סופית: רכב המרצדס ושעוני היוקרה של ברק אברמוב יושבו לו בכפוף להעמדת ערבויות מצדו

המאבק היצרי לשחרור רכב המרצדס ושעוני היוקרה של בעלי מועדון הכדורגל בני-יהודה הסתיים אתמול עם הלכה החדשה של ביהמ"ש העליון • במסגרת ההלכה מבהיר השופט יצחק עמית כי החלטה שנתן לפני כחצי שנה בעניין הזוג אלוביץ לא יצרה יש מאין קטגוריה של סוגים מסוימים של רכוש "החסינים" מפני תפיסה לצורך "חילוט בשווי"

ברק אברמוב / צילום: שלומי יוסף
ברק אברמוב / צילום: שלומי יוסף

מאבקו של בעלי רשת ג'פניקה ומועדון הכדורגל בני-יהודה, ברק אברמוב, לשחרור רכושו התפוס - הסתיים אתמול (א') עם הלכה החדשה של שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, במסגרתה נקבע כי החלטה קודמת של בית המשפט לא יצרה יש מאין קטגוריה של סוגים מסוימים של רכוש "החסינים" מפני תפיסה לצורך "חילוט בשווי".

במסגרת החלטת העליון נקבע סופית כי הרכוש התפוס שבמחלוקת, הכולל את רכב המרצדס של אברמוב המוערך בכ-660 אלף שקל וכן 3 שעוני יוקרה המוערכים בכ-280 אלף שקל - יושב לו בכפוף להעמדת ערבויות מצדו של אברמוב.

הרכוש התפוס נתפס על-ידי היחידה הארצית לחקירות פשעים חמורים ובינלאומיים (יאחב"ל), כחלק מחקירה המתנהלת נגד אברמוב ואחרים, בחשד לביצוע עבירות שעיקרן קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון ועבירות מס.

במסגרת החלטתו מאתמול נדרש השופט העליון להבהיר החלטה קודמת שלו, שניתנה במסגרת מאבקם המתוקשר של בני הזוג איריס ושאול אלוביץ להשבת רכושם שנתפס במסגרת חקירת פרשת בזק (תיק 4000). במסגרת אותה החלטה הורה השופט עמית למשטרה להחזיר לידיהם של בני הזוג תכשיטים בשווי 600 אלף שקל, ובהם טבעות הנישואים שהוסרו מאצבעותיהם של בני הזוג ועגילים שהוסרו מאוזניה של איריס אלוביץ. זאת, לאחר שקבע כי למשטרה אסור היה לתפוס את התכשיטים (וכן חפצי אמנות) של בני הזוג ללא צו חיפוש ותפיסה, לצורכי חילוט לפי חוק איסור הלבנת הון במסגרת חקירת פרשת בזק.

השופט עמית מתח בהחלטתו ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה בעת תפיסת רכושם של בני הזוג אלוביץ, ועל כך שהשוטרים נטלו על דעת עצמם מבית האלוביצים רכוש שלא צוין בצו התפיסה שהוציא בית המשפט.

הסרת הספקות

במקרה של אברמוב הבהיר השופט עמית כי ההחלטה בעניין אלוביץ לא נתנה לסוגים מסוימים של רכוש "חסינות" מפני תפיסה לצורך חילוט עתידי "בשווי".

בנוסף, השופט עמית חזר והדגיש את קביעתו העקרונית בעניין אלוביץ, ולפיה דרך המלך לתפיסה לצורך חילוט "בשווי" היא באמצעות צו חיפוש ותפיסה לפי סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי. זאת, לדברי עמית, "הגם שייתכנו מצבים חריגים בהם יתעורר צורך חיוני ודחוף לתפיסת רכוש אף ללא צו. כך לגבי סכום כסף נכבד שנתגלה במהלך החיפוש, והדברים יכולים להיות נכונים גם לגבי תכשיטים ושעונים יקרים שנתגלו במהלך החיפוש".

בהחלטתו הדגיש השופט עמית כי הוא בוחר שלא להתערב בתוצאה הקונקרטית ובתנאים המאוזנים שהושתו על-ידי בית המשפט המחוזי לצורך החזרת התפוסים לאברמוב.

למרות זאת ובמישור העקרוני החליט השופט עמית להיעתר לבקשת רשות הערעור של המשטרה. זאת, לדבריו, "על-מנת למנוע ספקות ואי-הבנות בעתיד", וכן, נוכח השאלה העקרונית שעלתה במסגרת ההליך שבפניו, והיא: האם קיימת קטגוריה של רכוש שלא ניתן להורות על חילוטו הזמני לצורך חילוט "בשווי עבירה".

השופט עמית השיב כאמור על שאלה זו בשלילה, והסביר כי לא ניתן להסיק מההחלטה בעניין אלוביץ, אשר התמקדה בשאלת חוקיות התפיסה ללא צו, ככזו המעניקה חסינות גורפת מתפיסה לצורך חילוט עתידי ("בשווי") "לחפצים מסוימים כמו שעונים או תכשיטים".

השופט עמית הוסיף כי "אכן קשה להלום כי בית משפט יתיר בצו לתפוס תכשיטים ושעונים על גוף החשוד לצורכי חקירה". יחד עם זאת, הוא מצא לנכון להדגיש כי "אין להוציא מכלל אפשרות כי כאשר ידוע מראש למשטרה שהחשוד מחזיק תכשיטים יקרים בכספת או שהוא מחזיק באוסף שעונים יקרים, או שהוא עונד על גופו תכשיט/שעון יקר במיוחד - יתבקש בית המשפט להורות על תפיסתם בצו תפיסה וחיפוש לצרכי חילוט עתידי "בשווי".

"גם כאשר הדבר מתבקש בצו החיפוש והתפיסה, על השופט לקחת בחשבון כי תפיסה לצורך חילוט 'בשווי' של שעון יד או של תכשיט אישי על גוף החשוד, אינה עניין של מה בכך, ויש בה מֵמד של השפלה. לכן על השופט לשקול היטב אם יש מקום לאשר בקשה לתפיסה מעין זו", מסביר השופט עמית.

משאלה פני הדברים, השופט עמית סבור כי "תפיסת תכשיט או שעון על הגוף, ללא צו מראש, תיעשה במקרים חריגים ביותר, אם בכלל. כך, לדוגמה, כאשר מבצע החיפוש מתרשם כי מדובר בחפץ יקר במיוחד שעלול להיות מוברח על-ידי החשוד, וכאשר על פני הדברים אין בנכסים התפוסים האחרים כדי להבטיח אפילו חלק קטן מהחילוט העתידי 'בשווי'".

נראה כי נוכח ההבהרה כאמור הוסר סופית חששה של המשטרה כי יש בפרשנות שניתנה להחלטת העליון בעניין אלוביץ, כדי לפגוע באופן מהותי ביכולותיה העתידיות של המשטרה לתפוס "רכוש בשווי" או ברציונל העומד מאחורי פעולת החילוט, והוא - "הוצאת בלעו של גזלן מפיו".

השופט עמית הדגיש כי עניינו של אברמוב מוכיח פעם נוספת כי עד להחלטה שנתן בעניין אלוביץ - "אכן הייתה קיימת פרקטיקה של תפיסת רכוש לצורך חילוט 'בשווי', ללא הסמכה מפורשת בצו החיפוש".

אולם, ממשיך השופט עמית, "בעקבות ההחלטה בעניין אלוביץ, נעשתה עבודת מטה בה נטלו חלק המשטרה והפרקליטות, ובוצעה רביזיה בנושא, שבאה לידי ביטוי בשינוי בנהלים. כיום, במסגרת הבקשה לצו חיפוש ותפיסה לצורכי חקירה, מתבקש בית המשפט להורות במפורש גם על תפיסה של רכוש לצורך חילוט עתידי, תוך פירוט הרכוש שתפיסתו מתבקשת".

את מדינת ישראל ייצג עו"ד אבי וסטרמן. אברמוב יוצג על-ידי עורכי הדין שחר חצרוני, שילה ענבר ותמיר סננס ממשרד נוי-סננס-שפרלינג-חצרוני.

השתלשלות ההליכים המשפטיים

סיפורו של ברק אברמוב מתחיל בסוף חודש יולי אשתקד. אז ערכה המשטרה חיפוש בביתו וברכבו ותפסה בין היתר 3 שעוני יד; רכב מסוג מרצדס השייך לו; עגיל יהלום (שהושב לו בהסכמה); כסף מזומן בשווי של כחצי מיליון שקל ופריטים נוספים.

הרכוש נתפס, בין השאר, על-מנת לאפשר חילוט עתידי ב"שווי", לפי חוק איסור הלבנת הון. נסביר כי ל"רכוש בשווי" אין משמעות ראייתית, אלא הוא נתפס בכדי לאפשר חילוט עתידי, עד שווי העבירות, ככל שיוגש כתב אישום נגד אברמוב שיוביל להרשעתו בדין.

היקף העבירות המיוחסות לאברמוב נאמד ב-3.3 מיליון שקל; שווי התפוסים עומד על כ-1.5 מיליון שקל; השעונים מוערכים בסכום של 282,410 שקל; והרכב מוערך בסכום של 661,000 שקל.

כפי שפורסם ב"גלובס", ערר שהגיש אברמוב לבית המשפט השלום בנוגע לשחרור התפוסים התקבל חלקית על-ידי השופט גיא אבנון, שהורה על שחרור הרכב והשעונים מצד אחד ועל הכשרה בדיעבד של כחצי מיליון שקל במזומן שנתפסו בביתו של אברמוב.

ערר שהגישה המשטרה על החלטה זו התקבל חלקית על-ידי השופט עמי קובו מבית המשפט המחוזי מרכז, ובמסגרתו הורה השופט קובו למשטרה לשחרר את הרכב והשעונים. זאת, לצד העמדת ערבויות מצדו של אברמוב, ובהם התחייבות עצמית בסך של 282,410 שקל; איסור לבצע כל שינוי בזכויותיו בשעונים, לרבות מכירת או הענקתם ללא תמורה ורכישת ביטוח לשעונים, אשר ישועבד לטובת המדינה.

לגבי רכב המרצדס, השופט קובו קבע כי על אברמוב להעמיד את הערבויות הבאות: התחייבות עצמית בסך של 661,000 שקל; ערבות צד שלישי בסכום זה; והפקדה במזומן או בערבות בנקאית בשווי של 15% מערך הרכב.

גם עם החלטה זו סירבה המשטרה להשלים, ולכן הגישה את בקשת רשות הערעור לעליון. זאת, בעיקר נוכח דאגה שעלתה מכיוונן של רשויות החקירה לכך שהפרשנות שניתנה להחלטת העליון בעניין אלוביץ על-ידי הערכאות הנמוכות, תוביל בפועל ליצירת קטגוריה חדשה של רכוש, שלא ניתן להורות על חילוטו הזמני לצורך "חילוט בשווי". 

*** חזקת החפות: ברק אברמוב הוא בגדר חשוד בלבד במעשים המיוחסים לו. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, ולכן ברק אברמוב הוא בחזקת חף מפשע, כל עוד לא הורשע בדין. בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם בפרשת בזק. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, ולכן בני הזוג אלוביץ הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.