כך יישם מנהל רשות המסים את מהפכת חברות הארנק

ב-1 בינואר אשתקד נכנס לתוקפו סעיף חוק שהצליח להטריד את מנוחתם של רבים מבעלי "חברות הארנק" היושבים על הר מזומנים של עשרות ומאות מיליוני שקלים. בתיקון לחוק (תיקון סעיף 77 לפקודת מס הכנסה) נקבע כי חלק מבעלי החברות הללו יידרשו לשלם מס גבוה על 50% מהרווחים הצבורים שלהם, כאילו חילקו אותם כדיבידנד.

לפי החוק, מי שקובע איזו חברה תיאלץ לשלם את המס הכפוי, יהיה מנהל רשות המסים. לצורך בחינת המקרים בהם יחויבו בעלי חברות בתשלום במס על חלוקת דיבידנד בגין רווחים לא מחולקים, קיימת "ועדה מייעצת" לרשות המסים המאפשרת לחברה להשמיע את דברה. המלצות הוועדה - ככל שיתקבלו על-ידי מנהל רשות המסים - יועברו כהנחיה לביצוע לידי פקיד השומה. הוועדה המייעצת בנוגע לחלוקת הרווחים החלה בעבודתה לפני מספר חודשים בבחינת תיקים של מספר חברות שהועברו לה לעיון.

השאלה איך מנהל רשות המסים יפעיל את סמכותו הטרידה חברות רבות במשק בתקופה שחלפה מאז נכנס החוק לתוקף. יישום של החוק החל זה מכבר, וכפי שנחשף ב"גלובס", זמן קצר לאחר כניסתו לתוקף החלה הרשות לפנות לחברות ולדרוש מהן הסברים למה אינן מחלקות את ערימות המזומנים שלהן, אך כעת, לאחר "תקופת הרצה" קצרה, מספקת הרשות תשובות לשאלות איך תתנהל "מהפכת חברות הארנק" הלכה למעשה.

רשות המסים פרסמה הבוקר (ב') חוזר מקצועי המפרט את הקריטריונים בהם יכול וייעשה שימוש בסמכות המנהל להורות על חלוקת רווחים לצורכי מס, במסגרת "מהפכת חברות הארנק". הפרסום נועד לשקף לציבור את עמדת ופרשנות רשות המסים לאור החקיקה בנושא.

סעיף 77 לפקודה תוקן במטרה לתת כלים להתמודד עם מצב של ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו-שלבי החלה על חברות, באופן בו הוא מאפשר למנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים לא מחולקים של חברת מעטים, אם התקיימו התנאים המנויים בסעיף. הסעיף קובע מספר תנאים טרם הענקת הסמכות למנהל, בהם: מבנה בעלות החברה, תנאי רווחיות, אופי פעילות החברה ומדיניות חלוקת הרווחים ו/או חלוקה בפועל, גיבוש המלצה למנהל הרשות באשר לחלוקה, אם לאו, אשר ניתנת על-ידי ועדה מייעצת המונה כחמישה אנשים מהם 3 שאינם עובדי מדינה.

החוזר החדש סוקר מספר דוגמאות מספריות באשר לתנאי הרווחיות ומדיניות החלוקה כפי שדורש החוק, דהיינו התנאים ה"טכניים" לתחולת הסעיף. כמו כן, החוזר מפרט את השיקולים המהותיים העיקריים אשר יעמדו לנגד המנהל או הוועדה המייעצת בעצם בחירת החברה אותה בוחנים. בין השיקולים הללו ניתן למצוא: בחינת קיום פעילות עסקית ריאלית וממשית אשר רווחי החברה משמשים או עתידים לשמש אותה, נזילות הרווחים, מעל לנדרש, שלא לצורך הפעילות השוטפת ו/או תוכניות עתידיות ממשיות; השימוש ברווחים דה-פקטו - באילו מכשירים פיננסיים/השקעות וכו'.

עוד מפרט החוזר את ההליך בכללותו, וזאת על-מנת ליצור אחידות וקיום הליך תקין.

המשמעות באשר לחברה אשר לגביה החליט המנהל על חלוקת רווחיה לצורכי מס, היא השלמת המיסוי הדו-שלבי במיסוי שיעורי מס על דיבידנד, וזאת לגבי רווחים אשר רואים בהם כמחולקים בהתאם להוראות הסעיף. חשוב לציין כי המשמעות התזרימית היא השלמת המיסוי בלבד ואינה מחייבת חלוקה בפועל.

על רקע פרסום החוזר, מנהל רשות המסים, ערן יעקב, מסר כי "הסמכות להורות על חלוקת רווחי חברה, לצורכי מס, היא אחת משלוש הדרכים שקודמו בחקיקה על-מנת למגר ניצול לרעה של המיסוי הדו-שלבי לצורכי חיסכון במס בלבד. כולי תקווה שציבור הנישומים יישר קו עם הוראות החוק והרציונל שבבסיסו, שכן רשות המסים לא תהסס להשתמש בכלים אשר העמיד לה המחוקק על-מנת למגר ולהילחם בניצול לרעה של המיסוי הדו-שלבי". 

נזכיר כי הגם שהחקיקה המכונה "מהפכת חברות הארנק" נכנסה לתוקפה בינואר 2017, יישומה נדחה מעט על-מנת לאפשר לחברות לחלק את רווחיהן בשיעור מס מופחת עד סוף ספטמבר 2017, ומבצע הדיבידנד המופחת הסתבר כהצלחה מסחררת של רשות המסים - אז בראשות משה אשר - שרשמה הכנסות שיא המוערכות עד כה בסך של מעל 13 מיליארד שקל.

לכולם היה ברור שעם סיום תקופת החסד, רשות המסים תלטוש עיניים להון הצבור ששוכב בקופותיהן של החברות שהחליטו שלא לחלק דיבידנדים עד 30 לספטמבר. ואכן כפי שנחשף ב"גלובס" רגע לאחר סיום המבצע, שוגרו מכתבי דרישה לכ-20 חברות שהחליטו שלא לנצל את שיעורי המס המוטבים ולשמור בקופותיהן את הכסף שצברו - להסביר מדוע בחרו באופציה זו.

כעת, כאמור, נבחנים תיקים שונים בוועדה המייעצת, וזו צפויה להמליץ על כפיית חלוקת רווחים בחלק מהמקרים שבפניה.

עצמאים המתחזים לשכירים

במטרה לצמצם את תכנוני המס הלא לגיטימיים ולהעניק לרשות המסים כלים להתמודד עם ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו-שלבי החלה על חברות - וזאת בין היתר על-ידי הימנעות מחלוקת דיבידנד ומתשלום מס בגינו - יזמה הרשות חקיקה מקיפה שאמורה לסגור פרצות בנושא. אחת הפרצות שרשות המסים סימנה היו "חברות הארנק", והחקיקה החדשה חוללה מהפכה בתחום.

המושג "חברות ארנק" מתייחס לתופעה הולכת ומתרחבת של עובדים שכירים, בעיקר ברמות השכר הגבוהות, המפסיקים את עבודתם כשכירים בחברה, אך ממשיכים להעניק לה ולחברות אחרות את אותם שירותים, במסגרת חברה הנמצאת בשליטתם. זאת, בשעה שבפן המהותי מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין השכיר לשעבר לבין החברה מקבלת השירות. תופעה זו אינה מתייחסת לשכירים בלבד אלא גם לנושאי משרה בחברות שנבחרו לתפקיד בשל כישוריהם האישיים ונושאים באחריות אישית, והמעניקים שירותים לחברה דרך חברות שבשליטתם ולא ישירות על-ידם.

הסיבה העיקרית לתופעת חברות הארנק היא שיעור מס החברות הנמוך יחסית המוטל על יחידים ברמות שכר גבוהות. החיסכון במס (הן מס הכנסה והן תשלומי ביטוח לאומי) שנוצר לשכירים עם המעבר לפעולה באמצעות חברת ארנק, משמש להם לביצוע השקעות באמצעות אותה חברה.

ברשות המסים סברו כי הניצול לרעה של שיטת מיסוי החברות נעשה לא רק במקרים של התקשרויות של נושאי משרה בחברה, אלא גם במקרים של משקיעים שמעבירים את פעילות ההשקעה שלהם, למשל בבורסה, לחברות ארנק. חברות אלה אינן מחלקות את רווחיהן, כך שבעלי המניות לא יישאו במס על דיבידנדים.

החלק הראשון של החוק שחולל את המהפכה בתחום עוסק בחיוב במס של משיכות כספים המבצעים בעלי המניות מהחברות שבבעלותם; החלק השני דן בחברות שהוקמו על-ידי נושאי משרה (דירקטורים, מנכ"לים וכדומה), וכן בשכירים שהעניקו שירותים דרך חברות שבבעלותם - "חברות שכירים", המתחזות להיות חברות; והחלק השלישי נוגע לסמכות מנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים שנצברו בחברה. במסגרת החלק השלישי חודש ושונה סעיף 77 לפקודת מס הכנסה, כך שחברות מסוימות שאוגרות רווחים מעבר לדרוש לצורך תפעול והתפתחות עסקיהן, ונמנעות מחלוקתם כדיבידנד בכדי להימנע מהמס החל בעת חלוקת דיבידנד - יכול ויחויבו במס, כאילו חילקו את רווחיהן העודפים כדיבידנד.

עם אישור החקיקה, רשות המסים החלה לבחון את פוטנציאל החברות המתאימות לתכולת החוק החדש מתוך מאגרי המידע הממוחשבים שהיא חשופה להם, וכן ניתנה הנחיה למשרדי השומה להציף חברות פוטנציאליות - כך שניתן להניח שצפויות הכנסות נוספות מחברות שיילכדו ברשת. זאת, מעבר למיליארדים שהמדינה כבר ראתה עד כה ממבצע הגבייה בשיעור מס מופחת שהסתיים לאחרונה. במסגרת המבצע חילקו חברות סכום מצטבר של כ-52 מיליארד שקל כדיבידנד.