שדה התעופה רמון יוצא לדרך: האם התיירות באילת תמריא?

אחרי שנים של עיכובים, ביום שני הקרוב ייפתח סוף-סוף שדה התעופה רמון - הנמל הבינ"ל הראשון שנבנה מאז קום המדינה ושצפוי לשרת בשיא כ-4.5 מיליון נוסעים • האם הריחוק מהעיר יוביל לירידה חדה במספר הטסים לאילת, מה יקרה אם הסובסידיות לחברות הזרות ייפסקו, והאם ירדן ומצרים הן אלה שעתידות ליהנות מכך? • 5 שאלות לקראת המהלך

אחרי שנים של עיכובים, ביום שני הקרוב, ה-21 בינואר, ייפתח סוף-סוף נמל התעופה הבינלאומי האזרחי הראשון שנבנה מאז קום המדינה. שדה התעופה רמון בתמנע הסמוכה לאילת, שבבנייתו הושקעו למעלה מ-1.7 מיליארד שקל ושצפוי לשרת בסופו של דבר כ-4.5 מיליון נוסעים בשנה, יחל לפעול בהדרגה. תחילה עם טיסות פנים (טיסות ראשונות של ארקיע וישראייר צפויות לנחות כאן ב-4 בפברואר בשעות הערב), ובהמשך, בספטמבר-אוקטובר, תוסב אליו הפעילות הבינלאומית של טיסות ישירות מאירופה שנוחתות וממריאות כיום מעובדה. 

שדה התעופה רמון יפה ומרשים - אך האם ההשקעה של 1.7 מיליארד שקל תוכיח את עצמה?

על רקע העלייה המתמדת בתנועת הנוסעים הבינלאומית לישראל וממנה, ההחלטה להקים שדה תעופה נוסף הייתה רק שאלה של זמן . את שנת 2018 סיכם נתב"ג עם 22.3 מיליון נוסעים (שטסו הלוך ושוב), מספר שצפוי להגיע לכ-25 מיליון בסוף 2019 ושרק יילך ויגדל. המשמעות היא שבעוד כמה שנים, שדה התעופה הלאומי לא יוכל להכיל את כמות המבקרים. אגב, מדובר בתופעה שאינה ייחודית רק לישראל. בכל העולם טסים - והרבה, ולא במקרה ארגוני התעופה מזהירים כי במדינות רבות אין היערכות להקמה או לשדרוג של נמלי תעופה וכי הדבר עלול להוביל לעומסים רבים ולעיכובים בטיסות.

אז את מי צפוי שדה התעופה החדש לשרת ומה הן ההשלכות? 5 שאלות לקראת המהלך שיוביל לסגירת נמל התעופה של אילת ושעשוי לסייע לשנות את פני התיירות בעיר הדרומית בישראל.

שדה התעופה רמון במספרים
 שדה התעופה רמון במספרים

1. האם רמון יכול לייתר את בניית נמל התעופה בעמק יזרעאל או בנבטים?

מבחינת משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית (רת"א), המטרה העיקרית של רמון היא להחליף את הנמלים באילת ובעובדה - ולא את נתב"ג. זאת, למרות שבמהלך בניית השדה הוגדל שטח החניה למטוסים מ-30 ל-60 מקומות והוארכו מסלולי הנחיתות וההמראות ל-3.6 ק"מ כדי לאפשר המראות ונחיתות של מטוסים גדולים המשמשים בטיסות טרנס-אטלנטיות. כך ששדה התעופה רמון אמור לשמש כאלטרנטיבה לנחיתות במקרי חירום. כיום, מטוסים שאמורים לנחות בישראל ונתקלים בתקלה טכנית או במצב חירום ביטחוני מופנים ללרנקה, לעמאן או ליוון, וכעת, כאמור, הם יוכלו לנחות גם ברמון.

במקביל, שדה תעופה משלים ותומך בנתב"ג אמור להיות מוקם ברמת דוד או בנבטים ולפעול באופן רציף. בעמק יזרעאל ישנה התנגדות גורפת של התושבים להקמת שדה תעופה כזה, בטענה שהדבר יחסל את החקלאות, יפגע באיכות חייהם, יוביל לזיהום אוויר ופקקי תנועה קשים ועוד. האם כעת לנוכח העובדה שרמון ממוקם באזור הדרומי של ישראל תינתן עדיפות לשדה באזור על פני רמת דוד, שם תומכים ברעיון? לא ברור. 

מצד אחד, קיים מרחק משמעותי בין רמון ובין נבטים, אולם בהינתן העובדה שישראל משתרעת על שטח קטן יחסית יהיו ודאי קולות שינסו למשוך את השדה המשלים לאזור הצפון ולתת מענה לתושבים שם, כך שבסופו של דבר תהיה פריסה של שני שדות מרכזיים - בדרום ובצפון. אגב, השדה הנוסף שיוקם צפוי להיות פרטי לפי מודל BOT (Build, Operate, Transfer) - במסגרתו זכיין מתכנן, מממן, בונה ומתפעל את המיזם לאורך תקופת זיכיון ובסיומה הוא עובר לידי המדינה. 

2. מה יקרה אם הפטור מאגרות והסובסידיה לחברות התעופה ייפסקו? 

במטרה לעודד חברות תעופה זרות להגיע לשדה התעופה החדש, הודיע לאחרונה שר התחבורה והמודיעין, ישראל כ"ץ, כי הן יהיו פטורות מתשלום אגרות נחיתה למשך שלוש שנים. לשם המחשה, גובה האגרות שמשלמות חברות התעופה לרשויות בישראל עומד על 24 דולר להמראה מטרמינל 3 בנתב"ג, ועל 11 דולר מטרמינל 1. כך שמדובר בסוכרייה נחמדה, אלא שהטריגר המרכזי של החברות שמפעילות כיום טיסות ישירות מאירופה לעובדה נעוץ בסבסוד שהן מקבלות ממשרד התיירות - 60 אירו לכל נוסע.

הסבסוד המשמעותי בא לידי ביטוי במספרים: בחורף שעבר נחתו בעובדה 110 אלף תיירים, מרביתם מרוסיה, מפולין ומגרמניה. העונה הזו צפויות כ-55 טיסות בשבוע מיעדים שונים באירופה (ולא רק על-ידי חברות לואו קוסט), ביניהם לונדון, אמסטרדם, מדריד, פרנקפורט, ציריך, סופיה, בודפשט, וינה ופראג, ולפי ההערכות, הן יביאו לכאן כ-165 אלף תיירים.

בנוסף למענק, חברות התעופה שמפעילות טיסות ישירות לעובדה, בהן וויז אייר, ריאנאייר, טראנסאוויה ואחרות, נהנות מבונוס נוסף: חברה שמפעילה לפחות 14 טיסות שבועיות והגדילה את פעילותה בשתי טיסות לפחות ביחס למספרן בעונה הקודמת, תקבל תוספת של 6 אירו - 10% יותר על כל נוסע.

כך שאם השר הבא שיישב במשרד התיירות יחליט להפסיק את מדיניות הסובסידיה הזאת, עלול להיווצר מצב שבו חברות רבות יפסיקו לטוס ישירות לאילת (לרמון) ולכך תהיה ללא ספק השלכה משמעותית על התיירות. 

3. כיצד תשפיע סגירת שדה דב על הפעילות הפנים-ארצית?

עיקר הפעילות של טיסות הפנים לאילת שמבוצעות על-ידי ארקיע (כ-70%) וישראייר היא בקו שדה דב-אילת. אלא ששדה דב אמור להיסגר השנה וטיסות הפנים הללו אמורות לעבור לנתב"ג - כפי שקורה כיום במספר קטן של טיסות יומיות של שתי החברות. נכון לעכשיו, מועד הסגירה הוא ב-1 ביולי 2019, אלא שהוא נדחה כבר כמה פעמים, ורק לאחרונה אישרה הכנסת הצעת חוק לפיה שר הביטחון - תיק שמחזיק ראש הממשלה, בנימין נתניהו - יוכל לבחון את הנושא מחדש לאחר שיתייעץ עם הגורמים הרלוונטיים. 

סקירה שפרסמנו כאן לאחרונה של הכלכלן עו"ד ברק טייכמן עבור התאחדות המלונות באילת, הציגה תרחיש לפיו סגירת שדה דב תייקר את טיסות הפנים לאילת בשל הצמצום בהיצע הטיסות, זאת לצד הירידה הצפויה במספר הנוסעים. ראשית, בשל המרחק של רמון מאילת - כ-20 ק"מ; ושנית, בשל הזזת הטיסות מהמרכז לנתב"ג שנחשב לשדה גדול יותר ושפחות נוח להתנהל בו בהקשר של הליך טרום-טיסה. זאת, בנוסף לעובדה שההמראות בטיסות הפנים מתקיימות מטרמינל 1 שאין אליו אפילו רכבת ישירה.

כמו כן, יש את שאלת העומס בנתב"ג שכבר כיום פועלות בו 140 חברות תעופה ולא מן הנמנע שיהיה קשה למצוא סלוטים (מועדי המראה) ללו"ז הטיסות של ישראייר וארקיע כפי שהוא מתקיים כיום. 

קושי נוסף יעלה גם מהצד השני של הטיסה: כיום הנוחתים בשדה התעופה של אילת נמצאים במרחק של נסיעה קצרה במונית ממרבית בתי המלון בעיר. רמון כאמור, מרוחק כ-20 ק"מ מהעיר והנסיעה במונית, שאמורה לקחת לפי משרד התחבורה כ-20 דקות ממנו ואליו, תעלה הרבה יותר (לפי ההערכות, 85 שקל ללא תוספת מזוודות או נוסע שלישי, לא כולל תעריף שבת) ותהווה משקולת נוספת על מחירי הטיסה היקרים ממילא. כך שישראלים רבים עשויים לוותר על החופשה באילת או להעדיף לנסוע אליה ברכב (ולייצר עומסי תנועה בכביש הערבה בעונות השיא).

הנחמה היא שקו אוטובוסים צפוי לפעול בתדירות של כל 15 דקות, אלא שהוא לא יפעל בשישי-שבת. מחיר הנסיעה יעמוד על 4.20 שקלים. מוניות שירות ישולבו גם כפתרון לכל ימות השבוע - הליך שנמצא כעת במכרז. במשרד התחבורה מציינים כי עד ה-1 באפריל יופעלו שירותי הסעה ללא תשלום, וכי לאחר מכן תושבי אילת יהיו זכאים לחניה חינם בנמל למשך 36 שעות. חניה לשאר הציבור תעלה 4 שקלים לשעה ו-20 שקל ליום. עם זאת, בדומה למקומות אחרים בעולם מצופה שהמלונות באילת יפעילו מערך שאטלים לנוחות האורחים כדי לתמוך במערך טיסות הפנים. 

שאלה נוספת היא מה יקרה אם יום אחד אכן תיפתח הרכבת שצפויה לחבר בין המרכז לאילת ויכולה להוות אלטרנטיבה מעניינת לטיסות הפנים. הרכבת, שנמצאת בשלבי תכנון ראשוניים, אמורה לעצור בתחנות לאורך כל כביש הערבה, כך שגם מי שירצה להגיע לאחד מהיישובים באזור עשוי להעדיף אותה על פני טיסה.

4. ינחתו ברמון ויעברו למצרים או לירדן: האם השדה החדש ישרת בעיקר את המדינות השכנות?

לא מעט תיירים שמגיעים לעובדה בטיסות ישירות מאירופה לא מסתירים את העובדה שהביקור שלהם בישראל מסתכם בנסיעה עד למעבר הגבול לירדן או למצרים - ומסתבר שלא מדובר במספרים זניחים. לפי נתוני רשות ההגירה והאוכלוסין, שהועברו לבקשת "גלובס" עולה, כי מספר התיירים שיצאו מישראל למדינות השכנות גדל משמעותית בין 2017 ל-2018, ביחס ישיר לעלייה במספר הטיסות הישירות מאירופה לעובדה. כך, ב-2017 עברו במעבר הגבול טאבה למצרים (בגין) כ-285 אלף תיירים; ואילו ב-2018 המספר עלה ל-331 אלף תיירים - זינוק של 16%. במעבר הגבול ערבה לירדן (רבין) עברו 158 אלף תיירים ב-2017 לעומת 224 אלף תיירים בשנה שחלפה - גידול של 42%.

רבים מהתיירים הללו כאמור לא נשארים כאן, אלא משתמשים בישראל כתחנת המראה ונחיתה. כך שעלול להיווצר מצב שבו נתח נכבד מההשקעה ברמון יפעל בסופו של דבר לטובת המדינות השכנות שייהנו מהתנאים ומהסובסידיות שחברות התעופה הזרות צפויות לקבל.

5. מה קורה במצב חירום והאם אילת תקבל את התמריץ שהיא כה זקוקה לו? 

כיום, ההמראות והנחיתות מאילת ואליה מתקיימות ממש בלב העיר, כך שבמקרה של תאונת מטוס חלילה הנזק לנפגעים ולסביבה צפוי להיות משמעותי. העובדה ששדה התעופה רמון ממוקם בתמנע מרחיקה את התרחישים הביטחוניים שהטרידו את מנוחת העוסקים בתחום לאורך השנים. מנגד, המרחק הזה מקבל משנה תוקף במקרה חירום שמצריך פינוי נפגעים דרך כביש הערבה, או הגעה של כוחות הצלה לשדה במקרה הצורך.

מהצד השני של המטבע, פינוי שדה התעופה באילת צפוי להוביל לפיתוחה של העיר שכן על שטחו של שדה התעופה הפועל כיום אמורים לקום בתי מלון עם אלפי חדרים, לצד אתרי בילוי ושטחי מסחר שייתנו תמריץ לעיר הדרומית ולמתקנים התיירותיים שהיא מציעה כיום.