היום שאחרי תעודות הסל: לאן תפנה תעשיית המדדים בישראל

לאחר שנים של הכנות ודחיות אינספור, אפשר סוף סוף להכריז שרפורמת קרנות הסל בישראל מאחורינו. הרפורמה, הידועה גם כ"תיקון 28" (לחוק השקעות משותפות בנאמנות), שינתה את תעשיית מוצרי המדד בארץ והביאה למחוזותינו מוצר חדש - קרן סל נסחרת, הידועה בעולם כ-ETF.

בעבר כתבתי במדור זה על ההיערכות המקיפה של הגורמים המעורבים ברפורמה, ועל כן הפעם נתמקד בהצגת התמונה המלאה של התעשייה עם השלמת הפאזל.

נכון לתחילת השנה הנוכחית, שוק מוצרי החיסכון לטווח קצר בישראל (הכולל את כל קרנות הנאמנות לסוגיהן) אמון על 306.5 מיליארד שקלים מכספי הציבור, כאשר 170.8 מיליארד מתוכם מנוהלים בקרנות מסורתיות (56% מסך הכספים), 22.9 מיליארד בקרנות כספיות (כ-7%) ו-112.8 מיליארד שקלים, המהווים 37%, מושקעים בקרנות עוקבות מדדים. מתוך הסכום העצום הזה, כ-86 מיליארד מנוהלים כיום בקרנות סל סחירות ו-26.8 מיליארד בקרנות מחקות.

כאשר צוללים לעומק הנתונים, מגלים מימדים נוספים וחשובים בנוגע לתעשיית המדדים המקומית. למשל, 57.7 מיליארד שקלים עוקבים אחר מדדים על איגרות חוב ומניות הנסחרות בישראל ו-48 מיליארד עוקבים אחר מדדים על נכסים ברחבי העולם. יתרת הנכסים מושקעים במוצרים מורכבים העוקבים אחר מספר מדדים במקביל.

בפילוח גיאוגרפי, החלק הארי של מוצרי המדד על חו"ל מושתת על מדדי מניות באזור אמריקה (בעיקר בארה"ב) - 32.5 מיליארד שקלים (68% מסך ההשקעה במדדים בעולם). מדדי אירופה (ובראשם דאקס בגרמניה) מרכזים כ-7 מיליארד שקלים ולמדדי המניות על שווקים באזור אסיה-פסיפיק הקצה הציבור בישראל סך של 1.7 מיליארד מתוך מוצרי המדד המקומיים. בנוסף, קרוב ל-7 מיליארד שקלים עוקבים אחר מדדים גלובליים כדוגמת מדדי MSCI העולמיים והיתרה במדדי סחורות.

מי מנהל את קרן הסל שלי?

במאי 2000 השיק אופק לאומי מכשירים פיננסיים (לימים פסגות סל) מוצר חדשני בשוק הישראלי שמטרתו להעניק למשקיעיו עקיבה מלאה אחרי מדד מסוים. בזמנו היה זה ת"א 25 שזכה להיות המדד הראשון שנעקב במסגרת תעודת סל.

נכון לסוף 2018, התעשייה המקומית גדלה בקצב מכובד ומורכבת כיום מחמישה מנהלים גדולים ועוד שני מנהלים בסדר גודל קטן יותר, המנהלים יחדיו למעלה מ-112 מיליארד שקלים המפוזרים ב-938 מוצרי מדד שונים (שיא עולמי בכמות מוצרים ביחס לכסף מנוהל).

כשבוחנים את סדר הגודל והיקף הקרנות העצום, מבינים מדוע תיקון 28 יצר לא מעט כאבי ראש ולילות לבנים עבור כל הגורמים בתעשייה: מסוחרי ני"ע ועובדי התפעול של מנהלי המוצר, דרך הבנקים המתפעלים, עובדי הבורסה, הנאמנים ועורכי הדין המלווים את התחום וכלה ברשות לניירות ערך, שהובילה את המהלך אשר נחשב לאחד מיוזמות הדגל שלה בשנים האחרונות. העובדה כי המהלך הושלם במועד תוך 3 חודשים ראויה להערכה.

 I9

והמדד הגדול ביותר הוא...

מרמת התעשייה נצלול לרמת המוצרים עצמם. כאן כאמור נגלים לפנינו 938 מוצרי מדד העוקבים אחר לא פחות מ-232 מדדים שונים! באופן טבעי, המדד הראשון שזכה למוצר עוקב כחול-לבן הוא אמנם מדד ת"א 25 (שהפך בחלוף השנים לת"א 35), אולם המדד הראשון בעולם שזכה לכבוד זה הוא S&P 500 האמריקאי. גם כאן אצלנו ביסס מדד זה את מקומו בראש טבלת המדדים המוחזקים ביותר על ידי הציבור הישראלי, עם יותר מ-12 מיליארד שקלים - למעלה מ-10% מכל הנכסים במוצרים עוקבי המדדים!

מעבר למדד המניות הגדולות בארה"ב ולנאסד"ק 100 שמרכז השקעות בסך של כ-6 מיליארד שקל, מרבית המדדים המרכזים את עיקר החזקות הציבור בתעשיית המדדים שלנו הם מדדי מניות ואג"ח ישראליים המהווים סוג של מדד יחס, כל אחד בתחומו. ת"א 125 אמנם מנהל כיום כמחצית מהסכום שהיה בו רק לפני 3 שנים, אך עדיין מדובר בסכום אדיר של קרוב ל-8 מיליארד שקלים. מדדי התל בונד העיקריים: 20, 60 ושקלי, מנהלים כיום כל אחד כ-5 מיליארד שקלים.

מדדים בולטים נוספים בעולם שזוכים להשקעות בהיקף של מיליארדים בישראל הינם STOXX 600 האירופאי, הדאקס הגרמני ו-MSCI World. מנגד, שוק המניות בישראל זוכה ל-4 מדדים בלבד שמקבלים אמון דומה מציבור המשקיעים, רק אחד מהם סקטוריאלי (מדד הבנקים).

היום שאחרי התיקון

תעשיית מוצרי המדד בארץ אחרי הרפורמה היא "פשוטה" יותר, ללא מוצרים מתחייבים הכוללים סיכון מנפיק, וקרובה יותר לתעשייה המקבילה בארה"ב ובאירופה. בנוסף, יש לציין שסך הנכסים המנוהלים כלל בעבר גם נתח משמעותי של תעודות פיקדון ותעודות צמודות מטבע זר, אשר מוזגו, נמחקו או הפכו לאחרונה למוצר חוב במתכונת של אג"ח קונצרנית בריבית משתנה.

תעשיית המדדים הנוכחית מתחלקת לשני סוגים של משתמשי מוצר עיקריים: הגופים המוסדיים (פנסיה, גמל וביטוח) שעושים כיום שימוש כמעט באופן בלעדי בקרנות סל (מטעמי סחירות) ומומחי הכסף הפרטי - יועצי השקעות בבנקים, מנהלי תיקים וגופי פמילי אופיס, העושים שימוש רחב בקרנות מחקות.

לכל אחד מהמוצרים הללו יתרונות וחסרונות הייחודיים לו, וההחלטה להשקיע דרך קרן סל סחירה או בקרן מחקה שפתוחה לקניה או למימוש פעם ביום במחיר אחיד לכולם, תלויה בהעדפות המשקיע ובצרכיו.

בנוסף למוצרי המדד המקומיים, ייתכן שבעתיד הקרוב יצטרפו לתעשייה שלנו גם קרנות סל זרות שיירשמו ברישום כפול במסגרת תיקון 23. לטעמי, כאן טמונה ההזדמנות הגדולה של הבורסה המקומית למנף את השינויים האחרונים ואת אלה שעוד יבואו על מנת לייצר כאן פלטפורמת מסחר גלובלית במוצרי מדד.

כמות קרנות הסל שזמינה כיום עם השלמת הרפורמה למשקיעים הזרים, יחד עם הידע והניסיון ארוך השנים בתחום שיש לכמות מכובדת של מנהלי מוצר מקומיים, מהווים יסודות חזקים לבניית תשתית ארוכת טווח לשיווק הבורסה בת"א כמקום מסחר מרכזי עבור קרנות סל על מדדים ברחבי העולם. 

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהגופים המצוינים לעיל נמנים על לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו