ראש עיריית נהריה: "אצלי לא יהיו דירות רפאים"

באוקטובר האחרון קטע ראש העירייה הטרי רונן מרלי את שלטונו ארוך-השנים של ז'קי סבג בנהריה • בראיון ראשון ל"גלובס" הוא מספר על תוכניותיו לעצור את הגירת הצעירים ולהחזיר את התיירות לעיר • כתבה שמינית בסדרה

רונן מרלי ראש עיריית נהריה / צילום: פאול אורלייב
רונן מרלי ראש עיריית נהריה / צילום: פאול אורלייב

עם יד על הלב, מתי ביקרתם לאחרונה בנהריה? מזה שנים שהעיר בעלת הפוטנציאל התיירותי העצום, לא נמצאת בתוכניות של התיירים, ומשמשת במקרה הטוב כעיר מעבר. "המלונאות כאן באמת חלשה וצריכה לעבור שינוי. בתי מלון כאן הפכו במשך השנים לבתי אבות. אני בוחן בימים אלה כמה שינויים בתחום, כולל ההיתכנות להקמת מרינה" מצהיר ראש העירייה החדש רונן מרלי, שאחרי שנים רבות של שירות צבאי, פשט מדים, התמודד בבחירות וזכה באופן משכנע למדי עם 58 אחוזי תמיכה מול ראש העירייה הכמעט נצחי ז'קי סבג שגרף 23 אחוזים מהקולות בלבד. מרלי יודע שיש לפניו עבודה רבה

"בהיבט התכנון והבנייה נבנו כאן בניינים על בניינים, בלי חשיבה על תשתיות כמו תחבורה חינוך ותעסוקה. אבל יותר משמעותי ששקיפות לא הייתה בנהריה ב-30 שנים האחרונות. ישיבות מועצה היו דקה ו-40 שניות. הקבלנים תרמו המון כספים לארועים שונים, אבל צריך לזכור שראש העירייה הקודם לא הואשם בפלילים. הוא הוחלף על ידי הציבור בבחירות דמוקרטיות. אני בא מהצבא, עם ראש אחר. לכן החלטתי לקיים את ישיבות המועצה פתוחות לציבור, אבל גם קיבלתי החלטה לא פופולארית לגבות חובות ארנונה בסך 281 מיליון שקל שהציבור לא שילם במשך שנים".

מניתוח שעשה בנק ישראל עולה כי העיר שנמצאת בנמצאת באשכול חברתי כלכלי 6, נמצאת בגירעון, כך שמיליוני השקלים שבכוונת מרלי לגבות, אולי יעזרו בטווח הקצר, אך מחסור בקרקעות מניבות ארנונה משמעותית יותר (מסחר ותעשייה), תקשה למלא את קופת העירייה לאורך זמן

"אני העיר היחידה בלי קרקעות לתעשייה" אומר מרלי שמוסיף כי "כל התעשייה שלנו נמצאת על 193 דונם. כי מי שתכנן את העיר בזאת בעבר, לא הסתכל קדימה. אבל יש לנו אזור תעשייה עתידי גליל-כברי, על קרקע שקיבלנו מהמועצה האזורית מטה אשר, שיושבת על שטחים עצומים ביחס לנהריה. אנחנו עיר שמתפתחת ומתפתחת ולכן אם צריך, נלך לוועדת גבולות וניקח עוד שטחים".

עצור: בנייה מסיבית לפנייך

בשנות ה־90 חוותה העיר בנייה מסיבית, בעיקר במזרחה. לאחר מכן הבנייה הייתה מנומנמת למדי, אך בשנים האחרונות החלו להיבנות בה שוב מאות דירות בשנה. ב־2015 החלו להיבנות בעיר 602 דירות. שנה לאחר מכן הייתה שנת שיא עם התחלות בנייה של 1,081 דירות. בשנתיים האחרונות יחדיו החלו להיבנות בה קצת יותר מ־350 דירות. אבל הדרמה האמיתית צפויה בשנים הקרובות, הודות להסכם-גג שחתמו קברניטי העיר הקודמים מול המדינה לפיהם ייבנו בעיר 9,139 דירות.

בעפולה, קריית גת וחריש עומדות דירות ריקות כתוצאה מבנייה מאסיבית, ונראה שנהריה בדרך הישירה לשם.

"צריך לדעת להשתמש נכון בהסכמי-הגג", אומר מרלי, "מבחינה תחבורתית, הכל נגמר לפני נהריה, אם זה כביש 6, כביש עוקף עכו. הכל נתקע בואכה נהריה ואז כל מי שעובר באיזור לעבור דרך נהריה. ולכן הפקקים בעיר ובכניסה והיציאה אליה הם קשים מאוד. הרבה אנשים מנהריה עובדים בחיפה, והרבה זוגות צעירים עוזבים את העיר, למרות שמחירי הדירות בנהריה זולים יותר ב-20% ממחירי הדירות בחיפה, ולמרות שבנהריה יש הטבות מס. ברגע שכביש 6 יגיע לכברי, יהיה קל יותר. הכוונה שלי להשקיע כל שקל בחינוך. אם החינוך יהיה מהטובים בארץ, אצלי לא יהיו דירות רפאים".

מה עמדתך לגבי מגדלים, בהתייחס גם לעובדה שיש לכם ים?

"אני לא נגד מגדלים, כי כשבונים לגובה, מתפנה שטח למבני ציבור, ובבנייה נמוכה בונים פחות יחידות דיור, על תא שטח יקר ומצמצם גם כך, ומפסידים יותר ארנונה. מפסידים מכל הכיוונים. הבנייה לגובה צריכה להיות בחלק המזרחי של העיר, ולרדת בגובה ככל שמתקדמים מערבה עד קו הים. בדיעבד לא הייתי מאשר את המגדלים שנבנים היום באכזיב, כי על קו הים זה בוטה מידי".

ובפינוי-בינוי?

"בפינוי-בינוי אנחנו צריכים כאן 6 דירות חדשות על כל דירה ישנה כדי שתהייה היתכנות כלכלית, ואני בהחלט בעד זה. בסוף הכל יהיה מגדלים. גם בשיכון המזרח בראשון-לציון בסוף ייבנו מגדלים". 

ת"ז: רונן מרלי (47)

■ מצב משפחתי: נשוי + 3 ■ השכלה: תואר ראשון במדעי ההתנהגות ובמנהל עסקים וניהול משאבי אנוש, תואר שני במדעי החברה, צבא וביטחון לאומי ■ שירות צבאי: אל"מ במיל'

נהריה

■ שנת הקמה: 1935 ■ מספר תושבים: 56 אלף ■ שטח: 11,140 דונם ■ מדד סוציו-אקונומי: 6 ■ תקציב: 395 מיליון שקל ב-2018