איתן כבל | בלעדי

ח"כ כבל לבנק ישראל: פרטו על התערבות הפיקוח על הבנקים במינויים והזזת בכירים

יו"ר ועדת הטייקונים איתן כבל מעמיק בבחינת המהלכים הבלתי פורמליים שנקט הפיקוח על הבנקים, בעקבות עדותה של המפקחת חדוה בר בפני הוועדה החודש • הפיקוח על הבנקים: "חוסר הגילוי נובע מחובת הסודיות החלה לגבי כל מידע שמתקבל מכוח פקודת הבנקאות ואף בשל הזכות לפרטיות"

איתן כבל / צילום: דוברות הכנסת
איתן כבל / צילום: דוברות הכנסת

ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים, דורש לקבל מהמפקחת על הבנקים בבנק ישראל ד"ר חדוה בר מידע נרחב בכל הנוגע להתערבות הפיקוח על הבנקים במינויי בעלי תפקידים במערכת הבנקאית. ל"גלובס" נודע כי בהמשך לפנייתו ליו"רית רשות ניירות ערך ענת גואטה, ח"כ כבל דורש עתה פירוט שמי של כל נושאי המשרה בבנקים שהוזזו בהוראת הפיקוח, ולגבי עוד עשרות מינויים שנפסלו על ידי הפיקוח, כמו גם הפרוטוקולים וההתכתבויות בנושא. לפי הערכות, הבנק המרכזי צפוי שלא לשתף עם הוועדה חלק מהותי מהפרטים שביקשה.

לפני שבועות אחדים הופיעה בר בפני ועדת החקירה ‘לאשראי לטייקונים’, שיזם ושמוביל ח"כ כבל, וגילתה כי "הפיקוח על הבנקים היה מעורב בעשור האחרון בסיום כהונה של 15 נושאי משרה בכירים ביותר בעקבות סיבות שונות שקשורות בממשל תאגידי" ו"פסל את המינוי של 80 נושאי משרה למערכת הבנקאית, שרצו להיות בתפקידים הבכירים ביותר - יו"ר, מנכ"ל, דירקטורים וחברי הנהלה".

עתה, המכתבים לבר ולגואטה ממחישים שבכוונת הוועדה להיכנס לעובי הקורה בנושא זה, והיא מבקשת לדעת מדוע התרחשו ההתערבויות הללו ומדוע לא ניתן להן גילוי פומבי. הוועדה של ח"כ כבל מסתייעת בכמה מומחים שמייעצים לה: פרופ’ ניתאי ברגמן, פרופ’ אשר בלס ועו"ד רמי תמם.

בבנק ישראל גורסים מצדם כי "הפיקוח מקפיד להתנהל בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים בנושא אישור נושאי משרה ונוקט את אותם אמצעים המקובלים אצל רגולטורים בינלאומיים, לרבות השימוש בכלים הבלתי פורמליים, אשר נעשה בהם שימוש נרחב בעולם", כאשר התערבויות אלה קורות "למשל, במטרה להימנע מהליכים פורמליים עתירי תשומות שבמהלכם עלול להיפגע שמו הטוב של מועמד לתפקיד".

מבחינת הפיקוח על הבנקים, למעורבות בהזזה של נושאי משרה מתפקיד באמצעות הליך בלתי פורמאלי, יתרונות בהשוואה להליך פורמאלי, והסיבה לפעולה לא פורמאלית אינה נובעת מרצון ‘לפעול במחשכים’ כפי שטוענת הוועדה, אלא בכך שאופן פעולה זה מאפשר לפיקוח לפעול ביעילות ואפקטיביות גדולה יותר לטיפול בבעיה בזמן קצר, ובמשאבים מופחתים ולהשיג את המטרה. בפיקוח גם גורסים כי חוסר הגילוי לגבי מהלכים אלה נובע מחובת הסודיות החלה על הפיקוח לגבי כל מידע שמתקבל מכוח סמכות הפיקוח לפי פקודת הבנקאות ואף בשל זכותו של המועמד לפרטיות.

בכל אופן, בפיקוח על הבנקים עמלים בימים אלה על דרכים להגברת השקיפות ובכוונת הפיקוח לפרסם דיווח לציבור בנושא הצעדים שננקטו בכל הקשור למינוי נושאי משרה במערכת הבנקאית.