גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשגילדה אגרסיבית פגשה אינטרסים פוליטיים צרים: כל החטאים מאחורי המאבק שמסעיר את עולם המשפט

החוק שנועד לאפשר למתמחים לעבור את מבחני הלשכה ולהפוך לעורכי דין נולד בחטא ומקודם בחיפזון, ועדיף לנו בלעדיו ● עם זאת, צריך להקשיב למתמחים - יש בעיה עם המבחן והשאלות, וצריך לחשוב עליהם מחדש ● פרשנות

אפי נוה צילום: איל יצהר
אפי נוה צילום: איל יצהר

"חוק הפקטור" (בכינויו העממי) או התיקון לחוק לשכת עורכי הדין שיוריד את ציון העובר בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין ל-50 (במקום 65), הוא היום הקרב הסוער ביותר בין השחקנים הבולטים בזירה המשפטית, שיודעת סערות וסופות תכופות. ככה זה כששיקולים פוליטיים, מקצועיים ואישיים-אנושיים מתערבבים יחד.

מצד אחד ניצבים להם המתמחים שנכשלו בבחינה, ומספרים את סיפוריהם קורעי הלב (עם ובלי ציניות) על כך שאחרי 4 שנות לימוד והקרבה, אין להם דרך להתפרנס מהמקצוע שלהם. הם גרים אצל ההורים, הם לא סוגרים את החודש ועוד. וכל זה, לטענתם, כי מישהו (ספוילר: ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה) ביקש לסגור את שערי המקצוע ועשה זאת באכזריות כשהוא סוגר את השערים על אצבעותיהם המדממות.

מצד שני ניצבים לשכת עורכי הדין ומשרד המשפטים, שעשו מהלכים רבים בשנים האחרונות כדי להחזיר למקצוע את יוקרתו ומעמדו האבודים, ושמו לנגד עיניהם למטרה את הרצון שיכנסו בשעריו רק הראויים לכך. הדרך למטרה עברה דרך שינוי במתכונת הבחינות והוספת "דין מהותי" לדין הפרוצדורלי שהיה קיים במבחן, וכן מטלת כתיבה וניתוח קייס משפטי (ולא רק שאלות ברירת בחירה). זאת, כדי להבטיח שלמקצוע עריכת הדין יוסמכו בעלי הכישורים המתאימים לשמש כעורכי דין.

המבחן החדש לא עומד במבחן

התוצאה הייתה קטסטרופלית מבחינות רבות - אחוז הנכשלים עלה כל שנה מאז התיקון. בשיאו השלילי, במועד קיץ 2018, מספר העוברים בבחינה עמד על אחוזים נמוכים במיוחד, שלא פורסמו רשמית, אך על פי ההערכות הגיעו לכ-12%.

תוצאות אלה הובילו את ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין לערוך בדיקה חוזרת למבחן, לפסול שאלות ולהוסיף חלופות לתשובה נכונה בכמה שאלות אחרות. לכך, התווספו 4,732 עררים על השאלות בבחינה ו-709 עררים על הציון במטלת הכתיבה. לאחר העררים עמד אחוז העוברים על 38%, מה שהוביל את הצדדים לבג"ץ, שדחה את רוב הטענות של הנבחנים, אך בכל זאת הורה על הוועדה הבוחנת, האחראית על עריכת הבחינות בכתב, לערוך לאלתר בדיקה חוזרת של המבחנים של הנבחנים שעתרו נגד הציון שניתן להם ב"מטלת הכתיבה" במבחן.

אל הקלחת התוססת הזאת נכנס בהרף עין צד שלישי נלהב - פוליטיקאים. המתמחים הנסערים פנו אליהם, ואלה הרימו את הכפפה והחליטו ל"עזור" להם להפוך לעורכי דין, באמצעות חקיקת בזק של חוק הפקטור השנוי במחלוקת.

היום (ד') אמור החוק הזה לעבור את המשוכה האחרונה של הליך החקיקה - הקריאה השנייה והשלישית, אך עד הרגע האחרון לא ברור אם הוא אכן יקודם ויהפוך לחוק. ייתכן וברגעים אלה נרקמים להם דילים בין שרת המשפטים, אילת שקד, לחבר הכנסת, מיקי זוהר, ממובילי החקיקה המקודמת, אשר ימסמס את החקיקה ואת הסערה סביבה.

אבל בין אם החקיקה תעלה לקריאה שנייה ושלישית ובין אם לאו, סימני השאלה המרחפים מעל מקצוע עריכת הדין, ובעיקר סביב הכניסה בשעריו - ממשיכים לרחף. האם צודקים המתמחים שנכשלו בטענותיהם נגד הבחינה? האם היא מיועדת להכשיל? האם "הניסוי" - המתכונת החדשה של המבחן - כשל? או שמא מנגד, המצב הנוכחי - שבו לא כל מי שלמד משפטים זכאי כמעט אוטומטית לתעודת עורך דין - הוא המצב הרצוי לנו כחברה?

התשובה לשאלה הזאת עוברת דרך תחנות. הראשונה היא, איך תיראה המדינה שלנו יום אחרי "חוק הפקטור". היות והחוק מתעתד לשנות את ציון הבחינה באופן רטרואקטיבי, החל מקיץ 2016 - אז שונתה מתכונת הבחינה - יום למחרת החקיקה, פחות או יותר, יקבלו אלפי נבחנים שנכשלו במועדי עבר את ההודעה החגיגית, כי הם עברו את המבחן, וכי הם עומדים להיות עורכי דין. במקום 45% עוברים במבחן, יהיו לפתע 85% עוברים.

מי ראוי להיות עורך דין בישראל?

מה הבעיה עם זה? שלא בטוח שכולם מתאימים להיות עורכי דין. כלומר, בטוח שלא. בין האנשים הללו יש חבר'ה מוכשרים, חכמים ומתאימים - אך גם לא מעט שרחוקים מלהיות מסוגלים לייצג אדם אחר בנושאים הרגישים בחייו. הזירה המשפטית לא מתאימה לכל אחד, ויאמרו זאת גם המרצים למשפטים - שלא כל סטודנט שמקבל מהם את התואר המכובד והמועיל במשפטים, יכול להיות עו"ד. זאת המציאות. מבחני ההסמכה אמורים לסנן את אלה שאינם מתאימים.

ולמה לא לקבוע כבר 100% עוברים? למה 80%? אחד מחברי הכנסת שהשתתפו בדיונים על "חוק הפקטור" סיפר שפנו אליו גם נבחנים שקיבלו ציון נמוך מ-50 (בין 40 ל-45) ושאלו אם ניתן לעשות מאמץ ולהוריד עוד קצת את ציון העובר בבחינה כדי שגם הם יעברו. האופציה הזאת נשמעת מופרכת, אבל היא עלתה על השולחן.

כשאלה הם פני הדברים, וזה השיח, ברור שיש פה בעיה חמורה. החוק הזה נולד בחטא, מקודם בחיפזון שהוא כידוע "מן השטן", וראוי כי ירד מהשולחן. אבל אז מתבקשת וצפה השאלה הבאה - אם חוק הפקטור לא יעבור, האם בזה תם ונשלם סיפור מאבק המתמחים? האם צריך לבטל את טענותיהם על הסף ועולם כמנהגו ימשיך לנהוג?

התשובה שלי לכך היא לא. אין ספק שיש מקום לבחינה מחודשת של מתכונת הבחינה או אם לדייק: של השאלות והסגנון שלהן. השערים של המקצוע לא אמורים להיות פרוצים. אנחנו יכולים ורוצים לשאוף למקום טוב יותר במקצוע עריכת הדין, ולעצור את הסחף לפני שנגיע ליחס של עו"ד על כל אדם באוכלוסייה (בהקצנה פרועה כמובן). גם הצפת המקצוע תוליד עניים (עו"ד) שאינם יכולים להתפרנס, ולא רק עצירת המתמחים בשערי המקצוע; אך מנגד לא ייתכן כי בכל אחד מהמועדים האחרונים נפסלו שאלות, ניתנו ברירות מרובות באחרות והתקבלו חלק מהטענות של המתמחים בבג"ץ.

מי יכול להתערב בשאלות

בעבר בג"ץ זרק את המתמחים מכל המדרגות. הוא לא התערב בשאלות כמעט. במועדים האחרונים כולם התערבו בשאלות, החל בוועדה המייעצת וכלה בבג"ץ. אז ברור שיש פה בעיה. אבל הבעיה הזאת יכולה להיפתר בין לשכת עורכי הדין, שרת המשפטים והגורמים המקצועיים, ובקלות יחסית. השאלות צריכות לעבור כיוונון והתאמה, אך להמשיך לשקף את הרמה המקצועית הנדרשת מאלה המבקשים לעבוד במקצוע.

ולסיכום, אי אפשר בלי להתייחס רגע לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה. במהלך קידום החקיקה טענו נגדו חברי הכנסת שהוא פעל לסגירת שערי המקצוע ואחוז העוברים ירד בהדרגה בעקבות המדיניות הזאת שלו. עו"ד נוה והלשכה פתחו מנגד בקמפיין אגרסיבי נגד החוק, שעיקרו  - "אתה לא רוצה שיטפל בך רופא שעבר בפקטור אז למה שתרצה עו"ד שעבר בזכות פקטור"?

כפי שאפשר להבין, אני סבורה שעמדת נוה צודקת; אך אין מנוס מלציין את מה שנראה לי מובן מאליו, אך מסתבר שהוא לא מובן מאליו לכולם: אפי נוה לא יכול להיות הפנים של המאבק של הלשכה. אפי נוה לא יכול עוד להיות הפנים של מאבק לשמירה על כבוד המקצוע ועל שעריו מפני אלה הלא מתאימים לו. מרגע שאפי נוה בחר לעבור עם בת זוגו במעבר הגבול בנתב"ג, מבלי שהיא תירשם בביקורת הגבולות (הטענות הנטענות נגדו במסגרת כתב האישום שהוגש נגדו לאחרונה), כל יום שהוא ממשיך להיות "הפנים" של הלשכה והמאבקים שלה - עושה נזק למאבק.

עוד כתבות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק מאבד 2.2%, נטפליקס יורדת בכ-9%

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"