מדד הפחד: חוסר הביטחון גדל, והחזקת כלי הנשק באירופה עולה

העלייה בחוסר הביטחון שמרגישים אזרחים ברחבי היבשת גורמת לגידול במספר מבקשי הרישיונות להחזקת נשק וכן במספר כלי הנשק הלא חוקיים שנמצאים בה

תערוכת נשק/ צילום: muchamed abd el ghany רויטרס
תערוכת נשק/ צילום: muchamed abd el ghany רויטרס

כשמאות נשים הותקפו מינית בערב השנה החדשה בכמה מערי גרמניה לפני שלוש שנים, קרולין מאתיה החליטה שזה הזמן להגן על עצמה. הסטודנטית בת 26 מברלין הגישה במהירות בקשת אישור לנשיאת אקדח, מחשש שנשים רבות נוספות יחשבו לעשות כך ויציפו את מערכת הבקשות לאישור.

"אם לא אעשה זאת כעת, אצטרך אולי לחכות עוד חצי שנה", היא אמרה לעצמה.

בעלות על כלי נשק נמצאת בעלייה ברחבי אירופה, יבשת שעד לאחרונה סבלה מהרבה פחות פשיעה אלימה בהשוואה לחלקים אחרים של העולם. עד לא מכבר היה נדיר לראות שוטר בריטי חמוש, למשל.

המגמה החדשה נובעת במידה רבה גם מתחושת אי הביטחון בעקבות אירועי הטרור, שרבים מהם בוצעו באמצעות נשק חם. יש ממשלות שמציעות חנינה למחזיקי נשק לא חוקי, ולמעשה מסייעות בכך לתפוצת הנשק.

אירופה רחוקה עדיין מתפוצת כלי הנשק והאלימות של אמריקה הלטינית או של ארה"ב, שמובילה בעולם בתחום הזה. הבעלות של אזרחים על נשק חם בכל העולם עלתה ב-32% בעשור שהסתיים ב-2017, ל-857.3 מיליון אקדחים ורובים, לפי "סקר הנשק הקטן", גוף מחקר מז'נבה. אירופה מהווה פחות מ-10% מהסך הזה.

אבל המפנה באירופה הוא מהיר, וראוי לציון גם בגלל הגבלות לאומניות נוקשות. במרבית מדינות אירופה, רישיונות נשק מחייבים בדיקות רקע יסודיות, אימונים מתועדים במטווחים ובדיקות של רגולציה (מבחני תיאוריה). בבלגיה, בצרפת ובגרמניה, אפשר להשתמש באקדחים ברישיון אך ורק במטווחים. היתרים לנשיאת נשק מחוץ למטווחים קשה מאוד להשיג.

ייתכן שהדרישות המחמירות הללו אחראיות לעלייה בנשיאת הנשק הלא חוקי ברחבי היבשת, אומרים מומחים.

מספר כלי הנשק הלא רשומים באירופה עלה על מספר כלי הנשק הרשומים, 44.5 מיליון לעומת 34.2 מיליון ב-2017, לפי סקר הארגון מז'נבה. נשק לא חוקי רב מגיע מאזורי מלחמה לשעבר, כמו מדינות יוגוסלביה לשעבר. אחרים נרכשים באינטרנט, בין היתר מספקים בארה"ב.

"אירופה היא השוק הגדול ביותר לנשק באינטרנט המחתרתי, שמניב הכנסות גבוהות פי חמישה לעומת ארה"ב", לפי דוח מעודכן של חברת Rand.

גם האלימות המזוינת בעלייה

עם עוד נשק מגיעה גם עוד אלימות מזוינת. נתוני המשטרות הארציות בצרפת, בגרמניה ובבלגיה מצביעים על עלייה בהפרת חוקי הנשק מאז 2015. לאירופה אין סטטיסטיקה כל-יבשתית.

שוד מזוין ופשעים נוספים קשורים לעתים תכופות בנשק לא חוקי, ואילו נשק חוקי ורשום נוטה להופיע בנתוני רצח ואלימות במשפחה, מסר נילס דוקה ממכון השלום הפלמי (בלגיה). "ברור שנשק לא חוקי מצוי בעיקר בשימוש של עבריינים", לדבריו.

ביולי 2016 רצח יורה בן 18 תשעה בני אדם במינכן, בנשק שהרשויות קבעו שהוא נרכש בצורה לא חוקית באינטרנט המחתרתי.

בגרמניה, מספר כלי הנשק הרשומים כחוק עלה בכ-10% ל-6.1 מיליון בחמש השנים 2013-2017, לפי מרשם הנשק הלאומי. הרישיונות לנשיאת נשק מחוץ למטווחים עלו פי שלושה, ל-9,285 בלבד, באותה תקופה.

רישיונות לאקדחים ורובים שמזכירים נשק אמיתי אך יורים גז מדמיע או כדורי סרק רועמים כדי להפחיד תוקפים הוכפלו בשלוש השנים 2015-2017 ל-557,560, לפי המרשם הזה.

הסטודנטית מתיה רכשה אקדח אוויר, ויש לה רישיון לשאת אותו עליה. מאז היא הפכה לקלעית ספורט עם תחמושת חיה במטווחים, וכעת היא הגישה בקשה לנשיאת נשק אמיתי. יש לה גם בלוג וידאו יומי שבו היא ממליצה על הגנה עצמית מזוינת.

עלייה בהיתרי הנשק בבלגיה

בבלגיה, היתרי נשק וחברות במועדוני ירי נמצאים בעלייה בשלוש השנים האחרונות. כמות הבקשות להיתרי ירי במטווחים כמעט הוכפלה אחרי מתקפת הטרור של המדינה האיסלאמית בפריז בנובמבר 2015, וארבעה חודשים לאחר מכן בבריסל.

בפריז, המחבלים המתאבדים השתמשו גם בתתי מקלע כדי "לקצור" מבלים במסעדות ובמועדוני לילה - שנרכשו בשוק השחור והעקבות שלהם הובילו לחנות בסלובקיה.

בלגיה הידקה במשך שנים את הרגולציה בתגובה לאלימות עם כלי נשק, כמו מסע ההרג של בן 18 ב-2006 עם רובה. "לפני 2016 אפשר היה לקנות רובה פשוט באמצעות כרטיס זיהוי", אומר סבסטטיאן דה תומאז, בעלים של שני מטווחים בבריסל, שעבד בעבר בחנות נשק.

"הם נתנו לי לירות בכל כלי הנשק של אבי החורג כשהלכתי איתו למטווח", אמר ליונל פנינגס, אמן בלגי שהגיע עם אביו לאחד המטווחים של תומאז. הוא זוכר שבעבר הוא יכול היה בקלות לירות כמה כדורים בנשק של אביו החורג. "היום זה קפדני הרבה יותר", הוא אומר. "אתה יכול להשתמש רק באקדח שיש לך רישיון עבורו".

בלגי שרוצה רישיון להחזקת נשק חייב לעבור כמעט שנה של אימונים ומבחני תיאוריה, בתוספת בדיקות פסיכולוגיות, אמר דה תומאז. הוא מטיל ספק באפקטיביות של המדיניות הזו. "עם כל התקפת טרור, החקיקה נהיית הדוקה יותר. בשוק השחור הכול נשאר כמו שהיה".