איך נולדה אסטרטגיית השתיקה של בני גנץ, ומה נאמר בשיחות הסלון שקדמו להקמת מפלגתו חוסן לישראל

חברת הסייבר שבראשה עמד גנץ קרסה והשתיקה נולדה • הנתונים בסקרים המריאו - ונוצרה אסטרטגיה חדשה • כך הפכה תגובה נקודתית של בני גנץ לאחד הסמלים המרכזיים של בחירות 2019 • וגם, הצצה לשיחות הסלון שקדמו להקמת חוסן לישראל

בני גנץ / צילום: איל יצהר
בני גנץ / צילום: איל יצהר

ראש העין, רחוב טללים, יום שני. האירוע מחוץ לביתו של בני גנץ השבוע המחיש את הפער בין מי שנכנסים לזירה הפוליטית זה עתה לבין אלה הנמצאים שם כבר כמה שנים. האחרונים מתקשים להסתיר את העוינות שלהם כלפי עיתונאים, לשאלות, לקרבה פיזית. יודע זאת כל כתב/ת המתרוצץ ומסקר את הזירה הפוליטית. הראשון עדיין נושא את גֶּן החביבות לקבלת אורחים בחצר.

גנץ, ורעייתו רויטל, יצאו החוצה לאירוע שתוכנן ותואם מראש עם מובילי מחאת שינוי חוק יסוד הלאום. לא פחות משרצו הצלמים והעיתונאים לצלמם ולתעד את המשפטים הקצרים (והראשונים) שאמר גנץ הפוליטיקאי, אפשר היה לראות שגנץ מעוניין להבין איך זה עובד שם בחוץ. הוא יצא, דיבר, נכנס הביתה עם חלק מאורחיו הדרוזים ואחרים. מכיוון שלא מיצה את ההפנינג הקטן של דחיפות מרפקי צלמים וההתגודדות סקרנים, יצא שוב החוצה לשהות עוד בהתרחשות הראשונית. "תשתו משהו", הציע לנו, שתי עיתונאיות שפנינו אליו בשאלות. אני שאלתי על הגישה הכלכלית-חברתית של המועמד. הו, כמה טעיתי.

הוא המשיך לשמור על זכות השתיקה.

1. למרות ההכנות - מפלגה בהפתעה

מתוך השיחה הסגורה שהתנהלה בסלון ביתו שמענו, שלמרות שחלפה כשנה של המתנה לרגע הבחירות, מלאכת הקמת המפלגה תפסה את גנץ לא מוכן. אחד הנוכחים סיפר, שגנץ פנה לחברו האלוף במיל' יורם "יה-יה" יאיר בשיחה בתוך הסלון בראש העין, ואמר לו, "יה-יה, אתה היית איתי לפני כמה שבועות ברמת-גן כאשר רשמנו את המפלגה. הבעיה היא שזה תפס אותנו בלוח זמנים... תוך שלושה שבועות צריך להביא את ‘הילד' הזה (המפלגה - ט"ש) לעולם, ולא רק לגדל את הילד, אלא גם ללמד אותו לזחול ולרוץ", אמר גנץ לסובבים. לזחול ולרוץ זה חשוב, אבל נראה שבסביבת גנץ פחות לחוצים ללמד את הילד לדבר.

לפני מספר שבועות, כאשר נרשמה מפלגת חוסן לישראל, לא החליטו מנהלי הקמפיין, ביחד עם גנץ, שהמדיניות שלו תהיה שתיקה והמתנה. לא היתה תוכנית סדורה שכזו. הם פשוט המתינו קצת, לחוש את השטח, להרגיש את הדופק.

אסטרטגיית ההכלה של הדמות הגבוהה והשתקנית, תפסה את הליכוד בהפתעה. בליכוד החלו לארגן את הארטילריה שלהם, נערכו להפגזה כוללת - על גנץ, על אשתו רויטל, על פשלות ב"צוק איתן", טענות על הפקרת הלוחם מדחת יוסף ז"ל כאשר גנץ היו מפקד אוגדת יו"ש בתחילת האינתיפאדה השנייה. התחמושת הוצבה במערומים. לדוגמה, שר המדע אופיר אקוניס התחיל לזרוק השמצות שקריות על חבירת אשתו של גנץ לנשות "מחסום ווטש" (שקר מוחלט, אקוניס יודע זאת).

2. השתיקה יפה לחברה שקרסה

בסוף נובמבר, גנץ והצוות המצומצם המקיף אותו עוד פלרטטו עם גורמים שונים ביחס לאפשרות להשתתף באירועים ציבוריים. השתיקה המפורסמת לא היתה אז מדיניות סדורה. ממש לא. בתחילת דצמבר הם ירדו מתחת לרדאר, גם כאן כמעט במקרה. לחברת הסייבר שבראשה עמד גנץ "המימד החמישי" התחילו להגיע אינדיקציות כי האקזיט המיוחל במסגרתו היו אמורים להימכר לחברת NSO הולך ומסתבך. בשבוע השני של דצמבר החברה אכן נסגרה ופיטרה את כל עובדיה. גנץ לא פצה פה, לא ענה לשאלות על הכישלון העסקי, סירב להתראיין ומקורביו ניסו להרחיקו מהאירוע ("הוא בסך הכל היה נשיא החברה - תפקיד לא ביצועי", אמרו מאחורי הקלעים). ההצלחה העסקית שעד לפני רגע היה שותף לה, הפכה לכישלון שחייבים להתרחק ממנו ומשם לא מאוד במתכוון נולדה אסטרטגית השתיקה המפורסמת.

סיפור סגירתה של המימד החמישי יכול להפוך לסרט מתח בפני עצמו. בתמצית נספר שעם בעלי המניות בחברה שגנץ עמד בראשה עמד אוליגרך, שנחקר על ידי הרשויות האמריקאיות בפרשת תשלום דמי שתיקה לשחקנית פורנו עבור לא פחות מאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. חקירה שנפתחה בנושא טירפדה את העסקה. גם הרוכשת מעניית לא פחות - NSO, היא חברה שנויה במחלוקת שמפעילה בין היתר מה שנחשב אמצעי ריגול בעולם באמצעות "רוגלה" זדוני. את יתר הפרטים המעניינים נותיר למדורי ההייטק.

3. בליכוד לא מכירים בזכות השתיקה

דבר אחד לא צפו בליכוד. את השתיקה. איך עושים קמפיין מול אילמות. איך מתווכחים עם קול חרישי? כיצד ייתכן שהוא לא מדבר, החלו לקונן בתוכניות הדיבורים השונות רגב, אמסלם, ביטן ואחרים. לא סביר לפגוש אדם שאין לו פליטות פה ברשתות החברתיות, שלא השתלח בפוליטיקאים אחרים בפאנלים טלוויזיונים? איך עושים קמפיין כך, חוצפה!

בליכוד חיכו וחיכו שהוא ידבר. ככל שנקפו הימים נחשפה הבעיה. גנץ לא ממהר. הוא צפה בפוליטיקה בשנים האחרונות ולמד מהטוב ביותר בישראל - הלא הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמנצל את כלי התקשורת לצרכיו הפוליטיים. אם מתאים לו, הוא מדבר בפייסבוק - ללא תקשורת. אם כדאי לו, הוא מסרב לראיונות במשך שנים רצופות. וכשנחוץ לו - 72 שעות לפני הבחירות הוא מפטפט עצמו לדעת בכל תחנה זוטרה (ארבעה ימים שקדמו לבחירות ב-17 במארס 2015).

4. ואז הגיע הסקר: גנץ נצמד לנתניהו

בצד של גנץ כאמור לא תכננו כל זאת מהרגע הראשון. ואולם, לפני כעשרה ימים (הנראים כנצח), פורסם בערוץ 10 (היום רשת 13) סקר התאמה לראשות הממשלה שבו השיבו משתתפי הסקר כדלקמן: 41% מעדיפים שנתניהו ימשיך לכהן כראש ממשלה בקדנציה נוספות ו-38% השיבו שהם רואים את גנץ כמועמד מתאים לראשות ממשלה. הסקר בוצע על ידי פרופ' קמיל פוקס.

בעיני החוקרים והסוקרים, סקרי התאמה לתפקיד נתפסים יותר מדויקים מאשר סקרי מנדטים. הציבור שמשתתף בסקר מתבקש לענות על שאלה פשוטה - "מתאים או לא מתאים". כפי שזה מכונה בעגה המקצועית, סקר "אוהד/לא אוהד".

אלה הם סקרים פשוטים לניתוח ולמעקב אחר המגמות, לעומת סקרי המנדטים ואחוזי התמיכה במפלגות, שבהם קשה לכל הסוקרים לדייק ולהתמודד עם אחוזי סטיית תקן וכמות האנשים שמסרבים להשיב.
מועמד מכהן, כלומר ראש הממשלה, תמיד ייתפס כמתאים יותר. הרי הוא בתפקיד. במיוחד כאשר מדובר במנהיג כמו נתניהו, שמכהן זה עשור רצוף והוא גם שר החוץ ושר הביטחון. מספרי ההתאמה לתפקיד של ראש ממשלה תמיד יהיו גבוהים. השאלה היא מי מבין האחרים בזירה מתקרב אליו, אם בכלל.

מאז שהתפרסם הנתון של 38% לעיל, פורסם השבוע סקר נוסף של מכון TNS, עליו דיווח יואב קרקובסקי ב"כאן". שם זכה גנץ לשיעור התאמה של 31%, לעומת 42% לראש הממשלה נתניהו. מספרים פחות טובים, ובכל זאת הרבה מעבר לכל מה שהצליח להשיג מועמד אחר בישראל בעשור האחרון.

5. המסקנה - לעשות עוד מאותו דבר

על המספר 38% שגנץ זכה לו לפני עשרה ימים, אמר לנו אדם שמקורב אליו: "זה נתון דרמטי. עשר שנים לא היה סקר עם נתונים כאלה". זה נכון, בכל סקרי ההתאמה לראשות הממשלה שנערכו בשנים האחרונות לשלי יחימוביץ', בוז'י הרצוג, אבי גבאי, יאיר לפיד, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן או כל מי ששקל להתמודד אל מול נתניהו - הם מעולם לא חצו את מספרי העשרה.

ומה היתה המסקנה המיידית של אנשי קמפיין גנץ? שהמספרים ימשיכו לעלות ושעל המועמד לשתוק. אם כך המצב והציבור מתרשם ממנהיגותו באמצעות תמונה וקורות חייו כרמטכ"ל, מדוע הוא צריך להרבות בדיבורים? הרי נתניהו במשך שנים מדבר עם הציבור דרך עמוד הפייסבוק שלו, מעל לראשם של העיתונאים. שאלות לא נוחות רק יזיקו.

כך הגענו לסוף השבוע הנוכחי, פחות משלושה חודשים לפני הצבעה בקלפיות וגנץ לא ענה עדיין על שאלה אחת. במקום זה, קיבלנו וידאו של 17 שניות שבסופו קריצה - "נראה לי שדיברתי יותר מדי".

6. עם כל הכבוד לחינוך והכלכלה...

העניין במערכת הבחירות וסביב המפלגה של גנץ הוא הצבא, הביטחון, הלאום.

אנשים ששהו אצל גנץ בסלון במפגש הסגור לתקשורת, סיפרו בדיעבד שהוא הבטיח לדרוזים, שידאג גם למיעוטים אחרים. יש בישראל בדואים, צ'רקסים, מוסלמים ונוצרים. הם זקוקים לשוויון לא פחות. נושא נוסף שעלה בסלון של משפחת גנץ ועשוי להיות מרכזי בקמפיין שלו, הוא תחום החינוך. בנט, צפה פגיעה!

כעבור כחצי שעה, כאשר יצא גנץ החוצה פעם נוספת, ניסיתי לקבל ממנו תשובה (למשהו, רק שיענה) הוא פנה אלי בחביבות יתרה. "שלום, תודה שבאת" והפנה אותי להתכבד בשולחן הפלסטיק, שהועמד מבעוד מועד בחניון המקורה. על השולחן נמתחה מפת פסים צבעונית, ועליה הונח מיחם, בקבוקי שתייה, כוסות פלסטיק וצלחות עם מאפים שונים. אפשר היה לחשוב שקפצנו לבקר את הילדים בפתח בסיס צבאי, חשבתי לעצמי.

אבל זה כבר לא צבא, זו פוליטיקה בראש העין. כה מבלבל. אנחנו בכל זאת נמצאים באחת השכונות הצבאיות ביותר בישראל. לא רחוק מהרמטכ"ל לשעבר, מעבר לפינה, גרה תא"ל במיל' מירי רגב (גילוי נאות: גם ההורים שלי, כותבת טור זה, הם יוצאי צבא וגרים בשכונה). כל העם צבא, לא כך?
כעבור כמה ימים הושק קמפיין גנץ ברשתות החברתיות עם לוגו בגוונים של צבעי חאקי. אפשר להבין להיכן דוהרת הפוליטיקה בשנת 2019 והיא דוהרת על האמר צה"לי, על ה"ויקרס" (המזקו"ם, גלגלי הטנק), על השירות הצבאי הקרבי של הדרוזים והבדואים, על קצינים בדימוס שהצטטנו שנים בחוץ ועל קבוצת אנשי "בדימוס", כמו האלוף יה-יה, הקרוב לגנץ. בחוץ ובפנים הסתובב מחויך גם ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, שבא לתמוך בקצינים הדרוזים, אך גם אמר לנו ש"בני מתאים להיות ראש ממשלה".

מעניין לשים לב שהקבוצה הדרוזית רצתה שגנץ יהיה בין הנואמים באותה ההפגנה הגדולה בכיכר רבין, אך גנץ העדיף שלא לעמוד בחזית. הוא רצה לחכות לבוא החורף ולקמפייני הבחירות.

7. רויטל גנץ לא תשתעמם

בשולי המפגש השבוע עם נציגי הדרוזים, יצאה גם אשתו של גנץ, רויטל החוצה. סיפרה קצת על עצמה, על המשך העבודה שלה כמנכ"לית עמותת 'ניצן הורים', תוך כדי הקמפיין. מדובר בעמותה שמסייעת להורים לילדים עם לקויות למידה. היא דיברה על השלבים המתקדמים של דוקטורט בריפוי בעיסוק שהיא כותבת, ועל החודשים הקרובים בקמפיין, שבהם אינה מתכוונת לחדול מפעילותה השגרתית. "משעמם לא יהיה לנו", היא אמרה בחיוך. 

הצוות האסטרטגי - מומחים לשתיקה, תומכים בשוויון בנטל

במקביל להשקת הקמפיין של גנץ ברשתות החברתיות, עם לוגו וגוונים המזכירים מדי צבא, התארגנו סביבו גם חברי צוות הקמפיין. בבית קפה 100 מטר מביתו של גנץ, בשכונת אפק בראש העין, ניתן היה לפגוש את הצוות שלו מסתובב בין תא"ל אמל אסעד לנציגי התקשורת שהתכנסו. הדובר החדש, אמיר קורן, מי שהיה בעבר דוברו של ח"כ עמר בר-לב וממנו עבר לעבוד כדובר המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא כעת הדובר הצמוד. עוד בצוות אסטרגטיית התקשורת נמצאת מיכל קליין, עד לאחרונה סגנית עורכת וואלה!. יועץ התקשורת הוותיק רונן צור, מי ששמו הולך לפניו בקמפיינים נגטיביים, הוא חלק מן הצוות, וגם איתי בן-חורין, ממשרד הייעוץ והאסטרטגיה הוותיק בן-חורין-אלכנסנדרוביץ. שותפתו מזה שנים רבות, טל אלכסנדרוביץ, הייתה בעבר יועצת הבחירות של שלי יחימוביץ".

עוד משהו על בן-חורין. בשני העשורים האחרונים הוא מוכר לרבים בישראל בזכות מעורבתו העמוקה בקמפיין השוויון בנטל. בן-חורין היה אחד הראשונים שהחלו לפעול בתחום, להוביל צעדות ומהלכים לשינוי החקיקה. עד היום הוא מבין ראשי העמותה שמנהלת ויכוח עם המדינה בבג"ץ על ניסוחי החוק בגלגוליו השונים. בשנת 2015 חיבר בן-חורין ספר, מונולוג שלו - "הקרב על השירות", שבו הוא מספר על המאבק, האכזבות, המניפולציות והספינים בנושא גיוס חרדים ושוויון בשירות.

בנוסף, בן-חורין עבד גם עם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי לקראת פרסום דו"ח מבקר המדינה בפרשת הרפז בשנת 2012. אין זה מפתיע שהעבודה של בן-חורין עם אשכנזי כללה בעיקר סירוב לראיונות והדיפת שאלות. אם יבוא אשכנזי לחוסן בישראל ולעבודה פוליטית עם גנץ, הוא בטוח ירגיש בנוח עם חלק מן החברים.