פורטליקס,סטארט-אפ בתחום בטיחות רכב אוטונומי, גייס 14 מליון דולר

את הסבב הובילה קרן ההון סיכון 83North, והשתתפו בו הקרנות Jump Capital ו-Nextgear Ventures • תמורת הגיוס תשמש להגדלת מספר העובדים בחברה • ""אנחנו מתכוונים להציע את שפת תיאור התרחישים שלנו כסטנדרט לתיאור תרחישים בעולם הרכב האוטונומי, ולא מתכוונים לעשות על זה כסף"

מימין לשמאל: גיל אמיד סמנכל תפעול ופיתוח עסקי , יואב הולנדר CTO, זיו בנימיני מנכל / צילום: דרור סיתה
מימין לשמאל: גיל אמיד סמנכל תפעול ופיתוח עסקי , יואב הולנדר CTO, זיו בנימיני מנכל / צילום: דרור סיתה

חברת הסטארט-אפ הישראלית Foretellix (פורטליקס), שמפתחת טכנולוגיה לאוטומציה של בדיקות בטיחות ברכב אוטונומי, הודיעה היום (ד') על גיוס של 14 מיליון דולר בסבב A. את הסבב הובילה קרן ההון סיכון 83North, והשתתפו בו הקרנות Jump Capital ו-Nextgear Ventures, שהשקיע גם בסבב הסיד של החברה. הגיוס הנוכחי מביא את סך ההשקעות בחברה ל-16 מיליון דולר בסך הכל.

"הכסף אמור לשמש אותנו קודם כל להמשך הפיתוח ולהגדלה מהותית של קבוצת הפיתוח בארץ. היום היא מונה כ-12 אנשים, ונרצה להגדיל אותם ל-35, שזו משימה מאוד אגרסיבית, גם בהינתן התחרות בארץ, וגם בהינתן העובדה שאנחנו מנסים לשכור רק את הטובים ביותר", אומר גיל אמיד, סמנכ"ל תפעול ופיתוח עסקי בחברה ואחד משלושת מייסדיה. "המוצר שלנו ייחודי, ולכן אנחנו מחפשים אנשים שההכשרה והניסיון שלהם הם יותר מאשר כתיבת אפליקציות מובייל, והתחרות על האנשים האלה היא יותר קשה. במקביל אנחנו מעוניינים למסד יותר את מערך השיווק והתמיכה בלקוחות בישראל ובארה"ב".

Foretellix החלה לפעול ב-2018, והוקמה על ידי יואב הולנדר, סמנכ"ל הטכנולוגיות, זיו בנימיני, המכהן כמנכ"ל, וגיל אמיד. כיום היא מונה 17 עובדים, ועד סוף השנה, השלושה מתכננים להגיע ל-45 עובדים, כשמתוכם 35-40 בישראל והיתר בארצות הברית. הולנדר נחשב שם דבר בתחום הווריפיציה. הסטארט-אפ שיסד בסוף שנות ה-90 בתחום הזה בתעשיית השבבים, וריסיטי, הונפק בנאסד"ק ולאחר מכן נמכר לקיידנס ב-315 מיליון דולר ב-2005. הוא חתום על שפת E שהפכה לסטנדרט בתחום האימות בתעשיית השבבים. את מה שעשה בתחום השבבים, השלושה מבקשים כעת לעשות בתחום הרכב האוטונומי.

"הבעיה שאנחנו מתמודדים איתה היא בעיית הבטיחות של המכוניות האוטונומיות, כאשר כיום ברחבי התעשייה כולם בטוחים שזו אחת הבעיות הגדולות של השמשה של הרכבים האלה", אומר אמיד. "גם אם המכוניות האלה יוצעו למכירה, הרבה אנשים לא משוכנעים שזה בטוח. אנחנו מציעים פתרון לשאלה איך יודעים שהרכב בטוח, וברגע שיודעים שהרכב בטוח, איך משכנעים את האנשים בכך".

"עד עכשיו התעשייה הזאת ידעה לשים את המכוניות האלה על הכביש ולהגיד, נסעתי כך וכך קילומטראז' ולא הייתה עדיין אף תאונה. זה לא אומר כלום ברגע שלא יודעים מה קרה בנסיעות הללו, אבל משתמשים במדד הקילומטראז' משום שניתן למדוד אותו. בנוסף, שיטה שהתחילה לצוץ בשנה-שנתיים האחרונות היא לשים מודלים של בינה מלאכותית בתוך סימולטור ולתת להם לעשות סימולציות תוכנה רנדומלית, אבל מה בדיוק קורה בסימולציות האלה - זה לא ברור".

מה אתם מציעים שהוא שונה משני אלה?

"היום יש מעבר לבדיקות בטחות מבוססות תרחישים. אנחנו מציעים לשוק שלושה דברים: יכולת להגדיר בצורה נוחה ומדוייקת המון תרחישים, ויכולת להגדיר אותם כך שיהיה ניתן להזין אותן למערכות ממוחשבות כדי לבדוק אותם, ויכולת למדוד את הבטיחות הרכב בתרחישים הללו".

"בני אדם מבינים את המושג עקיפה באופן אינטואיטיבי אבל ברגע שרוצים להזין זאת למחשב צריך להיות הרב היותר מדויק - מתי זה מתחיל ומתי זה נגמר? האם ברגע שהאצתי? ברגע שהזזתי את ההגה? אנחנו פיתחנו שפה שמאפשרת לתאר תרחישי נהיגה בצורה מדויקת, וגם בצורה מספיק נוחה כדי שאדם יוכל להשתמש בה. בנוסף, אנחנו יודעים לקחת את התרחיש המופשט, שמתאר את העקרונות של האינטראקציה שקורית, כמו עקיפה למשל, וממנו ליצור אלפי תרחישים עם אותם העקרונות אבל באלפי פרמטרים שונים כמו תנאי ריאות, מהירות, מזג אוויר, תנאי כביש, וכולי".

"אחרי שיש לנו את מהות התרחיש ואת הידע, המערכת שלנו יכולה להתחבר לסימולטורים של תוכנה ולביים שם את התרחישים, וגם למערכות יותר מתוחכמות שמשלבות חומרה ותוכנה בדרגות שונות. למשל, מערכת שבה הרכב כולו יושב בחדר, בלי צמיגים, ומקרינים לו כל מיני דברים, משפריצים עליו גשם ומשנים לו את התאורה, כדי לבחון אותו. את הבדיקות הללו עושים בשלבי התכנון, בשלב הבא יש מסלולי מבחן עם אובייקטים מכניים, עד שבסוף מגיעים לרמה שבה שמים את הרכב ברחוב ונותנים לו לנסוע".

מה קורה בשלב הנהיגה ברחוב?

"בשלב הזה אנחנו לא יכולים לביים תרחישים, אבל אנחנו יכולים לקבל צילומים ולהשתמש בהם עם כלי מדידת הבטיחות שלנו. לכל תרחיש שתיארנו עם השפה שלנו, אנחנו מסוגלים להגדיר מדדי בטיחות שונים, כמו שמירת מרחק, למשל. אנחנו מסוגלים למדוד אותם בין אם בימנו את התרחיש ובין אם לא.

"אנחנו מתכוונים להציע את שפת תיאור התרחישים שלנו כסטנדרט לתיאור תרחישים בעולם הרכב האוטונומי, ולא מתכוונים לעשות על זה כסף. בנוסף, אנחנו מתחילים לעבוד עם מעבדות הבדיקה והגופים הרגולטוריים בעולם, ולהציע שהמדדים שלנו ישמשו אותם לקביעת סטנדרטים לבטיחות".

יש לכם כבר לקוחות?

"כיום אנחנו בשלבים סופיים של סגירת פיילוטים, ותוך כחודש אנחנו אמורים להתחיל שימוש נסיוני בתוכנה שלנו אצל לקוחות. אלה שני לקוחות שאנחנו לא יכולים לומר את שמם, אבל אחת היא חברת מכוניות באירופה ואחת בארצות הברית".

מה החולשה של השיטה שלכם? האם היא מתאימה לכל תרחיש?

"לא הייתי קורא לזה חולשה, אבל בסופו של דבר אלו תרחישים שנכתבו וחשבו עליהם אנשים. משם מתחיל תהליך שבו, בעזרת הטכניקות שלנו וטכניקות כמו מיזוג של כמה תרחישים יחד כדי ליצור מצבים שאנשים לא חשבו עליהם, אנחנו מאוד מרחיבים את תהליך הבדיקה והכיסוי. אין דרך להגיד שהוא מכסה את כל האפשרויות בחיים., ותמיד יהיו דברים שעדיין לא חשבנו עליהם, אבל אנחנו מאמינים שגם על ידי ההרחבה העצמית של המערכת, וגם על ידי תוספת הידע שיגיע מכך שהשפה תהיה סטנדרטית, אנחנו נרחיב את היכולות שלנו מאוד.

"אם השפה תהיה סטנדרטית, היא תשמשו גם הודי בדלהי, שלבטח יכתוב תרחישים מאוד שונים מאלה שיכתבו בעיירה קטנה מוקפת שדות תירס בארצות הברית. אנשים שונים רואים דברים אחרים וחושבים אחרת, וברגע שהם כותבים את התרחישים שלהם באותה השפה, אנחנו נרחיב את היכולות שלנו. אבל אין לנו איך לברוח מזה שנקודת ההמוצא שלנו תהיה תמיד החשיבה האנושית".

תעודת זהות:

הקמה: 2018

מייסדים: יואב הולנדר - CTO, זיו בנימיני - מנכ"ל, וגיל אמיד - סמנכ"ל תפעול ופיתוח עסקי.

עובדים בחברה: 17

גיוסי הון: 16 מיליון דולר

משקיעים בולטים: הקרנות 83North, Jump Capital וNextgear Ventures-, והאיינג'לים זוהר זיסאפל, בני שניידר ורמי תמיר.