שיתוף עובדים שכירים / אילוסטרציה: Shutterstock
אחרי ששיתפנו אופניים, כלי רכב ואפילו בית ללון בו, האם הדבר הבא הוא שיתוף בהון האנושי של חברות? פלטפורמה ישראלית חדשה מציעה בדיוק את זה: מעסיקים שרוצים לשמר עובד מסוים אבל לא יכולים לספק לו תעסוקה במשרה מלאה מוזמנים להציע את שירותיו למעסיק אחר, בזמנים שבהם הוא אינו דרוש להם.
הרעיון, ואולי גם נוסח ההודעות המופיעות באתר הפלטפורמה של בילאנס, שבהן מעסיקים מציעים את "מרכולתם", העובדים, עשויים להעלות אסוציאציות לסחר בעובדים, אבל מנכ"לית החברה, דנה שלף-שטרן, ומנהלת השיווק, כרמי קליין, הודפות את הטענות.
"אנחנו מציעים מודל שונה בעולם התעסוקה", אומרת שלף-שטרן. "למעשה, אנחנו מחברים את הטרנד של כלכלה שיתופית להון אנושי. היום הרי כבר לא מדברים על איזה גודל של משרד אתה צריך, כי יש חללי עבודה משותפים. לנו יש מודל שמציע לעסקים לשתף את הזמן של העובדים שלהם כפועל יוצא של כל מיני מוטיבציות; אלו יכולות להיות למשל סיבות עסקיות - שינוי בארגון, עזיבה של לקוח חשוב, כך שפתאום התפנה זמן לעובד שאתה דווקא מרוצה ממנו ורוצה לשמר אותו. כשאתה מבין את היתרונות, אתה מבין שזה בדיוק הפוך מסחר בעובדים".
"אפיק להתפתחות נוספת"
אפשר לראות בפלטפורמה הזאת תגובה לכמה מגמות עכשוויות בשוק העבודה. ראשית, המבנה הארגוני משתנה, הופך לשטוח יותר ומבוסס על פרויקטים קצובים בזמן במקום על עבודה קבועה. מגמה אחרת היא הדרישה ליותר עובדי פרילאנס, על חשבון עובדי הארגון המסורתיים. אבל אליה וקוץ בה - עדיין לא קל להיות עצמאי בישראל והרבה יותר פשוט ובטוח להישאר שכיר. הפלטפורמה מציעה סטטוס מקצועי חדש - בילנסר, שמאפשר גם להתנסות בסוג של עבודת פרילאנס וגם להישאר שכיר.
אחד היתרונות שהפלטפורמה מציעה הוא שמירה על רצף תעסוקתי, ורצף בשכר ובזכויות הסוציאליות של העובד. מבחינתו, המעסיק המרכזי אחראי לתשלום המשכורת, להפרשות לפנסיה ולזכויות הסוציאליות. ההתחשבנות היא בין המעסיקים לבין עצמם.
מ', עובדת בתפקיד אדמיניסטרטיבי בחברה לייעוץ ארגוני, מספרת על הניסיון שלה. "לפני כחודשיים, הבוסית שלי שמעה על הפלטפורמה בכנס. אני עובדת במשרה לא מלאה, אבל זקוקה לפרנסה. היא הציעה לי להוסיף על המשרה החלקית שלי עבודה במקום אחר. היא שאלה אם זה מתאים לי, ואני שמחתי. פרסמנו את הפרטים שלי, היו שתי פניות ועם אחת מהן זה באמת הסתדר, השנייה הייתה רחוקה מדי מהבית שלי. הרי אני לא חייבת כלום. כמו בכל ראיון עבודה, זה צריך להתאים לשני הצדדים".
יש בעבודה הזאת יתרונות נוספים, מעבר לשכר?
"כן, זה פותח לי אופקים ומרחיב את מעגל ההיכרויות שלי. טוב לי בשני מקומות, ואני לא מחפשת משהו אחר, כי אני אוהבת את המקום שאני עובדת בו באופן קבוע. הבוסית שלי הציעה לי את זה לא כדי שאני אלך. מילת המפתח היא גמישות, וזה גם מה שאני אוהבת בזה. זו לא רק גמישות בשעות, זו גם גמישות מחשבתית, וזה מגניב, למרות שלא לכל אחד זה מתאים".
קליין מסכימה שלא מדובר בפורמט שמתאים לכל אחד. "זה לא יתאים לעובד שלא אוהב שינויים וצמוד לרוטינה היומיומית שלו, עם העיפרון במקום הקבוע והספל שמחכה לו במטבחון. מהמעסיק מצופה להיות מספיק חכם ולדעת למי לא להציע את זה, וכמובן לא לכפות את זה. יתרון נוסף הוא בכך שהפלטפורמה מאפשרת גם מתכונת שבה השיתוף נעשה מרחוק. אפשר לבצע את העבודה מהיכן שייקבע - זה יכול להיות במקום העבודה הנוכחי, במקום השני, וגם מהבית. כך או כך, המעסיק העיקרי הוא שממשיך לשלם את השכר ואת כל הזכויות. לפעמים יש אופציה גם לתגמל את העובד מעבר, על העבודה למקום השני. אבל כל מקרה לגופו".
שלף-שטרן מוסיפה שהמוטיבציה לשיתוף עובדים אינה חייבת להיות רק רצון למנוע הרעה בתנאים ופגיעה בהיקף המשרה, אלא גם "לרענן ולהעצים עובדים, ולתרום לאנרגיות חדשות, שיפגשו עוד אנשים. אולי העובד שחוק ומשועמם, ומחפש אפיק להתפתחות נוספת? זה עולם שאנשים רוצים לעשות בו הרבה דברים ולא להתקבע על מקצוע אחד. בילנס מאפשר ליהנות מכמה עולמות ועדיין לשמור על יציבות תעסוקתית".
"בילנס עושים רק את ה'שידך'"
בילנס עלה לאוויר בשנה האחרונה. שלף-שטרן אינה חושפת את זהותו של היזם שהגה אותה ומוכנה לומר רק שמדובר ביזם שהבין, לאור ניסיונו בעולם העסקי, "כי מול הרצון לשמר עובדים טובים ניצבת לא אחת העובדה שהעבודה היא עונתית ובתקופה מסוימת מצבת העובדים הנדרשת שונה מאשר בתקופה אחרת".
כיום, הפלטפורמה עובדת כך: מעסיק יכול לפרסם מודעה ולהציע את שירותיהם של עובדים בתחומים שונים. מעסיקים המחפשים עובד זמני או למשרה חלקית מוזמנים בעזרת מנוע החיפוש לחפש עובדים העונים על דרישותיהם מבחינת מיקום, זמינות ושכר. ברגע שמצאו את מבוקשם, ההתקשרות מתבצעת ישירות בין שני המעסיקים, בכפוף להסכמתו של העובד. המעסיק ששכר את שירותיו מוציא חשבונית למעסיק המקורי, שממשיך לשלם את שכרו של העובד. כך, אותו עובד המועסק כשכיר במקום אחד עובד כפרילאנס במקום אחר, ללא צורך להכריז על עצמו ככזה.
"חשוב לזכור שזה לא מנגנון שמטרתו לייצר עוד רווחים לעסק על ידי גריפת עמלה", אומרת שלף-שטרן. "זה מנגנון לניהול ההון האנושי ביחס להיקף הפעילות. ההמלצה שלנו היא לא לפגוע באיכות החיים של העובד ולהמשיך את הרצף התעסוקתי.
"זו יכולה להיות מערכת יחסים מסוגים שונים. נניח, בודק תוכנה יעבוד יום בשבוע במקום אחר, כל עוד הדבר יתאים לכל הצדדים. זו גם יכולה להיות עבודה בחברה שבה לחצי העבודה עונתיים, ואז העובד יכול לעבור למקום אחר רק לתקופת הקיץ, או כהחלפה בחופשת לידה. בשלב הזה אנחנו רואות הצעות ממגוון רחב של תחומים - עיצוב, אדמיניסטרציה, הנהלת חשבונות, שיווק ופרסום דיגיטלי וגם הייטק.
ומה אם אותו עובד יחליט שמתאים לו יותר לעבוד במקום ששכר את שירותיו הזמניים?
קליין: "פעם גם חברות מתחרות חששו לעבוד באותו מתחם, והיום יש חללים משותפים וסטארט-אפים, גם באותו תחום, שיושבים זה לצד זה".
שלף-שטרן: "ממילא העובדים היום חשופים לכל כך הרבה פיתויים - יש רשתות חברתיות, יש לינקדאין. לא הביקור הזמני בחברה אחרת הוא שיהווה איום".
ניתן להציע גם כישורים נוספים של העובד, שאינם באים לידי ביטוי בעבודתו המקורית?
"לגמרי. זה תלוי בפתיחות של המעסיק ובפרגון שלו לעובד. אנחנו מאפשרים לפרסם, לפנות, אבל ההיקשרות בסופו של דבר תהיה מחוץ לפלטפורמה, ושם זה ייקבע".
לדברי שלף-שטרן, "כיום יש יותר מ-200 מודעות בפלטפורמה, ועשרות עובדים בתהליך".
אחד המעסיקים שמשתמש בפלטפורמה הוא דניאל בוכנר, מנהל שיווק ופרויקטים בחברת מרטנס הופמן יועצים לניהול. לחברה כ-300 עובדים, וה"בילנסרים" שבהם הם בעיקר קלדנים, סוקרים ואנשי מכירות ושירות. "בשלב זה יש לנו כשלושה עובדים שמועסקים בשיטה זו ואנחנו לומדים מה הולך יותר ומה הולך פחות", הוא אומר. "החברה שלנו מנהלת פרויקטים, ולכן נוצר בין פרויקט לפרויקט מצב של המתנה שבו אנחנו נאלצים לפטר עובד כי אין לנו מה לתת לו. בדרך כלל נאלצנו לנקוט פתרון שימור יקר במיוחד ולתת לו עבודות פשוטות במחיר גבוה, לדוגמה, לסוקר שטח שרגיל לשכר גבוה, הצענו עבודה כסוקר טלפוני, שהשכר בו יותר נמוך. זה הבדל של עשרות אחוזים. בנוסף, לא תמיד העובד שבע רצון מהפתרון והוא עלול לעזוב".
הפתרון של בילנס, אומר בוכנר, הוא "שלוש פעמים win. אני מצליח לשמר את העובד, הוא יכול ללכת לעבוד בזמן אחר במקום אחר, כשאני מקום העבודה שלו, כך שנחסך ממנו תיאום מס. גם לעסק השני זה נוח, כי גם לו יש לו פרויקט נקודתי במשרה חלקית. כך, בסוף החודש לוקחים עיפרון ועושים חשבון".
אתה לא חושש מהתנגשויות? לדוגמה, בזמן שתזדקק לשירותי העובד גם הצד ששוכר אותו ממך ירצה אותו?
"כמו בכל דבר ובכל העסקה, כך גם כאן, תיאום ציפיות זה הדבר הכי חשוב. מובהר לעובד ולעסק השני שכשאצטרך אותו הוא יחזור אליי. המעסיק השני גם חתום מולי שהוא לא יכול להעסיק אותו באופן מלא. החלטנו על כך בשלבי החתימה בינינו, כשבילנס כבר לא חלק מהעניין. בילנס עושה רק את ה'שידך'".
"מקבלות פניות מעובדים"
קליין מצביעה על תופעה מעניינת ששמו אליה לב בשבועות האחרונים: "עובדים שכירים מפרסמים בעצמם מודעה. הדרישה הזאת לגיוון בעבודה מגיעה מהם. הם מניחים שהם יפרסמו את המודעה, ואחר כך יסבו את תשומת לב המעסיק לעובדה שיש להם שעות פנויות שהם יכולים למלא במקום אחר".
די הגיוני שזה יקרה. הרי אומרים שאנחנו נמצאים בשוק של עובדים.
"נכון, אבל אנחנו חשבנו שזו אבולוציה שתקרה בשלב מאוחר יותר. היא באמת הקדימה להגיע".
הפלטפורמה שלכן באוויר פחות שנה. הבנתן דברים חדשים בתקופה הקצרה הזאת?
שלף-שטרן: "כאמור, השיח עם העובדים עצמם התרחב. כרגע, הפלטפורמה פונה יותר למעסיקים. יכול להיות שלאור הביקוש שאנחנו רואים מצד העובדים נעשה שינוי בהתאם. מאחר שאנחנו בתקופת הרצה, השימוש בפלטפורמה חינמי. בהמשך, התוכנית היא לגבות עמלה על השמה".
אחת הביקורות על כלכלה שיתופית היא על הדרך שבה היא מתמודדת או שלא מתמודדת עם הפליה. הרי אין גורם מפקח. איך הפלטפורמה מוודאת שזה לא יקרה?
"זה נכון להעסקת עובדים באופן כללי. אני חושבת שמי שאימץ את המודל אלה אנשים שממילא הם יותר ליברלים וחדשנים. אני לא מאמינה שהרבדים האלה יעסיקו אותנו".