חברת "תרופות תאי גזע" מפתחת טיפול חדשני באוטיזם

החברה, שהקים ד"ר אהוד מרום, פיתחה טכנולוגיה ייחודית בתחום תאי הגזע • בחברה הושקעו עד היום 40 מיליון דולר בהובלת חברת הביטוח ג'נרלי, וכעת היא מגייסת עוד 30 מיליון דולר

ד”ר אהוד מרום / צילום: יוסי אלוני
ד”ר אהוד מרום / צילום: יוסי אלוני

ד"ר אהוד מרום, מייסד ויו"ר חברות התרופות מאפי פארמה ו-Pharma2b, חושף היום (ב') את החברה השלישית שהוא הקים ומנהל - תרופות תאי גזע. בחברה, שפעלה עד כה יחסית מתחת לרדאר, הושקעו כבר 40 מיליון דולר בשתי פעימות, על ידי חברת הביטוח ג'נרלי. היא השתמשה בסכום כדי להקים מפעל לייצור תרופות וכן להתחיל פיתוח של כמה תרופות חדשות בתחום הנוירולוגיה. בימים אלה מגייסת החברה 30 מיליון דולר נוספים, בהובלת משקיעים מסין, ישראל ארה"ב.

"תרופות תאי גזע (Stem Cell Medicine) הוקמה לפני 6 שנים, והיום היא יצרנית של גרסה גנרית של התרופה גילניה לטרשת נפוצה, שנמכרת בישראל, במזרח אירופה ובדרום אמריקה", אומר מרום. גילניה היא תרופה חדשנית של נוברטיס, טבע הייתה הגנריקה המאושרת הראשונה על התרופה, ותרופות תאי גזע הייתה השנייה.

"הטכנולוגיה הייחודית הראשונה שפיתחה החברה, היא תאי גזע לטיפול בטרשת נפוצה, אשר מפרישים פקטורי גדילה שעוזרים לשחזור העצבים שנפגעו בתהליך. אנחנו מאמינים כי הטיפול בגישה זו יכול לעמוד לבד או בשילוב עם קופקסון. ניסויים ראשונים שערכנו יכולים להגביר את היעילות של הקופקסון", מספר מרום. המוצר הזה אמור לצאת לניסוי קליני בקרוב.

מרום, בנוסף להיותו אחד ממפתחי הקופקסון בטבע, היה גם מבכירי חברת תאי הגזע גמידה סל, כך שהשילוב של תאי גזע לתחום הטרשת הנפוצה הוא מהלך הגיוני מבחינתו. חברת מאפי שבשליטתו ובניהולו מפתחת גרסה של הקופקסון בשחרור מושהה, כך שלמרום יש מה להרוויח אם שני המוצרים יהיו יעילים יותר בשילוב ביניהם מאשר כל אחד בנפרד.

בנוסף לפעילותה בתחום הטרשת הנפוצה, החברה רכשה יכולת בתחום של שימוש בתאי גזע לתחום הקוסמטיקה, לחידוש עור. במקרה הזה המוצר הוא פקטורי הגדילה שמפרישים התאים, ולא התאים עצמם. לכן ניתן יהיה כבר לשווק את המוצר בעוד 3 חודשים, על-פי הערכתו של מרום.

"לפתח מוצר קוסמטי כזה יכול לארוך שנים והרבה כסף. אצלנו הוא פותח כתוצר לוואי של פיתוח התרופה", הוא מסביר.

המוצר מופק מתאי גזע ממקור של שומן במבוגרים, ואין כיום חברה נוספת בארץ המפיקה תאי גזע ממקור כזה. "מקבלים את זה מבית החולים", מסביר מרום. לרוב המקור הוא ניתוחי שאיבת שומן.

טכנולוגיה נוספת שמפתחת החברה היא תרפיה גנטית לטיפול בכאב, ובימים אלה מוקם מפעל שיוכל לייצר את התרופה הזו. מדובר בתאי גזע מהשריר שעוברים הנדסה כך שיפרישו חלבונים פעילים שעשויים לטפל בכאב (על החברה להוכיח זאת בניסוי קליני).

המהלך האחרון שביצעה החברה הוא רכישת הזכויות על תרופה לאוטיזם שפותחה בהובלתו של פרופ' דני אופן מאוניברסיטת תל אביב. התרופה מבוססת על אקסוזומים, חלקיקים זעירים המופיעים בנוזלי התא ומשמשים לתקשורת עם תאים מרוחקים, ובמקרה הזה מתוך תאי גזע אל תאי הגוף. האקסוזומים יכולים להעביר חומרים שונים לתוך המוח - לעומת תרופות אחרות שאינן עוברות את המחסום בין הדם למוח - ולכן הם נחשבים למנגנון מבטיח בטיפול במחלות של המוח. עדיין לא לגמרי ידוע מה יש ב"חבילה" שתאי הגזע שולחים לתאי המוח במקרה של הטיפול הנוכחי, אולם המוצר כבר עבר בהצלחה ניסויים בבעלי חיים.