותר מאשר במדינות ה-OECD. הבעיה היא שבשאר הענפים הוא יורד אל מתחת לממוצע. בתעשייה העילית המעורבת שעת עבודה ממוצעת עומדת על 39.7 דולר; בתעשייה המסורתית המעורבת 32.4 דולר ואילו בתעשייה המסורתית המצב קשה הרבה יותר - 26.9 דולר.
בהתאחדות התעשיינים, כמו גם במשרד הכלכלה והתעשייה, רואים במעבר לייצור מתקדם מענה משמעותי לבעיית הפריון במשק. בנוסף לייצור המתקדם, הם מתכננים העמדת פתרונות נוספים שבכוחם לצמצם משמעותית פחתים, להוריד עלויות תפעול ועוד. המטרה של מהלכים אלו היא שיפור ניכר בכושר התחרות של התעשיינים מול שווקים מחו"ל.
באירופה וארה"ב מתקדמים יותר
לפי ההתאחדות התעשיינים, קיים פער גדול במעבר לייצור מתקדם בין התעשיות הישראליות לבין התעשיות באירופה ובארה"ב. הסיבה העיקרית היא תגובה מאוחרת מצד ישראל למגמה שמאפיינת את התעשיות בעולם במהלך העשור האחרון.
כך, בעוד שגרמניה ומדינות נוספות באירופה כבר החלו להיערך לקראת המהפכה התעשייתית הרביעית בתחילת העשור, בישראל החלו להיעשות פעולות בנושא רק במהלך השנתיים האחרונות, וזאת בעיקר מסביב לתכנית הממשלתית "נטו תעשייה", שכוללת רכיבים שיש בהם כדי להקל על תעשיינים להטמיע טכנולוגיות ייצור מתקדמות.
"הממשלה איחרה להכיר במהפכה התעשייתית הרביעית", אמר בשיחה עם גלובס" מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל. "תוכנית נטו תעשייה היא צעד בכיוון, אבל לא מספיק. הממשלה הבאה תהיה חייבת להבין שהתעשייה הישראלית היא מנוע הצמיחה של המשק, ולכן יש לתגבר משמעותית תקציבים לעידוד השקעות, להטמעת רכיבים לייצור מתקדם ולמחקר ופיתוח".
המטרה של משרד הכלכלה: לצמצם את פערי הפריון מה-OECD ב-20% בתוך 6 שנים
בימים הקרובים ייסגר המכרז שמנהל משרד הכלכלה והתעשייה לקראת בחירת זכיין שיפעיל את המכון הלאומי לייצור מתקדם, שאמור לפעול בצפון. תפקיד המכון יהיה להוות מוקד ידע מרכזי בתחום עבור התעשיינים. המכון יוקם בהשקעה של כ-35 מיליון שקל כחלק מהמלצות הוועדה שגיבשה את התוכנית "נטו תעשייה".
מאז השנה שעברה, משרד הכלכלה העמיד תקציבים בהיקף כולל של כ-600 מיליון שקל. התקציב יועד לשורת תוכניות שאמורות לשפר את מעמדה של התעשייה הישראלית. אלא שגורמים בהתאחדות התעשיינים מתלוננים על היעדר מיקוד של תוכניות הסיוע השונות, וטוענים כי יש צורך לשפר אותן ולאפשר נגישות רחבה יותר אליהן מצד תעשיינים.
"תעשיינים רבים לא יודעים שהם מפגרים טכנולוגית ביחס לעולם. זה מאפיין בעיקר חברות תעשייתיות קטנות ובינוניות, שאין להן מחלקות מחקר ופיתוח או בעלי תפקידים שיחשפו שיטות חדשות לשיפור תהליכי ייצור", אמרה בשיחה עם "גלובס" סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה, מיכל פינק. "המהלכים שלנו כוללים גם פתיחה של מסלולי צמיחה ופריון בתעשייה ביחד עם רשות ההשקעות, באופן שיאפשר שדרוג התעשייה המסורתית".
באמצעות מהלכים אלה, ומהלכים נוספים שייבחנו בשנים הקרובות, משרד הכלכלה שואף לצמצם משמעותית את פער הפריון בין ישראל לבין מדינות ה-OECD בלפחות 20% עד שנת 2025.
בתוך כך, בימים אלה משרד הכלכלה פועל להקמת ועדה חדשה שתבחן בחודשים הקרובים מהלכים להעלאת רמת הפריון בתחום המסחר והשירותים. בראש הוועדה יעמדו פינק, לצד המשנה לשעבר לנגיד בנק ישראל, הפרופ' צבי אקשטיין.
לדברי פינק "הצורך בבחינת המהלכים להעלאת הפריון בתחום זה בא בעקבות השינויים שחלים בו, כמו המעבר למסחר מקוון ועל רקע פערים של 40%-30% ברמת הפריון בתחומי הביטוח, הפיננסים, ועוד בישראל - לעומת מדינות אחרות בעולם".
הרכב הוועדה ייקבע בשבועות הקרובים. על פי הערכות, בדיוניה ייקחו חלק נציגים מהארגונים היציגים בתחום המסחר, כמו גם המועצה לכלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד האוצר ובנק ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
