בצל המאבק על זהות היו”ר הבא: בנק ישראל החל בהליך בחירה של 4 דירקטורים בלאומי

בפברואר 2020 יסיימו ארבעה דירקטורים בבנק את כהונתם הראשונה ובנק ישראל מחפש מועמדים נוספים לתפקיד • במהלך 2019 יפרוש מתפקידו יו”ר הבנק דוד ברודט ועמו דירקטור נוסף, ששניהם לא יוחלפו, ולכן לבחירת הדירקטורים הקרובה תהיה משמעות רבה על אופיו של הבנק

כספומט לאומי דיגיטל / צילום: בר-אל
כספומט לאומי דיגיטל / צילום: בר-אל

הוועדה למינוי דירקטורים של בנק ישראל מוציאה לדרך הליך שעשוי להביא לרביזיה בדירקטוריון בנק לאומי בתחילת 2020, עם סיום הכהונה הראשונה של ארבעה חברי דירקטוריון: אסתר דומיניסיני, יצחק שריר, אסתר לבנון והדח"צ יצחק אידלמן. הארבעה יסיימו את כהונתם הראשונה בפברואר 2020 כשהם רשאים להמשיך לכהונות נוספות. על כן הם עשויים להמשיך בתפקידם או להתחלף, וסביר להניח כי הוועדה תמליץ לאסיפה הכללית של הבנק על דירקטורים מטעמה ותמליץ על יותר מארבעה מועמדים.

היום פרסמה הוועדה לבחירת דירקטורים בתאגידים בנקאיים מודעה שבה היא קוראת לציבור להגיש מועמדות לכהונת דירקטור בבנק לאומי לשנת 2019. קרוב לוודאי שהאסיפה הכללית לאישור חברי הדירקטוריון הללו, קיימים או חדשים, תתקיים עוד השנה.

במהלך 2019 יפרשו מהבנק שני דירקטורים נוספים: היו"ר דוד ברודט והדירקטור יואב נרדי. ואולם, בהתאם להוראות הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל, להפחית את מספר חברי הדירקטוריון בלאומי לעשרה חברים, לעומת 12 חברי דירקטוריון כיום, הרי שלא ימונו דירקטורים חדשים במקומם של השניים שיפרשו עוד בהמשך השנה הנוכחית.

ההליך האמור מתבצע בצל הליך נוסף, משמעותי למדי, שמוביל דירקטוריון הבנק ושנוגע לבחירת היו"ר הבא של הבנק, במקומו של ברודט. נזכיר כי בשלהי 2018 האסיפה הכללית של הבנק בחרה דירקטורים וגם דחתה את המועמד יורם טורבוביץ' שיועד על ידי הוועדה לתפקיד היו"ר הבא של הבנק. או אז גם דווח כי כעת הכוונה היא לנצל סבב נוסף של בחירת דירקטורים בלאומי לקיום אסיפה כללית כבר ליוני 2019 שגם תעלה שמות לתפקיד.

כל ההליך של בחירת יו"ר חדש, כמו גם דירקטורים, יוצר עניין רב בשוק ההון, הן בשל מרכזיות הבנקים במערכת הפיננסית והן בשל רצונם של הגופים המוסדיים להיות יותר אקטיביים בשוק ההון, ורצונם של רגולטורים אחרים לראות את זה קורה. על רקע זה דווח בעבר כי רשות ניירות ערך וגופים מוסדיים ביקשו מבנק ישראל לשנות את הוראותיו כך שיוקל על גופים מוסדיים להציע דירקטורים מטעמם, מבלי שיהיו צדדים קשורים.

פקודת הבנקאות קובעת כי הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, וכיום יש ארבעה בנקים שכאלה: לאומי, דיסקונט, דקסיה והחל מלאחרונה גם הפועלים - תיעשה על ידי הוועדה, שתציע לאסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי המסוים מועמדים לכהונת דירקטורים. את המועמדויות האמורות יש להגיש עד ל-22 בינואר.

חברי הוועדה הקבועים הם היו"ר משה גל, שהינו שופט בית המשפט המחוזי (בדימוס), ושכהונתו החלה ביולי האחרון, השר לשעבר וחבר הכנסת לשעבר חיים אורון, שנמצא בתקופת כהונתו השנייה שהחלה בפברואר 2016, ופרופ' מומי דהן שהחל בכהונתו בספטמבר האחרון.

לפי קריאת הוועדה, "לפחות שניים מבין המועמדים שתציע הוועדה יהיו בעלי ניסיון בנקאי", מסיבות מובנות, תוך שהיא מוסיפה כי במקביל גם "לפחות אחד מבין המועמדים שתציע הוועדה יהיה בעל ידע וניסיון מוכח בתחומי טכנולוגיית המידע", כך שיוכל לספק לדירקטוריון מומחיות הנוגעת לחשיבות ההולכת וגדלה של היבטי הסייבר והטכנולוגיה לתפקודם היומיומי, ואף לקיומם, של בנקים. את הבחירה הסופית עושים בעלי המניות בבנק, באמצעות האסיפה הכללית, ושם יש כמה קבוצות בעלי מניות בולטות בהן מוסדיים ישראליים וגופי השקעה זרים.

בנק לאומי, שבניהולה של רקפת רוסק עמינח, נסחר בבורסה לפי שווי של כ-34.4 מיליארד שקל, לאחר שהמנייה של הבנק עלתה בכ-10% בשנה האחרונה. מדובר בבנק עם השווי שוק הגדול ביותר, ולמעשה מדובר בגוף הפיננסים בעל השווי הכי גבוה בשוק המקומי.

למעשה, צמרת הנהלת בנק לאומי יציבה מאוד ושני ראשיה מכהנים בתפקידם כבר כמה שנים. רוסק עמינח מנהלת את הבנק מאז מאי 2012, כשהיא שימשה כבכירה בבנק מאז ינואר 2004, ואילו דוד ברודט מכהן כיו"ר הבנק מאז 2010 ויסיים בקרוב 9 שנים בתפקידו.