כנס הבריאות השנתי של ג'יי פי מורגן: כולם רוצים לרכוש חברות גדולות

שינוי מודל תמחור תרופות, הכנסת פתרונות דיגיטליים ובינה מלאכותית לתחום הרפואי והגברת מעורבות החולה - אלה הנושאים המרכזיים שבהם עסקו בכנס הבריאות השנתי של ג'יי פי מורגן • בתחום התרופתי נראה כי תרופות ביוסימילר, המחקות מוצרי ביוטק, תופסות את מקומן במרכז הבמה • ומעל הכול, המיזוג הגדול בין החברות BMS לסלג'ין הזריק אופטימיות לתעשייה, שבעבר נטתה דווקא לעסקאות קטנות וחכמות

כנס הבריאות השנתי של ג‘יי פי מורגן / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
כנס הבריאות השנתי של ג‘יי פי מורגן / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

כנס הבריאות של ג'יי פי מורגן, המתקיים מדי שנה בסן פרנסיסקו, נוטה לתת את הטון למצב-הרוח הכללי בתעשייה במשך החודשים שאחריו, אם לא לשנה כולה. בכנס, שהתקיים בשבוע שעבר, הטון היה אופטימי יחסית. הרקע לאופטימיות הוא בעיקר העלייה הקלה במניות חברות הפארמה והביוטק, לאחר ירידה שנמשכה כמה חודשים, ובעקבותיה - המשך הגשת תשקיפים להנפקות ראשונות, ככל הנראה מתוך אמונה ובהסתמך על בדיקות עם משקיעים פוטנציאליים ואנליסטים, שהשוק עדיין פתוח.

סיבה נוספת לשמחת החיים של התעשייה הייתה ההכרזה על מיזוג גדול בין החברות בריסטול מיירס סקוויב (BMS) לסלג'ין. השמחה הייתה על רקע חגיגיות ההכרזה, גם אם המיזוג עצמו אינו מהווה חדשות טובות עבור כל השחקנים בתחום.

המגמות העיקריות שסומנו בכנס לא היו סביב תחום תרופתי אחד שבלט מעל כולם - אם כי תרפיה גנטית נראית מבטיחה מאי-פעם, ותרופות ביוסימילר, המחקות מוצרי ביוטק, תופסות סוף-סוף את מקומן במרכז הבמה - אלא שינוי מודלים לתשלום עבור תרופות, הכנסת פתרונות דיגיטליים ובינה מלאכותית לתחום, ומעורבות החולה.

בתחום הערך, חברות גדולות וקטנות חשפו כיצד הן מתכוונות להתמודד עם העובדה שמערכות הבריאות קורסות תחת עול תמחור התרופות. ההסכמה היא כי חברות התרופות צריכות להוביל את המהלך, אף שהוא מסוכן להן, ועליהן לבנות את תשתיות המידע ותשתיות הגבייה כדי לאפשר שיטות תגמול ייחודיות - תשלום עבור הצלחה, תשלום כפי יכולתך, תשלום הפרוס על פני כמה שנים או אפילו על-פני כל שנות החיים הנוספות של החולה, גם אם הטיפול הוא חד-פעמי. ההסכמה היא שכדי לבנות את המודלים הללו, על חברות התרופות להגיע למערכות יחסים אינטימיות ועמוקות תוך שיתוף מידע רב עם חברות הביטוח ובתי החולים, וכי מי שישגשג בעידן החדש הוא מי שיבנה את מערכת היחסים טוב יותר, אולי יותר מאשר מי שיביא פורטפוליו תרופות עם תוצאות קצת יותר מרשימות.

כדי להוציא את הרעיונות הללו לפועל, וגם רעיונות אחרים, חייבות חברות התרופות להיכנס לתחום הדיגיטלי. כמה חברות הראו כיצד הן כבר מיישמות את המערכות הללו - לעתים בדרכים לא צפויות. חברת נוברטיס, למשל, חשפה מערכת בינה מלאכותית שאומרת לתועמלני המכירות לאיזה רופא הכי כדאי להם לפנות, ומה לומר לו. מנכ"ל נוברטיס ווס נרסימהן ציין כי בכנס הנוכחי, החברה הקצתה מחצית מזמנה למפגש עם חברות טכנולוגיה, ומחצי לחברות תרופות קטנות, בעוד בשנה שעברה בקושי הוקצה זמן לחברות טכנולוגיה.

ה-FDA: האצת אישור תרופות גנריות

אחת ההרצאות שמשכה את תשומת הלב הרבה ביותר, הייתה זו של סקוט גוטליב, ראש ה-FDA, רשות התרופות והמזון האמריקאית. בשל העיצומים בממשלה לא הגיע גוטליב פיזית לכנס ונאלץ לשאת את דבריו בשיחת וידיאו, אשר גם בה נרשמו תקלות טכניות, אולם דבריו המהפכניים יחסית נשמעו היטב.

   סקוט גוטליב, ראש הFDA/ צילום: רויטרס
  סקוט גוטליב, ראש הFDA/ צילום: רויטרס

גוטליב סיפר כי ה-FDA תקים חטיבה חדשה, "החטיבה למדע הערכת התרופות", שתכלול 52 מדענים ומטרתה היא להבין האם יש עוד דרכים חוץ מהשיטות הקיימות לבחון יעילות של תרופות. החטיבה החדשה אמורה לבחון את הישימות של שימוש בסמנים ביולוגיים לפעילות של תרופה, במקום לחכות לתוצאה הרפואית עצמה, באופן שלעתים מוביל לכך שניסוי אורך שנים או כלל איננו ישים. כמו כן, היא תבחן אפשרויות של שימוש באנליזות ביג דאטה ובדיווחי חולים כשהתרופה כבר בשוק, כדי לקבל תמונה רחבה וברורה יותר לגבי היעילות והבטיחות האמיתיות של התרופה בקבוצות חולים שונות.

גוטליב התייחס גם לשאלת מחירי תרופות. בעבר ה-FDA לא ראתה את תפקידה כקשור באופן כלשהו לסוגיה זו, אולם גוטליב, איש שוק חופשי, מאמין כי אחד מתפקידי הרשות הוא לאפשר הורדת מחירי תרופות באמצעות הגברת התחרות בשוק. זאת, למשל, על ידי האצת מסלולי אישור לתרופות גנריות וביוסימילר, ומתן יותר ודאות מראש לגבי אישור מוצרים אלה. ייתכן שגישה זו תיתן דחיפה נוספת לתחום הביוסימילר אשר חווה שנה מוצלחת. עוד ציין גוטליב, כי אם תהליך אישור התרופות ב-FDA יהיה קצר יותר ותובעני פחות, ניתן יהיה להפחית את עלות פיתוח התרופות ולכן אולי גם את מחירן הסופי.

הוא ציין עוד כי מתוכננת האצה של רישום מוצרים דיגיטליים, תוך כדי בחינה מעמיקה כיצד בכלל ניתן לאשר מוצרים אלה, שלמעשה עוברים שינויים ועדכונים יומיומיים ורציפים ולא יכולים להגיש לרשות כל עדכון גרסה.

יחסים עם החולים: להכיר כמו אמזון

מילת המפתח בכנס הייתה "מעורבות החולה". זאת, כחלק מהגישה שניתן להבחין בה גם על פי הסעיפים הקודמים, והיא היציאה של חברות התרופות "מעבר לתרופה" (Beyond the Pill). לפי חברות התרופות, החולים חייבים להתגייס כדי שניתן יהיה לעצור את התקדמותן של מחלות וגם להוריד עלויות. החולים צריכים לנקוט התנהגות בריאה יותר, לדאוג לאבחון מוקדם, להימנע מטיפול יתר ולהיענות למשטרי מתן התרופות. המערכות הדיגיטליות עשויות לעזור, אך גם מהפכה חינוכית אמורה לשכנע את החולים שהתפקיד שלהם השתנה. אולם בינתיים, במקום מערך חינוך מקיף, יש בעיקר אפליקציות שבהן משתמשים מטופלים שהם ממילא מחונכים היטב.

מנכ"ל חברת ליבונגו, העוסקת בניתוח מידע רפואי ומנהלת קהילת חולים שמקבלים תובנות מן המידע הזה, אמר בכנס כי: "תעשיית הבריאות צריכה להכיר כל חולה כמו שאמזון מכירה אותו". הכוונה היא שהחברה תדע לא רק אילו תרופות המטופל לוקח, האם נטל אותן בזמן ומה מצבו הבריאותי - אלא גם כיצד הוא מעוניין לצרוך את המידע הרפואי שלו, האם הוא חי לבד או עם משפחה שעשויה לעזור לו, האם הוא מעדיף ללכת לרופא כדי לחוש ביטחון בטיפול, או שחשוב לו יותר לחסוך זמן ולכן הוא מעדיף טיפול מהבית.

בתחום בריאות הנפש, היו בכנס חברות שציינו כי הן יוצאות במהלך להפחתת סטיגמה כדי לעודד טיפול רפואי, וזאת בין היתר על ידי שילוב טיפול בהפרעות נפשיות בקליניקות רגילות ואפילו הקמת 'קיוסקים' לאבחון נפשי בתוך בתי מרקחת. חברת הביטוח והטיפול קייזר פרמננטה ציינה כי היא גם מיישמת מערכות של ניתוח מידע דיגיטלי לשם אבחון מוקדם של הפרעות נפשיות.

הכנס עסק גם בבתי חולים, והמגמה השלטת היא שכעת בתי החולים כבר לא מהווים מקום מכונס בתוך עצמו שמתחיל את הטיפול בחולה עם כניסתו בין כותליו ומפסיק אותו עם מתן מכתב השחרור, אלא שולחים ידיים הרבה יותר עמוק לתוך הקהילה.

בארה"ב, בתי החולים החלו לרכוש מרפאות חוץ וקליניקות פרטיות, ולהמשיך את הקשר עם החולים לאחר שחרורם הביתה. מגמה זו הובילה לעלייה מתונה בהכנסות בתי החולים לאחר תקופה של קיפאון ואף ירידות. הצעד הבא של בתי החולים הוא להפוך ל"דלת הדיגיטלית" לטיפול בחולה, כפי שמסכם זאת אתר Becker's Hospital Review: המותג של בית החולים, ולכן גם האתר או האפליקציה שלו, עשויים להפוך למקום שבו המטופל מחפש שירות רפואי מכל סוג, וכך בית החולים יהפוך לפלטפורמה של שירותים רפואיים, ובמקביל גם של חדשנות רפואית וטכנולוגיות חדשות, ולא רק בניין.

בתי החולים אינם המתחרה היחיד על תפקיד "הפורטל שלך לרפואה". בסוף 2018 נסגר מיזוג ענקי, בהיקף של 70 מיליון דולר, בין רשת בתי המרקחת CVS לבין חברת הביטוח אתנה. במצגת ראשונה אחרי הכרזת השלמת המיזוג, הסביר לארי מרלו, מנכ"ל CVS, כי כעת הרשת תוכל להציע הרבה יותר שירותים רפואיים בתוך הסניפים של בתי המרקחת, בין היתר אבחון רפואי, טיפולים ברמת המרפאה, וכן התערבות התנהגותית שתינתן בתוך בית המרקחת וכן באפליקציות שיישאו את מותג בית המרקחת.

המיזוג של השנה: סלג'ין ו-BMS

מבחינת ההכרזות החדשותיות, החשובה ביותר הייתה ללא ספק ההכרזה על המיזוג הצפוי בין BMS לסלג'ין תמורת 74 מיליארד דולר. על המיזוג הוכרז אמנם כמה ימים לפני פתיחת הכנס, אולם הוא היה שיחת היום. BMS, שהפכה לחברה ממוקדת אונקולוגיה בעקבות הפיתוחים החלוציים שלה בתחום התרופות האימונותרפיות לסרטן, לא הצליחה להמשיך להוביל את השוק ולהביא את צנרת המוצרים שלה לשלב הבא, וכעת ברכישת סלג'ין היא משריינת פורטפוליו משולב שהוא מן החזקים בעולם הסרטן. בנוסף, החברה חזקה בתחום המחלות האוטואימוניות ובתחום הקרדיולוגיה.

סלג'ין היא אחת מחברות ה"ביג ביוטק" המובילות. לאחר שג'נזיים נרכשה על ידי סנופי, ג'ננטק על ידי רוש ומדימיון על ידי אסטרזנקה. לצד סלג'ין נותרו עצמאיות גם אמג'ן, ביוג'ן וגיליאד. כעת מהווה העסקה הזו עוד סימן לכך שמיזוגים נוספים מסוג זה עשויים להתרחש בהמשך הדרך. המיזוג מעיד על הרצון של החברות הגדולות לחזק דווקא את תחומי המומחיות הקיימים שלהן, כאשר חברות התרופות מנסות לתפוס לעצמן נישות במקום לחלוש על כל השוק. עם זאת, יותר מדי מהן, כנראה, סימנו את האונקולוגיה כזירת התמחות עיקרית, ושם עלולה להיות תחרות קשה בשנים הבאות.

רכישות גדולות: נגד סרטן ובעד תאי גזע

במהלך כנס הודיעה גם חברת אלי לילי על רכישה בתחום הסרטן, של חברת Loxo aongology, ב-8 מיליארד דולר. לוקסו היא החברה הראשונה אשר קיבלה אישור FDA לתרופה לסרטן התוקפת את הגידולים אך ורק לפי המאפיינים הגנטיים שלהם, תוך אדישות מוחלטת לאיבר שבו צמח הגידול לראשונה. המוצר אושר בנובמבר האחרון. הרכישה מגיעה על רקע חשש לאובדן פטנט לאחת מתרופות הסרטן החזקות של לילי, Alimta. מעבר לתרופה זו, לילי לא הייתה חזקה בתחום של תרופות לסרטן, אולם בכל זאת יש לה כבר כוח מכירות ונוכחות בשוק האונקולוגי דרך המוצר הקודם.

מנכ"ל אלי לילי, דיוויד ריקס, אמר כי אף על פי שמדובר בעסקה חריגה בגודלה עבור לילי, אין סיבה שלא תתרחש עסקה בגודל כזה שוב, אם המוצר הנכון יגיע.

התייחסות חיובית זו לאפשרות של רכישות גדולות, אפיינה השנה מספר חברות נוספות, וזאת בניגוד לשנים קודמות שבהן החברות נזהרו מלדבר על תיאבון לרכישות כאלו והדגישו כי הן מעדיפות לעשות עסקאות קטנות וחכמות. החברות כבר לא מתביישות ברצונן לעכל את מתחרותיהן - כך, למשל, מרק האמריקאית, אשר המנכ"ל שלה, קנת' פרייזר, ציין כי היא מעוניינת לבצע רכישות, אפילו גדולות, אלא שעדיין לא הייתה לה הזדמנות לכך. פרייזר הודה כי החברה אפילו בחנה כמה עסקאות גדולות, אך אלה לא יצאו אל הפועל.

מרק נהנית בשנים האחרונות מהכנסה יוצאת דופן מן האימונותרפיה לסרטן קייטרודה, אשר נראה כי עדיין אינו קרוב למצות את הפוטנציאל שלו, בעיקר מחוץ לארה"ב. לחברה יש תרופות מעניינות נוספות גם בשוק וגם בצנרת המוצרים, אולם היא עדיין נראית די תלויה במוצר העיקרי, מצב שאינו בריא לחברה לאורך זמן.

גם חברת ביוג'ן, אשר אחרי עסקת סלג'ין אולי נמצאת בעצמה על הכוונת להירכש, הודיעה כי היא רוצה לרכוש חברה גדולה מאלו שרכשה עד היום, עם מספר רב של ניסויים קליניים מתקדמים.

נוברטיס, שהקדישה כאמור חלק ניכר ממצגת המנכ"ל לדיון בתחומי הבינה המלאכותית, הדגישה גם את התפתחותה בתחום תאי הגזע והתרפיה הגנטית, מעבר לתחום האונקולוגיה שבו היא מובילה. מנכ"ל נוברטיס הבטיח כי למרות שבינתיים טיפולי תאי הגזע והגנטיקה עדיין אינם מניבים הכנסות שיצדיקו את ההשקעה שבוצעה בהם, בין היתר על רקע קשיי ייצור במוצר הדגל האונקולוגי - תרופת ה-CAR-T של נוברטיס לסרטן, ששמה Kmriyah - הוא אופטימי לגבי ההמשך.

שובו של המוח

מי שהרשה לעצמו להיות פחות נלהב בגלוי היה מנכ"ל סנופי, דיוויד לואו, שדיבר על הסקת המסקנות של החברה מההשקה הלא מוצלחת של החיסון שלה למחלת Dengue Fever. המוצר יעיל והצורך ברור, אך החברה עמדה בפני אתגר - השקה של מוצר שדרוש בעיקר במדינות עולם שלישי. התחזיות היו כנראה גבוהות מדי, על רקע העובדה שהחולים לא יכולים לשלם על המוצרים הללו והממשלות לא יכולות להרשות לעצמן לצאת בקמפיינים גדולים להעלאת המודעות. כמו כן, העובדה שהחברה לא השיגה אישורי FDA ו-EMA, אישורים רגולטוריים באירופה, משום שלא התכוונה לפנות לשווקים הללו, הרתיעה את הרגולטורים במדינות אחרות, ובצדק - בסופו של דבר התגלו בעיות בטיחות לא צפויות במוצר, והיה צורך להגדיר מחדש לאילו חולים הוא מיועד.

לואו הכריז בכנס כי לעולם לא ינסה לצאת שוב בדרך בלי אישורים מרגולטור מערבי, וכי החברה למעשה מתחילה את תהליך הרישום של המוצרים הללו מההתחלה.

אף על פי שהבאזז השנה לא היה בתחום מסוים, ובכל זאת אחת ההכרזות הבולטות הייתה של חברת Sage Therapeutics, שפרסמה תוצאות טובות מניסוי בתרופה לטיפול בדיכאון. היא לא הייתה היחידה, ואחרי שנים של רתיעה מתחום התרופות למוח ולמערכת העצבים המרכזית, השנה שוב ניכר עניין בתרופות לטיפול בדיכאון, בתרופות אנטי-פסיכוטיות ובתרופות לטיפול בכאב.