הסערות הפוליטיות ייתנו את אותותיהן בשווקים

הסימנים הכלכליים הטהורים עוד סבירים כעת, אך החשש הוא מה שקורה לנבחרים

מסחר תנודתי ומושפע מפוליטיקה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מסחר תנודתי ומושפע מפוליטיקה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

זה כ-20 שנה שצוות המחקר של IBI מפרסם תחזיות לשנה הקרובה, ובכל שנה נדמה שבשנה שעברה זה היה קל יותר. אולי זה קסם החוכמה בדיעבד. זה עבד לא רע בעשור האחרון, כשהמוטיבים העיקריים שמלווים אותנו היו יציבים למדי - הריבית נמוכה, הכסף זול, הכלכלה יציבה, האבטלה נמוכה, יוקר המחיה מטריד, אבל האינפלציה נמוכה, מחירי הנדל"ן ומניות הטכנולוגיה מדאיגים, אבל קשה לראות אותם צונחים. כשזו הייתה הסביבה התחזית, היא הייתה קלה יחסית. 

ב-2018 הריבית התחילה לעלות, קצת. לא נראה שזאת תגובה להתחממות המשק האמריקאי או הישראלי ולא ציפייה לאינפלציה שתצא משליטה, אלא יותר כלי להוצאת האוויר מבועות ספציפיות. עושה רושם שזה עזר. שוק המניות האמריקאי המנופח הוציא קצת אוויר וכך גם שוק הנדל"ן הישראלי.

העלאה מתונה של הריבית טובה לנו כמשקיעים - היא מייצרת תשואה בהשקעות הסולידיות. העלאה מתונה של הריבית טובה לבנקים המרכזיים, שמקבלים קצת יותר אורך במושכות המשק. אבל, היא פחות טובה לפוליטיקאים, שרוצים להציג צמיחה ושצריכים להתמודד עם החזר ריבית בסביבה של גירעון גדל. היא פחות טובה לגופים וחברות, שיצטרכו למחזר חובות זולים בעוד שנה-שנתיים.

מלחמה בין פוליטיקאים לנגידי בנקים מרכזיים אינה דבר חדש, אבל כשהיא יוצאת מדפי העיתונות הכלכלית למדיה החברתית - ייתכן שההשפעות יהיו שונות. קל לקשור את הריבית הבסיסית במשק ליוקר המחיה, ולכן יחסית קל לייצר מסרים פופוליסטיים, שאולי טובים לכלכלה לטווח קצר, אך בעייתיים לטווח ארוך. התופעה הזו מתעצמת כשנבחרי הציבור יכולים לצייץ ככל העולה על רוחם, אבל עובדי הציבור מוגבלים ביכולת התגובה.

בעשור האחרון ההשפעה של הפוליטיקה על שוק ההון התחזקה. ההנחה הרווחת היא שלכל ממשלה לוקח שנתיים-שלוש לפחות עד שרואים שינוי בכיוון התקדמות המשק, אבל שהניהול היומיומי השוטף יהיה מקצועי וראוי, בלי קשר לזהות הפוליטית של הקברניט ליד ההגה. כתוצאה מכך בעבר לא הגיב שוק ההון בחדות לשינויים בהנהגה. המשקל של הסייקלים העסקיים ושל אירועים גלובליים היה גדול מהמשקל של אירועים בפוליטיקה המקומית. זה נכון בארה"ב ונכון גם בישראל.

התגובה לבחירת דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב ב-2016 הייתה אולי סנונית שמבשרת שינוי. משקיעים העריכו שכהונתו תיטיב עם השווקים הפיננסיים - והנבואה הזו הגשימה את עצמה בטווח הקצר. הורדת מיסי החברות והבטחות לחיזוק התעשייה אפשרו למשקיעים לקטוף פירות שהבשילו מהר. שנתיים אחר כך התהליכים הללו מיצו את עצמם ואנחנו מתחילים את 2019 בחוסר ודאות לגבי התהליכים הפוליטיים.

בישראל עשויה להיות לתהליך הבחירות השפעה בטווח הקצר דומה לזו שראינו בארה"ב וברזיל - מתאם בין מובילות בסקרים של מפלגות ימין כלכלי ומדדי המניות הראשיים.

בתוך כך רעשי רקע של תהליכים פוליטיים בעולם ייתנו את הטון בשווקים הגלובליים ומתוך כך גם אצלנו - ברקזיט, אפודים צהובים, פליטים וטרור באירופה, יציבות ממשלתו של טראמפ בארה"ב סנקציות ומלחמות הסחר מול שאר העולם טומנים הבטחה לשוקי מניות תנודתיים מבעבר.

נראה ש-2019 מתחילה כשהכלכלה יציבה כפי שהייתה. מה שהשתנה זו ההשפעה התודעתית של הציוצים הפוליטיים על השווקים. מה שלרגע נראה כקוריוז ב-2016, שזכה לשם Trump Trade, קיבל פרספקטיבה מטרידה בשבועות האחרונים של 2018.

נראה ש-2019 תהיה שנה טובה לגולשים שמחפשים גלים גבוהים. שהסערות שיעוררו אותם יהיו בעיקר סערות פוליטיות ופחות סערות של כלכלה טהורה.

הכותבת היא יו"ר אי.בי.אי קרנות נאמנות