הנתון שלא יופיע בנאומים ובקמפיינים: הפריון של העובד הישראלי

מה שנתניהו וכחלון לא יספרו לכם, הוא שבשנתיים האחרונות הפריון של העובד הישראלי דורך במקום, בשנתיים האחרונות אפילו העובד האירופי המוגן והשבע משיג אותנו • למה זה קורה? משלוש סיבות עיקריות: תשתיות התחבורה גדושות מדי, נטל הביורוקרטיה כבד מדי, ומערכות החינוך וההכשרה לא מספקות מיומנויות לשוק העבודה המודרני

שינויים בשוק העבודה / צילום: שאטרסטוק
שינויים בשוק העבודה / צילום: שאטרסטוק

לא רק המשק הישראל זקוק לרפורמה במערך ההכשרות המקצועיות. היא חשובה במיוחד לשרים חברתיים כמו שר האוצר משה כחלון, כי היא ממוקדת בעובדי צווארון כחול שעבודותיהם נמצאות בסיכון גבוה לאוטומציה. לא רק המשק והעובדים החלשים זקוקים לה, אלא גם החברה בישראל, שצופה בינתיים מהצד בגלי המחאה שמציפים מדינות מערביות גדולות ועשירות ממנה, שעובדי מעמד הביניים שלהן מרגישים שהמדינה שכחה אותם.

■ כך איבדה ממשלת נתניהו את ההישג הכי משמעותי שהייתה יכולה להציג בתחום התעסוקה

ויש כמובן גם הצד הכלכלי. לקראת הבחירות הקרובות נשמע את ראש הממשלה ושר האוצר מתהדרים שוב ושוב בנתוני המקרו החיוביים של המשק: הצמיחה איתנה, האבטלה נמוכה, דירוג האשראי עולה והחוב היחסי יורד. אבל נתון אחד לא יופיע בנאומים ובקמפיינים - הפריון הנמוך של העובד הישראלי. נכון ללפני שנתיים, השווי של שעת עבודה של עובד ממוצע בישראל היה 35 דולר. הנתון לשעת עבודה במדינות המפותחות היה 46.7 דולר, במדינות ה-G-7 כבר עלה השווי ל-55.1 דולר ובארה"ב הוא הגיע ל-62 דולר. ככל שהפריון גבוה יותר, גם איכות החיים גבוהה יותר והמדינה עשירה יותר ומסוגלת להעניק לאזרחיה ביטחון רב יותר, תשתיות ומערכת בריאות ורווחה טובות יותר. הפריון הוא הדבר האמיתי, לפני צמיחה ולפני דירוג האשראי, כי בסופו של דבר זה הנתון הכלכלי שהכי משפיע על האטרקטיביות של מדינה בעיני אזרחיה ובעיני מי שמבקשים להגר אליה או ממנה.

מה שנתניהו וכחלון לא יספרו לכם, הוא שבשנתיים האחרונות הפריון של העובד הישראלי דורך במקום. בשנתיים האחרונות אפילו העובד האירופי המוגן והשבע משיג אותנו. למה זה קורה? משלוש סיבות עיקריות: תשתיות התחבורה גדושות מדי, נטל הביורוקרטיה כבד מדי ומערכות החינוך וההכשרה המקצועית לא מספקות את בוגריהן במימנויות הנדרשות לשוק העבודה המודרני. העובדים הישראלים נמצאים בתחתית הדירוג במבחנים בינלאומיים שבודקים התמצאות בקריאה, יכולות מתמטיות בסיסיות ואפילו פתרון בעיות בסביבה דיגיטלית. הכשל במערכת החינוך וההכשרה המקצועית הוא גם קשה ויקר ביותר לטיפול: החריגה בתקציב פרויקט הרכבת הקלה היא כסף קטן לעומת המיליארדים שנשפכו בשנים האחרונות למערכת החינוך - מבלי להביא שום שיפור בהישגי התלמידים.

הרפורמה שעליה ממליצה ועדת 2030 לא תפתור את תחלואי מערכת החינוך אבל תצמצם במידה רבה את תוצאותיה. הרפורמה תתמקד במערך ההכשרות המקצועיות, שהתנהל עד היום בצורה לא מתוכננת ולא מתואמת עם צורכי שוק העבודה האמיתיים. בניגוד למיליארדים שזרמו למערכת החינוך, הכסף הקטן שהמדינה תשקיע ברפורמה ייבדק בשיקולי כדאיות כלכלית - קורס יקבל תמיכה ממשלתית רק אם יוכח שהוא מעלה את שכרם של המשתתפים בו בשיעור שנתי של לפחות 6%. ומה שחשוב יותר - הרפורמה תסייע לא רק למי שעדיין לא נכנס לשוק העבודה אלא גם למי שעלול להיפלט ממנו בגלל תהליכי גלובליזציה והתקדמות טכנולוגית ומשום שעבודתו תבוצע בשנים הבאות על-ידי רובוטים. הרפורמה היא מהלך נחוץ והכרחי, גם לכלכלה וגם לדמוקרטיה הישראלית.